... לחשוב שהם יודעים משהו שאחרים
לא יודעים ומה בעצם קורה? כשאותו חכמולוג למשל מנסה למצוא תשובה לאיזו שאלה קיומית ולא מצליח והוא לא מוצא תשובה, אם הוא יגיד: "אני לא מוצא תשובה, אני
לא יודע את התשובה" אז יגידו לו, רגע? אם אתה לא מוצא את התשובה, בעצמך אתה
לא יודע את התשובה אז איך אתה יכול בכלל להנהיג אותנו. הרי אם אתה לא רואה את כל התמונה המלאה, אז אולי אתה מפספס משהו, אולי אתה בכלל
לא יודע כלום. על כן, איש אמת, מנהיג אמיתי שלא מצא תשובה, יגיד את האמת, תחפשו בעצמכם אני
לא יודע, אני לא מצאתי. אבל הנוכלים הם פחדנים, ולמה פחדנים? כי יש פה משהו יותר פנימי, כי הם מפחדים לחיות בתחושה של אני
לא יודע, ואם אני
לא יודע, אז למה אני חי? ואז הם אומרים, טוב... אני
לא יודע כי אי אפשר לדעת. במקום לקחת את האחריות על עצמו ולהגיד אני
לא יודע, הוא זורק את האחריות על המציאות ואומר, כי המציאות לא נותנת לדעת. אתה
לא יודע כי אתה טיפש, כי הפסקת לחפש, אם תחפש, תמצא את התשובה, ואם לא תמצא, אז תמשיך לחפש, כי אין דבר העומד בפני הרצון, נכון? אז תחפש ותמצא. אבל זה שאתה
לא יודע, זה לא אומר שאין תשובה, אבל האדם מפחד להודות שהוא
לא יודע ואז הוא בא ומשקר, ואומר, תקשיבו: אתם יודעים, לדבר הזה והזה אין תשובה. ולא רק שברוב חוצפתו הוא מאשים את המציאות ... בכלל מאיים על אנשים? זה שאתה
לא יודע תשתוק, שב בלול, שתוק. וכל אחד ואחד, צריך לדעת, שהשקרים האלו לא נמצאים רק בחוץ, אלא גם בתוכו, כי אם בן אדם מנסה למצוא ...