... חוזר על הפעולה הזאת. ובנוסף, האדם חושב שהפעולה הזאת היא מיותרת, גוזלת ממנו משאבים מיותרים, ואפילו גורמת לו נזק. ולזה האדם קורה אובססיה. ונחדד שוב פעם. אובססיה היא התנהגות כלשהי של האדם. זא כל התנהגות של האדם באשר היא, יכולה להיחשב ... שההתנהגות הזאת מביאה לו תועלת? האם הוא חושב שההתנהגות הזאת מיותרת? האם הוא חושב, שההתנהגות הזאת, גורמת לו לנזק? וכיוב. כי כל התנהגות באשר היא, היא בפני עצמה, היא אינה טובה או רעה. אלא היא הופכת להיות התמכרות הפרעת התנהגות אובססיה ... רוצה לפעול בצורה אובססיבית, אם באותו הרגע האדם באמת היה חושב, שהדבר שאותו הוא רוצה לעשות, הוא מביא לו יותר נזק מאשר תועלת, הרי שהאדם לא היה עושה אותו. זא, האדם עושה תמיד, את מה שהוא חושב באותו רגע, שמביא לו הכי הרבה תועלת ביחס ... שאחכ כאשר האדם כבר שבע, אז הוא מבין לדוגמה, שהאכילה הכפייתית שלו, היא רק אכילה רגשית, אך היא מביאה לו יותר נזק מאשר תועלת. אבל באותו הרגע שהאדם אכל את האוכל המשמין שאינו בריא, באותו הרגע ממש, האדם חשב לפחות בתת המודע שלו, שהאכילה, תביא לו יותר תועלת מאשר נזק. ביחס לרצון של האדם באותו הרגע. כך שחשוב להכיר בכך, שברגע שהאדם עושה את אותה התנהגות טורדנית שלו, באותו הרגע, מבחינתו, הוא משוכנע שהדבר יביא לו יותר תועלת מאשר נזק . ולא שהוא לא יודע שההתנהגות תביא לו נזק . אלא שהוא חושב, שביחס למה שהוא רוצה באותו הרגע, אותה התנהגות אובססיבית, תביא לו יותר תועלת מיידית, מאשר נזק בטווח הרחוק וכיוב. כך שבכל מקרה, האדם תמיד עושה, את מה שהוא חושב שיגרום לו להרגיש הכי טוב באותו הרגע. אלא, שאחכ הרצונות ... תמיד, את מה שהוא חושב שיגרום לו להרגיש הכי טוב. ולכן, כאשר האדם חושב, שדבר כלשהו, יביא לו יותר תועלת מאשר נזק, אז האדם בצורה כפייתית, מחויב לעשות את אותו הדבר. ואם אחכ יש לאדם רצון נוסף, שהוא חושב שהוא זה שיגרום לו להרגיש טוב. ואם ... תמיד את מה שהוא רוצה יותר לעשות כנל. והאדם רוצה לעשות, את מה שהוא חושב באותו הרגע, שיביא לו יותר תועלת מאשר נזק. וכך האדם פועל, לפי מה שהוא חושב, שיביא לו יותר תועלת מאשר נזק. שזה יוצר אצלו את הרצון היחסי לעשות את הדבר (רצון יחסי, כי יש תמיד גם עלות, שיוצרת נזק. ולכן זהו לא רצון מוחלט, אלא רק רצון יחסי). ואז האדם עושה את אותו הדבר. ונמצא אם כן, כי הכל מתחיל ונגמר, במה שהאדם חושב, ... שאותה התנהגות אובססיבית תביא לו. זא שאם האדם יצליח להשתכנע באמת, שאותה התנהגות אובססיבית, גורמת