עומס בחיים, לחץ בחיים, שינוי הרגלים, שקט נפשי, ריבוי משימות, להעמיס על עצמך, אימון לחיים, אימון לאיכות חיים, עומס רגשי, שעמום, לא מצליח לנוח, לצאת לחופש, לקחת חופש, ליהנות מהחופש למה אנשים מכניסים עומס ולחץ לחיים שלהם? אנשים רבים חווים תחושת עומס בחיים, שמתבטאת בלחצים פיזיים, רגשיים ונפשיים. אליעד כהן מסביר את המקור לעומס הזה, ונותן דוגמאות רבות כדי להבין מדוע אנשים נמצאים במצב של עומס תמידי. לטענתו, המקור לעומס אינו הפעולות או המשימות עצמן, אלא משהו עמוק יותר: הרצונות המנוגדים שנמצאים בתוך האדם, שגורמים לו להרגיש חובה פנימית מתמדת לבצע עוד ועוד פעולות. האם אנשים באמת רוצים להוריד את העומס? אליעד מסביר שלעיתים אדם מחליט להוריד עומס, אך בפועל, הוא חוזר להוסיף לעצמו משימות חדשות מיד לאחר שהעומס יורד. הוא נותן כדוגמה מקרה שבו אישה החליטה להפחית עומס לאחר שסבלה מכאב גב. בזמן הכאב, היא החליטה בצורה חד - משמעית שהיא תנוח יותר, אך כשהגב החלים מעט, היא מיד התחילה לחשוב על פרויקטים חדשים. אליעד מדגיש שההחלטה שלה להוריד עומס לא הייתה באמת החלטה סופית, אלא רק הצהרה שטחית, שנשכחה במהירות כשהתאפשר לה לחזור לפעילות. מה הסיבה שאנשים לא ... אך למרות שהיא כביכול נחה, הראש שלה כבר רץ למשימות אחרות שהיא רוצה או צריכה לעשות. האם אנשים מחפשים עומס כדי לברוח משעמום? אליעד טוען שהרבה מהעומס נוצר דווקא מתוך פחד משעמום, בדידות או תחושה של חוסר משמעות. הוא מסביר שרוב האנשים חושבים בטעות שהם חייבים ... שאם לא תעשה משימות חברתיות, היא תישאר לבד, ולכן היא ממשיכה להוסיף משימות על עצמה. מהי המשמעות האמיתית של עומס רגשי ועומס נפשי? אליעד מדגיש שעומס לא חייב להיות רק עומס פיזי של משימות, אלא בעיקר עומס רגשי, שבבסיסו עומד פחד לא להיות קיים או לאבד משמעות. הוא מסביר שבני אדם פוחדים להישאר לבד עם עצמם, כי הם חושבים שאם הם יפסיקו לעשות דברים, הם יאבדו את תחושת הקיום. לכן הם יוצרים לעצמם עומס אינסופי, כדי להרגיש שהם קיימים, משמעותיים, ומועילים. אליעד מדגיש שזו הסיבה העמוקה יותר לכך שאנשים לעולם לא באמת מורידים את העומס מחייהם, גם אם הם מודעים לכך שהוא מזיק להם. איך מתמודדים עם עומס של רצונות מנוגדים? אליעד מדגיש שהבעיה המרכזית בעומס היא לא בהכרח כמות המשימות, אלא עצם העובדה שיש לאדם רצונות מנוגדים: הוא גם רוצה לנוח וגם רוצה לעשות ... הזו, אדם צריך להחליט בצורה מודעת מה חשוב לו יותר ומה פחות, וליצור סדר ברצונות שלו, כך שלא ירגיש עומס תמידי של דברים שהוא כביכול חייב לעשות. כדוגמה נוספת, הוא מתאר כיצד אדם שיש לו משימה לנוח, חווה בעצם עומס פנימי, כי המנוחה עצמה הופכת למשימה מלחיצה שצריך לעמוד בה. הוא מוסיף שאדם