עדי

הרי לך תשובה:

שים לב שאתה לא שואל כי אתה לא יודע

אתה שואל כי אתה יודע

ואתה רוצה הקשבה

...

אם תסתכל במבט עליון

תראה שתמיד אתה מוכן לשאול

ומכאן, תבין שאתה תמיד מוכן לקבל תשובה.

הרצון לשאול טמון בתוכו הרצון לתשובה

...

ומכאן.

זאת התחלה עבורך להתבונן במנגנון יצירת האמונות שלך

והאחיזה בהן

יפה?

הכיצד?

...

שים לב

שהגיוני לשאול שאלה כשלא יודעים משהו.

אתה שואל שאלה לאחר שאתה כבר לעסת משהו.

כלומר אתה רוצה לקבל תשובה שתמשיך ללעוס את מה שבלעת בזמן אחר.

למה אני חותר?

ככה נוצרות אמונות ואחיזה

משתי נקודות פשוטות שאתה יכול לזהות עכשיו

נקודה אחת שאתה מחזיק בתוכך סל, ואתה אוסף אליו רעיונות

נקודה שניה שאתה לועס את מה שאתה אוכל

שים לב שבכל תשובה חדשה שאתה מקבל. בפנים אתה מנסה לקבל אישור לרעיון אחר שכבר יש לך בסל.

זאת האחיזה שלך באמונה

שים לב

האם מתי שאתה שואל שאלה.

משהו בתוכך מוכן לתפוס.

לאחוז במה שתקבל.

זה מרמז, שאתה בתהליך של גיבוש אמונה

ומכאן.

אם תתבונן זמן מה

תבחין כי יש לך כוונת אחיזה

אני ממליץ לך, להתבונן בה

ולהבין את כוונותיך מהסיבה

שאתה אחראי לתהליך הזה של איסוף האינפורמציה

והאחיזה עצמה

ולסיום.

סוד - המפתח נמצא באחיזה עצמה.

תן מיקוד בלב באחיזה עצמה

אולי תבין חלק ממה שכתבתי

ואולי חלק אחר ייקח קצת זמן

ייתכן שאת עניין האחיזה ייקח יותר התבוננות וסובלנות

זה חלק מהעניין

אם אתה רוצה באמת לגעת בנושא.

לא להבין אותו. אלא ממש לגעת בזנב של הדרקון עצמו.

תנסה. לא תפסיד

תוספת קטנה.

זאת לא כל התורה.

אך מאפשר להתחיל לבחון את הנושא ולהתמודד.