מה קורה כשמנהלים עוקפים את הסמכויות של מנהלים אחרים?

אליעד כהן מסביר שישנן טעויות נפוצות בארגונים, שבהן מנהלים בכירים או בעלי עסקים עוקפים סמכויות של המנהלים הזוטרים או האחראים הישירים לעובדים. אליעד מתאר מצב שבו מנהל בכיר, לדוגמה, מנהל מחלקה או מנכ"ל, מדבר ישירות עם עובד תחתיו, למרות שקיים מנהל אמצעי שהעובד כפוף לו ישירות. הוא מציג את היתרונות והחסרונות של פעולה כזו.

יתרון של פעולה כזו הוא האפשרות להשיג מטרות בטווח הקצר מהר יותר, שכן מנהל בכיר, שלכאורה מיומן ומנוסה יותר, יכול לפתור את הבעיות באופן ישיר ויעיל יותר מאשר המנהל הזוטר. אולם אליעד מדגיש כי זוהי פעולה בעייתית מאוד לטווח הארוך, כיוון שהיא פוגעת בסמכותו של המנהל הזוטר, גורמת לעובדים להבין כי לא משנה מה המנהל הישיר אומר, תמיד אפשר לעקוף אותו ולדבר עם הבכיר יותר, וזה מוביל לזלזול ולהקטנת אחריות של המנהלים הזוטרים.

בנוסף, אליעד מדגיש כי פעולה זו בעצם "מנוונת" את המנהלים הזוטרים, כיוון שהם מאבדים את תחושת האחריות והסמכות, ובסופו של דבר מאבדים גם את המוטיבציה לפעול ולשפר את עצמם. הוא מתאר מצב שבו העובדים כבר לא מתייחסים להוראות המנהל הישיר שלהם ברצינות, מכיוון שהם יודעים שההחלטה הסופית והמשמעותית היא בידי המנהל הבכיר.

אליעד גם מציג סיבה נוספת ועמוקה יותר לכך שמנהלים עוקפים את סמכות המנהלים תחתיהם - הם לא יודעים איך להכשיר את המנהלים שתחתיהם לנהל בצורה אפקטיבית. כאשר המנהל הישיר פונה למנהל הבכיר עם בעיה ואומר "אני לא יודע איך לגרום לעובד להקשיב לי, " המנהל הבכיר פונה ישירות לעובד במקום ללמד את המנהל הזוטר כיצד להתמודד עם הבעיה, כיוון שהוא עצמו לא יודע איך ללמד ולהכשיר אותו.

מה גורם למנהל בכיר לעקוף סמכות של מנהל אחר?

ישנן כמה סיבות שאליעד כהן מציג לכך שמנהל בכיר עוקף סמכות של מנהל תחתיו:

• רצון להשיג תוצאות מיידיות, פתרון בעיות במהירות מבלי להתחשב בהשלכות לטווח הארוך.
• חוסר אמון במנהל הזוטר, הנובע מחוסר יכולת או חוסר רצון של המנהל הבכיר ללמד ולהכשיר את המנהל הזוטר להתמודד בעצמו עם אתגרים ניהוליים.
• רצון לשלוט ישירות בכל מה שמתרחש בארגון, דבר הנובע לעיתים מתחושה של המנהל הבכיר שהוא היחיד שיודע באמת איך לנהל.
• חוסר יכולת של המנהל הבכיר עצמו ללמד ולהדריך את המנהלים שתחתיו, ולכן במקום להכשיר אותם הוא מעדיף לעקוף אותם ולפעול ישירות מול העובדים.
• רצון להמחיש לעובדים שיש סמכות עליונה מעבר למנהל הישיר, מה שיכול לגרום לכך שהעובדים יקשיבו למנהל הבכיר גם במקרים שבהם ההוראה מהמנהל הישיר נראית לא מספקת או לא מדויקת.

מה ההשלכות של עקיפת סמכויות בארגון?

אליעד כהן מדגיש שההשלכות של עקיפת סמכויות הן שליליות לטווח הארוך:

• פגיעה בסמכות ובמעמד של המנהלים הזוטרים.
• פגיעה ביכולת ההתפתחות האישית והניהולית של המנהלים הזוטרים.
• יצירת תלות של העובדים במנהל הבכיר, מה שמונע מהם לפתח עצמאות ואחריות אישית.
• פגיעה באווירה ובמערכות היחסים בתוך הארגון, יצירת תחושת חוסר ודאות וזלזול במערכת הניהולית הפנימית.
• אובדן המוטיבציה והנכונות של המנהלים הזוטרים והעובדים לקחת אחריות מלאה על המשימות שלהם.

מהי הדרך הנכונה לנהל מנהלים ועובדים בארגון?

הדרך הנכונה שאליעד כהן ממליץ עליה היא שהמנהל הבכיר יתמקד בראש ובראשונה בהכשרת המנהלים שתחתיו. עליו ללמד אותם כיצד לנהל, להתמודד עם בעיות וליצור פתרונות באופן עצמאי. המנהל הבכיר צריך לתמוך במנהלים שלו, להקשיב להם, לעזור להם לנתח בעיות וללמד אותם כיצד לדבר עם העובדים שלהם ולנהל אותם ביעילות.

בנוסף, המנהל הבכיר צריך להבין שהמטרה שלו אינה רק שהעבודה תתבצע באופן מיידי, אלא שהעבודה תתבצע לאורך זמן באופן איכותי ואפקטיבי, על ידי מנהלים ועובדים בעלי מוטיבציה גבוהה ויכולת התפתחות מתמדת.

מה החשיבות של היחסים הבין - אישיים בניהול עובדים?

אליעד מסביר גם על החשיבות של יחסים בין - אישיים עם העובדים, מעבר לרמה המקצועית בלבד. הוא מדגיש שכדי לנהל עובדים בצורה אפקטיבית לאורך זמן, יש צורך לטפח איתם יחסים בין - אישיים טובים. מנהל צריך לגרום לעובדים להרגיש שהם חשובים, מוערכים ואהובים, וכך העובדים יהיו בעלי מוטיבציה גבוהה יותר לתרום לארגון ולהצליח בתפקידם.

לדבריו, אם מנהלים יתייחסו לעובדים כאל חברים ויצליחו לגרום להם לחוש חיבור אישי ורגשי למקום העבודה ולמנהל, אז העובדים ירצו בטובת הארגון ויעשו הכל כדי לסייע לו להצליח.

אליעד מדגיש שההשקעה במערכות היחסים, בדיוק כמו ההשקעה בידע מקצועי, היא חיונית והכרחית להצלחתו של הארגון.