... הוא לא מחוייב. ואפילו
הזמן והמקום עצמם, גם הם, קיומם לא מחוייב. ומאחר שקיומם של
הזמן והמקום הוא עצמו רק אפשרות, כי הם יכולים גם לא להיות קיימים, ממילא זה אומר ששום ... מחוייב, כי הכל קיים בתוך
זמן ומקום כלשהו. וגם התודעה תופסת
זמן ומקום. כי יש את
הזמן והמקום של ה"אני" ושל התודעה, ויש את
הזמן והמקום של מה שאינו "אני", שנפרד מה"אני" של האדם וכולי. וזה בעצם אומר שיש לאדם ... זמן. וה"אני" של האדם, נמצא
בתוך הזמן והמקום. ולא בהכרח
זמן ומקום "חומרי" ו"ממשי", אלא
זמן ומקום באופן כללי, ששום דבר לא יכול
להיות בלי זמן ומקום כלשהם. כי גם ה"אני" תופס מקום כלשהו בתוך המציאות כולה, והוא ... שלו הוא ישות עצמאית, הרי
שהמקום והזמן, ממלאים את ה"אני" של האדם. או במילים אחרות, המציאות ממלאת את ה"אני" של ... משאר הדברים, הרי שבפועל
המקום והזמן והמציאות, הם ממלאים את האדם עצמו. ואין שום
מקום וזמן, שאין בהם את המציאות עצמה. וזה בעצם אומר, שהקיום של האדם, וה"אני" של ... הכל תנועות שונות של מרחב
הזמן והמקום ושל המציאות עצמה. והאדם הוא לא יותר מאשר דמות דמיונית בתוך המחשבה של ... הזו, האדם רואה גם, שכל
הזמן והמקום כולם, וכל מה שיש בהם, אלו רק ביטויים וצורות שונות של ההוויה האחת של ... שקיומה קודם לקיומם של
הזמן והמקום, שהיא הוויה של הכל, שאין בה שום צורה כלל וכולי. והדבר דומה לאדם שנמצא ... תודעה נפרדת, שהיא חווה
זמן ומקום בצורה אחרת, ממה שאלוהים עצמו חווה
זמן ומקום, כי גם אצלו יש
זמן ומקום (כי יש אני ולא אני, והרצון והישות והתודעה, כל אחד מהם נמצא במקום אחר ...