... ראש ממשלה רע? האם ישנן סיבות נוספות שאני חושב שהוא רע? על ידי פירוק כזה, אנחנו מבינים את כל ההנחות והקשרים הלוגיים שהביאו אותנו למסקנה שלנו. התהליך הזה מפתח את החשיבה ומאפשר להבין גם סיטואציות מורכבות בהרבה. איך לפתח ... חושבים שהוא נכון - מי אמר שזה נכון? אולי זה לא נכון?. זה מאלץ את המוח להטיל ספק, לפרק הנחות ולהבין ממה הן מורכבות. לתרגל הסקת מסקנות באמצעות כתיבת משפטים פשוטים ואז מורכבים יותר, ולנסות להבין מה אפשר להסיק ... חדה יותר, תוכל לקבל החלטות מושכלות וטובות יותר בכל תחום. חקר האמת - היכולת הזאת מאפשרת לך להטיל ספק בהנחות ובאמונות שלך, וכך להגיע לאמת מוחלטת יותר. מה הבעיה האפשרית בתהליך הזה? אליעד מזהיר שיש גם קשיים בתהליך הזה. לפעמים המסקנות שניתן להסיק אינן ישירות או קלות, משום שהקשרים בין המידע נתונים בצורה עקיפה או שחסרות הנחות יסוד חשובות. לכן חשוב לתרגל גם את הזיהוי של מידע חסר ולדעת לשאול את השאלות הנכונות: לדוגמה, אם אומרים לך ... כמובנים מאליהם אלא תמיד לשאול שאלות: איך אני יודע שמה שאני חושב נכון? האם המידע שלי מדויק ואמין? אולי ההנחה שאני מאמין בה בכלל לא נכונה? האם יכול להיות הסבר אחר למה שאני רואה או שומע? תרגול עקבי של ... כל הדברים הקטנים הם לבנים, אז גם החתול לבן. זו דוגמה לחשיבה לוגית המאפשרת לנו להסיק מסקנות מתוך סדרת הנחות יסוד. מה החשיבות של היכולת להבין דבר מתוך דבר? יכולת זו חיונית בכל תחומי החיים - מדע, עסקים, מערכות יחסים, ... אמונה ולשאול - איך הגעתי למסקנה הזו? למה אני חושב שהיא נכונה? האם יכול להיות שהיא לא נכונה? חיפוש הנחות יסוד: בכל טענה שנאמרת לבדוק - על מה היא מבוססת? האם היא נובעת מעובדות או מהשערות? פירוק והרכבה: כל טענה ... המידע מחדש כדי לראות אם הוא אכן מוביל לאותה מסקנה. שאלת שאלות: בכל סיטואציה יש לשאול שאלות שמאתגרות את ההנחות הקיימות, למשל: איך אני יודע שזה נכון?, מה ההוכחה?, מה האלטרנטיבות האפשריות? תירגול יומיומי: בכל מחשבה יומיומית, לשאול - ... מסקנות ולפתח חשיבה חדה. ניתן לשפר את היכולת הזו על ידי תרגול מתמיד של ניתוח מחשבות, פירוק מידע, חיפוש הנחות יסוד ושאלת שאלות. בסופו של דבר, ככל שאדם יתרגל יותר לחשוב כך, כך מוחו יתרגל לבצע חיבורים מורכבים ולגלות מסקנות ...