לו ליותר נזק מאשר תועלת, הרי שהאדם לא יעשה את אותה התנהגות. גם אם זה אומר, שהוא יוותר על התועלת שבאותה התנהגות, בגלל הנזק שהיא גורמת. ולכן, מי שרוצה להתמודד עם טורדנות כפייתית הפרעה אובססיבית, עליו לשכנע את עצמו את המטופל שלו, שאכן אותה התנהגות אובססיבית, גורמת לו ליותר נזק מאשר תועלת. ואיך עושים את זה? תשובה: על ידי בירור האמת עם המטופל. האם באמת אותה התנהגות גורמת ליותר תועלת מאשר נזק, או ליותר נזק מאשר תועלת. ואם המטופל יהיה משוכנע ב 51 אחוזים, שהדבר גורם לו יותר נזק מאשר תועלת, הוא בוודאות של 100% לא יעשה את אותו הדבר. וכאן צריך להדגיש את הנקודה שהיא אולי החשובה ביותר, והיא, שהאדם ... ובעיקר איזה תועלת רגשית, מביאה לו אותה התנהגות כפייתית. כי לפעמים האדם חושב, שהוא מבין שהדבר גורם לו ליותר נזק מאשר תועלת. והוא מתפלא למה הוא עושה את הדבר. והסיבה לכך היא, שבתת המודע של האדם, האדם חושב, שהדבר מביא לו יותר תועלת מאשר נזק. והאדם מוכרח לגלות, למה בתת המודע שלו הוא מרגיש, שאותה התנהגות אובססיבית, מביאה לו יותר תועלת מאשר נזק, לפחות באותו הרגע שהוא עושה אותה. כי בוודאות של 100%, שהאדם בתת המודע שלו, חושב שהדבר מביא לו יותר תועלת מאשר נזק. ורק בגלל זה האדם עושה את אותו הדבר. ומאחר שהאדם חסר מודעות עצמית, ולא מבין ולא מודע לעצמו למה באמת הוא עושה את הדבר, אז ... אך לא כך הוא! כי בתת המודע של האדם, יש משהו שגורם לו לחשוב, שאותה התנהגות טורדנית, מביאה לו יותר תועלת מאשר נזק, באותו הרגע שהוא עושה אותה. וכן, לשם כך, אפשר להיעזר בחכם אמיתי, שיכול לעזור לאדם לגלות, למה באמת הוא עושה את מה שהוא ... תחליף רגשי, לאותו צורך רגשי, שיוצר את אותה התנהגות רגשית של האדם, שהוא קורא לה, התנהגות טורדנית, שגורמת לו לנזק. כי לאדם יש צרכים רגשיים בתת המודע שלו, שהם יוצרים אצלו את ההתנהגות המודעת שלו. והאדם צריך לגלות מהם הצרכים הרגשיים שלו, ... למצוא סיפוק רגשי, לאותם צרכים רגשיים. ואז ורק אז, האדם באמת יבין שאותה התנהגות היא מיותרת, ושהיא מביאה יותר נזק מאשר תועלת. ואז ממילא האדם ייגמל ממנה. אבל כל זמן שיש אצל האדם איזה רצון מודחק, ואיזה צורך רגשי מודחק, שהאדם מתעלם ממנו, אז תת המודע של האדם, יכול להמשיך לחשוב, שאותה התנהגות טורדנית, מביאה לאדם באותו הרגע, יותר תועלת מאשר נזק, והאדם ימשיך לעשות אותה. ורק נזכיר ונסביר: כי גם אחרי שהאדם מצליח להיגמל מהתמכרות כלשהי, עדיין בפועל האדם ממשיך להיות ...

