... הוא מטעה את האדם לחשוב, כאילו יש אמונות טובות. כגון שהאדם מאמין בעצמו, או מאמין בכך שיהיה טוב, וכיו"ב שאר אמונות השקר, שהן נראות כאילו הן טובות. והאדם מאמין באמונות רעות שנראות לו כטובות, רק משום שמלכתחילה הוא שוגה בטעות של האמונה. כי מי שהוא נקי לגמרי מכל אמונה שהיא, הוא חי טוב בידיעה של ... שזה בסדר לדוגמא להאמין שמחר תזרח השמש. אבל עליך לדעת שאתה רק מאמין בכך. ולא להיות בתחושה של וודאות לגבי זה. זה בסדר שתאמין במשהו, כל זמן שאתה זוכר שאתה רק מאמין בו. הבעיה היא, כאשר האדם מאמין במשהו, ושוכח שהוא רק מאמין בו. שאז כתוצאה מכך, האדם מרגיש את החיסרון, שנובע מהאמונות שלו. והרע הוא אכזרי מאוד, והוא מפתה את האדם להתקרב אליו ולהשתעבד אליו, על ידי זה שהוא גורם לו להאמין, באמונות שהן נראות כטובות. כגון שהאדם מאמין שיהיה טוב וכיו"ב. ועל ידי זה שהאדם מאמין בדבר כלשהו שהוא לא יודע אותו בוודאות, על ידי זה אח"כ האדם מתחיל להאמין גם באמונות נוספות, שגורמות לו לנזק. כי מהות האמונה, היא הריחוק ...

... הוא כולו מבוסס על האמונה השקרית. שהאדם מאמין לעצמו ולתפישה שלו, שאומרת שהיש והאין נפרדים זה מזה. למרות שבאמת, אין שום הבדל בין הנפרדות שלהם, לבין האחדות ... העצמי הנפרד, נובע בגלל טעות האמונה. שהאדם מאמין לשכל ולתפישה האישית שלו, שלא מבינה שדבר והיפוכו זה אחד. ועד שהאדם לא יתרפא באמת מהטעות שלו, הוא ימשיך לסבול ... ואוהב את האמת, דהיינו, שהוא כופר בהכל, ולא מאמין בשום ולשום דבר כלל, על ידי זה האדם רואה את האמת, שהכל מושלם ושהכל אחד. ואז אין לו שום שאלות על המציאות כלל. ...

... לשם כך צריך לשקר שהיש והאין נפרדים זה מזה. ואין האדם שואל שאלה, אא"כ הוא משקר את עצמו, תחילה. ואין האדם משקר, אא"כ הוא מאמין. כי האמונה, גורמת לאדם להאמין שהיש והאין נפרדים, שזה יוצר שאלה וכולי. ובסיכומו של דבר, על האדם למסור את ...

... מה שישנו ושאיננו. וכאשר האדם מבין, שהיש והאין הם אחד, אז האחדות והנפרדות הם אחד, ואז הוא שם תמיד. אבל, כאשר האדם מאמין לשכל של עצמו, שהיש והאין הם רק נפרדים, והוא לא מבין את האמת, שהנפרדות והאחדות הם דבר אחד ממש, הדבר הזה מרחיק את האדם במרחק אין סופי מהאחדות של המציאות. כי כל המציאות ...

... מאשר חוויה אישית של האדם, שהיא רק אפשרית בלבד להיות נכונה, אך לא מוכרח שאכן היא כזו. וברגע שהאדם מאמין במה שאינו אמת, על ידי זה האדם חושב, ...