... מפורסם כדי שיעריכו אותו. כך שטיפת מוח עובדת - היא לא תמיד בהצגת רעיונות ישירים, אלא ברעיונות שמבוססים על הנחות יסוד. לדוגמה, כל פעם שמישהו רואה פרסומת שמציגה אדם מפורסם או מושא הערצה, הוא לא רק עובר שטיפת מוח לגבי ... חשוב ומשמעותי. מהם האתגרים ששטיפת מוח מציבה לנו? כאשר אנו נחשפים לשטיפת מוח, אנחנו עלולים להאמין ברעיונות שמבוססים על הנחות יסוד שגויות. פעמים רבות, אנחנו לא בודקים את מה שאנחנו רואים או שומעים, ואנחנו לא תמיד שואלים את עצמנו אם ההנחות שעליהן מבוסס הרעיון הן נכונות. דוגמה לכך היא כאשר בפרסומת אומרים לנו לקנות מוצר כי הוא מיועד לאנשים מצליחים, ... אותנו להצלחה, רק משום שהוא מצוין בפרסומת. האדם צריך לפתח הרגל של להיות מודע לחשיפה הזו ו לבדוק אם ההנחות שעומדות בבסיס הרעיונות הם אכן נכונות. עלינו להכיר בעובדה שבמקרים רבים, הרעיונות ששטופים לנו לא תמיד מבוססים על עובדות ... במקום לקבל את הרעיון כפי שהוא, חשוב לשאול את עצמנו: האם הרעיון נכון? האם יש לו בסיס עובדי? האם ההנחות שעליהן הוא מבוסס נכונות? האם המסרים שאני נחשף אליהם הם אובייקטיביים או שיש להם מטרה לכוון אותי לאמונה מסוימת? ... כי התקשורת והפרסומות עמוסות במסרים שמנסים להוביל אותנו למקום מסוים. אך כאשר נשאל את השאלות הנכונות ונתחיל להבין את ההנחות שמבוססות על הרעיונות שאנחנו נחשפים אליהם, נוכל להימנע מכך ולהיות פחות חשופים להשפעות בלתי מודעות. סיכום שטיפת מוח היא ... אם לא בודקים את התקפות של הרעיונות שמועברים לנו. לכן חשוב להיות מודע לתהליך הזה ולבחון היטב את הרעיונות וההנחות שמסביבם. שטיפת מוח? אוטוסוגסטיה שכנוע עצמי פרסומות ומסרים סמויים הנחות יסוד השתלות מחשבות מהי שטיפת מוח וכיצד היא פועלת? איך בן אדם יכול לבצע לעצמו שטיפת מוח או למישהו אחר? ... הזה, כמו למשל הצורך לאסוף נוצות תרנגול ולתלות אותן בבית או להימנע מאכילת חזה עוף, הוא עשוי לקבל את הנחת היסוד ולהאמין בה באופן טבעי. כיצד שטיפת מוח פועלת ביומיום? דוגמאות לשטיפת מוח אפשר לראות בפרסומות ובמדיה. למשל, מדוע גברים ... נגזרים, מבלי לבחון את תקפותם. איך ניתן למנוע שטיפת מוח? הדרך למנוע שטיפת מוח היא לפתח הרגל של בדיקת הנחות יסוד. במקום לקבל רעיונות כפי שהם, יש לשאול: האם הרעיון נכון? האם יש לו ביסוס? האם ההנחות שעליהן הוא מבוסס נכונות? האם המסרים שאני נחשף אליהם הם אובייקטיביים, או שהם מנסים להכווין אותי לאמונה מסוימת? סיכום ...

... במהותן חוזרות על עצמן ודרכי הפתרון לבעיות השונות, די זהים. וצורת הניתוח של בעיות, די זהה אחת לשניה. לבדוק הנחות יסוד, להבדיל בין עובדה לפירוש, לבדוק מה האמת, לעשות ניתוח סיבתיות, ולהסיק מסקנות וכולי. ולכן יש גם דרך נוספת, שהיא ... לנתח את השאלה שלו. ואז המיקוד הוא, בללמוד איך לחשוב, ללמוד לקחת את השאלה ולחלק אותה לחלקים, לבדוק את הנחות היסוד של השאלה, לזהות איזו הנחת יסוד היא עובדה ואיזו הנחת יסוד היא פירוש, ללמוד לעשות ניתוח סיבתיות, ללמוד לנתח לחשוב ולהסיק מסקנות. ואז בדרך הקשה, דהיינו, בדרך הארוכה והקצרה, כך ... באופן עצמאי. תאורטית ועקרונית זה אפשרי. אבל זה מגדיל את הסיכוי, לכך שהוא יתחשמל בדרך... לדוגמה העניין של למצוא הנחות יסוד, ברמת העיקרון כל דבר אפשרי לפרק אותו, עד לרמה של מי אמר שיש הבדל בין יש לאין, ולהטיל ספק ... אבל כאשר אדם לומד לחשוב, הוא לא צריך לרוץ הרחק מידי, אלא הוא צריך בתור התחלה ללמוד לזהות, באיזה הנחות יסוד להטיל ספק ובמה לא להטיל ספק. מה כן אפשרי להניח כעובדה ומה להגדיר את זה כפירוש. כי אם לא, ... לתוצאה ובין התוצאה לסיבה. אבל צריכים לדעת מאיפה להתחיל להתמקד, כדי לא ללכת לאיבוד. וכאשר בן אדם מנסה לאתר הנחות יסוד של רעיון, הוא צריך לדעת איך לסדר את הנחות היסוד בסדר נכון. ועד היכן לפרק את הנחות היסוד ומה לא להגדיר כהנחת יסוד, אלא לקבל את זה כאמת מוחלטת שאינה הנחת יסוד. וכאשר לומדים לחשוב לבד ובאופן עצמאי, מאוד קל ללכת לאיבוד ולהתייאש. או לחשוב שאתה חכם, למרות שאתה בדרך לבית ... לעשות לעצמו כאב ראש, שלא מחויב לעבור אותו בהתחלה. וכמובן אני אוסיף, שללמוד ממני איך לחשוב בהיגיון, זה הכל בהנחה שאני יודע לחשוב בהיגיון ושאני יודע ללמד לחשוב בהיגיון. וגם זאת הנחת יסוד וכולי. אבל בטוח נכון, שאני מלמד את האדם לחשוב בצורה מסוימת. האם היא חשיבה הגיונית או לא, זאת שאלה ...

