... עצלות התאמצות יעילות - מה טוב בעצלנות? איך להתמודד עם עצלות? אם נתבונן בעניין העצלות נראה, כי יש לה יתרונות וחסרונות. ... האדם יכול במאמץ קטן מאוד להצליח לשפר את מצבו, אך העצלות שלו מונעת ממנו לעשות זאת. דהיינו, העצלנות מונעת מהאדם להתאמץ ולהצליח. אך מהצד השני, העצלנות היא גם טובה מאוד. משום, שבזכותה האדם לא מתאמץ מאמץ מיותר, ולא מבזבז את כוחו לריק. אם לא הייתה לאדם שום תכונת עצלות, הרי שהוא היה מתאמץ ללא הפסקה על שטויות, ומכלה את כוחו בחינם וללא תועלת. והעצלנות מאזנת את האדם, לא להתאמץ סתם. ובנוסף, העצלנות של האדם, היא זו שדוחפת אותו להתקדם ולפתח דברים, שיעזרו לו לא להתאמץ. לדוגמה: האדם יכול לשתות מים מהברז, ולא צריך ללכת לבאר לשאוב מים, בזכות העצלנות! האדם התעצל ללכת לבאר, ולכן ... טוב יותר, האם להתאמץ ולהשיג את המטרה, או לוותר עליה. ולפי זה להחליט. ולפני שהאדם בוחר האם להתאמץ או להתעצל, עליו לנסות להבין כמה שיותר טוב את מצבו, את המטרות שלו, את החשיבות שלהן, את היכולת שלו להשיג את ... וכמה הוא רוצה להתאמץ. כי ישנם מצבים, שבהם האדם מתאמץ להשיג משהו, למרות שהוא לא באמת יכול או צריך להשיג אותו. ואילו ידע האדם מראש שהוא לא יכול להשיג את הדבר, הרי ... לחסוך מעצמו את המאמץ. ומצד שני, ישנם גם מצבים שבהם האדם, סתם מתעצל ולא משיג איזה משהו, שהוא גם צריך אותו וגם יכול להשיג אותו ... מבין האדם שעליו להתאמץ, אך אין לו חשק להתאמץ ונוח לו יותר להתעצל. מה עושים במקרה כזה? איך אפשר להקל על תחושת העצלנות? תשובה: קיימת דרך טובה להתגבר על ... על ידי זה שחוסכים מאמץ. העצלנות שונאת מאמץ. וככל שיש פחות מאמץ, כך יש פחות עצלנות. ולכן, כאשר האדם מתעצל לעשות איזה משהו, עליו לנסות למצוא איזו דרך קיצור יעילה יותר, להשיג ... שלו, עם כמה שפחות מאמץ. ועל ידי זה, גם העצלנות של האדם פחות תציק לו, וגם הוא יוכל להשיג את המטרות שלו בצורה יעילה יותר. ואם בזכות ... שהוא צריך לעשות. מאמץ נוצר, כאשר האדם עושה פעולה כלשהי שהוא לא נהנה ממנה, כדי להשיג מטרה אחרת. ואם האדם מצליח למצוא משהו טוב ... הוא פחות מרגיש מאמץ. ונסכם: צריך להתעצל ולהתאמץ על פי האמת. דהיינו, על האדם לנסות להבין טוב יותר מה באמת חשוב לו. ועל האדם לנסות למצוא את הדרך היעילה ביותר ...