... השאלה היא האם באמת ניתן לקבוע כי נזק נפשי חמור יותר מנזק פיזי, או אם ההשפעות של כל אחד מהם שונות ומעורבות. מהו נזק פיזי ומהו נזק נפשי? נזק פיזי הוא כל פגיעה שמתרחשת בגוף האדם - לדוגמה, שברים, קטיעות, עיוורון, נכות קבועה או מחלות. כל אלו משפיעים ישירות על היכולת של האדם לתפקד פיזית בחיים היומיומיים. מנגד, נזק נפשי מתייחס למצבים כמו דיכאון, חרדה, טראומות נפשיות, תחושת חוסר ערך, מחשבות אובדניות, ותחושת אומללות מתמשכת. שני סוגי הפגיעות הללו יכולים להיות ... של האדם בטווח הארוך. הוכחה לכך שנזק נפשי חמור יותר מנזק פיזי על מנת להוכיח כי נזק נפשי עשוי להיות חמור יותר, יש לשאול את עצמנו: למה אדם לא רוצה להימנע מנזק נפשי? התשובה בדרך כלל היא כי נזק כזה גורם לו להרגיש רע. כששואלים אותו למה הוא לא רוצה נזק פיזי, גם התשובה היא כי זה יגרום לו להרגיש רע. משמעות הדבר היא שהאדם מונע את הנזק הפיזי מתוך חשש מההשלכות הנפשיות של הפגיעה, ולא בגלל הנזק הפיזי עצמו. אם נשאל את האדם איזו אופציה הוא יעדיף - להיות נכה פיזית אך מאושר לחלוטין, או בריא לחלוטין אך מדוכא ומסובך נפשית, התשובה כמעט תמיד תהיה ... בנכות פיזית עם אושר נפשי. הקשר בין נזק פיזי לנזק נפשי אנשים מפחדים מנזק פיזי לא רק בגלל הנזק הפיזי עצמו, אלא מההשלכות הנפשיות של אותו נזק. אדם שנעשה עיוור או נכה פיזית, בדרך כלל יתחיל להרגיש רגשות של אומללות, חוסר ערך וחרדה. אך אם ניתן לו ערבויות לאושר ולתחושת ערך, הפחד מהנכות פוחת. ... איננה הנכות הפיזית אלא הקשר שלה לנזק נפשי שיכול להיווצר בעקבותיה. מהי בחירה חופשית ביחס לפגיעות? אדם עשוי להרגיש כי יש לו שליטה על מצבו הנפשי - כלומר, הוא יכול לבחור איך להגיב לפגיעות ... לתפקד בחייו, בעוד שמי שסובל מנזק נפשי עלול לחוות תחושת אובדן מוחלט של רצון לחיות, גם אם גופו בריא לחלוטין. סיכום לסיכום, ניתן לקבוע כי הנזק הנפשי לעיתים חמור יותר מהנזק הפיזי, משום שהוא האחראי העיקרי לסבל של האדם. אנשים לא רוצים לסבול מנזק פיזי משום שהם חוששים מההשלכות הנפשיות של הפגיעה. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי על הנפש יש לאדם שליטה מלאה, בעוד שהגוף לא תמיד נמצא בשליטתו המוחלטת. על ... ואם כן, איך ניתן להוכיח זאת? מהו נזק פיזי ומהו נזק נפשי? נזק פיזי הוא כל פגיעה בגוף של האדם - שבר ביד, רגל קטועה, עיוורון, נכויות שונות, מחלות קשות וכדומה. לעומת זאת, נזק נפשי כולל בתוכו מצבים כמו דיכאון, חרדות, טראומות נפשיות, תחושת חוסר ערך, מחשבות אובדניות, אומללות מתמשכת ועוד. שתי הצורות של הפגיעות הללו יכולות ... גדולה יותר על חיי האדם? הוכחה לכך שנזק נפשי חמור יותר מנזק פיזי אם שואלים אדם מדוע הוא לא רוצה שיהיה לו

... מוסרי או לא, יש לבחון את ההשלכות שלו ואת השאלה המרכזית: האם היית רוצה שישקרו לך באותו המצב? מתי שקר הוא שקר מזיק ולא מוסרי? כאשר השקר גורם נזק ממשי לאדם השני, זה נחשב לשקר לא מוסרי. לדוגמה, אם אדם מוכר לך רכב והוא יודע שהרכב מקולקל אך משקר ואומר שהוא תקין, הוא גורם לך נזק. זהו שקר שפוגע בך, ולכן לא היית רוצה שיתנהגו אליך כך. דוגמה נוספת היא מקרה שבו אתה מראיין עובד לתפקיד שמחייב דיבור בשפה זרה מסוימת, לדוגמה צרפתית. אם המרואיין משקר ואומר שהוא דובר את השפה, למרות שהוא אינו יודע אותה כלל, הוא גורם נזק לך כמעסיק, כי לא תקבל את התועלת שאתה זקוק לה. בשני המקרים הללו, השקר הוא ברור