... ויש משהו שהוא רק בעיני המתבונן בלבד. אבל מה הופך משהו לנכון עובדתית? מה הופך משהו לעובדה אובייקטיבית? תשובה: הנחות היסוד שאנחנו מניחים, ביחס להסקה הלוגית שלנו מהנחות היסוד שאנחנו מניחים. ואני אסביר: כל מחשבה שיש לבן אדם בראש, כל רעיון שהאדם חושב עליו שהוא נכון או לא נכון, יש לו הנחות יסוד כלשהן. לאחר מכן, המוח עושה חישובים לוגיים, בהתבסס על הנחות היסוד האלו. וביחס לזה המוח קובע, האם מדובר על עובדה או על פירוש. דהיינו, אם לוגית ניתן להוכיח שמשהו נכון, בהתבסס על הנחות היסוד, הרי שמדובר על עובדה. אבל אם בהתבסס על הנחות היסוד, לא ניתן להוכיח לוגית שמשהו הוא נכון, הרי שהוא פירוש. לדוגמה: נניח שאנחנו רואים שולחן שיש לו 4 רגליים. ... אנחנו מניחים שהחושים שלנו נכונים. בנוסף, אנחנו מניחים שלצורה מסוימת קוראים שולחן ולצורה מסוימת קוראים רגל של שולחן. ואז בהנחה שאנחנו רואים בחושים שלנו, בחוש הראייה, את הצורה המלאה של השולחן, אז בהנחה שאנחנו רואים שבצורה של השולחן, יש צורה של רגל 4 פעמים, הרי שזה אומר שיש לשולחן הזה 4 רגליים. ... שולחן ומה זה רגל של שולחן וכולי. ובהתאם לזה, זאת עובדה שיש לשולחן 4 רגליים. כי אין אפשרות לוגית שהנחות היסוד האלו נכונות ושאין לשולחן 4 רגליים. ולכן, זה שיש לשולחן 4 רגליים, זאת עובדה. עכשיו, ניקח לצורך העניין אמירה ... שיהיה ניתן להסיק מכך לגבי כל שאר האנשים. אלא בעיקר לגבי האנשים שבדקו את האוכל, בזמן מסוים, בתנאים מסוימים, בהנחה שהם אמרו את מה שהם חשבו לגבי הטעם של האוכל. אבל זה משהו שאפשרי לבדוק אותו. ולכן כשמישהו אומר ... כמות של רגליים. אז, אם נניח שראינו שולחן אחד שיש לו 4 רגליים, שזאת עובדה, שהיא עצמה מבוססת על הנחות היסוד הנל, הרי שזה אומר שזאת תהיה עובדה לומר שלכל השולחנות יש 4 רגליים. כי אם נניח שכל השולחנות יש ... הזה טועה! כי אלו עובדות שניתן לבדוק אותן. כי טכנית לא יכול לרדת גשם תוך דקה אם השמים בהירים, בהנחה שחוקי הפיזיקה והאקלים לא ישתנו. והטענה שאומרת שיש סיכוי גבוה שירד גשם באמצע הקיץ סתם כך בלי לנמק, היא ... כאל פירוש בלבד. אז מהי בעצם עובדה? עובדה היא כאשר ניתן להוכיח שרעיון כלשהו נכון, בצורה לוגית, על בסיס הנחות יסוד שהן עצמן פירוש ולא עובדה. לדוגמה, זה שהחושים מייצגים את האמת, זה פירוש. אבל בהנחה שהפירוש הזה נכון, אז לוגית ניתן להוכיח שמשהו מסוים קורה. כאשר ניתן להוכיח לוגית שמשהו נכון, על בסיס פירושים ... חושב ולחלק אותה לחלקים, כדי לבחון כל חלק בפני עצמו, האם הוא עובדה או פירוש. והוא צריך לדעת למצוא