... לסבול - מי שלא מוכן להתאמץ קצת, מתאמץ הרבה - אלא אם כן... מי שלא מוכן להתאמץ קצת, מתאמץ הרבה - אלא אם כן הוא באמת, לא מוכן להתאמץ, אפילו לא קצת. כי מי שלא מוכן להתאמץ קצת, אז הוא מתעצל, ואז הוא מתאמץ אחכ עוד יותר הרבה, בגלל התוצאות הכושלות של מעשיו. כך שמי שלא רוצה להתאמץ בכלל, צריך להיות מוכן להתאמץ, כדי לא להתאמץ בכלל. אבל מי שבאמת לא רוצה להתאמץ בכלל, דהיינו, שהוא ממש סובל מכל טיפת מאמץ כלשהי, עד כדי כך שהאדם שונא את המאמץ ככ , עד שהוא מעדיף לא להיות קיים, מאשר להיות קיים ולהתאמץ קצת, הוא זוכה להיות קיים, וגם לא להתאמץ בכלל. כי האדם מקבל, בדיוק את מה שהוא רוצה. ומצד האמת, האדם מתאמץ תמיד. כי מאמץ, הוא כאשר האדם רחוק מהתכלית ומהמטרה הסופית שלו. והאדם תמיד רחוק מהמטרה הסופית שלו, שהיא להיות ... פעולות שיקדמו אותו אל האושר בשלמות. והאדם כל הזמן ובכל מקום, מתאמץ כדי להשיג בסופו של דבר את האושר המושלם, שאותו הוא לא משיג אף פעם. וכאשר האדם לדוגמה אוכל, הוא בעצם מתאמץ לאכול, כדי להיות שבע. והאדם מתאמץ לעבוד, כדי שיהיה לו מה לאכול. אבל גם האוכל עצמו, הוא רק אמצעי. והטועים, הם מלמדים את האדם, ... והרעיון הוא, שכל מי שעושה משהו, בשביל להשיג משהו אחר, הוא מתאמץ, דהיינו, סובל, מכך שהוא לא נמצא באותו דבר אחר. ותמיד האדם סובל, כי תמיד הוא רוצה משהו אחר. וגם ... הזמן, הוא לא חווה שום הנאה כלל משום דבר. ומי שבאמת לא רוצה להתאמץ בכלל, זה אומר בעצם, שהוא לא מסוגל להפיק אפילו לא טיפת הנאה אחת, משום דבר. כי הכל זה מאמץ, למען מטרה בלתי מושגת. ומי שבאמת לא רוצה להתאמץ בכלל, ממילא זה אומר שהוא לא יצליח ליהנות משום דבר שיש בדרך, כי הוא באמת רוצה רק את המטרה עצמה, ... בכל כוחו, ולא יסבול יותר. ובסיכומו של דבר, מי שבאמת לא ירצה להתאמץ כלל, אלא להיות תמיד בשלמות, יזכה לזה בשלמות. כי האדם תמיד מקבל, בדיוק את מה שהוא רוצה. והאדם ...

... או לא צריך, האם באמת צריך להתאמץ להבין את המציאות, להחליף צריך אחד בצריך אחר האם באמת צריך להתאמץ להבין את המציאות? אנשים רבים חיים בתחושה מתמדת של לחץ וחרדה שנובעים מכך שהם מאמינים שצריך לעשות דברים מסוימים. אליעד כהן מציג גישה שונה ... אלא רצון סובייקטיבי של האדם עצמו. הוא נותן דוגמה מעשית: אם האדם רוצה להשיג מטרה כלשהי במהירות, הוא מאמין שהוא צריך להתאמץ ולהבין אותה. אך למעשה, ההתאמצות הזו היא בחירה אינדיבידואלית ולא חובה אבסולוטית. אליעד מדגיש שההתאמצות כאן היא מנטלית, אינטלקטואלית, ולא פיזית, ולכן האדם יכול פשוט לבחור האם הוא מתאמץ או לא. אם המטרה חשובה לאדם מספיק, הוא יעדיף להתאמץ, אבל הוא עדיין לא צריך לעשות זאת במובן של הכרח אובייקטיבי. האם צריך הוא רק הרגל מחשבתי? אליעד ממחיש את רעיון ההרגל המחשבתי של צריך ... מדגיש שאפשר לקחת את הדברים האלה ברצינות ולחוות שינוי עמוק ומשמעותי באופן שבו האדם חווה את עצמו ואת חייו. האם באמת צריך להתאמץ? איך להשתחרר מהלחץ של צריך? איך להפחית סבל בחיים? מה ההבדל בין צריך לרוצה? האם צריך להבין את המציאות? למה אנשים מרגישים לחץ? איך להפסיק ...

