הניסיון לחזור ולהיות מי שהיית הוא למעשהחורבן העולם.. כי אלוהים עצמו רוצה אותך רחוק ממנו דייקא.. ההוכחה: בריאת העולם.

לענבל:

ביטויים כגון: מצב צבירה שונה, צורה שונה וכו, לא נותנים כלום כי עדיין הדבר אינו כפי שהוא.

אלוהים במצב צבירה שונה זה כבר לא אלוהים שאינו במצב צבירה הנ"ל ויש הבדל בין כל כולל כל אינסוף הישויות האפשריות..

הדבר היחיד שאין לו בסיס כלל זה הבסיס האמיתי עצמו...

לענבל, תתמודדי עם זה:

מי אמר שיש מושג כזה אפשרי?

מי אמר שיש משהו בכלל? ואולי לא?

מי אמר שיש דבר כזה מחוייב? ואם יש אז למה זה קשור לאפשרי?

ענבל מה הקשר צודק? שאלתי שאלות..

ואתם אפילו לא מכירים את שאלת השאלות באמת..

שברגע שתגיעו אליה יתפרקו כל החוכמות של כולכם..

כולל אלה שמשחקים את ממשיכי דרכו של אליעד או מצוטטיו..

או אז תעמדו בהלם מול שאלה שבאמת סותרת את עצם הקיום שלכם ואז תגיע רמת הפחד לשיאה!!

אז בנתיים תשחקו בצעצועים ולגו כי את הדבר האמיתי.. מעולם לא ראינו!!

לא מסכים איתך..

מסיבה פשוטה

אליעד מבטיח שרק מי שיקשיב לעצות שלו, עצה אחת שלו באמת יהפוך להיות הוא ממש..

עכשיו לא יודע מה זה אומר, אבל זה בטח קוטל את כולנו ואת כל מי שחושב שהוא רק מבין אותו..

כולנו, כולנו עדין בגדר משיח שקר...

עצה שלי:

שאל קודם האם..

את זה תגיד לאלוהים שבדיוק על זה ביסס את עולמו..

ראה ערך סוד הצמצום..

אפשר גם אפשר

ולא רק שאפשר אלא שזהו תהליך שקורה בכל רגע..

אליעד אומר שהכי טוב זה להיות גם וגם

אבל תארו לכם איזה פחד זה להתקע רק על אחדות...

ברגע שתבין שהכל רק אחד אכלת אותה.. כי לעולם לא תוכל לשקר שוב שיש נפרדות..

ורבי נחמן תמיד משבח ומפאר את זה שבזכות ככה וככה קיים העולם.. הוא נותן ערך עליון לקיום העולם וכו,..

טענה: משהו כלשהוא תמיד יהיה קיים. אפילו אם זה אומר שכלום לא יהיה קיים, אז הכלום כן יהיה קיים.

מישהו מסוגל להפריך את הטענה הנ"ל?

ולכן הנ"ל הוא אמת אבסולוטית ואוביקטיבית (-: כי היא קיימת גם אם אף אחד לא יהיה מודע אליה..

מצד אחד, צודק

מצד שני, מה זה נקרא לחיות?

לחיות=ליהנות כמה שיותר באמת=לחפש כמה שיותר טוב=לשאול את השאלה מהו הדבר הטוב ביותר=לשאול שאלות..

מהצד שאתה צודק:

לחיות באמת=פשוט לחיות=לא לחפש טוב יותר=הכל אחד=טוב תמיד=אין שום שאלה כלל...

למדתי משהו אחד בכל החיפוש הזה..

לעולם אל תגיד על משהו שהוא לא האמת שהוא האמת

ובכלל זה.. להגיד שהאמת היא לא מוגדרת או שאסור להגדיר את האמת כי אז היא כבר לא אמת וכיוצא בזה..

אני תמיד נותן בסה"כ עוד כיווני חשיבה נחמדים, רע לי בדיוק כמו לכל אחד אחר..

ילד קטן, גם אם לא נולד עם שאלות, נולד עם פוטנציאל לשאול שאלות, וממילא גם עם השאלות באיזה שהוא מקום, כנראה...

איך אפשר להפסיק להאחז באמת?

איך אפשר לדעת שאין במה להאחז?

והאם זה בכלל נכון?

אני חושב שעמנואל התכוון שעל הכל אפשר לשאול אולי ההפך הוא הנכון ומכאן שאין אחיזה בדבר.. אבל רגע.. השאלה היא למה אנחנו כבר לא מבינים את זה?