הנחות יסוד דהיינו, לחקור לעומק את כל העניין של הנחות יסוד. דהיינו, לדעת לזהות מה הנחות היסוד של המחשבה שעוברת לו בראש. אחרי שמבינים מה הנחות היסוד של המחשבה שעוברת בראש, עכשיו צריכים ללמוד ולדעת לעשות ניתוח סיבתיות בצורה נכונה. דהיינו, צריכים לדעת איך לחשוב נכון, ... בצורה לוגית, איך להסיק מסקנות בצורה נכונה, איך לנתח נכון דברים מבחינת חוקי הלוגיקה. ואז כאשר האדם מבין את הנחות היסוד של הרעיון ומבין איך מסיקים נכון בצורה לוגית נכונה מסקנות, אז אפשרי להבין, האם מדובר על עובדה או פירוש. האם המחשבה הזאת, היא עובדה לוגית, שניתן להוכיח לוגית, בהנחה ש X אז ניתן להוכיח ש Y דהיינו, עובדה לוגית, או שמדובר רק על פירוש אישי / פירוש סובייקטיבי ...

... רק משום הצורה שבה הוא מחפש את הפתרונות. הצורה שבה האדם מחפש את הפתרונות לבעיות שלו, היא תוצאה של הנחות היסוד שלו. האדם מניח הנחות יסוד כלשהן, ועל בסיסן של הנחות היסוד האלו הוא מנסה למצוא פתרון לבעיות שלו. הדרך הטובה ביותר למצוא את הפתרון האמיתי כאשר לא מוצאים את הפתרון, היא על ידי בדיקת הנחות היסוד שעל בסיסן האדם מחפש את הפתרון. כאשר האדם בודק את הנחות היסוד שלו לעומקן, על ידי זה הוא מגלה שישנן הנחות יסוד שלא בהכרח שהן נכונות. הנחות היסוד האלו שאינן נכונות, הן אלו שחוסמות את האדם מלמצוא את הפתרון האמיתי. וזה משום שהן מצמצמות את החשיבה שלו ולא מאפשרות להגיע אל האמת. כאשר קיימת אצל האדם אפילו הנחת יסוד אחת כלשהי שאינה נכונה, הנחת היסוד הזו היא הגבול שמפריד בין האדם לבין הפתרון לבעיה שלו. הנחת היסוד השגויה מטעה את האדם ולא מאפשרת לו לראות את הדברים כפי שהם באמת. ולכן האדם אינו מוצא את הפתרון. כאשר האדם בודק את הנחות יסוד שלו, בודק אותן בצורה יסודית לעומק, על ידי זה הוא מגלה שמרחב האפשרויות שלו גדל. הוא כבר לא מצומצם לטווח מאוד ספציפי של פתרונות, אלא כמות הפתרונות גדלה. אם אינך מוצא את הפתרון, הרי שקיימת אצלך הנחת יסוד כלשהי שגויה. הנחת יסוד שגויה יכולה להיות, גם מההיבט שבו האדם חושב בטעות, שכדי שיהיה לו טוב, המציאות צריכה להיות דווקא בצורה כלשהי. גם זו הנחת יסוד שגויה. כאשר האדם חוקר את כל הנחות היסוד שלו, על ידי זה הפתרון צץ מעצמו. וכאשר האדם מאמת את כל הנחות היסוד שלו בשלמות אמיתית, אז הוא מגלה שהבעיה בכלל לא קיימת. הוא אינו מוצא את הפתרון, הוא פשוט מבין שאין ... שבמציאות, כך הוא נהנה יותר ממנה. ומי שמבין את המציאות בשלמות, טוב לו תמיד. ברמה המעשית: פשוט תחקור את הנחות היסוד שלך באשר הן. עד שהבעיה תעלם מעצמה.