צריך להיות מסוגל לשבת מבלי להרגיש ... אחרי שהם מסיימים משימה קודמת, בגלל תחושת הריקנות שנוצרת כשאין משימה חדשה. זו הסיבה לכך שאנשים חוזרים למצב של עומס במהירות, אפילו אחרי תקופות שהם מחליטים להוריד את העומס. הוא מסביר שללא הבנה של הסיבה הפנימית, תמיד יופיע רצון חדש שיגרום לאדם לחזור למצב של עומס. האם קיימת דרך אמיתית להגיע לשקט נפשי בלי עומס? הדרך האמיתית שאליעד מציע להתמודד עם העומס הזה היא להבין מה הרצונות שמניעים את האדם ולמה הם קיימים. הוא מסביר שהפתרון הוא לחקור כל רצון לעומקו, ... לא חייב שום דבר באמת, אז הלחץ יורד באופן טבעי. התשובה הסופית לדבריו של אליעד היא שכדי להיפטר באמת מהעומס הפנימי, אדם צריך להגיע למקום שבו אין שני רצונות מנוגדים, אלא יש שלום פנימי עם המציאות, מקום שבו אין הבדל בין עשייה לבין אי עשייה, ולכן גם לא קיים עומס נפשי. איך להתמודד עם עומס רגשי? מדוע קשה לי לנוח באמת? איך להוריד לחץ נפשי בחיים? מדוע אנשים יוצרים לעצמם עומס? איך להתמודד עם ריבוי משימות? כיצד להשיג שקט נפשי?

עומס על המפרקים, עומס על השרירים, איך להעמיס על השרירים? איך להעמיס על המפרקים? מתי השרירים מתאמצים? מתי המפרקים מתאמצים? סוגי עומסים שונים, איך לשמור על המפרקים? כוח משיכה, כוח דחיסה, שמירת מתח בשריר מה ההבדל בין עומס על השרירים לעומס על המפרקים? כדי להבין לעומק את ההבדל בין עומס על השרירים לבין עומס על המפרקים, חשוב קודם להכיר את מבנה הגוף שלנו. בגוף האדם קיים שלד שמורכב מעצמות ומפרקים, שעליהם נמצאים השרירים. השרירים אחראים לתנועת המפרקים והם הגורם הגמיש בגוף, בעוד שהעצמות והמפרקים אינם גמישים ועלולים להינזק תחת עומס רב או לא נכון. כאשר מפעילים עומס, למשל בזמן פעילות גופנית או הרמת משקולות, חשוב שהעומס יהיה בעיקר על השרירים ולא על המפרקים. הסיבה לכך היא ששרירים מסוגלים להתמודד עם עומס רב יותר מבלי להינזק, בזכות גמישותם ויכולתם להימתח ולהתכווץ. לעומת זאת, מפרקים שאינם מיועדים לעומס עלולים להישחק, להינזק או אפילו להישבר. איך זווית הגוף משפיעה על העומס במפרקים ובשרירים? זווית הגוף היא גורם מרכזי בקביעת העומס. לדוגמה, כאשר היד נמצאת בקו ישר ומחזיקה משקל מעל הראש, העומס כמעט כולו על החוליות והמפרקים, בעוד ששרירי הכתף כמעט ולא מתאמצים. אולם, כאשר היד זזה הצידה, השרירים, ובמיוחד שרירי הכתף, נכנסים לפעולה והעומס עובר אליהם. כאשר היד צמודה לגוף והמשקל יורד בקו ישר, המפרקים מקבלים את רוב העומס, ושרירי הכתף אינם מתאמצים. כאשר היד מתרחקת מעט מהגוף, שרירי הכתף נאלצים לעבוד כדי להחזיק את היד, ולכן העומס עובר מהפרקים אל השרירים. מה המשמעות של כוח משיכה וכוח דחיסה? חשוב להבין את שני סוגי הכוחות