... על ידי זה שאתה מנתב את תחושת הספק שיש לאדם לגבי מה שאתה אומר לו, אל דבר אחר ואל רעיון אחר, שעצם הטלת הספק באותו הדבר, היא עצמה הבעת אמון ברעיון שלך. לדוגמא
(חינוך ילדים): נניח שאתה רוצה
שהילד שלך יאכל ארוחת צהריים. עכשיו, אם תשאל אותו "האם אתה רוצה לאכול צהריים?", או אפילו לדוגמא תאמר לו "בא לאכול צהריים", בכל אחד מהמקרים בתת המודע של
הילד, תהיה תחושת ספק לגבי הרצון לאכול צהריים. דהיינו, תת המודע של
הילד ישאל את עצמו, האם אני רוצה לאכול צהריים. לעומת זאת, באפשרותך לשאול את
הילד שאלה אחרת ולומר
לילד משפט אחר, שיעביר את הספק של
הילד, למקום שבו בכל מקרה הוא מסכים עם מה שבאמת חשוב לך שהוא יסכים. לדוגמא: "מה אתה רוצה לאכול לארוחת צהריים?", שאז אתה בעצם מעביר מסר לתת המודע של
הילד, שהספק הוא רק לגבי מה לאכול ולא לגבי האם לאכול. ואת הרצון של
הילד להטיל ספק ולחשוב בחשיבה עצמאית לגבי מה שאתה אומר לו, את זה אתה מנתב אצלו לגבי מה לאכול, ולא לגבי האם לאכול. כי הטלת ספק, היא לא רק מנגנון הגנה, אלא היא גם ... מהשאלה "מה לאכול", לשאלה "האם לאכול", המרחק מהספק שאתה מוכן שהוא יחשוב עליו, אל הספק שאתה לא מוכן שהוא יחשוב עליו, המרחק הזה הוא לא כ"כ גדול. וכאשר אתה אומר
לילד "מה אתה רוצה לאכול", עדיין אתה לא מספיק מרחיק אותו מהספק של "האם לאכול". ולשם כך יש אפשרות לעשות את המניפולציה בצורה יותר מתוחכמת, שבה אתה מרחיק את תחושת ...