... האדם לנסות להיות עירני ולשים לב, איזה חלקים בידע שלו אומתו והם אכן ידיעות. ואיזה חלקים בידע שלו הם: הנחות / אמונות / פרשנות וכיוב. כאשר האדם לא מבדיל בין החלקים השונים של הידיעות שלו, ומבחינתו האמונות שלו הן ... נכון, או לא לדעת מה התשובה, ולנסות לברר אותה לפי האמת. אך בכל מקרה, החכם מעדיף לא להתעסק עם הנחות יסוד כלשהן שלא נבדקו, אלא הוא מברר את האמת ומעדיף לדעת מאשר להאמין. נכון, החכם יכול גם לשער / לנחש ... על סמך ידיעות וודאיות. וזאת מאחר שלא כל המידע זמין לכל אחד כל הזמן. ולכן חייבים לפעול על סמך הנחות יסוד כלשהן, שהן בעצם אמונות. אך החכם הוא תמיד עירני לזכור, מהי אמונה ומהי ידיעה. וכאשר האדם פועל על סמך ... את הדבר שבו הוא מאמין. ולכן רצוי להשתדל היכן שאפשר, להסתמך כמה שיותר על בירור האמת, וכמה שפחות על הנחות יסוד שאינן בדוקות. ומאחר שהאדם לא יכול לאמת את כל הידיעות שלו, ממילא השאלה הנשאלת היא, איזה סוג של אמונות ... ההחלטות שבאמת חשובות בחייו, הוא מקבל על בסיס של כמה שיותר ידע שאומת, וכמה שפחות על בסיס של אמונות והנחות יסוד שיכולות להיות שגויות. ונסכם: אמונה מאפשרת לאדם לקצר תהליכים ולהתחבר לידע אמיתי שאותו הוא עדיין לא יודע. ומצד שני ...

... השורש ואת הסיבה שבגללה הוא חושב כפי מה שהוא חושב. כי כל דבר בעולם מבוסס על משהו אחר. ויש הנחות יסוד שאותן האדם מניח, ושעליהן האדם בונה את כל החיים שלו. וכל השכל של האדם, מבוסס על הנחות יסוד כלשהן. ומי שרוצה לגלות את השכל שיש מעל השכל, עליו פשוט לנסות לגלות את הנחות היסוד שעליהן הוא בונה את כל החיים שלו. והדרך של האדם לגלות את הנחות היסוד שעליהן נשען השכל, היא על ידי זה שהאדם חוקר ושואל את עצמו, למה אני חושב כך ולא אחרת? מה ... לטעות גדולה, אולי דווקא הוא הכי נכון? וכאשר האדם חוקר את המחשבות שלו ומחפש את האמת, הוא מגלה את הנחות היסוד שעליהן מבוסס השכל של האדם. עד שלבסוף האדם מגיע אל שורש השכל, שהוא לא מבוסס על שום דבר. מאחר ... האדם עוזר לו לראות את האמת, אך האמת עצמה לא מבוססת על שום דבר. כי בנקודת האמת, אין שום הנחות יסוד. כי האמת היא היסוד הראשון של הכל. ועליה הכל מבוסס. וכאשר האדם חוקר ומנסה לגלות את הנחות היסוד שעליהן החשיבה שלו מבוססת, על ידי זה האדם מגלה את שורש השכל ומגלה את האמת. ואחרי שהאדם מגלה את ...

... המלאה לא יעזרו לך. הפתרון היחיד במצב כזה הוא לחפש את האמת הפנימית שלך. עליך להתבונן לעומק, ולבדוק את ההנחות שעומדות מאחורי הסבל שלך. לדוגמה, אם אתה סובל כי אינך מוצא עבודה, תבדוק מהן הנחות היסוד שלך (אני חייב למצוא עבודה מסוימת, לא אצליח להשיג אותה) ותשאל את עצמך למה?. כשאתה שואל למה? שוב ושוב, ... המעשית לאחדות עם המציאות מתחילה בהתבוננות פנימית מעמיקה ובחיפוש האמת. כאשר אתה מרגיש רע, עליך לשאול את עצמך: מהן ההנחות היסודיות שלי שיוצרות את הסבל? האם המציאות חייבת להיות אחרת? למה אני רוצה דבר מסוים ולא אחר?. על ידי שאלות ... זהו מצב שבו האדם מאמין שאין שום פתרון בסביבה, מפני שבמבטו הכל שקר או רע. כיצד חיפוש האמת ובדיקת הנחות יסוד עוזרים לצאת מהבלבול? בייאוש מוחלט, לא יעזרו טיפים כמו חשיבה חיובית או להתמקד