ומוחלט: הוא גורם נזק, ולכן מבחינה מוסרית הוא פסול. האם כל שקר הוא בהכרח לא מוסרי? לא כל שקר בהכרח נחשב לבלתי מוסרי, מאחר וישנם מקרים שבהם השקר לא באמת גורם נזק ממשי. לדוגמה, אם אדם מוכר רכב ואתה שואל אותו האם הרכב אי פעם חנה בשמש, כי בראש שלך קיימת אמונה שרכב שעמד בשמש נפגע - אך בפועל הדבר אינו משפיע על תקינות הרכב כלל - אז אם המוכר ישקר לך ויגיד שהרכב לא חנה בשמש, הוא לא באמת גורם לך נזק ממשי. במקרה זה הנזק היחיד הוא פסיכולוגי בלבד, כי יצרת בראשך קשר שאינו קיים במציאות. השקר במקרה כזה הוא לא בהכרח בלתי מוסרי באופן מוחלט, מאחר שלא נגרם שום נזק אמיתי. האם מותר לשקר כדי לעזור לאחר? קיימים מצבים שבהם דווקא שקר יכול להיות הפתרון המוסרי. לדוגמה, אם ילד ... מהפרעה נפשית ומדמיין שחובה לעשות דבר מסוים, ואם הוא מגלה שלא עשית אותו הוא מסרב לאכול, אז כשאתה משקר לו ואומר שכן עשית, אתה עוזר לו ומונע נזק אמיתי. בשני המצבים הללו השקר נעשה למען טובתו של האחר ולכן הוא מוסרי. האם שקרים במקום עבודה הם תמיד ... בהתאבדות ושואל אותך שאלה שהתשובה האמיתית אליה תגרום לו לקפוץ ולהתאבד, ברור שלשקר במקרה זה הוא הדבר הנכון וההכרחי לעשות. כאן, השקר לא רק מונע נזק, הוא אף יכול להציל חיים, ולכן מוסרית הוא מוצדק לחלוטין. מהי המסקנה הכללית לגבי שקרים ומוסריות? בסופו של דבר, הכלל המנחה העיקרי הוא שאם השקר שלך עלול לגרום נזק אמיתי לאחר, זה לא מוסרי לשקר, מכיוון שגם אתה לא היית רוצה שישקרו לך במצב כזה. לעומת זאת, אם השקר יכול להביא תועלת ברורה ולא לגרום לנזק אמיתי, אפשר לשקול לשקר בזהירות רבה, במיוחד אם מדובר במצב שבו אין ברירה אחרת, והשקר יכול להביא לתוצאות חיוביות כמו מניעת נזק או הצלת חיים. תמיד כדאי להימנע משקרים כאשר הדבר אפשרי, אך אם המצב מחייב זאת, עליך להפעיל שיקול דעת ולהחליט ... רוצה שישקרו לך באותו המצב? מתי שקר מזיק ומתי לא? לדוגמה, אם מישהו מוכר לך רכב ואומר לך שהוא תקין, אך בפועל הוא מקולקל - זהו שקר שגורם לך לנזק. אם אתה מראיין עובד לתפקיד מסוים ואתה מחפש מישהו שדובר צרפתית, והוא משקר לך ואומר שהוא דובר צרפתית למרות שאינו יודע מילה - גם כאן מדובר בשקר שגורם לך נזק. במקרים כאלו, בהנחה שאתה רוצה להיות מוסרי, אל תשקר, כי הרי לא היית רוצה שיתנהגו אליך כך. לעומת זאת, יש מצבים שבהם השקר לא באמת גורם נזק. לדוגמה, נניח שאתה מחפש לקנות רכב ואתה שואל את המוכר: הרכב הזה חנה פעם בשמש? אתה מאמין שאם הרכב חנה בשמש, ... להיות שאין לזה שום השפעה על תקינות הרכב, וזהו רק עניין פסיכולוגי בראש שלך. אם המוכר משקר לך ואומר שהרכב לא חנה בשמש - האם הוא באמת גרם לך נזק? או שבעצם לא נגרם לך שום נזק ממשי, אלא רק נדמה לך כך? שקרים לטובת האדם השני דוגמה נוספת: אם יש לך ילד שחולה ואתה רוצה לתת לו תרופה, אבל הוא מסרב לקחת אותה, אז אתה אומר לו: זה לא תרופה, זה משהו אחר. האם גרמת לו נזק? לא. האם היית רוצה שבמקרה כזה ישקרו גם לך? סביר להניח שכן, כי השקר הזה בא לטובתך. דוגמה נוספת היא מצב שבו ... מה שהמעסיק מחפש - ייתכן ששקר קטן דווקא מועיל לשני הצדדים. המסקנה הכללית אם אתה רוצה להיות מוסרי ולא לשקר, הדבר הבטוח הוא שאם השקר שלך יגרום נזק לאדם השני - אל תשקר. לעומת זאת, אם השקר יביא תועלת ולא יגרום נזק אמיתי - אז אם אפשר להימנע מלשקר, עדיף, אבל אם אין ברירה - צריך לשקול את המצב בצורה חכמה. אם לדוגמה השקר ...