... העולמות כולם! ובו יתבאר, למה אמונה היא כ"כ רעה? ואבהיר, כי הכוונה היא לאמונה, שהאדם לא יודע משהו בוודאות, אלא רק מאמין בו. ובטעות נדמה לאדם שהוא יודע את הדבר, במקום לזכור שהוא רק מאמין בו. כי זה בסדר להאמין, אם אתה זוכר שאתה מאמין ולא יודע. הבעיה היא, כאשר האדם מאמין וחושב בטעות שהוא יודע את הדבר בוודאות. והעניין הוא, כי כאשר האדם לא מאמין שדבר כלשהו אפשרי שהוא יהיה קיים במציאות, הרי שגם אם מראים את הדבר הזה לאדם מול עיניו, הוא פשוט הופך להיות עיוור, ולא רואה את הדבר. כי האדם כ"כ לא מאמין שהדבר אפשרי, עד כדי כך, שגם כאשר הוא רואה מול עיניו, יש שנוצר מאין ויש ואין כישות אחת ממש, הרי שהאדם מסרב להכיל את מה שהוא ... והתשובה היא, שהאדם לא צריך להאמין לשום דבר. והסיבה שהאדם חי בגן עדן וחושב שהוא בגיהנום, זה לא משום שהוא לא מאמין שהוא בגן עדן, אלא משום שהוא כן מאמין, שהוא בגיהנום. כי האמונה היא אם כל חטאת!. שהאדם מאמין לשכל שלו, שהשלמות והחיסרון הם שני הפכים. והאדם כ"כ מאמין לשכל שלו, עד שהוא חי בהכחשה גמורה לאמת. כי כל המציאות כולה, היא הפוכה מהשכל של האדם. והאדם מאמין לשכל שלו, והופך להיות עיוור ממש, וחי במציאות מדומה חלופית ממש, ולא רואה את האמת שהכל מושלם תמיד. (ואעפ"כ, מצד אחדות ההפכים, ... שאינו חכם אמיתי. ושורש כל הצרות וכל הבעיות וכל הדברים הרעים והשקריים שבעולם, שורשם באמונה השקרית של האדם. שהוא מאמין לשכל שלו, שחושב שהיש והאין נפרדים זה מזה. ואם האדם יכפור באמונה שלו, ויברר את האמת לגבי העניין של היש והאין, הוא יגלה שהכל ... חטא האמונה השקרית, שהוא החטא החמור ביותר בעולם. וכפי שאמרנו, זה בסדר שתאמין במשהו, כל זמן שאתה מודע לכך שאתה רק מאמין בו, אך לא יודע אותו. וכאן מדובר על כל דבר שהאדם מאמין בו באמת. דהיינו, שהאדם שוכח שהוא רק מאמין בזה, ושהוא בטעות חושב שהוא יודע, את הדבר שהוא רק מאמין בו. ובסיכומו של דבר, האמת, רוצה שידעו אותה. כי להאמין במשהו שהוא אמת, זה שקר. ואת האמת, צריך לדעת. וכדי לדעת את האמת, האדם ...

... מכל האמונות השקריות שלו, שהן השורש של כל השקרים שנאחזים באדם, כאילו הם אמת. וככל שיש יותר אמונה, כך יש יותר שקרים ויותר רע. וככל שהאדם מאמין יותר לדברים שונים בלי לבדוק אותם, כך נשמתו סובלת יותר בחווית הנפרדות. ומי שרוצה לחזור ולגלות את האלוהים ... איתה! ואפשרי לחיות בלי אמונה בכלל. דהיינו, אפשרי לחיות ולהאמין לדוגמא שמחר תזרח השמש, תוך כדי שאתה יודע שאתה לא באמת בטוח בכך, אלא רק מאמין בכך. והבעיה היא, כאשר האדם מאמין במשהו וחושב שזאת האמת, בלי לזכור שזו רק אמונה. כי האמת המוחלטת, היא הדבר שכולם מסכימים עליו תמיד. כי אחרת, אם ...

... אמונה בלבד. וכל הידיעות של האדם, הן לא יותר מאשר אמונות. ואפילו זה שהאדם קיים כישות נפרדת, גם זו רק אמונה בלבד. כי האדם מאמין, שהיש והאין נפרדים, והוא מאמין שאכן זו האמת, ואז על ידי זה הוא חווה את ה"אני" שלו כנפרד ממה שהוא אינו ה"אני" שלו, ...

... האדם לשאול את עצמו, האם אני בטוח שזאת לא האמת. עד שהאדם רואה, שכל הבטחון שלו הוא של טעות, כי כולו מבוסס על אמונה. שהאדם מאמין שהיש והאין הם רק נפרדים. ועל ידי זה שהאדם מברר את האמת לגבי כל דבר, אז ...

... היא לא תמיד מושלמת כפי מה שהיא, ושצריך לשנות אותה. ומי שאינו מאמין לשום דבר בעולם, גם לא לקול הפנימי שלו. ומי שהוא חשדן אמיתי בכל דבר שהוא, ושהוא לא מאמין גם לא לעצמו, אז ממילא הוא קולט, שהקול הפנימי שלו, הוא הרגש הרע ...