הפועלים על הגוף: כוח דחיסה: הכוח שנוצר כשהמשקל דוחף את המפרקים פנימה. במצב כזה, השרירים כמעט ואינם מתאמצים, והעומס הוא בעיקר על המפרקים עצמם. כוח משיכה: הכוח שנוצר כשהמשקל מושך את המפרקים החוצה. במצב זה, השרירים הם אלה שבולמים את המשיכה, ולכן העומס עליהם גבוה יותר. מתי יש עומס גדול יותר על מפרק המרפק ועל שרירי היד? לדוגמה, כאשר הזרוע נמצאת במצב ישר עם המשקל, מופעל עומס גדול על מפרק המרפק. אך ברגע שהזרוע מתכופפת מעט, חלק ניכר מהעומס עובר אל השרירים, בעיקר שריר היד הקדמית (בייספס), והעומס על המפרק פוחת משמעותית. איך התנוחה משפיעה על העומס בזמן ביצוע מתח או סקוואט? בתרגיל מתח, כאשר האדם תלוי בידיים פשוטות ללא כיווץ השרירים, כל העומס מופעל על המפרקים והשרירים נמתחים. לעומת זאת, כשמכווצים את השרירים, כמו בתרגיל מתח מלא, העומס עובר מהפרקים אל השרירים. בתרגיל סקוואט, כשעומדים ישר עם מפרקים נעולים, כל העומס עובר אל המפרקים. כאשר כופפים מעט את הברכיים ומונעים נעילה מוחלטת, העומס עובר לשרירים (שרירי התאומים, ארבע ראשי, הישבן והאמסטרינג). איך כיוון המשקל משפיע על עומס השרירים והמפרקים? כיוון המשקל קריטי להבנת עומסים על הגוף. אם המשקל מושך ישירות בקו ישר של הזרוע, העומס יהיה על המפרק. אם המשקל מגיע בזווית מסוימת, שריר הבייספס ושרירים אחרים יאלצו להתאמץ כדי לבלום אותו, והעומס יתחלק בין השרירים והמפרקים בצורה נכונה יותר. לדוגמה, אם כבל מושך את היד בזווית מסוימת, השרירים יתאמצו יותר מאשר אם הכבל מושך בקו ישר עם היד, שבו העומס עובר אל המפרק. המשמעות היא שגם אם הגוף נמצא באותה תנוחה, הזווית והכיוון שבהם פועל המשקל משנים את העומס באופן משמעותי. איך לבדוק בעצמנו אם העומס על השרירים או על המפרקים? דרך פשוטה לבדיקה עצמית היא לשים לב אם שרירים מסוימים מתחילים לשרוף או לכאוב בזמן תרגיל. תחושה זו מצביעה על כך שהשרירים מתאמצים, מה שמעיד שהעומס נכון ובריא יותר. לעומת זאת, תחושת כאב חד או לחץ במפרקים מצביעה על כך שהעומס נמצא על המפרקים, מה שעלול להזיק לאורך זמן. מה חשוב לזכור לגבי ביצוע נכון של תרגילים? חשוב לזכור כי ... אך באופן יחסי מומלץ תמיד לוודא שהשרירים מתאמצים יותר מהמפרקים. כלומר, המטרה היא להרגיש את המאמץ בשרירים ופחות את העומס במפרקים. לדוגמה, אנשים המבצעים סקוואט שנחים בין חזרה לחזרה בעמידה ישרה לחלוטין עם מפרקים נעולים, מעמיסים מבלי לשים לב על המפרקים שלהם. עדיף להישאר במצב מעט כפוף כדי לשמור על עומס מתמיד בשרירים. לסיכום, המטרה היא לבצע כל תרגיל באופן כזה שהשרירים יישאו ברוב העומס, ובכך להגן על המפרקים מפני שחיקה ופציעות לאורך זמן. איך להגן על המפרקים באימון? מה ההבדל בין כוח דחיסה ...

