כִּי יֵשׁ מִי שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁנִּכְנָס לִפְנִים, וְלִפְנַי וְלִפְנִים

וַעֲדַיִן עוֹמֵד בַּחוּץ לְגַמְרֵי, כִּי לא הִתְחִיל לְהַשִּׂיג הַשָּׂגָה שֶׁל אֱמֶת.

מדבר על ההבדל בין הקדמות לבין הדבר האמיתי! נקודת - מבט חיצונית לעומת היות הדבר עצמו

"זאת הַתּוֹרָה אָדָם"

וְהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל מְאד

אַף כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת

אַף עַל פִּי כֵן אֵינָם נֶחֱשָׁבִים בְּעֵינָיו לִכְלוּם

לְגדֶל עצֶם הַכָּרָתוֹ אֶת גְּדֻלּוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַך

השגה זה דבר חיצוני, ולכן מצד אחד, מקרבת אותך לאמת, מצד שני אם תחשיב אותה למשהו, אתה מתרחק מהאמת.

עַל כֵּן הוּא מִשְׁתַּדֵּל וּמִתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם

שֶׁיַּתְחִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך לְהַרְאוֹת לוֹ אוֹר הַתּוֹרָה

כְּאִלּוּ לא הִתְחִיל לְהַשִּׂיג כְּלָל מִיָּמָיו.

כל עוד הצדיק עומד מנגד ומכיר מנגד את גדולות הבורא יתברך, אל לו להתבלבל ולחשוב כי זכה אל התורה בעצמו, ועליו להישאר פתוח, נקי מ"השגות".