... האם משפחות החטופים גורמות נזק למשא ומתן לשחרור החטופים? איך לשחרר את החטופים? איך לנצח את הטרור? פגיעה בחפים מפשע, שחרור החטופים בכל מחיר וכאן נתייחס לטענה שאומרת שמשפחות ... החטופים בכל מחיר, גורמות נזק למשא ומתן, כי הן מגדילות את הסיכוי לכך שהחמאס יבקש מחיר גבוה יותר בעד שחרור החטופים, כי הרי הן רוצות לשחרר את החטופים בכל מחיר. ואז ממילא ... ומתן יהיה יותר קשה ויגרם יותר נזק למדינת ישראל. אבל מה האמת? האם באמת דרישת משפחות החטופים לשחרר את החטופים בכל מחיר, האם באמת היא מקשה על שחרור החטופים? וכולי. והאמת היא ... בכל מחיר, גורמת תועלת ולא נזק בתהליך שחרור החטופים. הקריאה לשחרר את החטופים בכל מחיר, היא רק מגדילה את הסיכוי לכך שהחטופים ישתחררו. אלא שמה שכן גורם נזק למדינה ולשחרור החטופים, זה לא הקריאה לשחרר אותם בכל מחיר, אלא הפירוש שאליו לוקחים את המילים בכל מחיר. כי בסוף, בכל מחיר פירושו, על חשבון ... את תושבי עזה, ואולי יגרם מכך נזק בין לאומי? ממה תושבי ישראל יפגעו יותר? אז כן, לשחרר את החטופים בכל מחיר. השאלה היא, מהו המחיר. ודי לחכמיא ברמיזא. וכמובן, שלא באמת בכל מחיר, ...

... ניתן להוסיף את העובדה שהנתבע גם שיקר כאשר טען שגנבתם צקים, וזה יחזק את האמינות שלכם מול השופט. כיצד להתמודד עם נזק בדירה שנגרם על ידי השוכר? אליעד כהן נותן דוגמה נוספת על מצב שבו השוכר גרם לנזקים בדירה, למשל הריסת רשתות נגד יתושים ודלת שניזוקה. חשוב להבין שלא מספיק לטעון שהשוכר קיבל את הדירה במצב מסוים וחייב להחזיר אותה באותו מצב בדיוק. זה לא תמיד נכון משפטית, משום שיש הבדל בין נזקים שנגרמו כתוצאה מבלאי סביר לבין נזק שנגרם במזיד או כתוצאה משימוש לא סביר. לדוגמה, אם חתולים שהשוכר גידל גרמו נזק לרשתות ולדלת, צריך להדגיש שהנזק נגרם עקב שימוש לא סביר של השוכר בדירה, ולספק לכך הוכחות: הצגת הודעה כתובה של השוכר שבה הוא מודה שהוא מגדל חתולים, כולל התעלמות שלו מבקשתכם להוציא את החתולים מהדירה כדי למנוע נזק. הוכחות מצולמות של הנזק שגרמו החתולים, כמו סימני ציפורניים ברשתות. הוכחת עלות התיקון בפועל ולא את עלות החלפת הדלת כולה, גם אם החלפתם אותה בדלת חדשה. לדוגמה, במקרה של ... שהעלות האמיתית של התיקון הייתה כ - 2,000 שקלים בלבד, ושהסיבה שהצגתם חשבונית של דלת חדשה הייתה רק להראות את חומרת הנזק שנגרם. כך אתם משדרים אמינות ולא יוצרים רושם שאתם מנסים לנצל את התביעה לטובתכם האישית. האם בעל דירה יכול לחייב את הדייר על כל נזק בדירה? אליעד כהן מדגיש שהחוק לא מאפשר לבעל הדירה לחייב את השוכר על כל נזק שקורה בדירה, במיוחד אם מדובר בנזק שנגרם מבחוץ, על ידי גורם חיצוני. אם למשל מישהו מבחוץ גרם לשריפה או נזק לדירה, האחריות לתקן זאת אינה של השוכר, אלא אם כן הוכח שהשוכר גרם באופן ישיר לנזק או היה באפשרותו למנוע אותו. לדוגמה, אם השוכר השאיר את הדלת פתוחה ובגלל זה נגרמה שריפה, זו אחריותו, אך