מוטיבציה למאמץ, למה להתאמץ? ליהנות ממאמץ, עומס יסף, מאמץ הכרחי, מוטיבציה להשגת מטרות, השגת יעדים, עמידה במטרות, הכרחי להתאמץ, צריך להתאמץ, פחד ממאמץ, מאמץ גופני, פיתוח ... מצב נפשי ומנטלי. ההנחה הבסיסית שאליעד מציג היא שכדי להתקדם, הכרחי לחוות מאמץ, ואם אדם אינו חווה קושי או עומס, הוא לא באמת מתקדם. מהו עומס יסף ולמה הוא חיוני להתקדמות? אליעד מסביר את עיקרון עומס יסף בעזרת דוגמה מתחום פיתוח הגוף: המערכת הפיזיולוגית של האדם חייבת לעבור עומס גדול יותר מזה שהיא רגילה אליו כדי להתפתח. כלומר, אם אדם רגיל להרים משקל מסוים, הוא צריך בהדרגה להגדיל ... התמודדות היא הזדמנות לשפר את עצמו, וכך הופך את המאמץ למקור הנאה ולדרך חיים. איך ליהנות מהמאמץ? מה זה עומס יסף? מוטיבציה להתאמץ למה חייבים להתאמץ? איך להתמודד עם פחד ממאמץ? האם אפשר להצליח בלי להתאמץ? למה קשה לי ...

לחץ בעבודה, עייפות נפשית, עומס רגשי, עייפות בעבודה, מטלות בעבודה, שינוי גישה, שינוי צורת חשיבה, חוקי משחק החיים, פחד לחיות בלי כסף, משמעות החיים שגויה מה גורם לעומס רגשי ולחץ נפשי בעבודה? הלחץ הנפשי והעומס הרגשי שאנשים מרגישים בעבודה לא נובע בהכרח מהמטלות עצמן, אלא מאופן ההזדהות שלהם עם המטלות. לפי אליעד כהן, הבעיה ... ועוד לחצים. כיצד ההזדהות עם מחשבות יוצרת לחץ נפשי בעבודה? הזדהות עם המחשבות שמטילות אחריות על האדם מביאה אותו לעומס רגשי ומנטלי. לדוגמה, כאשר אדם מתעורר בבוקר ומתחיל לחשוב על כל מה שהוא צריך לעשות, הוא למעשה נושא בראשו ... אם יפטרו אותי, מה יקרה אם לא אצליח, וכתוצאה מכך הלחץ הנפשי נוצר ומתגבר. איך לשחרר את הלחץ שנובע מעומס מטלות? אליעד מסביר כי כדי להפחית את הלחץ, האדם צריך לשאול את עצמו האם המטלה באמת מחויבת, האם היא ... סיבה לקום בבוקר, בלי תכלית, ולמעשה לאבד את משמעות החיים היחסית שהעבודה מעניקה להם. הפחד הזה מנהל אותם וגורם לעומס רגשי מתמיד, כי כל פעולה שהם עושים קשורה לחשש מהעתיד השלילי שהם מדמיינים. איך מתמודדים עם הפחד לחיות בלי ... מפיטורים או מאובדן המטרות הללו. המחשבה שהמשמעות היחסית של חיים היא מוחלטת, יוצרת לחץ בלתי פוסק. לכן, הדרך לשחרור מעומס רגשי היא להבין שכל משמעות היא יחסית ולא מוחלטת, ולתת לה פרופורציה נכונה בחיים. מהם הכלים המעשיים לתרגול יומיומי להפחתת עומס רגשי ולחץ נפשי? אליעד מציע תרגילים פשוטים ליישום יומיומי: לשאול את עצמך האם אני באמת רואה את המצב בפרופורציה? ... שהיא, בלי הגזמות ובלי הנחות מוקדמות. על ידי תרגול יומיומי של שאלות אלו, אפשר להפחית באופן משמעותי את הלחצים והעומס הרגשי ולהגיע לשקט נפשי אמיתי. איך להפחית לחץ בעבודה? כיצד להתמודד עם עומס רגשי? פחד לחיות בלי כסף איך למצוא איזון בחיים? איך לשנות משמעות החיים? כיצד לשחרר לחץ נפשי? האם אפשר ...