... באופן קבוע? אליעד מציין כי מה שמונע מהאדם ליהנות באופן קבוע הוא הפער בינו לבין התפיסה שהוא אלוהים. האדם מתאמץ ומנסה להבין דברים כדי להתקרב לידיעה הזאת. אליעד ...

... או לא תלוי בך, האם להתאמץ, התקדמות רוחנית, במי זה תלוי, בחירה חופשית האם התפתחות רוחנית תלויה בך או לא תלויה בך? אליעד כהן מסביר את סוגיית ההתפתחות הרוחנית והשאלה המהותית, האם ההתקדמות תלויה באדם עצמו ... האם עלי להשקיע יותר מאמץ, או שהמאמץ שלי כלל אינו משנה?. עצם השאלה הזו, לפי אליעד, היא בעלת משמעות עמוקה בפני עצמה, והיא עצמה מהווה סוג של מנוע שמקדם את האדם מבחינה רוחנית. אליעד מדגיש כי עצם התהייה הזו - האם אני צריך להתאמץ או לא - היא הצורה הפנימית של השאלה העמוקה יותר, מי אני?. כאשר האדם שואל את עצמו אם עליו להשקיע יותר מאמץ כדי להתקדם רוחנית, הוא למעשה מביע את השאלה בשפה שונה אך דומה לשאלה הקיומית המהותית: מי זה שמתקדם? מי עושה את הפעולה? האם זה אני או כוח אחר?. התשובה לשאלה הזו, כפי שאליעד מציין, ... דהיינו, האם להשקיע מאמץ או לא?, הם כבר ביטוי של התקדמות רוחנית מסוימת. העיסוק בשאלה עצמה, בהיותה שאלה שקשורה לזיהוי עצמי, לקיומו של העצמי ולמידת שליטתו של האדם בתהליך ההתפתחות שלו, היא הצעד האמיתי ... יותר. התהייה האם להתאמץ? משקפת למעשה את הקונפליקט הפנימי והעמוק יותר של האדם: האם הוא באמת הגורם המניע של המציאות שלו או שהמציאות פועלת בצורה אוטומטית, ללא קשר לפעולותיו או למאמציו. אליעד מסביר שאותה תהייה עמוקה מסתירה בתוכה את כל הרבדים העמוקים של החיפוש הפנימי של האדם אחר תשובה לשאלה מי אני?. ההסבר שאליעד נותן לכך שהשאלה עצמה היא מקדמת הוא שהשאלה האם להתאמץ? מובילה את האדם להתבוננות פנימית. דרך השאלה הזו, האדם מגיע להכרה בשאלות עמוקות יותר - האם קיימת בכלל בחירה חופשית? האם האדם שולט במציאות שלו, או שכל מה שקורה לו הוא בעצם בלתי ... תלויה בי? האם להתאמץ כדי להתקדם רוחנית? האם קיימת בחירה חופשית בהתפתחות רוחנית? איך להתקדם רוחנית? מי אני באמת? ...

... הוא עשוי להפסיק לעבוד כי יש לו כבר מספיק כסף. מצד שני, אם נותנים לו מעט מדי, הוא לא ירצה להתאמץ. ולכן, המנכל שומר את העובדים במצב מתמיד של חוסר מסוים, כדי שיהיה להם רצון להמשיך לעבוד. באופן דומה, האגו שומר את האדם בתחושת חוסר, כדי שיהיה לו רצון ...

... נחמן יאמר לו אין לך רגל, האדם יחשוב שזה שיגעון. אבל האמונה מעל השכל היא ההבנה שישנה אפשרות שהמציאות שונה ממה שהשכל תופס. כאשר האדם יתאמץ מספיק , הוא יוכל להגיע להבנה אמיתית שהכל אחד, ואז כבר לא יזדקק לאמונה אלא יבין זאת באמצעות שכל גבוה יותר. האם יש הבדל בין ...

