קובי ידידי, המילה "טעם" לא נוצרה באופן אקראי בהקשר הזה - "טעם" הוא משהו מוחשי שאינו נמדד ע"י הרגש או המיינד (שיפוטיות), אתה גם דיי מוגבל ע"י השפה בתאור שלך את הטעם של משהו, חמוץ, מתוק, מלוח, חריף ואולי עוד אחד ששכחתי... וזאת למרות שיש עשרות אלפי טעמים שונים בטבע וכולם סובייקטיבים ואינדוודואלים. כנ"ל לגבי החיים וטעמם... על פניו, אם זה לא "מתוק" אז אין טעם לחיים, אז בשלב ראשון מגיעה ההבנה שבכל פעם ובכל רגע זה יכול להשתנות... מ"חריף " למתוק ואז שוב ממתוק ל"מלוח"... וחוזר חלילה. בשלב שני וע"י "עבודה" מגיעה גם התובנה שכל הטעמים כולם הם החיים עצמם - אין "טעם טוב" או "טעם רע", אין שיפוטיות, אין הפרדתיות, אין הגדרות עד למצב שהטעם עצמו נעלם, ואז לחיים אין "טעם"... נשארים רק החיים עצמם, כמו שיוט בים ללא גלים... כמובן שבחרתי בדרך אלגורית, אבל אני מעריך שהמשל מובן.