... געגועים לאקסית המיתולוגית, לחץ נפשי, להפעיל על עצמך לחץ, לאתגר את עצמך, לסגף את עצמך, שבירה נפשית, עומד להישבר, עומס נפשי מהן הדרכים להתמודד עם תחושת שבירה רגשית ומינוף רגשי? המשתמש תיאר תחושה של עומס נפשי ושבירה רגשית בעקבות תקופה בה לא היה בקשר עם האקסית שלו. הוא מציין תחושת חוסר וסבל שנובעת מהבדידות ...

קונפליקט בעבודה, עומס בעבודה, משימות בעבודה, סופרמן בעבודה, בעיות בעבודה, התמודדות בעבודה, קושי בעבודה, בעיות בקריירה, בעיות מול הבוס, התנהלות בעבודה, דילמה ... ואתה תחווה פחות לחץ, ותוכל לעבוד באותנטיות בלי להרגיש שאתה חי בשקר או בסכנת נפילה עתידית. איך להתמודד עם עומס בעבודה? מה לעשות כשחושבים שאני סופרמן בעבודה? איך להציב גבולות בעבודה? איך מתמודדים עם דילמה מול הבוס? כיצד להתמודד ...

... לא משולמים בזמן, מצטברים קנסות וריביות, מה שגורם לתשלום סכום גבוה יותר. אולם, מעבר להיבט הכספי, דחיית משימות יוצרת עומס מנטלי. כאשר אנו דוחים משימה, המוח נדרש לזכור אותה ולהחזיק אותה בזיכרון כל הזמן. כך, המוח לא פנוי לחלוטין ... למיין כל הזמן את החפצים או להימנע מהמכשולים בסביבה. סידור שולחן העבודה או ניקוי האבק על המסך מקטין את העומס המנטלי, ומאפשר את הריכוז במשימות העיקריות. מתי כדאי לדחות דברים? למרות כל מה שנאמר, יש מצבים שבהם דחיית משימה ... רגשיים - פחד מכישלון, חיפוש אחרי נוחות, או רצון להימנע מאי - נוחות רגשית. דחיית משימות לא רק יוצרת עומס מנטלי, אלא גם יכולה לגרום לתחושות של אשמה, מתח או חרדה. מסקנות לגבי דחיית משימות לסיום, אליעד מציין שמודעות לעלויות של דחיית משימות יכולה לסייע בקבלת החלטות נכונות. דחיית משימות יוצרת עומס מנטלי, מגבירה את הסיכון לעיכובים ולבעיות נוספות, ולכן עדיף להימנע ממנה במקרים שבהם זה אפשרי. אך במקרים של עדיפות ... אדם משאיר משימות לא סגורות, הוא מכניס עצמו למצב שבו עליו לזכור שוב ושוב את המשימה הדחויה, וזה מוסיף עומס מנטלי ויוצר הפרעות בריכוז. איך המוח מגיב לדחיית משימות? אפשר לדמות את תהליך החשיבה לתהליך ממוחשב. בכל פעם שיש ... המוח צריך לשמור כרטיסיות פתוחות בכל עת: אל תשכח את הכלים בכיור, אל תשכח ללכת לסופר. מדוע דחייה יוצרת עומס על המערכת המנטלית? ככל שיש יותר משימות שהוחלט לדחות, כך המוח עובד כמו מחשב שמפעיל כמה תוכנות ברקע. במקום ... לזכור אותן ולהחיות אותן שוב ושוב. למה סביבת עבודה נקייה ומסודרת מסייעת ליעילות? כאשר הסביבה מסודרת ונקייה, אין למוח עומס של פריטים לא רלוונטיים שדורשים ממנו לתייג, לזהות או להתעלם מהם שוב ושוב. הדבר בא לידי ביטוי גם בניהול ... ברגל), נאלצים לדחות משימות שגרתיות (כמו הליכה לסופר) ולעסוק קודם בטיפול הדחוף. אם אדם מודע לכך שדחיית המשימה תגרום לעומס מנטלי ולמעקב, אך מבין בו - זמנית שהמשימה האחרת בעלת עדיפות משמעותית יותר, הוא