הי אורי, מבחינתי להגיד שאין בכלל דבר כזה אחדות, בחיי אני חיה את הנפרדות, מפרידה בין הדברים, רוצה דבר אחד יותר מדבר אחר, נהנית יותר מזה, מפחדת משם, אוהבת פה וכו'...
העניין שבפנימיות שלי, יש הבנה מסויימת, הבנה זו מאפשרת לי לחיות בשלום עם רצונותי השונים, הבדל של שמים וארץ לעומת חיים ללא הבנת ה"אחדות".
כל הדיבורים על אחדות הם רק כדי להגיע לנגיעה בנקודה הפנימית ביותר, הראשונית, הקיימת בתוכך ומחוצה לך, כלומר במציאות הסובבת אותך.
אפשר לקרא לזה "אחדות שעליה מוקרנת נפרדות", וזה נכון יהיה, לקרא לזה גם כך, כל עוד נגדיר את "זה", אלו רק לבושים, כך שניתן להסביר או לתאר או לקרא לזה בשמות או בתיאורים שונים.
מה שחשוב לדעתי, זה כמה אתה קרוב בחוויתך שהיא לפי הבנתך אל הנקודה הפנימית ביותר, המאפשרת חוויית חיים נפרדת ומצומצמת, אך ממקום חדש המצליח להכיל מה שיותר צורות וביטויים שונים של
השלם.
כך נכון להיום אני מתארת את הדברים, לא נאחזת דווקא בתאור זה או אחר, אלא לפי הבנתי כל רגע מחדש.