... שאתה אלוהים, ומהפרספקטיבה הזאת, כולם בתוך המחשבה שלך. המקום והזמן בתוך המחשבה שלך. ואתה גדול מכל המקום והזמן, המקום הוא אין סופי, והזמן אין סופי, ואתה יותר גדול מהם, אז אתה אומר שהכל בתוך המחשבה שלי. ומעליה יש פרספקטיבה שהכל אחד, שם אין בכלל הבדל ביני לבין ...

... שלך, אם אתה חושב שבלי אש זה יותר טוב, אז זוהי חוויה של שקר, חוויה של טיפשות. כאשר אתם שואלים שאלות ואני אומר לכם שהכל כאן, זוהי עדיין חוויה של נפרדות, כי עדיין אני אומר לכם שיש מקום וזמן. אבל אם אני אומר לך, שהכסא הזה נמצא בכל מקום, אז למעשה את לא תראי את הכסא יותר, כי הוא יאבד את המשמעות שלו. כשאני אומר שיש רק כסא או רק שולחן, אני משקר, כי למעשה בכל מקום יש רק ישות אחת שכוללת את הכל. שימו לב, מקום וזמן, זה כמעט אותו הדבר. כשאני אומר, פה ושם, כשאני אומר שם, אני מתכוון לזמן אחר, כשאת חושבת על מקום אחר, את תמיד חושבת על זמן אחר. את ...

... להיות אלוהים - האני ושורש הרצון - איך נוצר הרצון איך נוצר האני של האדם, כלום, אין, המקום והזמן, חלק 2 - פרומו נקרא בעמוד 194, אני ושורש הרצון - איך נוצר הרצון, איך נוצר האני של האדם. נעשה חזרה קצרה מהפעם הקודמת. הנושא כאן, הוא איך נוצר הרצון? כשאדם אומר אני רוצה ... דבר לגבי האני, יש מציאות שיש בה אני ולא אני, למשל האני זה הגוף, הגוף יכול להיות קיים ולא להיות קיים, אז אם לא תהיה קיים, מה יישאר? מה שהיה שם קודם, המקום והזמן שבתוכם אתה קיים. יש משהו כללי שבתוכו יש אני ולא אני, עכשיו אתה יכול להוציא את האני, ויכול להכניס אני, יכול לעשות אני קטן ויכול לעשות אני גדול וכו'. אבל האני עצמו מורכב ... למה אנחנו מבינים שמה שיש לפני האני והלא אני זה בעצם כלום? איך הגענו למסקנה שלפני האני והלא אני יש כלום? אם הולכים לפני האני ולא אני, יש למעשה מקום וזמן לפניהם, אם לא היה מקום וזמן לא יכול להיות אני ולא אני, למשל כדי שיהיה אני צריך שיהיה מקום וזמן. אם נפרק את כל הצורות, נעלים את כל הצורות, אז נקבל כלום. האני נמצא בתוך מקום וזמן, ויש מקום וזמן שבו האני לא נמצא. מה מקיף את כל הצורות? הכלום. אם נסיר מהעולם את כל הצורות שהם אני ואת כל הצורות שהם לא אני, מה יישאר? נקבל מקום וזמן ריקים. מה זה מקום וזמן? זה גם שניים. יש אני ויש לא אני, והלא אני כולל את כל המקום והזמן. ואם אומרים שבהוויה שלי אין שום צורה, אין שם אני ולא אני, אז זה אומר שבהוויה שלי אין את הצורה שלי ואין את הצורה של הלא אני עם המקום והזמן, אז ההוויה זה הכלום. אני ולא אני, פירושו דבר שקיים בתוך מקום וזמן, אם נסיר את כל הצורות של האני ונסיר את כל הצורות של הלא אני, נקבל מקום וזמן ריקים. מה זה מקום וזמן? זה עדיין שתיים. יש מקום ויש זמן, אם יש הבדל בין מקום לזמן אז הם שניים, אם לא היה הבדל לא היינו אומרים זה מקום וזה זמן. ואם זה שניים, אז אם נפרק אותם, מה נקבל? משהו שהוא בלי מקום וזמן. שאלה: מה זה לפרק? אליעד: מקום זה ישות? זמן זה ישות? מה מהווה אותם? משהו שאין בו צורה של מקום ומשהו שאין בו צורה של זמן. מה שמהווה את המקום הוא לא מקום, ההוויה של המקום ... מתייחסים אליו. אבל הכלום הזה, שאתה קורא לו כלום, אתה עשוי ממנו. שאלה: מתי הדיסק מתחלף במוח? אליעד: יש דרגות שונות. למשל אם אתה מכיר בכך שאתה צורה של זמן ומקום, אז כבר התחלף לך משהו בדיסק. כי פתאום המקום והזמן הם לא סתם משהו, הם משהו פעיל. האדם בחוויית המציאות שלו, כשהוא הולך ברחוב, האם הוא סתם הולך או שהוא מרגיש שהמקום והזמן זזים? זה כבר מראה שהדיסק התחלף. ואז הוא חושב, מה זה מקום וזמן? זה כלום, אז איך אני מצפה להבין את עצמי, אם זה כלום בסוף. איך אני יכול להבין מה זה כלום? אז כמו שאמרתי, מי שהוא איש חיל ואמיץ בסוף יבין מה זה הכלום. שאלה: איך הוא יבין? ... אבל בגלל שגם אני עברתי את התהליך אני יכול לדעת מה הם ההתנגדויות. כול מה שישנו, אם תוריד ממנו את כל הצורות, מה תקבל? כלום. אם תקלף את הצורות יישאר לך מקום וזמן ריקים, איך מורידים את הצורה של המקום והזמן? קודם תדמיין מה זה, ואחר כך תנסה לחשוב על משהו הפוך, תראה שאתה לא יכול לחשוב, נכון? זה נקרא כלום. זה אומר שההפך שלו, זה הדבר שאתה לא יכול לחשוב עליו. שאלה: אין הפך של זמן ומקום. אליעד: נכון, האין הפך, הוא הכלום. האין הזה שלא נכנס לי במחשבה, הוא הכלום. אם תחשוב בבית מה זה לפני הזמן והמקום, אתה תגלה שזה הכלום. גם האין הוא ישות מורכבת. האדם אומר, האין הוא תמיד קיים, איך יכול להיות שהאין לא קיים? לא, גם האין הוא רק אפשרי המציאות, וקיומו לא מוכרח. כאן אנחנו רואים שהמהות / אלוהים / ההוויה גם היא לא מחויבת המציאות. בעיקרון, אתה קודם צריך להכיר בכך שהאין / לפני הזמן והמקום, הוא ההוויה של הזמן והמקום. ואחרי שאתה מתבונן בזה, האין / הכלום הופך להיות עבורך משהו ממשי. הגעת להבנה שהכלום הוא משהו ממשי. זה תהליך שאתה אמור לעכל אותו בכלל. כי כל פעם שאתה מסתכל פנימה לתוכך ... והדרך שאתה חושב עליו זה באמצעות ההפך, באמצעות השלילה. אי אפשר לחשוב על כלום, כי לחשוב על כלום, זה לא לחשוב בעצם. לחשוב על כלום זה לחשוב מה ההפך מהמקום והזמן. יש כאן תהליכים, דבר ראשון שאתה מבין שחשוב זה הפנימיות, אחר כך אתה מבין שמה שחשוב זה מה שאתה רוצה, אחר אתה מבין שהמהות היא הרצון, אחר אתה מבין שהמהות היא הקיום, אחר אתה מבין שאתה זה צורה של זמן ומקום, אחר אתה מבין שהמקום והזמן הם צורה של כלום, ואתה צורה של כלום. ואחרי שאתה מבין וחווה את זה, אחרי שאתה מבין מה זה יש ומה זה אין, מגלים לך מה יש לפניהם, לפני היש מקום וזמן והאין מקום וזמן, מה יש לפניהם? אתה מבין שהם הפכים בעצם, אף אחד מהם לא מחויב. יש לנו במציאות שלנו, צורות שזה הנפרדות, כי המקום נפרד מהזמן והזמן נפרד מהמקום, וכל מקום נפרד משאר המקומות, ...

