אם תהיה לה "רתיעה" אז היא לא מחוברת לאמת כמוהו, ומבחינתה "מכוערת" זה רק רע. עוד נקודה למחשבה - מה אכפת לך מה האמת? הרי בשום מצב הוא לא יכול לאהוב רק אותך בלי קשר לאהבת העצמי שלו (טוב נו, לא רוצה להגיד שום דבר במוחלטות). יותר חשוב לשאול למה אנשים מתקשים ליהנות מזוגיות ומחיבה הדדית מבלי לנתח מהם סיבותיה, לא? ובכך כולנו חוטאים גברים ונשים כאחד. ונכון את צודקת, כשאתה אומר למשהי שאתה אוהב אותה, יש רגעים שביניהם זה נראה יותר כמו שנאה, אבל עובדה שרוב בני האדם שמצליחים להכיל את הזוגיות מקבלים גם את הרגעים הללו (ולא נפרדים אחרי המריבה הראשונה), אז אולי עמוק בפנים כולם יודעים את האמת? יודעים שרק מושלם כל הזמן זו לא זוגיות? יש הרבה היבטים ששווה להתבונן בהם.

ואף אחד שירצה להיות בן הזוג שלך, לא יגיד לך שאת מכוערת, אפילו אם הוא יודע שאת גם קצת מכוערת, כי כמו שאמרת, ככה עובד עולם הנפרדות, אבל את בעצמך עמוק בפנים, מודעת לאמת שאת גם מכוערת, אז מה זה משנה מה הוא חושב? הרי רוב חייך תחיי עם עצמך, ולדעת דבר "רע" על עצמך, זה הדבר הכי רע, כי איתו את מתמודדת רוב הזמן.