... של אמת, שהאדם באמת שואל, האם באמת יש כאן נפרדות או לא? ואז, השאלה הזאת של אמת, היא בעוצמה אין סופית, והיא מכה את תפישת הנפרדות של האדם, בפחות מרגע אחד. כי כאשר האדם שואל באמת, שהוא באמת רוצה לדעת ...

... באלוהים. ובמהות, המחשבה שיש אלוהים נפרד ממך, משמעותה היא שאתה נפרד מאלוהים, ושיש משהו נפרד מאלוהים ושאלוהים הוא לא אין סופי, שזו כפירה באין סופיות של אלוהים. אבל כמובן שמצד האמת, גם הכפירה של התפילה לאלוהים, גם היא עצמה מאלוהים, וגם הרצון לשנות את ...

... האדם מהשלמות. ומצד אחד, כל אחד רחוק מהשלמות במרחק שונה, ומצד שני כולם רחוקים, באותה המידה ממש. כי ביחס לאין סוף, כולם רחוקים באותה המידה ממש, למרות שכל אחד רחוק במרחק אחר. וכולם גם קרובים באותה המידה ממש, כי האין סוף ממלא את הכל וכולי. ואו שאתה בשלמות, או שלא. ואעפכ יש קרוב יותר ורחוק יותר, ואעפכ כולם רחוקים ונפרדים ... מת. אבל יש מי שהוא קרוב יותר להתעורר וכולי. וכך גם בתוך השלמות עצמה. שיש שלמות מעל שלמות עד אין סוף, ואעפכ הכל אחד ממש, מצד מהות השלמות הזאת. וכך גם לגבי החיסרון. שיש חיסרון גדול מחיסרון עד אין סוף (והאין סוף הוא השלמות שתוחמת ומגבילה את החיסרון), ואעפכ הכל שלמות אחת.

... הוא, שעבור מי שמחובר לאמת, הרי שכל רעיון בעולם, הוא בחזקת ספק, עד שלא הוכח אחרת. וגם אם יש אין סוף הוכחות שהוא אמת, הוא עדיין מוטל בספק, כי הכוח של ההוכחות עצמן, הוא עצמו מוטל בספק. כי כל הכוח ... אכן כלי שאפשר באמצעותו להבין את האמת. אך זו כמובן אמונה, אך לא יותר מכך. ולכן, גם אם יש אין סוף הוכחות שהדבר הוא כך ולא אחרת, הרי שעדיין הדבר מוטל בספק אמיתי, שמא ואולי השכל של האדם הוא ככ ...

... מה באמת הוא רוצה, אז גם, הוא רוצה את הרצון שלו באמת, והוא מקבל אותו באמת. כי האמת, היא אין סופית ולא מוגדרת בצורה סופית. וגם הרצון האמיתי באמת, גם הוא אין סופי ולא מוגדר. והאמת, קיומה הוא מחויב. ובנקודת האמת שהכל אחד, שם הרצון רוצה, רק את הישות האחת המחויבת, וממילא ...

... כי מה שהאדם באמת רוצה, זה לחוות את שלמות האהבה בשלמות. וזה אפשרי, רק כאשר האדם מתאחד עם המציאות האין סופית, באהבה של אמת בלי שום תנאי, שנובעת מכך שהאדם לא מבדיל בין טוב לרע, שאז האהבה נובעת מצד עצמה, ושאז היא לא תלויה בדבר, והיא אין סופית, והאדם חווה אחדות מוחלטת עם המציאות. וכאשר האדם מאוהב במציאות באמת, זה בלי תנאי כלל. כי כאשר האדם באחדות ... אז היא עדיין טובה בשלמות, כי אין שום רע כלל, אלא הכל אחד ממש. ובסיכומו של דבר, אהבה אמיתית ואין סופית, יכול האדם להשיג, רק על ידי הבנת המציאות בשלמות. שעל ידי הבנת האדם את המציאות, על ידי זה הוא ...

