צריך לראות גם את הנכסים וגם את החסרונות. מי שרואה רק שחורות יתקשה לגייס מספיק אנרגיה לחולל את השינוי. כל זה הייתי אומר בקבוצה על פסיכולוגיה. כאן אומר שלדעתי הדרך היחידה היא להיות אלוהים. אז ממילא כל הקונפליקטים הפנימיים יסתיימו. תהיו אלוהים ותנו לו לנווט אותכם לפי הבנתו. ממילא זה מה שהוא עושה. בלהיות אלוהים תוכלו גם ליהנות מזה אפילו בנפרדות. תהינו מהטיול.

ענבל: החלק שהיה חסר לי עד שהגבת: "רק החיסרון והמודעות לחיסרון, תביא את ההשוואה ליתרון של ההערכה העצמית " אוהבת גם את התזכורת שלך לפרספקטיבות (-:

ההערכה עצמית תבוא ממקום של חוסר הערכה עצמית, כי אם יש רק ערך עצמי בהכל, בכל החוסרים, אז אין שינוי ואין קיום למושג ערך עצמי, רק החיסרון והמודעות לחיסרון, תביא את ההשוואה ליתרון של ההערכה העצמית.

כמו תמיד, ישנן מס פרספקטיבות.

השאלה מהיכן בוחנים את המושג ערך עצמי.

בהיבט שאת כן שונה מכל שאר החלקים, בתחום מסויים יהיה לך ערך גבוה או נמוך יותר מתחום אחר.

בהיבט שלהכל שורש אחד, את לא זקוקה בכלל לערך עצמי, כי את גם מוערכת בכל מקרה באשר את, ואם את מודעת לזה, זה נותן את הפרופורציות הנכונות להערכה העצמית שלך מהמקום שכן משנה לך וכו'...

משיפז, קודם, אני אישית מעריך אותך (לפחות תחושתית) ולכן טרחתי לכתוב.

1. כל עוד את מבחירה בנפרדות את לנסות ולראות מה חשוב לך ושאפשר לשפר בלי להשתגע. באיזה תחום?

2. יכול להיות שאת שווה הרבה יותר ממה שאת חושבת בטעות? אולי אחרים רואים בך דברים שאת לא רואה? אולי את שופטת את עצמך חמור מדי?

אורי, אתה מציע לי להישאר במינוס, הצעתך, לקחת הלוואה? (-:

משיפז, יש קושי מבחינה דקדוקית בשאלתך - "הערכה" זה מבנה דקדוקי של סמיכות - סומך ונסמך - "הערכת שווי", "הערכת שווי של עצמי" "הערכת שווי של עצמי ע"י עצמי"... תמיד הנסמך זה "שווי". מה את שווה? אצל בעלי חיים (גם בן אדם) החיים בחברה מתהווה השווי החברתי באופן שהעוסקים בתחום מכנים אלפא, בטא,... אומגה (הכי נמוך) זה קורה כבר בילדות, בגן הילדים. קשה מאד למי שנכנס לקטגוריה מסוימת לצאת ממנה (לפחות כלפי מעלה). אתי מדברת נגד שיפוטיות, ובכן זה נאצל אך במציאות אנו כל הזמן שופטים אחרים, את עצמנו וגם משווים. זה מנגנון בביולוגיה שלנו. אולי רק לוזרים מתנגדים נחרצות להשוואה ואלוהים לא זקוק להשוואה. מה את שווה? תלוי למי ותלוי באיזה הקשר. יכול להיות שאת מרוצה ממה שיש לך, מהישגייך, אך יכול להיות שלא וגם אין לך סיבות לחשוב שתוכלי להשתפר. אולי בתחום אחד (חברתי, יחסים, זוגיות) תהיה לך הערכה נמוכה אך בתחום אחר גבוה. תמיד תוכלי "להלוות" מתחום אחד ולומר לפחות יש לי הישגים בו ולכן בסה"כ מרוצה. אני יודע שתמיד אפשר לשפר (לפחות בנפרדות). היוגה בה אני עוסק מסוגלת לשפר במגוון תחומים. להיות אלוהים זה אולי השיפור האולטימטיבי.

אתי. מאד אהבתי (: ) את נהדרת.

כאשר אוהב את עצמי בשלמות ואת כל המציאות, אין משמעות יותר למושג הערכה עצמית. או לאהבת חינם (-:. אין אפשרות כזאת שאוהב את עצמי או אעריך את עצמי בלי תנאים. ופרושו לאהוב את הכל שמסביב בלי תנאים. שזה בעצם לא אפשרי כי אז, אין משמעות להערכה עצמית.

משיפז, הדרך היא להבין, שאת לא צריכה להיות יותר.. שאת בסדר גמור כפי שאת.. שאת לא צריכה להיות הכי טובה (ממי?) שאת ממילא הכי טובה, כי את קיימת, ולא בגלל שום דבר שעשית או לא עשית.. את לא צריכה לקבוע את הערך שלך.. אף פעם לא יספיק לך.. את צריכה לאהוב את עצמך.. בגלל שאת היא את.. אהבת חינם..

בואו, נחזור לשאלה. מהי הדרך, להעריך או לא להעריך את עצמי?

לא הבנתי, האשם, "אין צד האמת"..

מה להסביר בדיוק?

