בחיפושי אחרי האמת גיליתי משהו מעניין: בהתחלה הנחתי שיש הבדל בין קיים ללא קיים, אבל כשחיפשתי ממה זה נובע, גיליתי שלמעשה יש דברים שהם מחוץ למושג הקיום: "הכול" ו - "כלום". למה הכוונה? אם להגיד ש"הכול" קיים, או "הכול" לא קיים, זה לא ישנה לאף אחד מאיתנו, כי בשבילנו זה אותו דבר. כנ"ל לגבי ה - "כלום". ז"א, כשפירקתי את ההגדרה של הקיום, גיליתי דברים שההגדרה הזאת היא חסרת משמעות עבורם. אולי בתוך ה"הכול" יש משמעות לקיים או לא קיים, אבל ל"הכול" כחבילה אחת זה לא משנה.

מי שלא מבין, ה - "הכול" מכיל את כל מה שאני יודע: הגדרות, מחשבות, רגשות, אני, חומר, מרחב, זמן וכו', וה - "כלום" לא מכיל שום דבר ממה שאני יודע.

ניסיתי (ואני עדיין מנסה) לעשות את אותו הדבר ל - "הכול" ו - "כלום". אני מחפש משהו שהוא מחוץ למושגים האלו, ואז נזכרתי במה שאליעד אמר שזה למעשה שני צורות שונות של אותו דבר. נקרא לזה אלוהים.

אני אמחיש זאת בדוגמא הבאה: בתמונה של ברווז שנראה כארנב, האם זה ברווז או ארנב. מצד הנפרדות אין תשובה, ומצד האחדות אין שאלה. זאת אומרת, מצד הסובייקטיביות, זה אחד מהם אבל אי אפשר לדעת, ומצד האובייקטיביות זה רק ציור בלי כל משמעות.

לכן "הכול" ו - "כלום" זה הארנב והברווז של אלוהים (הציור). מה שאני שואל זה איך אני רואה את האלוהים הזה?