עשוי לבחור באופן מושכל לדחות ... מורכב מדי, כי הוא רוצה להימנע מאי - נוחות רגשית, או מכל סיבה אחרת הקשורה לעולם הפנימי שלו. מעבר לעומס המנטלי הטכני, קיים גם עומס רגשי: הידיעה שמשהו ממתין עלולה לגרום לתחושת אשמה או למתח נפשי. לכן, כשמדברים על דחיינות, יש מקום לבדוק את ... המסקנה הסופית לגבי דחיית משימות? לסיכום, יש לשקול את העלויות הנפשיות והמעשיות של דחיית משימות. מצד אחד, דחייה יוצרת עומס, עשויה לגרום לריביות ולקנסות (במקרים כספיים), מצריכה מהמוח להחזיק זיכרון ומעקב אחר משימה לא גמורה, וגם עלולה להפריע למשימות ... לקבל החלטות טובות יותר: אם אין סיבה אמיתית לדחות משימה - כדאי לגשת ולבצע אותה, ולפנות מהמוח את ההטרדות והעומסים הנלווים. איך להתמודד עם דחיינות והפחד מדחיית משימות? מהם הגורמים הרגשיים שמונעים השלמת משימות? איך לשמור על סביבת עבודה מסודרת ויעילה? איך המוח פועל תחת עומס מנטלי וכיצד לנהל זאת? איך להתגבר על דחיינות? ממה נובעת דחיינות? טיפול בדחיינות, למה לעשות היום את מה שאפשר ... עצלנות, זריזות, שיפור יכולות חשיבה, איך להיות יותר מרוכז? איך להצליח להתרכז? חוסר ריכוז, בעיית קשב וריכוז, איך נוצר עומס על המוח? לנקות את השמשה ברכב, לנקות את המראה ברכב, לנקות את החלון ברכב, זהירות בדרכים, המחשב של המוח ...

... TUT היא לא לתת לשריר להגיע למצב שבו הוא נח לחלוטין במהלך החזרות בתרגיל, אלא להחזיק אותו תמיד תחת עומס מסוים לאורך כל הסט, על מנת להגביר את האפקטיביות של האימון. איך עובד מנגנון המאמץ וההרפיה בתנועות השרירים? כדי ... התנועה, אם הוא מבצע אותה עד הסוף ומגיע לנקודה שבה המפרק נעול (הזרוע ישרה), השריר נח לחלוטין. במצב זה, העומס כבר לא על השריר אלא על המפרקים והחוליות. השריר מפסיק לעבוד, והוא למעשה נח. בתרגיל כזה, אם כל חזרה ... שבה השריר נח לגמרי. הוא עוצר את התנועה מעט לפני נקודת ההרפיה המוחלטת, וכך הוא משאיר את השריר תחת עומס רציף לאורך כל סט התרגיל. במצב זה, אם כל חזרה לוקחת גם היא 5 שניות, אך לא מגיעים לנקודת ההרפיה, אז לאורך עשר חזרות מלאות (לדוגמה), השריר נמצא תחת עומס רצוף של 50 שניות. אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת כי הדבר הזה משפיע באופן משמעותי על עוצמת האימון. בזמן שהשריר נמצא תחת עומס ממושך, האימון הופך לקשה יותר באופן משמעותי לעומת אימון שבו השריר נח בין חזרות. הוא מציע גם בדיקה פשוטה ... מה שמגביר את היעילות של אימון כוח ואת הגירוי לגדילת השריר. מנגד, אם מגיעים לנקודת מנוחה מלאה בכל חזרה, העומס עובר לשרירים ולמפרקים לסירוגין, מה שיכול להקל על השרירים ולהוריד מעוצמת האימון באופן משמעותי. האם יש קשר בין שמירת מתח בשריר לשמירה על המפרקים? אליעד כהן מסביר עוד יתרון חשוב לשמירה על מתח בשריר: כאשר המתח נשמר, העומס נשאר על השרירים ולא עובר אל המפרקים. זה