אם נגרם נזק שלא בשליטתו, זו לא אחריותו. לכן יש צורך להבחין בין נזק שנגרם במזיד, נזק שנגרם משימוש לא סביר, לבין נזק שנובע מבלאי טבעי או מאירועים שלא באחריות השוכר. עוד דוגמה שהוצגה בהרצאה היא לגבי נזקים שנגרמו על ידי חתולים שהשוכר מגדל. במקרה כזה צריך להוכיח במדויק את אחריות השוכר לנזק, כמו סימני ציפורניים או הוכחה ברורה של נזק ישיר שנגרם בגלל פעילותו של השוכר בדירה. מה לעשות אם הדייר טוען שויתרו לו על תשלום חשבונות? טענה נוספת שעלתה בדוגמה היא כאשר השוכר טוען ... ממליץ להתחיל בטענה הפשוטה והברורה ביותר להוכחה, כמו חשבון החשמל שלא שולם. לאחר מכן, עוברים לטענות מורכבות יותר כמו נזק לרשתות ולדלת. בסוף, ניתן להוסיף טענות כלליות על אי - אמינותו של הנתבע, אך רק אחרי שהטענות העיקריות כבר הוצגו בצורה ברורה, שכן השופט מתעניין ... ישלם את מלוא הסכום אם נעשתה החלפה לדלת חדשה, אלא רק את עלות התיקון שהיה צריך לעשות בפועל. ההצגה צריכה להראות שהנזק היה כה גדול שהיה עדיף כבר להחליף במקום לתקן. איך לשכנע שופט בבית משפט? אליעד כהן ממליץ להתמקד בטענות שחשובות לשופט: להראות בצורה ברורה מדוע ... הטיעונים בצורה מסודרת וממוקדת. איך להצליח בבית משפט? איך להציג ראיות בבית משפט? ייצוג עצמי בבית משפט מי אחראי על נזק לדירה שכורה? האם צריך לשלם חשבונות של דייר שעזב? חרדה מבית משפט איך מתכוננים למשפט? ...

... צבועים, מניפולציות, הגנב הנאמן, מי עושה לך טוב? מי עושה לך רע? האם משהו עושה לך טוב? האם משהו עושה לך רע? האם הוא אוהב או אויב? יותר תועלת מנזק, יותר נזק מתועלת, טוב ורע, אהבה או שנאה האם נכון להעריך ... אליעד מדגיש שזה לא תמיד כל כך פשוט, כי צריך לשים לב האם אותו אדם או דבר באמת עושה רק טוב, או שבמקביל הוא עושה גם רע, ואולי אף גורם לך יותר נזק מתועלת. מהי דוגמת הארנק והגנב הנאמן? אליעד ... שהחזיר לך לפחות את הארנק עם תעודת הזהות, אך מצד שני יתכן והוא זה שגנב לך אותו מלכתחילה. כלומר, למרות שהחזיר לך משהו טוב, בפועל הוא זה שגרם לנזק מלכתחילה. האם מי שפותר לך בעיה הוא בהכרח אדם ... שאין לקפוץ ולהאמין מיד למישהו שטוען שהוא עושה לך טוב או עוזר לך. עליך לבדוק האם האדם או הדבר הזה באמת מועיל לך או אולי דווקא גורם לך ליותר נזק מתועלת. למשל, אדם שנותן תרופה לאדם אחר שחולה, ... זה שגרם למחלה מלכתחילה, כל התועלת מתבטלת. אליעד נותן גם דוגמה של עובד בחברה: יתכן שהעובד הזה תורם ומציל את החברה, אבל אולי הוא בעצמו גרם לנזק והוא רק פותר את הבעיות שהוא עצמו יצר. מהי ... לך? אליעד ממליץ להפריד בין שתי שאלות חשובות: האם האדם או הדבר עושה לי טוב בכלל? האם האדם או הדבר עושה לי רע במקביל, ואולי הוא עושה לי יותר נזק מתועלת? רק לאחר בירור שתי השאלות האלו אפשר להגיע להחלטה מושכלת אם להעריך את האדם או הדבר, או להבין שאולי הוא גורם לך לנזק יותר גדול מהתועלת שהוא מביא. חשוב במיוחד להיזהר ...