למה את מתכוונת, "דווקא שם אני חושבת הפוך"??

כן.

משיפז, מצד האמת כוונתך, מצד האחדות? כי המושג הערכה אינו קיים בתודעת השלם.. רק בנפרדות..

אני אכן ככה חווה, העיניין הוא שלגבי, יש לי "דרישה" תהיי הכי טובה (-: מה שאומר: "את לא מספיק טובה " ואז מה שגיליתי שהלבשתי על זה, אל תעריכי, תשפטי,... תתאמצי... לגבי הבן שלי דוקא שם אני חושבת הפוך... הבנת?

האשם, תסביר את עצמך בבקשה, לא הבנתי..

תחשבי על הבן שלך, את אוהבת אותו, בלי קשר למה הוא שווה.. מה הוא שווה = הערכה..

אין צד אמת >>>את חייבת להבין את זה >>זה יוצר בלבול בגלל כך אנשים מתעלמים מאמת והם נוטים להאמין > בגלל כך נוצרה הדת כדי לעזור לאנשים לא לחשוב

משיפז, כשאת אוהבת את יודעת, אין שאלה, תבדקי..

אתי, בוקר טוב (-: אני בעד. השאלה שלי, כיצד אדע את הערך העצמי או אהבה עצמית, מצד האמת?

היי משיפז, הערכה = שיפוטיות, בין שהיא מכוונת כלפי או כלפי הזולת.. מה דעתך על אהבה עצמית, במקום הערכה עצמית ואהבת הזולת במקום הערכתו..

שאין אמת

כל מקרה לגופו

ומהי האמת?

אז עדיף לא לקרוא לדבר זה "הערכה עצמית" אלא " הערכה לאחרים"

אנחנו מעריכים את האחרים >מעריכים את עצמנו >עושים השוואה> ואז נוצרת ההערכה העצמית

כאשר שאלתי אותך במקרה שבנאדם שמועלם לא היה חשוף לסביבה של אחרים איך הוא מעריך את עצמו אז סביר להניח שאין הוא יודע מה זה הערכה עצמית >>>דבר זה מעיד על כך שהערכה עצמית נובעת איך אנחנו רואים את עצמנו בהשוואה לאחרים שזה מושפע גם מאיך אנשים רואים אותנו > אז בסוף מגיעים למסקנה עדיף להתעלם מהערכה עצמית > למה? למשל אם בנאדם נולד בין אנשים שהוא בעצם הפחות טוב ביניהם בכל דבר > במקרה זה הוא לא יכול להיות שמח אלא במקרה שהוא מתעלם מלהעריך את עצמו

ואני אשאל אותך שאלה: אם אין אנשים מבחוץ, האנשים =מחשבות, איך אתה מגיע למחשבה אחת? ומה זה הסיסמא שזרקת כאן, עדיף שלא תהיה הערכה עצמית? מאיפה לקחת את המסקנה הזאת?

נכון

אני שואל אותך שאלה > איך בנאדם שלא ראה אנשים מעולם מעריך את עצמו?

אז בסוף את מגיעה לדבר אחד > עדיף שלא תהיה הערכה עצמית

מה כוונתך, תסביר...?

יש חכם האומר ש:

כאשר הערכה העצמית של האדם מבוססת על סמך מה שחושבים עליו אחרים, הרי שהוא עצמו אינו יודע באמת מה הערך העצמי שלו.

השוואה לאחרים

ניסיתי להבין ממה בדיוק נובעת ההערכה העצמית שלי לעצמי?

מה לגבי מוניטין שניבנה בעבודה... אם הדיעות של אנשים בעבודה על עובד מסויים יכולות להיות שליליות בגלל שאותו עובד עשה את השם שלו בזה שאינו דובר אמת, עושה טעויות או יש לו פאשלות... כיצד כדאי להתמודד? לבנות מוניטין חדש? איך אפשר להפוך את הקערה על פיה שיוכיח אחרת???

קבלת החלטות הוא נושא חשוב מאוד בחיים, אדם מקבל החלטות ואם הוא מקבל החלטות נכונות וערני אליהן, ההחלטות יוצאות טוב, ולפעמים האדם פועל בלי לראות מה המהלכים יביאו לו, והוא נופל לבורות שהוא לא רצה להיתקל בהם. בפרק הזה אדון בעניין קבלת החלטות נכונות. ההחלטות של אדם שיקבל אותן, יהיו לפי האמת ולא לפי מה חושבים עליו.

אדם שמחליט החלטות בעקבות מה שחושבים עליו, לא יכול להחליט החלטות אמיתיות. ולמרות שהנושא קשור לדימוי העצמי הוא קשור קשר ישיר להחלטותיו של האדם. כי אדם שהוא תלוי במה אנשים אחרים יאמרו לו, הוא אדם לא אובייקטיבי, הוא הולך לפי מה שאנשים מכתיבים לו, ולא לפי מה שהוא צריך באמת. יש לכל אחד בעולם את האינטרסים שלו, אבל יש גם אמת. ומי שהולך לפי אינטרסים של אנשים אחרים, יכול לפספס את האינטרסים של עצמו. כמובן שאין הדבר סותר עזרה לזולת אלא, הכוונה לומר שהאדם צריך להיות אמיתי עם עצמו אם הוא רוצה לקבל החלטה אמיתית.