... האם שחזור זיכרון פותר טראומות או רק מעצים אותן? אליעד מסביר כי זיכרון טראומטי מהעבר אינו הבעיה עצמה, אלא הפירוש שהאדם מעניק לאותו זיכרון. אדם שסובל מטראומה אינו נפגע ישירות מהאירוע שקרה בעבר, אלא מכך שהוא עדיין חושב שמה ... בהכרח פותר את הבעיה, ואף עלול להעצים את הכאב, כי האדם חווה שוב את אותם רגשות שליליים, בלי שמשהו בפירוש שלו השתנה. לדוגמה, אם מישהו קיבל בעבר סתירה, והפתרון המוצע לטראומה הוא שחזור האירוע, על פני השטח נראה מוזר ... תהיה מציאותית יותר ותעלה את אותם הרגשות שהיו באירוע המקורי. לכן, על פי ההיגיון שאליעד מציג, שחזור ללא שינוי הפירוש יכול אפילו להחמיר את הבעיה. מדוע לפעמים שחזור זיכרונות עובד בכל זאת? אליעד מסביר מדוע, למרות ההיגיון לעיל, אנשים ... שלו מתמודד עם המחשבות והרגשות שעולות. כאשר הרגשות השליליים עולים שוב ושוב, האדם מתרגל אליהם ומתחיל לפקפק באופן אוטומטי בפירושים שלו, או לפחות מוריד את העוצמה הרגשית סביב האירוע. כך, לדוגמה, אדם שחווה שוד בעבר, וכעת הוא חסר ביטחון עצמי, עשוי בסופו של תהליך שחזור הזיכרון לחשוב: האם באמת בגלל השוד החיים שלי נהרסו? וכך הפירוש שלו משתנה, והטראומה נחלשת. מהם החסרונות של טיפול בשחזור זיכרון בלבד? הבעיה העיקרית שאליעד מדגיש בטיפול המבוסס רק על שחזור זיכרונות היא שלא תמיד האדם משנה את הפירוש שלו ביחס למה שקרה. אליעד מדגיש שבמקרים רבים הזיכרון דווקא מתחדד, והאדם זוכר בצורה מדויקת יותר את מה שקרה. זה יכול להחמיר את הרגשתו אם לא התבצע שינוי בפירוש של החוויה. לדוגמה, אדם שנשדד ייזכר בצורה ברורה יותר בשוד אחרי שחזור, ואם הוא לא יבצע שינוי מחשבתי לגבי ... מהאירוע עצמו שכבר הסתיים. לכן, הטיפול היעיל באמת הוא לא רק לשחזר את הזיכרון, אלא גם לשנות את האמונות והפירושים שהאדם מחזיק לגבי האירוע. האם הזיכרונות שלנו אמיתיים או שהם מומצאים? אליעד מזכיר שהמוח האנושי לא באמת זוכר את ... קודמים, חוויות מהילדות או זיכרונות מודחקים שלאדם קשה להפריך, ובכך הם דוחים את הטיפול בבעיה האמיתית, שהיא שינוי האמונות והפירושים של האדם ביחס למה שקרה. מה הפתרון הנכון לטיפול בטראומות וזיכרונות מהעבר? אליעד מציע שבמקום להתמקד רק בשחזור הזיכרונות מהעבר, הרבה יותר יעיל לשנות את האמונות והפירושים שהאדם נותן למציאות בהווה. הוא טוען שאם האדם משנה את הגישה שלו אל האירוע, הוא באופן אוטומטי משנה את ... שאליעד מציע היא שהטיפול הנכון בטראומות אינו מבוסס על שחזור הזיכרונות בלבד, אלא על שינוי עמוק של התפיסות, האמונות והפירושים לגבי האירועים. רק כאשר האדם משתחרר מהפירושים השליליים והאמונות המזיקות שלו, הזיכרונות כבר אינם יכולים לפגוע בו, והוא יכול לחיות בחופש רגשי מלא, בלי קשר למה ...

... את הפחד לשורשו? אליעד מציג את הרעיון שבבסיס כל פחד קיימת הנחה מסוימת או אמונה שקרית. העלאת הפחד לשורשו פירושה לבדוק לעומק את ההנחה או האמונה שיוצרת את הפחד. לדוגמה, אדם שמפחד שיפטרו אותו בעבודה מניח שפיטורים הם אירוע ...