... של שכנוע - איך לא לשכנע מהר מידי? מהו הזמן הנכון לשכנע מישהו במשהו? מתי אנחנו רוצים שמישהו יסכים איתנו? איזה נזק יכול להיגרם אם מישהו יסכים איתנו בצורה חלקית מוקדם מידי ומהר מידי? איך לפעמים מישהו עלול לא להסכים איתנו, בגלל שהוא הסכים איתנו מוקדם מידי? מה צריך לוודא, לפני שאנחנו ... ומי שיעשה את הדבר הנכון, אבל יעשה אותו מוקדם מידי בצורה לא נכונה מהר מידי וכיוב, הרי שזה עלול לגרום יותר נזק מתועלת. וכך גם בנושא של שכנוע. לדוגמה, נניח שאנחנו רוצים לגרום למישהו לחשוב שהוא צריך להפסיק לקחת סמים. ונניח שהמחשבה שלו שהוא לוקח סמים, עושה לו טוב. כי נניח שעבורו ... רוצה שהוא יחשוב. ועליך לדמיין שהוא מתחיל קצת להסכים איתך, ולראות איך זה מרגיש לך. ולוודא, שזה לא יגרום יותר נזק מתועלת. והלוגיקה כאן היא כדלקמן: בעיקרון, נניח שמישהו מחשבה כלשהי עושה לו רע לחשוב אותה. אז עליך להבין בצורה מובנית, איזה הקדמות ואיזה מחשבות ואיזה הנחות יסוד לדעתך ...

... למישהו לחשוב שהוא טועה? האם זה משנה מתי ובאיזה רגע, האדם השני יתחיל לחשוב את מה שאנחנו רוצים שהוא יחשוב? איזה נזק יכול להיגרם, אם מישהו יסכים איתנו מוקדם מידי? וכאן אבאר ... שצריכה להיות בזמנה ובצורה מסוימת, כדי שהתינוק לא ימות. או כמו פרי, שאם קוטפים אותו לפני הזמן, לפעמים זה גורם לנזק לפרי. וצריך לדעת לתת לפרי להתבשל עד לשלב שנכון לקטוף ... רוצים שהאדם השני יחשוב את ההפך של מה שהוא חושב כרגע. כי לפעמים אם הוא יחשוב את זה מוקדם מידי, זה דווקא עלול לגרום נזק יותר מתועלת. ולפעמים מישהו צריך להמשיך לחשוב מחשבה לא ...

... מהי מחלת האמונה? למה לא להאמין בשום דבר? ידיעה או אמונה, אל תאמין תבדוק מה האמת, מה הנזקים של מחלת האמונה? אמונה שקרית, למה אמונה גורמת נזק? אמונה עצמית, להאמין בעצמך, ... ספק, לבדוק את העובדות, ולא להסתמך על אמונה עיוורת. לדעתו, רק בדיקה יסודית ומעמיקה של הדברים יכולה להציל את האדם מטעויות ומאמונות כוזבות שעלולות לגרום לו נזקים רבים. אליעד ממליץ לא להסתפק ... עד הסוף. הוא מדגיש שוב שהאמונה מסוכנת וצריך לבדוק כל מחשבה, כל אמונה וכל מעשה. מהי מחלת האמונה? למה לא להאמין בשום דבר? אמונה או ידיעה? למה אמונה גורמת נזק? האם להאמין בעצמך זה נכון? כיצד ...

... והחנון המהפך, פוסט טראומה, איבוד שליטה, פחד להשתגע, שיגעון, תפילה נזק, ייסורי מצפון, הרצון של אלוהים ...