משיפז, יש קושי מבחינה דקדוקית בשאלתך - "הערכה" זה מבנה דקדוקי של סמיכות - סומך ונסמך - "הערכת שווי", "הערכת שווי של עצמי" "הערכת שווי של עצמי ע"י עצמי"... תמיד הנסמך זה "שווי". מה את שווה? אצל בעלי חיים (גם בן אדם) החיים בחברה מתהווה השווי החברתי באופן שהעוסקים בתחום מכנים אלפא, בטא,... אומגה (הכי נמוך) זה קורה כבר בילדות, בגן הילדים. קשה מאד למי שנכנס לקטגוריה מסוימת לצאת ממנה (לפחות כלפי מעלה). אתי מדברת נגד שיפוטיות, ובכן זה נאצל אך במציאות אנו כל הזמן שופטים אחרים, את עצמנו וגם משווים. זה מנגנון בביולוגיה שלנו. אולי רק לוזרים מתנגדים נחרצות להשוואה ואלוהים לא זקוק להשוואה. מה את שווה? תלוי למי ותלוי באיזה הקשר. יכול להיות שאת מרוצה ממה שיש לך, מהישגייך, אך יכול להיות שלא וגם אין לך סיבות לחשוב שתוכלי להשתפר. אולי בתחום אחד (חברתי, יחסים, זוגיות) תהיה לך הערכה נמוכה אך בתחום אחר גבוה. תמיד תוכלי "להלוות" מתחום אחד ולומר לפחות יש לי הישגים בו ולכן בסה"כ מרוצה. אני יודע שתמיד אפשר לשפר (לפחות בנפרדות). היוגה בה אני עוסק מסוגלת לשפר במגוון תחומים. להיות אלוהים זה אולי השיפור האולטימטיבי.