כל הרעיון הוא לא להתפס להגדרות מלשון גדרות, הסבל הוא הגדרת הגדרות, ומה שאנחנו מנסים, זה לצאת מכל הגדרה, ע"י רעיונות והגדרות, זהו הפרדוקס הידוע, אך מי שבתוכו ישחרר כל הגדרה, ויצליח לשחרר את האחיזה בגדר ה"בעייתית" מכל, היא הידיעה שאני קיים שם מתחיל כל המשחק, ואם יהיה שחרור הגדרה של זה, שזה הכי מפחיד, כי מה פתאום שאוותר על ה"אני" הכל כך מוצלח שנהנה כל רגע בחייו, אז ורק אז, אחרי שחרור בכל הגדרה שהיא, אז יש בחירה חופשית, אז הכל טוב והכל אחד, ואפשר לבחור ליהנות מזה, ולהגיד על השני, זה רע.

זה כמו משל לכך שאני המלכה, אני אוהבת את כל המאכלים שבעולם, וגם יש לי את האפשרות לאכול כל מה שבא לי, אבל... כדי ליהנות, אני צריכה עכשיו להגיד על מאכל אחד שהוא טוב לעומת אחר, ולשנות, פעם אחרת יבוא לי לאכול אוכל בטעם שונה, אז מבחירה אגיד על המאכל האחר שבתפריט שהוא לא טוב לי. אבל באמת, בתוכי, אני אוהבת את כולם ויכולה ליהנות מהם באותה המידה. שיהיה ערב מהנה (-: