... כבר טוב בשלמות מוחלטת שאין שלמות אחריה. וגם בעולם שלנו של הנפרדות, שבו התכלית והמטרה רחוקה מהאדם, גם בו יש תקווה, ואין שום יאוש בעולם כלל. משום, שתמיד יש תקווה, והיא האמת. כי כאשר האדם מנסה להתקרב אל התכלית הטובה, הוא רואה כמה הוא רחוק ממנה. כי עצם ...

... את המטרה, על ידי שישנא את הדרך בתכלית השנאה! ובו יתבאר העניין של ההקדמות והתכלית, וכיצד יגיע האדם לתכלית, על ידי שנאת ההקדמות (והוא פירוש העניין מרבי נחמן מברסלב, ... דבר ועניין, שגם הכסף, הוא רק האמצעי ולא התכלית. וגם איסוף וחיסכון הכסף, הוא רק אמצעי למען השגת המטרה שהיא השקט הנפשי של האדם. ובכל דבר ודבר, יש את ההקדמות של הדבר, ויש את התכלית ואת הדבר עצמו, שהוא החשוב באמת, ושכל הדברים משרתים את אותו הדבר החשוב. ומי ... הזה מקרב אותי אל התכלית? והאם יש דרך קצרה יותר להשיג את התכלית? ועל האדם לשנוא את הדרך, ולאהוב את המטרה. כי הטועים, אוהבים את הדרך אל המטרה, וכך לעולם הם אינם מגיעים אל המטרה, אלא ממשיכים לקלף את הקליפות ולאכול אותן, כאילו הן המטרה. (בשונה מהאדם שהגיע לשלמות התכלית, שהוא מוצא בדרך תכלית, בשלמות, כאילו זו התכלית הסופית. כי הצורה היא המהות, למרות שהיא רק צורה). אבל מי שהוא אינו קוף ... שהוא חווית שלמות התכלית של המציאות, כדי להגיע לזה, לשם כך על האדם, לשנוא את הדרך, ולאהוב את המטרה. כי הרבה חללים "טובים" הפילה הדרך. ורובם לא הגיעו ולא מגיעים אל המטרה, משום שנחמד להם בדרך אל המטרה. ועל האדם לשנוא את הדרך ולאהוב רק את המטרה. ועל ידי תכלית השנאה של האדם את הדרך, ותכלית האהבה של האדם את המטרה, על ידי זה בסופו של דבר, זוכה האדם לכך, שכל הדרך, הופכת בעיניו למטרה הסופית של כל המציאות, והאדם זוכה להשיג את התכלית הסופית, בכל דבר. כי אצל אלוהים, אין מטרה שנפרדת מהדרך, אלא יש רק דרך שהיא באחדות עם המטרה. והדרך, היא המטרה הסופית ללא שום מטרה אחרת. וכל דבר הוא המטרה הסופית בפני עצמה וכולי. ואז האדם רואה את השלמות שיש בדרך אל המטרה, ואת השלמות שיש בלמלא חסרונות עד אין סוף, ואת השלמות שיש בכך שתמיד יש חיסרון, ואת השלמות שיש בכך שהוא רחוק מהתכלית, ואת התכלית שיש בהעדר תכלית וכולי. ...

... גם מאוד עצובים. בפרט אלו שרוצים להשיג איזה דבר המון זמן, ואז כאשר הם משיגים אותו, הם נראים כשמחים והם בעצם חוגגים את הרע שלהם. והם עושים מצג שווא, גם כלפי חוץ ובעיקר כלפי עצמם, כאילו טוב להם, מכך שהם השיגו את המטרה שלהם, ובעצם הם מנסים להתכחש לעצבות שגם נמצאת בליבם. כי מי ששמחתו תלויה בשינוי צורת ...

... אחת, שזאת חוויה לא מוגדרת כלל. ולכן, אין שום דרך בעולם, שהאדם יגיע לחוויה הזאת, באמצעות זה שהוא יגדיר מטרה, וינסה להגיע אליה. כי זאת מטרה שאינה מוגדרת כלל. והדרך היחידה להשיג את החוויה הזאת, היא אך ורק על ידי הבנה של אמת בלבד. שהאדם מוכרח להבין את מהות ...