מה מונע מאיתנו להבין שאין במה להאחז?

אני רוצה לא להאחז בשום דבר

כי ידוע שהסבל נובע מהאחיזה

אני נאחז כדי להיות מוגדר

אם לא נאחז בשום דבר נאבד הגדרה

קיום העולם הוא על ההאחזות והאדם מפחד שלא להאחז במשהו שאז הוא יפול לתהום כאנלוגיה אלינו..

אני עניתי

לאבד אחיזה מוחלטת=לא להיות קיים

או לכל הפחות לא להיות מודע לקיום

די להגיד את זה כאילו אתם יודעים מה יש בתהום הזו

אף אחד לא ניסה לפול לשם

אולי אליעד

אני לא

אבל אני מהמר שגם אתם לא

ואולי כשאומרים שאין שלמות כלל בעצם זה אומר.. שהאין.. הוא השלמות..

אבל אז ישר האדם מקבל את זה בבום ושוב הוא מגלה שהוא מגדיר..

ושוב זו לא השלמות!

לא, אם כך.. היא משולה לדקירה..

אם:

אמת=סכין

כנות=לעשות שימוש באמת=לעשות שימוש ב: סכין

כנות=פעולת הדקירה..

נכון אתגר אתה צודק כנות לא קשורה לאמת

אך כנות אמיתית כן קשורה לאמת..

כנות לא כנה זו לא כנות..

מאיפה אתה יודע את זה?

מי אמר שהכל אחד?!

אני + יכולת + הוכחה + לך + כל השאר...

חחח כבר הכל לא אחד..

היה היה אדם מסומם, שהיה מסתובב ברחובות ומרובשהיה מסומם היה מפםרסם לאנשים כמה סמים זה רע ושיתרחקו מסמים..

אבל לא מתוך חכמה הוא, אלא דווקא מתוך סיממון (-:

תשמע את המוזיקה ולא את המילים כבר אתה עושה הפרדה..

תזכור שכשאתה מדבר איתי.. אתה בעצם מדבר לנקודה הזו בתוכך..

שוב אני אחזור

תזכור שכשאתה מדבר איתי.. אתה בעצם מדבר לנקודה הזו בתוכך..

והבעיה היא חמורה אף יותר.. כי גם אם לא תשאר לך שום שאלה, זה עדיין לא בהכרח אומר שהגעת לאמת..

אני תקוע, תקוע בהגדרות, ללא יכולת לצאת..

ויחד עם זה אני מעז ברוב חוצפתי להכניס את אלוהים האמיתי לתוך זה..

בלי להבין שכל הדיבורים שלי.. מדוברים מתוך ואל תוך עצמי...

מן פנימה דרך הפה אל חזרה אל הפה פנימה..

נגיד שהאדם מגיע לאמת כלומר לדבר שמוחק כל ספק מהאדם וכו'

מי אמר שהאמת היא האמת?!

אולי האמת היא לא האמת בכלל?

ואולי זה שנמחקו לך כל השאלות, זה לא אומר שהגעת לאמת?

מי אמר שמה שתדע בוודאות זו האמת?

ואולי אף על פי שהגעת לוודאות אתה עדין לא באמת?

ונשאלת השאלה:

אם אין דבר כזה שלמות, איך יכול להיות שהאדם סובל מחוסר השלמות? הרי סבל נוצר כאשר יש אפשרות שיהיה אחרת וכו'

והתשובה, לטעמי היא:

נכון שאין דבר כזה שלמות, אבל בגלל קיומה של שלמות שקרית, לכן האדם תמיד ימשיך לשאוף לשלמות אף על פי שהוא לא באמת יכול להשיג אותה \ היא לא קיימת וכו'.. ואע"פ שאין שלמות, עדיין האדם לא מוכן להשאר בחוסר שלמות רק שהמציאות מרה מאוד ומראה לו שהוא גם ישאף לשלמות וגם לא ישיג אותה אף פעם..

במילים אחרות, נגזר על האדם, לסבול לתמיד...

לא! לא! לא! זה לא יעזור שתסבירו את זה אלף פעם תמיד תקונן בראשי המחשבה הצועקת... לא יכול להיות שהעולם קיים!!!!!!! פשוט לא!!!