יתרון משמעותי משום שבכך מפחיתים את הסיכון לפגיעה במפרקים ובחוליות. מי שמבצע תנועות עד לנקודת הנעילה מעביר את העומס אל המפרקים והחוליות, ובכך עלול להגדיל את הסיכון לפציעות ארוכות טווח. הוא מציין כי אימון נכון, תוך שמירת מתח ... מנוחה מלאה בין החזרות. לסיכום, מהו בעצם time under tension? time under tension הוא זמן שבו השריר נמצא תחת עומס רצוף ללא מנוחה בין החזרות. זהו מדד חשוב ויעיל להגברת האפקטיביות של אימוני כוח ולשמירה על בריאות המפרקים, משום ... כמה זמן כדאי לשמור מתח רצוף בשריר? מה זה מאמץ קונצנטרי ואקצנטרי? איך אימון רציף משפיע על המפרקים? העברת העומס מהשרירים למפרקים, מאמץ של שרירים, מאמץ של מפרקים, סוגי עומסים באימון משקולות, האם לנעול את המפרקים? עומס על המפרקים, עומס על השרירים

... ההכנה קופצות לו אינספור אפשרויות והיפוכים. כל אפשרות שהוא חושב עליה גוררת מיד מחשבה על ההפך ממנה, וכך נוצר עומס מחשבתי שגורם לו לאבד את הפוקוס ולהרגיש עמוס ומוצף. בסופו של דבר, אותו אדם מגיע למסקנה שהוא כבר לא ... ייתכן שהקושי נובע מכך שהאדם לא בטוח באמת בדבר שהוא עומד להסביר. אי - ודאות זו היא שגורמת לבלבול ולעומס במחשבות. במילים אחרות, הצעד הראשון לפתרון הוא להבין האם האדם אכן רוצה להסביר והאם הוא סגור ובטוח על התוכן ... אחרות. במצב כזה, האדם מנסה למצוא את ההסבר האחד שתקף בכל מצב, ולכן נתקל תמיד בספקות והיפוכים, מה שגורם לעומס ולבלבול. הסבר יחסי: גישה של הסבר שהוא נכון חלקית, נכון במסגרת מסוימת או במצב ספציפי, ולא מחויב להיות נכון ... אינו מנסה להוכיח אמת מוחלטת אלא מציע אפשרות סבירה. אליעד מייעץ כי מי שמתעקש על הסברים מוחלטים תמיד ירגיש עומס, ואילו מי שמוכן לקבל הסברים יחסיים יוכל להסביר בקלות יותר, כי הוא מרגיש שלמות עם משהו שהוא אינו מושלם. ... איך להתמודד עם פרפקציוניזם? איך לקבל החלטה כשיש הרבה אפשרויות? מה ההבדל בין אמת מוחלטת ליחסית? איך להפסיק להרגיש עומס מחשבתי? מה עושים כשלא מצליחים להסביר? למה השואל מרגיש הצפה בזמן הסבר דברים? השואל מספר שהוא מתכנן מראש הסבר למישהו, ובתוך הדמיון שלו עולות לו המון אפשרויות והיפוכים. הוא מרגיש שהוא מאבד את הפוקוס בגלל עומס המחשבות: הוא רואה הסבר אחד, ואז מיד צץ לו היפוך שמערער עליו, ועוד היפוך ועוד אפשרות חלופית, עד שבסוף ... גם אם אינם מושלמים? אם הוא דורש הוכחה ניצחת שההסבר נכון ב - 100 אחוז, סביר שימשיך להיתקע תחת עומס המחשבות והספקות. אבל אם הוא בוחר להסביר באופן יחסי, הוא יוכל להחליט שהוא מציג אפשרות אחת מתוך כמה, בלי ... וחתירה לשלמות איך לקבל החלטות כשיש הרבה אפשרויות הבדלים בין אמת מוחלטת לאמת יחסית צמצום ספקות וחוסר ודאות ניהול עומס מחשבתי וריבוי רצונות ש: אני בעיקרון. אליעד: אוקי. ש: הולך לאיזה מקום מסוים ומסביר שמה כל מיני דברים. אליעד: ...

