תקציר⬅ ... עם אלוהים יחיד בטרם בריאת העולם. ואז נקשה ונשאל בצורה פשוטה: נניח באמת לרגע כי אלוהים לא ברא את העולם מישות שהיא אינה הוא, אלא הוא ברא את העולם מהמהות העצמית שלו. אך עכשיו נשאל: האם בטרם הפריד אלוהים את החלק העצמי שלו לצורך בריאת העולם, האם כבר אז היה הבדל כלשהו בין המהות של אלוהים הכללית, לבין המהות של אותו החלק שאותו אלוהים אח"כ הפריד מעצמו לצורך בריאת העולם? אם נאמר שאכן כבר לפני הבריאה היה הבדל בין חלקים שונים בתוך המהות של הבורא, הרי שממילא הבורא עצמו הוא כבר גם ישות שמורכבת מחלקים שונים / שאינה אין סופית / יחידה וכולי. ואם ננסה לומר, שבטרם הבריאה, לא היה שום הבדל בין מהותו העצמית של הבורא, לבין המהות של החלק העצמי שממנו, לאחר מכן, הבורא ברא את העולם, הרי שנוכל להפריך זאת בצורה פשוטה, והיא: כי מאחר שלבסוף אלוהים הפריש מעצמו חלק לצורך בריאת העולם, הרי שזה אומר שבמבט לאחור כבר היה הבדל ברמת הפוטנציאל שבין החלקים השונים של הבורא. ז"א אם נאמר שהבורא לקח חלק מעצמו לצורך הבריאה, כדי להתחמק מלומר שהוא ברא את העולם מישות שהיא אינה הוא כנ"ל, הרי שבעצם אנחנו אומרים ... שממנו נעשה העולם הוא חלק מאלוהים, הרי שזה אומר שהיה כבר אז הבדל בין החלקים השונים, כי אחד מהחלקים לבסוף נוצר ממנו העולם, ואחד מהחלקים האחרים נשאר להיות אלוהים גם אחרי שהעולם נברא. כך שלא אפשרי לומר שאלוהים לקח חלק ממנו לצורך בריאת העולם, כי אז זה מגדיר את אלוהים של אחרי הבריאה וגם את של לפני הבריאה, כישות שמורכבת מחלקים שונים, וא"כ היא אינה אין סופית וכולי. סיכום ומסקנות: לומר שאלוהים ברא את העולם יש מאין, משמעותו היא שאלוהים אינו אין סופי ויחיד ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא לצורך בריאת העולם - לחץ כאן...