... האדם מקבל, בדיוק את מה שהוא רוצה. ומצד האמת, האדם מתאמץ תמיד . כי מאמץ, הוא כאשר האדם רחוק מהתכלית ומהמטרה הסופית שלו. והאדם תמיד רחוק מהמטרה הסופית שלו, שהיא להיות מאושר בשלמות. והאדם, הוא לעולם לא מאושר בשלמות, והוא תמיד עושה פעולות שיקדמו אותו אל האושר בשלמות. והאדם כל הזמן ובכל מקום, מתאמץ ... כדי שיהיה לו מה לאכול. אבל גם האוכל עצמו, הוא רק אמצעי. והטועים, הם מלמדים את האדם, ליהנות מהדרך אל המטרה. וזאת הסיבה שהאדם סובל, משום שהוא נהנה מהדרך אל המטרה. כי האדם מקבל תמיד, בדיוק את מה שהוא רוצה. ומי שלא רוצה את הדרך אל המטרה כלל, שאז כמובן לא שייך שהוא ייהנה ממנה כלל, הוא זוכה להגיע אל המטרה. והרעיון הוא, שכל מי שעושה משהו, בשביל להשיג משהו אחר, הוא מתאמץ, דהיינו, סובל, מכך שהוא לא נמצא באותו דבר אחר. ותמיד האדם סובל, כי תמיד הוא רוצה משהו ... להתאמץ בכלל, זה אומר בעצם, שהוא לא מסוגל להפיק אפילו לא טיפת הנאה אחת, משום דבר. כי הכל זה מאמץ, למען מטרה בלתי מושגת. ומי שבאמת לא רוצה להתאמץ בכלל, ממילא זה אומר שהוא לא יצליח ליהנות משום דבר שיש בדרך, כי הוא באמת רוצה רק את המטרה עצמה, כי הוא שונא את הדרך לגמרי. ומי שנהנה מהדרך אל המטרה, הרי שהוא מפיק הנאה גם מהדרך, ולכן הוא תמיד נשאר בדרך, ולא מגיע אל המטרה. ועל האדם להיות איש אמת. וזה בסדר גמור לסבול, אם אתה באמת רוצה את זה. ועל האדם להתבונן היטב ולראות את האמת, האם באמת הוא שלם בלב שלם, עם זה שהוא סובל ...

... כן יכול לעשות עבור המטרה שלו, זה אומר שהמטרה שלו, לא ממש ברורה לו. כי לפעמים האדם מתפלא למה הוא מתאמץ ולא מצליח להשיג את המטרה שלו, וזה רק משום שהוא לא עושה את כל מה שהוא כן יכול לעשות, עבור המטרה שלו. וזה, רק משום שהמטרה של האדם, לא ממש ברורה לו. ובכל פעם שהאדם רואה שיש אצלו ניגוד מטרות, שמצד אחד הוא רוצה דבר אחד ומצד שני הוא רוצה את ההפך, ...

... כפי מה שהיא ממש. וזה בעצם אומר, שכל המאמצים של האדם לשנות את הצורה של המציאות בכל דרך שהיא, בין אם זה שינוי חיצוני וגם אם זה שינוי פנימי, כל רצון לשנות את המציאות, הוא עצמו הפך המטרה הסופית, שהיא לרצות את המציאות כפי מה שהיא. כי בסוף, האדם צריך לרצות את כל המציאות כפי מה שהיא, בשלמות מוחלטת, בלי שום רצון לשנות אותה כלל. שהאדם ירצה את הכל, בדיוק כמו ... אחריה, בלי שום רצון לשנות את המציאות כרגע. ועל האדם לחוות, שכל המציאות היא התגלות והתגשמות רצונו. כך שכל מה שהאדם מנסה לשנות את המציאות, לא רק שהוא לא יכול בשום צורה, להשיג מכך את המטרה שהוא ירצה את המציאות בלי לרצות לשנות אותה, כי הרי הוא מנסה לשנות אותה. אלא שכל רצון לשנות את המציאות, הוא נוגד את התכלית, שהיא לא לרצות לשנות את המציאות. ולקבל גם את זה, ...

... ועכשיו הוא מרפא את עצמו וחוזר להיות המלך. כי האדם אינו נפרד מאלוהים ומהשלמות, רק שהוא שכח את השלמות שבו. והשכל שבספר הזה, מעביר את האדם תהליך, שהמטרה המוצהרת שלו, היא לגרום לאדם להגיע לשלמות האלוהית של אלוהים בכבודו ובעצמו, כולל הכל ללא שום הסתייגויות כלשהן בכלל, השלמות האין סופית והמוחלטת, בשלמות שאין ...

... בהן אין שלמות. והן מביאות את האדם אל השלמות, אבל אין בהן שלמות. וכאשר האדם מנסה להתקדם ולקדם את עצמו, הוא מגדיר עבור עצמו מטרה מוגדרת. והמטרה המוגדרת היחידה שאותה צריך האדם להגדיר עבור עצמו, היא להבין את המציאות, כפי מה שהיא באמת, בלי כל אינטרס כלשהו. אלא ...

... את עצמו שהוא רואה את החיובי שיש בכל דבר, וכיו"ב שקרים נוספים. וכל השקרים האלו, יש להם מטרה אחת ויחידה, והיא, שהאדם ימשיך לסבול! כי האדם ממשיך לסבול, רק בגלל שהוא חושב בחשיבה חיובית שקרית. והאדם סובל, רק בגלל שהוא אוהב את מה שיש, בשקר שאותו הוא לא באמת חווה ...