בכדי להבין על מה כתבתי תצטרך לטעמי בצלאל לבדוק איך דבר כזה מתבטא אצלך בכדי להבין את מה שכיוונתי אליו.

בתור אחד אורך אני למעשה טוען.

שיש בתוכנו מעין מבנה פנימי שמורגל לחכות לדברים שבמהותו של החכיון אינם קיימים.

כשהעיקר הוא שאנחנו חיים במעין תרדמה ותפיסה שגויה לגבי מה זה >חיים<

והרבה חוקים שבתוכנו לגבי איך המציאות בעולם עובדת

אנחנו מחכים להזדמנות הנכונה לעשות דברים

כאשר ברמה היותר עמוקה של המציאות אנחנו היא ההזדמנות עצמה

וכל אחד יכול ליצור את אותן הזדמנויות רק אם הוא יבין למה הוא מחכה ואיך עושים את זה וכן מה הם ההזדמנויות האמיתיות שהמציאות מציגה בפנינו..

שזה כבר התקדמות מלחכות בתורים

ומשהו שמגלים לבד.. בלי טיפים מראש... זה חלק מהמשחק

כמו בסרט המטריקס

some rules can be broken and the others can be bent

אני עד היום שובר כל מיני חוקים מדי פעם

לא תמיד זה נותן לי משהו נקודתי אבל לפעמים מוסיף לי לבנה נוספת בבנייה של הבנה גדולה יותר.