... לסבול, איך לא לשקר בלי להתאמץ בכלל, לשנוא את הדרך אל המטרה, לשנוא כסף, השטן שאתה למה האדם סובל, והאם הוא באמת רוצה להפסיק לסבול? אליעד כהן מסביר בהרצאה זו ...

... קשה, מנוחה, לעבוד או לנוח, שכל או רגש, קונפליקט רגשי, עבד של הרצון, לטחון מים, להתאמץ לא להתאמץ, חופש מוחלט האם יש הבדל בין שכל ורגש בהחלטות שלנו? אליעד מסביר שהאדם חווה קונפליקט פנימי בין שני כוחות, אותם הוא מכנה שכל ורגש. ... בעצם משני אינטרסים פנימיים מתחרים: מצד אחד הרצון להצליח ולהתקדם, ומצד שני הרצון לנוח ולא להתאמץ. השאלה היא איזה רצון היא מעדיפה שינצח. הוא מציע לא לנסות להכריע את הקונפליקט באמצעות בחירת צד אחד, אלא לבחון האם ניתן לצאת ממנו ... מסביר שגם במנוחה, האדם עובד קשה מאוד כדי לממש את הרצון שלו לנוח. הרצון תמיד קיים, תמיד דורש מאמץ ומחויבות, ולכן האדם בעצם אף פעם לא נמצא במנוחה מוחלטת או בעבודה מוחלטת. האם באמת אפשר להגיע למצב של חופש מוחלט? אליעד מדגיש שיש ... זו, כבר אין קונפליקט בכלל, כי האדם רואה ששני הצדדים הם בעצם רצונות פנימיים שלו, ששניהם דורשים מאמץ ושניהם נותנים תחושת סיפוק חלקית בלבד. האדם מבין שכל מה שהוא עושה זו עבודה תמידית לשם סיפוק רצונותיו, ולכן אין באמת מצב של לא ...

