נניח שאדם בזבז זמן כלשהו, והוא כועס על עצמו על כך, אבל אם יחקור את השורש של הדבר, הבסיס של הדבר כרוך בחוסר ההבנה של האדם את הדברים באותו הרגע, הוא הבין בדיעבד לפי התוצאה, ולא בטוח שהוא הבין, כי יכול להיות שהוא רצה תוצאה אחרת, אבל לא התעמק למה היא לא קורית, רק בגלל שלא קרתה הוא כועס, אבל לא ישנה את המחשבה המקובעת שלו, וימשיך עם המצב כפי שהוא וכך הוא כל הזמן יהיה בכעס וחולה.

אבל אדם יכול להגיע להבנה שהמצב שלו קרה בעקבות סיבה כך וכך והוא יכול לשאול את עצמו: איך אפשר למנוע בפעם הבאה את הדבר הזה? האם צורת החשיבה נכונה? אולי יש צורך במחשבה יותר מפותחת ופחות מקובעת? אולי לא הבנתי נכון את הדברים? אולי לא לקחתי בחשבון את כל האלטרנטיבות? והכל לפי האמת בלבד, וע"י שמסתכלים על המציאות כפי שהיא, כך מסתכלים על האמת וחיים את החיים הכי טובים במציאות.