@שני:

בואי להרצאה ותשאלי שאלות בעל פה

שני, תנסי לשמוע מספר פעמים, או לחילופין ללכת לנושאים עתיקים יותר ותביני את הקונספט.

לא הבנתי כלום. באמת שהתאמצתי. השתדלתי

ניסיתי למצוא הגיון

לא הבנתי כלום כלום כלום

היי פריאל

הבנתי אותך (-: ובאירוניה מוחלטת, אופציה חמש שכתבתי כמעט זהה לתשובה שלך רק יותר בטוחה (-:.

מטיס, היי (-:

יודע מהי התשובה הכי הגיונית (-: ?

תעלה אתה למטוס עם פצצה.

סטטיסטית, מעולם לא עלו שני אנשים, כל אחד בנפרד, עם פצצה למטוס. לכן אם תעלה אתה איתה, לא יעלה מישהו אחר (-:

זה עונה לך (-: ?

היי פריאל מה שלומך?

לשאלתך, יש מספר תשובות.

1. סצנה מאיש הגשם - לאיזו חברה לעולם לא עלה טרוריסט.

2. אם אין ברירה אין ברירה.

3. זה לא תלוי בך ולכן אין מה לעשות.

4. שיבלע כדורי שינה.

5. שיגיד שיש פצצה במטוס יבדקו את המטוס באופן שלא בדקו בחיים (-:

6. שיעבוד בבידוק הביטחוני.

7. יש עוד אופציות אבל נראה לי זה מספיק לעת עתה.

היי אליעד (-:

היי מטיס (-:

מטיס, שאלה.

אם אדם אמור לטוס במטוס, אבל יש לו פחד נוראי שיעלה טרוריסט עם פצצה למטוס, מה עליו לעשות (-: ?

@מטיס:

הסתברות זה רק ביחס לכמות תצפיות מוגבלת במקום ובזמן.

לגבי הזיכרון, זה לא הוכחה לגבי הווצרות הזמן - זה היה רק להרחיב את העניין של תפישת הזמן...

היי אליעד, נניח ויש שולחן ונחלק את הזמן לחלקיקי זמן אינפיטיסימליים. נניח כל חלקיק זמן אתה מציץ בשולחן אז תראה את השולחן ולכן הוא מחויב ולא אפשרי.

מה שלא מחויב לדעתי זה דבר אחר, שבאותה שניה יבוא מטוס ויתרסק בביתך וכתוצאה מכך לא יהיה שולחן.

ההבדל בין שני המקרים הוא הסתברות. ההסתברות השניה גדולה בהרבה מההסתברות הראשונה ושתיהן נמוכות מאוד.

זה נכון שהזיכרון עוזר לנו לזכור דברים ורגעים, אך נניח והיו מוחקים לך את הזיכרון, אז עדיין השולחן היה נשאר במקומו כי אתה יישות נפרדת וכל אחת מתנהלת בנפרד. לא ברור לי איך הזיכרון מוכיח את התהוות הרגע. הדוגמא הנ''ל בדיוק נוגדת את אפשרות תודעת האדם. מבחינת האדם יכול להיות שאין שולחן (אם נניח הוא נהיה עיוור או חסר חוש מישוש וכד'), אך המציאות עדיין לא תשתנה ושולחן יהיה קיים, על אף שהאדם אינו זוכר או יודע שהשולחן קיים.

אשמח להבהרה, זאת נקודה חשובה מאוד אצלי בכדי להמשיך הלאה בהבנתי. תודה.