... יכול לסבול, ממה שהוא כן יודע. כגון לדוגמא שהאדם לא יודע שיש לו איזו
בעיה, אבל הוא כן יודע שהוא לא רוצה שתהיה לו את
הבעיה הזאת. וגם יכול להיות, שהאדם שלא יודע, יסבול, דווקא בגלל שהוא לא יודע. כגון לדוגמא, אדם שיודע שיש לו איזו
בעיה, אבל הוא לא יודע מה הפתרון שלה. שהוא סובל, או בגלל שהוא יודע שיש לו
בעיה, או בגלל שהוא לא יודע מה הפתרון
לבעיה שלו. ונמצא אם כן, כי זה בכלל לא משנה אם האדם יודע או לא יודע דבר כלשהו. מה שכן משנה, זה שלא תהיה מריבה בין כל הדברים שאותם האדם יודע. שלא יהיה מצב, שהאדם יודע ... שלא יודע שום דבר. כי מי שיודע את הכל באמת, אז כל דבר שהוא יודע על איזו
בעיה, הוא מיד יודע על הפתרון שלה. וכל פעם שהוא יודע על פתרון כלשהו, מיד הוא יודע גם על עוד
בעיה אחרת אפשרית. אבל מיד הוא גם יודע על הפתרון שלה. וכך הלאה, שהאדם יודע על כל
הבעיות ואת כל הפתרונות האפשריים. עד שהאדם מגיע למצב של שוויון, שבו אין שום
בעיה שהוא לא יודע מה הפתרון שלה. ואז ממילא הוא לא יכול לחוות שמשהו חסר לו, כי הוא יודע את המילוי והפתרון של כל דבר. וגם מי שלא יודע שום דבר, גם הוא אינו סובל כלל. כי הוא לא יודע על שום
בעיה ולא על שום פתרון לשום
בעיה. ונכון שהוא לא יודע על שום פתרון לשום
בעיה, אבל הוא גם לא יודע על שום
בעיה שאין לה פתרון. כי הוא לא יודע על שום
בעיה כלשהי. ומי שיתבונן היטב יראה, כי גם מי שיודע את הכל, גם הוא מרגיש בדיוק, כמו מי שלא יודע שום דבר. כי גם הוא לא יודע על שום
בעיה שאין לה פתרון. ובכל מקרה הרעיון הוא פשוט, זה לא משנה מה אתה יודע וכמה אתה יודע, זה כן משנה שאו שתגיע למצב שבו אתה יודע את הכל, או שתגיע למצב שבו אינך יודע דבר. ונשאל: אולי זה שיודע את הכל, אולי הוא יודע שיש
בעיה שאין לה פתרון. וא"כ הוא יכול להגיע למצב שבו רע לו, כי הוא יודע על
בעיה שאין לה פתרון? והתשובה היא, שמי שיודע בוודאות על
בעיה כלשהי שאין לה פתרון, באותו הרגע הוא משלים עם
הבעיה. כי הוא מבין שקיומה של
הבעיה, הוא מחוייב המציאות. ואז ממילא הוא לא יכול לרצות לשנות אותה, כי הוא יודע שאין אפשרות לשנות אותה. ז"א אם האדם יהיה בטוח
שלבעיה כלשהי אין פתרון, כ"כ בטוח עד כדי כך שהוא לא יכול אפילו לא לדמיין שיש לה פתרון, הרי שזה יגרום לכך שהוא גם לא יוכל לרצות שיהיה לה פתרון, כי הוא לא יכול אפילו לדמיין שיש לה פתרון. ואפשר לרצות
שלבעיה כלשהי יהיה פתרון, רק כאשר אפשר לדמיין שיש לה פתרון. וזה אפשרי, רק כאשר לא יודעים בוודאות, שאין פתרון. כך שבכל מקרה, מי שידע בוודאות,
שלבעיה שלו אין פתרון, או שהוא ידע בוודאות מה הפתרון, בכל אחד מהמקרים, הוא לא ירגיש רע. והשאלה הנשאלת היא, כיצד יכול האדם לדעת את הכל? או כיצד יכול האדם לא לדעת שום ...