לא הבנתי מדוע האמונה שלי שונה מהאמונה שלך וכי יש לנו תורה אחרת? וכי יש לנו אמונה אחרת ברבינו שאומר תמימות ופשיטות וחכמות אין צריכים כלל

וידוע מה שכתב רבינו על משה רבינו שראה את ר"ע בשמים ושאל להשי"ת זו תורה וזו שכרה ואמר לו השי"ת שתוק! כך עלה במחשבה תחילה ושואל רבינו מהו שתוק הרי כבר דיבר ושאל? שתוק אפשר לומר לאדם קודם ששואל אומרים לו "שתוק" אל תשאל אבל אם שואל מה שיך לומר לו שתוק הרי כבר שאל?

משיב רבינו בוודאי ה' יתברך יכול היה לענות למשה רבינו ולומר לו תשובה על שאלתו אבל כשיש תשובה מתעוררת שוב שאלה חדשה כי כך ברא ה' יתברך שכמשיג השגה מהמקיפין דהיינו ממה שעדיין לא הבין מיד נוצר לו מקיפין חדשים דהיינו שאלות חדשות והרי מחמת שה' יתברך הוא אין סוף ולנו יש סוף אנו לא יכולים להבין הכל לכן אמר לו השי"ת שתוק אל תשאל עוד כי גם אם עכשיו אתן לך תשובה תגיע לשאלה שאין עליה תשובה כי לא הכל אפשר לילוד בשר ודם להבין לכן גם אנו צריכים לשתוק כי תמיד נגיע לשאלה שאין עליה תשובה

יש על זה מעשה נאה מהתקופה לאחר פטירתו של רבי דובער ממעזריטש, "המגיד", תלמידו של הבעש"ט תקופה זו היתה רעה מאוד ליהודים. הממשלה הצארית גזרה גזירות אנטישמיות חדשות על היהודים. ואם בכך לא היה די, שורה של אסונות טבע ומגיפות פקדו את הקהילות היהודיות.

בערך באותה תקופה, הופיע בחלום המגיד אל אחד מתלמידיו. התלמיד ביקש מרבו לפתור לו חידה: "נאמר כי הצדיקים משפיעים במיתתם, יותר ממה שהשפיעו בחייהם. מדוע, אם כן, כאשר היית חי עמנו הגנת עלינו בתפילתך; ואילו היום, פוקדים אותנו אסונות כה רבים?

השיב לו רבי דובער: "אכן, כשהייתי בין החיים בעולם הגשמי, לא יכלתי לשאת את הסבל והצער של היהודים, והייתי מתפלל עליהם. תודה לא - ל, תפילותיי היו נענות. אך כיום, כאשר אני נמצא בעולם האמת, אני יודע כי אין רע יורד מלמעלה, וכי למעשה כל מה שעושה ה' זה לטובה. ואיך אוכל להתפלל על הטובה?...

אך אתה, תלמידי, הנמצא עדיין בעולם הזה ואינך מסוגל לסבול את הסבל האנושי, עליך להתפלל לבורא עולם, שיסיר מכם את הצרות והאסונות".