... המילים תנסה, מקסימום תיכשל, ופירשו אותם כאילו המשמעות שלהן היא, תנסה, והמקסימום שאתה יכול להשיג, הוא כישלון. שכמובן זה פירוש מעוות ושגוי. ואדרבה, המשמעות של תנסה, מקסימום תצליח, היא הכי שלילית שיש. כי זה משפט שאפשר לומר אותו, למישהו ...

... דחייה באופן כללי. על ידי זה שאיש המכירות יודע להסתכל על האמת, מה באמת קרה. ולהצליח לבודד את העובדות מהפירושים ומהמשמעויות השקריות שאיש המכירות נותן לכך שהלקוח לא רצה לקנות. אך הרעיון של את הלא כבר יש לך, מקסימום ...

... בזה מה אתה מרגיש למה זה מפריע לך, זה חייב להפריע לך זה לא חייב להפריע לך אתה מפרש פירוש נכון מפרש פירוש לא נכון. ש: ואז יודעים בדיוק כאילו מה הסיבה שלו. אליעד: ומשם מתקדמים לאיפה שרוצים המהות של מה שאמרתי ...

... ומאמציו בצורה שוויונית בין התחומים השונים. כך, האדם מבין שדווקא השאיפה לשלמות מחייבת אותו להיות מאוזן, כי פרפקציוניזם אמיתי פירושו איזון ולא קיצוניות. פרפקציוניזם שיטות שינוי מחשבתי פיתוח מודעות עצמית איך להתמודד עם פרפקציוניזם? התמודדות עם לחץ נפשי איך ...

... עצמי, לאו דווקא במובן הכלכלי, אלא בעיקר במובן של הבאת היכולות האישיות שלך למודעות הציבורית. אליעד מסביר ששיווק עצמי פירושו להציג לעולם את הכישורים שלך, כך שאנשים יכירו ביכולותיך ויעריכו אותך. הוא נותן דוגמאות לשיווק עצמי כמו פתיחת פרופיל ...

... לפי אליעד כהן, הרעיון המרכזי לפיתוח שיחה הוא להבין שכל משפט שאנחנו שומעים מורכב משני אלמנטים עיקריים: העובדה עצמה, והפירוש שאנחנו נותנים לה. לדוגמה, אם אדם אומר לנו הלכתי אתמול לטייל, המילים הלכתי לטייל הן העובדה בלבד, אבל מיד ... על החוף או שחית?, עם מי הלכת?, מה שתית שם?, וכך השיחה מתפתחת בקלות ובטבעיות. איך ההבדל בין עובדה לפירוש עוזר בפיתוח שיחה? אליעד מחדד את ההבדל בין עובדה לפירוש דרך דוגמה נוספת: אם מישהו אומר אני בבית, זו עובדה פשוטה וברורה. אבל בראש שלנו מיד קופצים פרטים נוספים כמו היא בטח חזרה מהלימודים, היא כנראה יושבת על הספה או עושה משהו בבית. הפירושים האלה, שהם למעשה רק הנחות ולא עובדות, הם המקום שממנו אנו יכולים לשאוב שאלות להמשך השיחה. במקום להניח, שואלים: ... אליעד מסביר שאנשים שרגילים להיצמד לאמת באופן טבעי מצליחים לפתח שיחות בקלות. המשמעות של להיצמד לאמת היא לבדוק האם הפירוש שלנו למשפט ששמענו אכן נכון. אם מישהו אומר הייתי היום בים, ואנחנו מניחים שהוא שחה, חשוב לוודא את ההנחה ... עונה שלא, זה מוביל לשאלות חדשות (אז מה עשית שם?, למה לא נכנסת למים?). בעצם, ההרגל לבדוק את אמיתות הפירושים שלנו הוא בדיוק הפעולה שמייצרת עוד ועוד שאלות ומפתחת את השיחה. מהם השלבים המעשיים לפיתוח שיחה מוצלחת? לסיכום, אליעד ... שאמרו לך ושים לב לעובדות הברורות שבו. זהה את הסיפורים והאסוציאציות שהמוח שלך מוסיף אוטומטית סביב העובדות. הפוך את הפירושים והאסוציאציות האלו לשאלות ברורות ופשוטות. בכל תשובה שקיבלת, חזור על התהליך כדי להמשיך ולפתח את השיחה. לדוגמה, אם מישהו ... אך אליעד מחפש משהו פשוט ואינטואיטיבי יותר. אליעד מסביר שכאשר אדם אומר הלכתי אתמול לטייל, יש עובדה (הלכתי לטייל) ופירוש (למה הלך, איך הלך, עם מי הלך, באיזו שעה ועוד). כדי לפתח שיחה, אפשר לחפש בראש את מה שנוסף ... על תפוזים נסחטים, צבע הכתום, אולי כוס קרה, ואפילו מרגיש טעם מסוים. מדוע חשוב לזהות את ההבדל בין עובדה לפירוש? לדברי אליעד, הדרך לפתח שיחה קשורה ביכולת לראות מה נאמר (העובדה) ומה אנחנו מפרשים או מוסיפים (הפירוש). אם לדוגמה הילדה שלך אומרת אני בבית, אתה אולי מפרש שהיא חזרה מהלימודים, שהיא במנוחה, שהיא יושבת או עומדת, ... שאנחנו מפרשים - קשור ישירות ליכולת לפתח שיחה. בכל פעם שמישהו אומר משפט, אנו בודקים מה מידת הוודאות של הפירוש שקפץ לראשנו. לדוגמה, אם הוא אומר הייתי היום בים, ואנחנו מניחים בטח שחית בים, אפשר לשאול: שחית בים? ולברר האם הפירוש שלנו נכון. אם יתברר שלא שחו, זה ממשיך להוליד שאלות חדשות (אז מה עשית בים?, למה בחרת לא להיכנס למים?). אליעד מדגים גם עם דוגמאות פשוטות יותר של מילים בודדות, כמו שולחן או טאטא. המילה לבדה מעוררת בנו פירושים שונים: שולחן יכול להיות עץ, זכוכית, שולחן מטבח, שולחן משרדי, וכך אפשר לפתח שיחה שלמה על שולחן אחד. אם ... קבל את מה שאמרו לך (העובדה), בדוק מה אתה מפרש מזה (הסיפור הנלווה שיצר לך בראש), והפוך את אותו פירוש לשאלות. כך אפשר ללמד אדם לפתח שיחה, גם אם אינו מורגל בכך. איך לנהל תקשורת בין - אישית בצורה ... אתה צריך לשאול את עצמך מה הוא אמר לך? הוא אמר לך הלכתי לטייל, עכשיו שימו לב יש עובדה ופירוש העובדה היא שהוא אמר הלכתי לטייל עכשיו תפרש מה נראה לך שהוא אמר, מה לדעתך הוא אמר שהוא אמר ... שאתה צריך לעשות אם אתה מפתח שיחה זה לראות מה המשמעות של זה עבורך ובסך הכל להבדיל בין העובדה לפירוש ולהפוך את זה לשאלה. נגיד שמישהו אומר לך הייתי בים מה מצטייר לך בראש ציור? ש: איזה ים היית?. ... למה כי מה זה להיצמד לאמת להיצמד לאמת זה מישהו מספר סיפור אתה שואל את עצמך האם אני בטוח שהפירוש שאני מפרש האם אני בטוח שהוא נכון ואת זה אתה הופך לשיחה. אם מישהו מספר לך סיפור הילדה שלך ... קופץ כנראה שעכשיו היא עושה משהו מסוים עכשיו אם אתה בראש שלך כבן אדם רגיל, לדעת לבודד את העובדה והפירוש ואתה יודע לשאול את עצמך רגע מי אמר שהיא בבית הרי היא רק אמרה אני בבית, מה אבל היא ... שהיא עומדת אולי היא יושבת. ועכשיו אם בן אדם רגיל לקחת את מה שאומרים לו וכל פעם כשהוא מפרש פירוש לשאול האם הפירוש הזה נכון אז את השאלה הזאת הוא הופך לפיתוח השיחה. בעצם פיתוח שיחה זה לקחת את מה שאמרו לך ... גלים זאת תשובה לאיזה שאלה מה עשיתי בים אז נשאל מה עשית בים. זאת אומרת במוח קפץ לך איזה פירוש אוקי בים נגיד היה בים ואז אתה מדמיין את הבן אדם נגיד יושב ומשתזף אוקי מה הוא עשה בים ...

... אליעד: מה זאת השאלה הזאתי. ש: אז מה אתה רוצה שאני אגיד לך על המשפטים. אליעד: לא שני משפטים פירושו שתי מחשבות כשאתה חושב מחשבה אתה צריך, כשאתה חושב על מחשבה כלשהי זה נקרא משפט אתה צריך לנתח את ...

... להיות שונה לחלוטין ממה שאנחנו מאמינים בו, גם אם זה נראה ברור מאליו. אליעד מסביר זאת בפשטות: להיצמד לאמת פירושו להודות תמיד באפשרות שההפך הוא הנכון. לדבריו, אדם הרוצה באמת לראות את ההפך חייב להשתחרר מנקודת המבט שבה הוא ...