... מה לא, זה לא זה, ולא זה, ולא זה, וכשתהיי סגורה לגמרי שהמהות הראשונה היא לא מקום וזמן, כמו שברור לך שהיא לא מזגן, אז את תביני מה זה כלום. אבל המהות הראשונה היא רק מזגן, היא רק צורה. כי המהות, מצד האמת, היא כל אחת מהצורות, ... צורה, והאני שלך לא עשוי ממזגן. אבל את צריכה להתבונן בשכל, עד שהכל יכנס לך לזמן ומקום, ואז תראי שגם זמן ומקום זה צורה, ואם תדעי שאת לא מקום וזמן, אז תראי את הכלום, שזה המחויב הראשון. גם כאשר תחווי את הכלום, עדיין תהיי בנפרדות. אבל אחר כך תחווי שהמהות ממלאת את הכל, המהות היא הכלום ... זה לא תודעה, זה לא רצון, עד שאתה מגיע לזמן והמקום החומרי, ומבין שיש זמן ומקום לא חומרי, התודעה שלי לא תופסת זמן ומקום חומרי, אבל כן תופסת מקום וזמן לא חומרי. למעשה אין הבדל בין חומרי ללא חומרי, הכל תופס מקום. גם האחדות תופסת מקום, אבל באחדות אין הבדל בין תופס ללא תופס מקום. ואז אתה מבין שהמהות היא לא זמן ומקום חומרי. אבל יש אני, והאני עדיין תופס מקום. אבל כאשר אתה מסתכל יותר פנימה אתה מבין שזה לא תופס שום מקום. אין מקום וזמן חומרי ואין מקום וזמן לא חומרי. ...

... את המהות, מה אתה מחפש? את הדבר הראשון, המצוי הראשון, את ההוויה של המקום והזמן. שום דבר זה לא המהות. אז שום דבר זה המהות. מה חייב להיות קיים? המהות. אנו מחפשים מה הדבר שיהיה קיים אפילו אם אני לא יהיה קיים. מה הדבר שממלא אותי. עכשיו בפשיטות זה ... נניח שהגעת לראשון, שהוא מחוץ למקום ומחוץ לזמן, מה את רואה? אין מקום וזמן, אין כלום, אז אין בכלל פוטנציאל. כדי שיהיה פוטנציאל צריך שיהיה שינוי במקום או בזמן, פוטנציאל תופס מקום. ולכן במהות הראשונה אין פוטנציאל. אבל יש בה הכל אך לא כדברים ... לחשוב על הכל בו זמנית? וגם אי אפשר לחשוב על כלום. מה יותר גדול מהמקום והזמן? המציאות. השלם שהוא מושג מופשט מכיל בתוכו את המקום והזמן, השלם הוא המהות, לסך כל הדברים ביחד אנו קוראים השלם וגם כלום. האם לאהוב הכל זה טוב? זה רע, למה? נניח שאת אוהבת את הכל, אבל בכל זאת סובלת, למה? כי את קיימת. עצם זה ...

... האני יושב, זה לבוש של משהו בסיסי יותר, יש משהו שבלעדיו לא היה אני יושב, במה תלוי קיומו של האני? המציאות, העולם, הקיום, המקום והזמן. אם לא הייתה ישות אז גם אתה לא היית ישנו. ולכן צריך לשאול, מה זה, מה ...

... שלך, גם אותם אלוהים עושה. כל מה שאת יודעת, על מה שהיה ומה שיהיה זה נוצר בכל רגע. מי שמפעיל הכל, מפעיל גם את הזיכרון. זה שעושה הכל, יוצר גם את המקום והזמן, ואת מה שיש בתוכם. את צריכה להגיע ...

... שתפוז אחד זה שני תפוזים? אליעד: תשאל מה זה תפוז אחד ומה זה שני תפוזים, ואז תגיע להבנה שזה פונקציה של מקום, זה צורה שונה של מקום וזמן. ואז אם אני שואל את השאלה, מה זה מקום? אני מבין שהכל זה אחד, למרות שאתה בטוח שזה שניים. למעשה כל X -Y ... שנמצאת במקום מסוים וזמן מסוים. גם מחשבה תופסת מקום, למה? כי אי אפשר שיהיה באותו זמן גם שולחן וגם מחשבה, ולכן מחשבה גם תופסת מקום וזמן. היא לא חייבת לתפוס מקום בחושים, היא יכולה לתפוס מקום בתודעה. כשאתה חוקר מה זה מקום וזמן, אתה מבין שמחוץ למקום והזמן, יש צורה אחרת שהיא מעבר למקום והזמן, אז למעשה התפוז והתפוח נמצאים בשום ... המקום שלו, וזה המקום. המקום הזה עצמו נמצא בתוך הכדור, מחוצה לו וגם במעטפת. אין מקום שאין בו מקום, ואין זמן שאין בו זמן. לכן המקום והזמן ממלאים את הכל. היד היא גם יד וגם גוף, היד היא לא חלק מהגוף, אלא הגוף, כי אם נעלים את כל החלקים של הגוף, לא יישאר גוף, ומכאן היד היא הגוף עצמו. למעשה כל הצורות, כמו התפוח והבננה, הקיום שלהם תלוי במקיף שלהם, ומה מקיף אותם, המקום והזמן. המקום והזמן מקיף את כל הדברים - גם את המחשבה, את התודעה ואת הכל. אז אנחנו מסכימים שהכל ... לא היה מקום, שיכולת להגיד זה אני או זה אלוהים, אז לא היית יכול להגיד שזה העולם וזה אלוהים. לכן, מה זה אומר? שאם לא היה קיים מקום וזמן, לא היה קיים שום דבר. אז זה אומר שהבקבוק הוא זמן ומקום. למעשה על כל דבר אתה יכול להגיד שזה זמן ומקום. אתה צריך לראות שהבקבוק הוא המקום. אתה יכול להגיד שזה אטומים אבל ניתן להגיד שהבקבוק גם מקום. הבקבוק הוא צורה של מקום, והמקום הוא צורה של כלום. ומכאן הבקבוק הוא הכלום. עכשיו כרגע הבקבוק זה כלום, למה? כי המקום והזמן הם עצמם עשויים מכלום כרגע. מכאן שהכל עשוי מכלום. ואם נקצין את זה, גם להגיד שההוויה של הצורה היא כלום, ... את זה. הצורה והלא צורה הם אחד. אם היית מבין שכול הצורות הם אחד, אז לא הייתה לך שאלה. היש תמיד ישנו, רק הצורה שלו משתנה. יש מקום וזמן אין סופי ובתוכו המון צורות. מה זה כרגע הבקבוק? התהוות של זמן ומקום, בצורה של כלום. המקום והזמן עשויים מכלום. מה יותר גדול מהזמן והמקום? הכלום. מחוץ למקום אין שום דבר כי הוא אין סופי. אני רוצה שתביני שכשאת מבקשת מהמוכר סוכרייה, את תביני ... שהבקבוק והקיר למשל הם אחד. לדוגמא, יש כמה בקבוקי פלסטיק, אז יש משהו שמאחד אותם והוא הפלסטיק. אז למעשה מה שמאחד את הכל זה המקום והזמן. ולכן הכל אחד. יש מציאות אחת, ובתוכה יש את המקום והזמן. אם אתה רוצה להבין מה יש לפני המקום והזמן, אתה מבין שזה הכלום, שזה הדבר הראשון ממנו עשוי הכל. מה המכנה המשותף של המקום וזמן, משהו שהוא לא מקום וזמן, וזה הכלום. האם מוכרח שיהיה המקום? לא, כי יש זמן. והאם מוכרח שיהיה זמן? לא, כי יש מקום. לכן לא מוכרח שיהיו מקום וזמן, אך מוכרח שתהיה מציאות ללא הגדרות, שזה כלום. וזה אומר שזה החומר הראשון. שאלה: איך אני יודע אם ההבנה ... אתה למעשה בשכל מאמת את האין שכל. שאלה: למה אני לא חווה את זה? אליעד: למה אתה שואל את השאלות הפילוסופיות? כי לא מציק לך כל כך המקום והזמן. האם יש עוד דברים שמציקים לך חוץ מההסתכלות על הזמן והמקום. ההסתכלות על הזמן והמקום, היא הסתכלות פנימה, אבל האם לא מעניינים אותך דברים חיצוניים? רק כאשר כל כולך תסתכל פנימה, אז תוכל ... לך בעיה בעבודה, ואתה אומר שזאת בעיה במקום ובזמן. אם היינו נותנים לך עבודה אחרת, האם עדיין הייתה מציקה הבעיה, שאתה לא מבין את הזמן והמקום? אם לא מציק לך אפילו לאלפית השנייה, זה אומר שהזמן והמקום לא באמת מציקים לך. למשל, אם אתה רעב, אפילו אם היינו מחליפים לך את מקום העבודה, הרעב היה ממשיך להציק ... כי אתה באמת רעב. ובסוף אם יהיה לך יותר שכל, אתה תחווה את המציאות אחרת, ואז תחווה את הבעיה בצורה רחבה יותר, ואז באמת תשאל על הזמן והמקום, ואז תקבל את התשובה. כאשר תהיה לך בעיה במקום ובזמן, למעשה בכל מקום ובכל זמן תהיה לך בעיה באותה רמה. ...

