יפה מאד. לקחתי מזה למעשי.

שני דברים:

הראשון - בזמן שאני נותנת את הצ'אנס להכרות, אז לא לבוא כל - כך חזק עם הקטע של "אני רוצה להיות לבד", אחרת אין פה צ'אנס אמיתי.

השני - להכיר בזה שמכיוון שהחסרונות שאני מוצאת הם יחסיים לציפיותיי, ייתכן שתוך זמן אני עשויה לראות שבעצם יש פה יתרון בכלל. וקרה לי לא פעם, שדעתי השתנתה כך. במיוחד אם החיסרון האמור הוא סוג / סגנון של משהו שאני פחות מכירה. המסקנה: לתת צ'אנס להיכרות, להתרגלות. לא למהר לשפוט.

יש סרט הונגרי זוכה אוסקר, שנקרא "התוודעות" על שני אנשים זרים שהיו תקועים אחד עם השנייה, ונאלצו להעמיד פני בעל ואישה, בזמן מלחמת העולם השנייה, וממצב של דחייהביניהם הגיעו לאהבה גדולה. הם היו תקועים יחד בחדר בדירה הרבה זמן, והתוודעו. שם יפה לסרט.

מצד שני, דווקא בגלל שממילא אני לא מתחתנת מחר עם הבחור, אולי קל להניח לרגע את יתרונות הלבד בצד, ולהסכים פשוט להיחשף לסוג מסוים של התנהלות שהוא שונה משלי, לבדוק אם זה נעים לי.