... משמעות. וזה משום, שהוא נאחז באחדות, שהיא נפרדת מהנפרדות. שהוא נאחז באחדות, שהיא שאין שום משמעות לנפרדות שלנו, ושהמשמעות האין סופית, היא נפרדת מכל הדברים כולם. ועל ידי המחשבה הזאת, האדם באמת חווה שהמשמעות נפרדת ורחוקה מכל הדברים כולם, ועל ידי זה הוא לא חווה את המשמעות שיש בכל דבר. אבל, האחדות האמיתית פירושה הוא, שהמשמעות האין סופית שנפרדת מכל דבר ומכל צורה שהיא, היא בו זמנית באחדות מוחלטת עם כל דבר שהוא. כי קודם כל האדם ... שהיא המשמעות, מנקודת המבט, שלפני כל האירועים כולם. וזו עדיין הבנת אחדות של שקר. ואחכ על האדם להבין, שהמשמעות האין סופית, והשלמות האין סופית, שהיא כמובן לא נמצאת בתוך שום צורה כלל, כי היא אין סופית והיא חסרת כל צורה, היא עצמה נמצאת באחדות מוחלטת, רק בתוך הצורות עצמן, ובתוך כל צורה וצורה בשלמות. כי קודם שהאדם מבין את האחדות האמיתית של המציאות, אז הוא לא יודע מהי המשמעות האמיתית והאין סופית של המציאות, והוא גם לא יודע ולא יכול לחוות אותה, בכל צורה של המציאות. ולו רק, משום שהצורה, היא הפך השלמות. אבל על ידי השכל שהחכם האמיתי מגלה, על ידי זה האדם רואה ומבין, שהכל אחד. כי השלמות האין סופית שנמצאת מחוץ לכל המקום והזמן, שאין בה שום צורה כלל, היא באחדות מוחלטת עם כל צורה שהיא. שכל צורה, היא שלמה באמת, למרות שהיא רק צורה מצומצמת. וזהו דבר שהוא נגד השכל, שהצורה תהיה באחדות, עם המהות האין סופית שלה. כי הצורה היא יש מקום וזמן, והמהות היא אין מקום וזמן, ואלו שני הפכים מנוגדים. ולכן המשמעות והשלמות, ... לאדם כרחוקה מכל הצורות, כי בשום צורה אין שלמות. ואעפכ החכם האמיתי מגלה לאדם, שהכל אחד ממש. כי השלמות האין סופית שמחוץ למקום ולזמן, היא באחדות עם כל אחת מהצורות שבתוך המקום והזמן, והכל אחד ממש. ועל ידי זה שהאדם ... ומיד חווה את השלמות האמיתית, שיש בכל דבר. כי הוא זוכר ומבין, שהנפרדות והאחדות, הם ישות אחת ממש, ולכן האין סוף, מחובר אל הסוף באחדות אחת. וכאשר האדם מנסה להבין את האחדות ואת המהות ואת המחויב, אז הוא עושה זאת, ... שהמהות והצורה הם אחד, והנפרדות והאחדות הם אחד בשלמות, עד שאין שום אחדות ומהות כלל, אלא הכל אחדות אחת אין סופית, למרות הנפרדות של הצורות. אבל האדם שמאמין לשכל שלו, שהיש והאין הם נפרדים, הוא לא מסוגל לראות בכל צורה, ... ולחוות אותה, בתוך הנפרדות עצמה. וכל זה, רק על ידי זה שהאדם רואה את האמת, שהכל אחד ממש. ושהאחדות האין סופית, ששם הכל אחד והכל טוב, היא באחדות מוחלטת עם כל צורה של המציאות, שזה נגד השכל האנושי, ואעפכ זה ...