כי העולם, סותר את קיום האלוהים אם תרצו ואם לא, זה אומר שלאוהים יש רצון.. וגם אם הכל אחד וכל המצבים קורים יחד, עדיין זה אומר שאלוהים רוצה שככה יהיה ולא רק משהו אחד.. אין אין אין מה לעשות

המסקנה המתבקשת:

אלוהים סובל כמו כולנו, ואין דבר כזה שלמות.

גם לפני הבריאה, לא הכל היה אחד והיה סבל

ושום דבר לא יכול להביא את האדם \ אלוהים \ כל אחד אחר למצב שבו הוא לא סובל יותר כלל..

אתה יודע למה העולם קיים?

כי אלוהים סבל מהיותו לבד.. ולכן הוא ברא את העולם.. לא שזה באמת עזר לו.. אבל הוא בדיוק כמוך! טמבל! חושב שמשהו כלשהוא יעשה אותו מאושר.. ובגלל זה הכל כל הזמן משתנה, כי הוא כל פעם מגלה שזה לא עוזר לו.. והוא משנה שוב ושוב ושוב ונגזר עליו לסבול לנצח..

לא יכול להיות, הרי אלוהים הוא כל יכול ושלם?

מסתבר שלא.. כי אין דבר כזה שלמות..

כי מה שנקרא שלמות, גם הוא חוסר שלמות..

וזו הסיבה מדוע אליעד עושה פעולות לטעמי.. כי נגזר על כולנו לסבול ולחשוב שיש שלמות ולשאוף אליה על אף שהיא לא קיימת..

ההבדל בינו לביננו, לטעמי, שהוא כבר מבין שזה לא אמיתי...

פרה אדומה. מהו העניין של הפרה האדומה, ומהו השכל שבדבר?

פרה אדומה. לפי היהדות, פרה שנמצאה אדומה, שאין בה מום וכל שערותיה אדומות וכו' היא פרה שכאשר הכהן הגדול ישליך את העפר שלה על המזבח הדבר יגרום לכך שכל העם יהפוך ממצב של טמא למצב של טהור.

והעניין הוא, שכשהכהן השליך מעפרה של הפרה האדומה אל המזבח, וגורם לטיהור כל העם כולו, הוא בו זמנית, גורם לעצמו להפוך לטמא בגלל העפר של הפרה האדומה.

ונשאלת השאלה, מהו השכל שבדבר? מהו הרעיון הרוחני שאפשר ללמוד מכך?

במציאות שלנו קיימים אין סוף דברים מוגדרים, שיש בהם חסרון כלשהוא. וכפי שכבר התבאר, כל דבר חסר את כל שאר הדברים שהוא לא, דהיינו כל הדברים הם חסרים את כל שאר הדברים כלומר את השלמות, היינו כל הדברים הם בחינת חוסר שלמות.

והאדם כל חייו, עמל ויגע כדי להשיג את השלמות שבה הוא לא ירגיש שחסר לו שום דבר. שלמות שבה כל החסרונות נשלמים, ומגיעים אל האושר המיוחל.

והענין הוא, שקיימת בעיה, שהיא הבעיה של כל הבעיות. והבעיה היא, שגם אם האדם יצליח להשיג את השלמות המדוברת, הוא עדיין יהיה חסר דווקא את החוסר שלמות.

וזה הענין של סוד הפרה האדומה, שגם כאשר היא מטהרת את כל העם כולו היא עדין מטמאת את הכהן הגדול עצמו שהוא זה שטיהר את העם ע"י עפר הפרה האדומה.

וסוד הפרה האדומה, הוא למעשה לבוש, של שאלה אחרת, שכל מי שמנסה לפתור אותה נותר נבוך והיא:

אם גם השלמות אינה שלמה, אז מה קורה פה??!?!?!

וככל שהאדם מתעמק בשאלה הזו, ומנסה ליישב אותה, ככה הוא יותא ויותר מסתבך ויותר ויותר עולות וצצות שאלות דווקא על התשובות שהוא עצמו הגיע אליהן..

והדרך היחידה של האדם, לצאת מכל הברוך הזה, היא אך ורק ע"י חיפוש האמת וכו'.

אורה:

שאלתך מלאה הנחות יסוד שאינן בהכרח נכונות

ובמקרה שלך אף סותרות.

לכי על הפשוט:

אם משהו לא ניתן להגדרה אז הוא לא ניתן להגדרה

לגרום ללקוח לחפש את האמת.. אהבתי..