בחצי הכוס המלאה, משום שהאדם פשוט דוחה הכל. מה שכן יכול לעזור הוא חיפוש האמת: להתבונן בקושי הרגשי עד השורש שלו ולגלות על אילו הנחות יסוד הוא נשען. לדוגמה, אדם שלא מוצא עבודה עשוי להחזיק בהנחות: חובה למצוא עבודה בתנאים ספציפיים ולא אצליח להשיג אותה. התנגשות הנחות אלו מולידה את הרע. כשמתחילים לשאול למה? ולהתעמק בסיבה שמאחורי הרצון, מגלים שלעתים אין הכרח אמיתי מאחורי הדרישות הללו. ... להרגיש טוב. הדרך לעשות זאת היא לרצות את המציאות כמות שהיא, למצוא את השורש הרגשי של הסבל ולבדוק את הנחות היסוד עד שמגיעים להשתוות פנימית. מי שהולך עם אמת מלאה שואל למה? כדי לגלות שההבדלים בין הדברים לאו דווקא כה ... הפתרון לעזור לאדם בכל תחום. התבוננות בבעיה הרגשית, מה השורש לבעיה הזו? עליו להתבונן, כי היא גדלה, על אילו הנחות יסוד מיוסדת הבעיה הרגשית, ממה נובע שאינו רוצה את המציאות? אם יתבונן ויברר מהם הכוחות המנוגדים שהם אלה שיוצרים את הספק, מה הנחות היסוד שאם לא הן, לא הייתי מרגיש רע. למשל אדם מדוכא כי לא מוצא עבודה. האדם מברר מהם הנחות היסוד. אני מניח עלי למצוא עבודה כזו וכזו, במשכורת כזו וכזו, ואני מניח שלא אצליח, אלו ההנחות. ואז יש הנחות מנוגדות =יוצר תחושת רע. אדם מניח שעליו להיות בריא, ומניח שלא יכול להיות בריא, יש התנגדות לכן סובל. ובכל תחום בחיים ההתנגדויות בהנחות היסוד, מניח שהמציאות צריכה להיות אחרת. ואז עליו לבדוק את הנחת היסוד שאני רוצה שהמציאות תהיה כך ולא אחרת. איך אפשר לדעת האם הנחת היסוד הזו נכונה או לא? פשוט לשאול - למה? אדם מרגיש שמבזים אותו, רוצה שיאהבו אותו, לא אוהבים אותו=רע לי. ... וזה טוב וזה רע, אך במצבי צרה עליו לברר את האמת לאמיתה. הלוגיקה בספקות ואבדן דרך, היא בדיקת: מהם הנחות היסוד שגורמים לכך שאני אראה זאת כבעיה. האם המציאות באמת צריכה להיות ככה? מה הסיבה שאני באמת רוצה כך? וההתבוננות ...

... המציאות באמת טובה, או אולי רעה, או שאולי יש בה שילוב של טוב ורע. הוא מציע לא לקבל שום הנחות יסוד אלא לחקור לעומק כל תפיסה וכל רעיון, ללא פחד וללא היסוס. האם הרע קיים כדי שנעריך את הטוב, או ... אולי תגיע לידיעה ברורה שהכל טוב, אבל אתה תדע בעצמך לא כי אמרו לך שהכל טוב. אל תניח שום הנחות יסוד. אל תשתחווה לשום הנחות יסוד, תשחת את כל הפרות הקדושות אחת אחת. ומה שלא תגלה, אם הכל טוב, או הכל רע באופן מוחלט, הוא ...

... שהכל אחד. הוא מדגיש שכאשר משהו זקוק להוכחה, זה מעיד על כך שהוא אינו מוחלט, מכיוון שהוא מסתמך על הנחות יסוד שלא ניתנות להוכחה בעצמן. הוא משתמש בדוגמה בסיסית: האדם אינו זקוק להוכחה לקיומו העצמי, ואילו כל דבר שצריך להוכיח ... שהיא אינה אמת מוחלטת. אם האמת נשענת על הוכחות, היא כבר אינה מספיק מוחלטת, משום שכל הוכחה מבוססת על הנחות יסוד שדורשות אישור נוסף. למשל, אם מישהו טוען שהוא יכול להוכיח שהכל אחד, הרי שהידיעה שלו נשענת על הוכחות, ולכן ... והלוגיקה השכל האנושי מבוסס על לוגיקה, אך לא ניתן להוכיח שהלוגיקה עצמה נכונה באופן מוחלט. כל הוכחה מסתמכת על הנחות יסוד, ולפיכך, תמיד יישאר ספק בסיסי - אולי השכל טועה? מכאן עולה שהתשובה אינה בהוכחה אלא בהבנה. השאלה הבסיסית היא ...