... עצמה, ואעפכ הוא לא הוויה עצמה, דהיינו, כל הצורות כולן. והנה, ההוויה של הכל, היא ממלאת את הכל באופן אין סופי, עד שהיא ממלאת את כל המקום ואת כל הזמן כולם. כי ההוויה של הכל, היא הישות שמהווה את המקום ... הצורות כולן. שהרי בלעדיה, אין שום חיות לשום דבר. והוא נגד השכל, שהצורה היא גם צורה סופית, וגם הוויה אין סופית. וכאשר האדם מבין שהכל אחד ממש, דהיינו, שהצורה והמהות הם אחד ממש, אז ממילא זה אומר, שכל מה שנכון ... צורה, אבל מהצד השני, כל צורה וצורה שנפרדת ושונה זו מזו, היא עצמה המהות של הכל. דהיינו, שיש ריבוי אין סופי של מהויות שונות, שכל אחת מהן מהווה את כל המקום והזמן כולם, והכל בו זמנית ממש. ומי שיתבונן עוד ... בכל מקום ובכל זמן, אבל היא גם מקיפה אותם, מחוץ להפרדה שלהם. וכל צורה ממלאת את המקום והזמן, עד אין סוף, ועד ביטול הצורה של המקום והזמן עצמם). והכל אחד תמיד. דהיינו, כל האפשרויות כולן וכל הצורות כולן, נמצאות בכל מקום ובכל זמן תמיד. ואצל האדם, הדבר הזה נקרא יקומים מקבילים. שיש אין סוף יקומים מקבילים, שבכל אחד מהם, יש אפשרות אחת, מתוך אין סוף אפשרויות. וכולם קיימים במקביל. ולכן, בכל מקום ובכל זמן, מצד האמת, יש תמיד את כל הצורות ואת כל האפשרויות כולן. והאדם, וכל המציאות שלו, זאת לא יותר מאשר אפשרות אחת, בתוך אין סוף אפשרויות שקיימות כרגע. ולאדם נדמה שיש שינויים, ואז יש לו שאלות. למה המציאות משתנה? ומה טוב יותר או פחות? ... והמקום שלו. כי האדם מבין את האמת, שהזמן והמקום שלו, שבהם הוא רואה נפרדות, הם רק אפשרות אחת, מתוך אין סוף אפשרויות שקיימות כל הזמן, והוא עצמו רק אפשרות אחת, מתוך כל האפשרויות האלו. וכאשר כל היקומים וכל הצורות קיימים ... היקומים כולם כישות אחת, הם בעצם הכל וכלום בו זמנית. כי כל צורה ממלאת את כל המקום והזמן באופן אין סופי, בגלל שהכל אחד תמיד. וכאשר כל המקום והזמן מלאים בצורה אחת, וכל שכן שבכל מקום ובכל זמן, יש את ...

... מחשבה נקייה חסרת הגדרות, ולנסות כמה שפחות להגדיר. ולהבין, שהוא בעצם מנסה להתחבר, אל מה שאינו מוגדר. שרק הוא, אין סופי, ללא כל צורה, שאינו תלוי, והוא נצחי וכולי. וגם אז, האדם בעצם מנסה להגדיר לעצמו, מהו הדבר שאינו מוגדר. ... מה שאינו מוגדר כלל. כי הוא יכול להבין, שיש ואין זה אחד, דהיינו, שהצורה שהיא יש סוף, והמהות שהיא אין סוף, הם אחד ממש. ושהאמת שהיא יש סוף, ושהשקר שהוא אין סוף, הם אחד ממש. וכיוב, שהוא יכול לתפוש את מה שאינו מוגדר, כפי מה שהוא, בלי להגדיר אותו. אבל אצל ...

... האדם להתבונן במתיקות שמאחורי השקר, ולהתבונן היטב על האמת שלו, ולזכך אותה באמת. ואז לראות את האמת, שבאמת המתיקות האין סופית כולה, קיימת בשלמות תמיד, ושאין שום צורך לשקר כלל, כי האמת מתוקה תמיד.