אלוהים, יש או אין אלוהים קיים או לא, בריאת העולם, המפץ הגדול, הוכחה שאין יש
אלוהים, יש מאין, כלום או הכל האם
יש או אין אלוהים? השאלה הראשונה שאליעד כהן דן בה היא מי זה
אלוהים?. הוא מיד מסביר שהשאלה מי זה
אלוהים? מניחה מראש שיש
אלוהים, ושאלות מסוג זה מגיעות מתפיסות מעוותות, שכן אדם שמבין מהו
אלוהים באמת, יראה שכל השאלות הללו נעלמות מעצמן. לכן אליעד מציע לשאול במקום זאת, האם יש
אלוהים?, ומכאן מתחיל הדיון לעומקו של הנושא. השואל מציע הגדרה
לאלוהים כישות אינסופית שיצרה את הבריאה. אליעד מזהה מיד את הקושי בהגדרה זו, שכן אם
אלוהים הוא ישות, מתעוררת השאלה מי יצר את הישות הזו, וכך מגיעים ללופ אינסופי שבו כל יוצר זקוק ליוצר נוסף. לפיכך, הוא מציע לחקור את הנושא מזווית אחרת, ... תמיד היו קיימים ולא נבראו לעולם, וגישה דתית יותר של חידוש העולם, הטוענת שהמקום והזמן נבראו
יש מאין על ידי
אלוהים. לטענתו, גם אם אומרים
שאלוהים ברא את העולם, נותרת הבעיה - מי ברא את
אלוהים? ולכן ההסבר הפשוט יותר הוא שהמקום והזמן תמיד היו קיימים. הוא מוסיף כי בעולם אינסופי עם אינסוף אפשרויות, הסדר שאנו מכירים אינו מיוחד או בלעדי, ... שבמקום אחר יכול להתקיים סדר הפוך לחלוטין. לפיכך, אין באמת סדר מוחלט ואין צורך להניח
שאלוהים סידר משהו דווקא בדרך מסוימת. מהו הכלום שממנו נוצר הכל? כדי להבין את המהות הפנימית של המקום והזמן, אליעד מציג את רעיון הכלום. הכלום הוא מצב שאין בו ... הם למעשה שני הפכים המתקיימים בו - זמנית. בגלל שהמוח האנושי לא מסוגל לתפוס את הרעיון הזה
שהיש והאין אחד, אנשים מתקשים להבין איך מכלום מוחלט נוצרה מציאות. ההבנה
שהיש והאין מתקיימים בו זמנית משנה לחלוטין את תפיסת המציאות ואת החוויה של האדם. איך החקירה הזאת משפיעה על חיי האדם? אליעד כהן מדגיש שההבנה הזו משנה לגמרי את ההתמודדות של האדם עם סבל, רצונות ובעיות בחיים. כשהאדם מבין שהכל נובע מאותה נקודה של כלום
ואחדות, הוא חווה הקלה משמעותית בסבל, כיוון שהוא מפסיק להיות משועבד לתפיסות של טוב ורע. הוא יכול להמשיך לחיות בתוך נפרדות של יום - יום, אך בפנים הוא חווה ... בכנות מוחלטת. ככל שהאדם חוקר לעומק את השכל שלו ומנסה להבין את ההפכים, הוא מגיע להכרה
באחדות. רבי נחמן מברסלב רמז לתהליך זה, שבו האדם חוקר בשכלו עד הסוף ואז מבין
שהכל אחד. מהי תכלית הבריאה? התשובה הפרדוקסלית של אליעד כהן לשאלת תכלית הבריאה היא שאין שום סיבה לבריאה, או שהתכלית היא שהכל פשוט יהיה כפי שהוא. שתי האפשרויות נכונות באותה מידה, מכיוון שכאשר האדם מגיע
לאחדות, הוא מבין שאין הפרדה אמיתית בין יש תכלית לבין אין תכלית. התפיסה הזו מביאה את האדם לחוויה של שחרור פנימי ושלמות. לסיכום, אליעד כהן מציע חקירה עמוקה ויסודית של המציאות שבה האדם חי, מתוך הבנה שכל ההפרדות שאנו חווים הן ביטויים זמניים של
אחדות מוחלטת, שמקורה בכלום - שהוא למעשה היש האמיתי והמוחלט. מהי תפיסת
האחדות וכיצד מיישמים אותה בחיי היומיום? כיצד שאלת הבריאה קשורה לתפיסת הזמן והמקום? איך ניתן להשתמש בשכל כדי להגיע לחוויה שמעבר לשכל? מה המשמעות של תפיסת
יש ואין כאחד עבור הרצון האנושי? איך להבין את מהות
האלוהים והכלום? מה ההבדל בין אפשרי המציאות למחויב המציאות? כיצד מתנהל השיח המלא והמפורט על מי זה
אלוהים? בשיחה הזאת עולה השאלה, מי זה
אלוהים? ומיד מציינים שיש בעייתיות בשאלה עצמה, כי ייתכן שיש
אלוהים וייתכן שאין
אלוהים כלל. אליעד מסביר שהרבה פעמים השאלות על