... אפילו מעט למטה, כמו למשל כשמתכופפים כדי לקשור שרוכים, המתח על הארבע ראשי יורד והקימה הופכת לקלה יותר, מאחר שהעומס עובר לשרירי הישבן והירך האחורית. האם סדר התנועה משפיע על הקימה מהכיסא? לדברי אליעד כהן, הסדר שבו המפרקים מתיישרים בעת הקימה משפיע אף הוא על המאמץ. למשל, אם אדם מיישר קודם את הגב ולאחר מכן את הברכיים, יהיה עומס שונה לחלוטין על השרירים מאשר במצב הפוך, שבו מיישרים קודם את הברכיים ואז את הגב. שינוי הסדר הזה משפיע ... (שנמצא מתחת לברך מאחור) יש תפקיד בקימה, בהתאם למיקום כפות הרגליים. ככל שכפות הרגליים נמצאות קדימה יותר, יש יותר עומס על שריר התאומים בזמן הקימה. לכן, אנשים הסובלים מחולשה או כאב באזור זה צריכים לשים לב ולהציב את כפות ... תגדל, שריר הארבע - ראשי יהיה מתוח יותר, והמאמץ ליישר את הרגליים יהיה גדול יותר. מצב זה מפעיל יותר עומס על הארבע - ראשי. אם לעומת זאת, האדם מתכופף מעט קדימה בעת הקימה, הזווית במפרק הירך תקטן, שריר הארבע - ראשי יהיה פחות מתוח, ואז הוא יוכל לקום ביתר קלות, עם פחות עומס על השריר הקדמי ויותר הסתמכות על שרירי הירך האחורית והישבן. למה לא ניתן לקום מהכיסא עם גב זקוף לחלוטין? ... לברך, משפיע גם הוא על הקימה, בהתאם למיקום כפות הרגליים. ככל שכפות הרגליים יהיו קדימה יותר, כך יפעל יותר עומס על שריר התאומים בזמן ההתרוממות. אם הרגליים יהיו מתחת לכיסא (יותר אחורה), העומס על התאומים יפחת משמעותית. אנשים שסובלים מכאב או חולשה בשריר זה, צריכים להקפיד במיוחד על מיקום כפות הרגליים ולנסות להביא אותן מעט יותר אחורה. לסיכום, מה הן שתי הדרכים העיקריות לקום מהכיסא? ישנן שתי דרכים עיקריות לשנות את עומס השרירים במהלך קימה מהכיסא: מיקום כפות הרגליים: קרובות לכיסא או רחוקות מהכיסא. הזווית של הגב: לקום בצורה זקופה יותר או להטות את הגוף קדימה מעט. שינוי של שני הפרמטרים האלה משפיע באופן ישיר על מידת העומס והקושי בתנועה, וכל אדם יכול להתאים את צורת הקימה ליכולת השרירים שלו ולכאבים שהוא אולי מרגיש. איך לקום נכון ...