... לא קיים, ואז תגיע להבנה שאתה זה הוא, וכשתגיד אני תתכוון לאלוהים. אפילו כבר במדע הם מבינים שאנחנו חלק ממקום וזמן, כשהמקום והזמן זזים אז גם אנחנו זזים. זה לא שרק אתה זז, אלא כל המקום זז, ואתה זז בתוכו. אם ... שאת לא תרצי אותם. תדעי שזה לא את, מי שאת חושבת שאת. השלב הראשון בהבנה, הוא לא מורכב. בסך הכל אמרנו שהמקום והזמן זזים ואז אתה זז. אבל זה משנה לך את כל תפיסת החיים. אתה לא יכול להגיד למשל, שאם ...

... מה שקיים הוא חלק ממקום, למשל החדר הזה הוא חלק ממקום גדול, כל המקום והזמן שהם כל כך גדולים, הם עצמם נמצאים בתוך משהו אחר, בתוך אלוהים. למה הדבר דומה, לאדם שחולם חלום, וכל מה שיש בחלום, למעשה נמצא ... המחשבה של האדם שחולם את החלום. רק שתביני שהישות שנמצאים בתוכה המקום והזמן, היא לא נמצאת בתוך מקום וזמן, כי המקום והזמן נמצאים בתוכה. זה לא שאלוהים נמצא שם, למעשה אלוהים לא נמצא בשום מקום. הוא מחוץ לכל. לכן עד שלא תהיי אלוהים, לא תוכלי להגיד שהכל בתוכי. כל זמן שאת מרגישה שאת קיימת, לא יתכן שכול המקום והזמן יהיו בתוכך. למה? כי אם יש אני ולא אני, אז יש הפרדה, יש שניים. ואם יש שניים אז אני לא השלם. אם אני חווה שאני קיים, אז יש משהו שהוא לא אני, אז אני לא הסך הכל, ואז לא יתכן שהמקום והזמן בתוכי. אז איך תחווי שאת הראשון? על ידי התבוננות פנימית לתוכך. פרקטית מה זה אומר, למשל את אומרת, אני רוצה, אני הולכת, ... משהו שהוא לא מוגדר. הדרך היחידה להגדיר מה היא המהות שאין בה מקום וזמן או מה הוא אלוהים, היא רק על ידי שלילה של דברים אחרים. כול זמן שיש בתוכך משמעות למשהו, את לא יכולה להגיע למשמעות של הכל. ...