... חוסר חשק להתאמץ, חוסר מוטיבציה, חוסר התמדה, עייפות נפשית, כבדות נפשית, משחק החיים, תשישות נפשית ובו יתבאר, העניין של חוסר המוטיבציה של האדם בחייו, להשיג מטרות כאלו ואחרות. כי לפעמים האדם ... או שהאדם יודע ומבין שהוא צריך להשיג מטרות כלשהן. אבל האדם חווה עייפות נפשית תשישות נפשית כבדות נפשית וכיוב, ואין לו חשק ומוטיבציה להתאמץ כדי להשיג את המטרות שלו. והשאלה היא, ממה נובעת תחושת העייפות הנפשית של האדם? ולמה יש לאדם חוסר חשק לעשות דברים? וגם כאשר האדם כבר עושה משהו, אז הוא חווה קושי, להתמיד ולהמשיך ... לשנות את המציאות. ולרצות לשנות את המציאות, פירושו, לרצות לגרום למציאות להיות שונה. ולגרום למציאות להיות שונה, פירושו שהאדם צריך להתאמץ כדי לשנות את המציאות. כי האדם רוצה לשנות את המציאות, שתהיה כך או אחרת. ולשנות את המציאות, פירושו, להרגיש רע. כי ברגע שהאדם מנסה לשנות את המציאות, בפרט כאשר האדם מתאמץ מאוד כדי לשנות את המציאות, הרי שזה בעצם אומר, שהאדם מזדהה עם המחשבה שלו, שאומרת לו, שהמציאות היא לא מספיק טובה, כפי מה שהיא עכשיו. כי המאמץ נובע מהמחשבה שאומרת שהמציאות היא לא מספיק טובה כרגע. וככל שהאדם מתאמץ יותר לשנות את המציאות, כך הוא יותר מזדהה רגשית, עם המחשבה שלו, שהמציאות היא לא מושלמת כפי מה שהיא כרגע. ולכן האדם חווה חוסר חשק וחוסר מוטיבציה וחוסר התמדה, להתאמץ כדי להשיג את המטרות שלו. ולמה? כי האדם רוצה להשיג את המטרות שלו, כדי להרגיש, טוב יותר ממה שהוא מרגיש עכשיו. ומאחר שכך, הרצון של האדם להרגיש טוב, מונע ממנו להתאמץ, כדי להרגיש יותר טוב. כי המאמץ של האדם להרגיש יותר טוב, הוא בעצם גורם לאדם להרגיש יותר רע. ונכון שהאדם מוכן לפעמים להרגיש קצת רע בהווה, כדי להרגיש הרבה יותר טוב והרבה פחות רע בעתיד. אבל אעפכ, לא תמיד האדם חושב, שהרע שיהיה לו בעתיד, הוא יהיה הרבה יותר רע, מהרע שיהיה לו מהמאמץ שלו לשנות את המציאות. ולא תמיד האדם חושב, שהמאמץ שלו לשנות את המציאות, והרע שהוא ירגיש בדרך אל המטרה, לא תמיד האדם חושב, שזה שווה את המאמץ. בפרט שהאדם כבר יודע מראש, שכנראה בכל מקרה, גם כאשר הוא ישיג את מה שהוא רוצה, גם אז הוא לא יהיה מרוצה. כי תמיד, כאשר האדם משיג את מה שהוא רוצה, הוא תמיד מתרגל לזה אחרי זמן ... והאדם מנסה לשנות את המציאות, כדי להרגיש כמה שיותר טוב בהווה. כי האדם, אף פעם לא עושה שום דבר, בשביל העתיד, אלא רק בשביל ההווה. והאדם מתאמץ בהווה, כדי להתגבר על המחשבות המטרידות שיש לו בהווה, ממה שהוא חושב שאולי יקרה לו בעתיד. והאדם תמיד מתעסק בלטפל בבעיות שיש לו רק ברגע הזה. והאדם עושה ברגע הזה, את מה שהוא חושב שיעשה לו הכי טוב ברגע הזה. ואם האדם חושב, שהמאמץ שהוא יתאמץ ברגע הזה, יעשה לו הרבה רע. ואם האדם חושב, שהרע שהוא ירגיש מהמאמץ, הוא יהיה גדול יותר, מהרע שהוא מרגיש, מהפחד שלו ממה שיקרה לו בעתיד, אז האדם חווה חוסר חשק להתאמץ. כי האדם מעדיף לסבול מהפחד שלו ממה שיקרה לו בעתיד, יותר מאשר מהמאמץ שלו לשנות את העתיד. ובפרט כאשר האדם יודע מראש, שגם אם הוא יצליח לשנות את המציאות, גם אז הוא לא יהיה מרוצה בשלמות, בפרט אז, שיש לאדם עוד יותר חוסר חשק לשנות את המציאות. ומי ... שלו, ולהיות בתחושה של מוטיבציה לעשות דברים, עליו להבין היטב את הסיבה שבגללה הוא חווה חוסר חשק לעשות דברים. דהיינו, להבין, שהוא חווה שהמאמץ שלו לעשות את הדבר, גדול מהתועלת שתצמח לו מאותו הדבר. וככל שהאדם מתאמץ יותר לשנות איזה דבר, כך בעצם הוא מזדהה יותר עם המחשבה שלו, שהמציאות היא לא מספיק טובה כפי מה שהיא. וזה גורם לו להרגיש יותר רע. כי עצם המחשבה שצריך לשנות את המציאות, היא עצמה גורמת לאדם להרגיש רע. והאדם רוצה להרגיש טוב, ולשם כך האדם רוצה לשנות את המציאות. אבל הרצון לשנות את המציאות, הוא מתחזק במאמץ לשנות את המציאות, ואז הוא גורם לאדם להרגיש עוד יותר רע. והאדם נמצא בפרדוקס. כי כדי להרגיש טוב, לשם כך הוא צריך לחשוב יותר שהמציאות רעה, כדי לאזור כוח לשנות אותה. ואם האדם לא ...