בחיים, אין טוב בלי רע. ואם לא היה טוב לא היה רע. ובגלל הטוב, יש רע. אז אם האדם בורח מהרע, האם עליו לברוח מהטוב? והתשובה לכך היא, שתלוי כפי שאסביר כדלקמן.
אז אם האדם לא רוצה שום רע כלשהו, אז עליו לברוח מכל טוב כלשהו. איך לברוח, באמצעות הטלת ספק בטוב וברע ובמעבר אל הלא משנה וכולי. וזה כמובן נושא אחר.
אבל כאן נתמקד באדם שכן מוכן להרגיש רע בכללי, אבל לא רוצה להרגיש רע ספציפי. שאז עליו לפעול כדלקמן. על האדם לבדוק עם עצמו, האם הרע שיש לו בחיים? האם הוא רוצה למלא את הרצון או לבטל את הרצון / להחליש את הרצון.
לדוגמא? בן אדם שעושה לו רע זה שאין לו מספיק כסף. עליו לשאול את עצמו, האם הוא רוצה להיפטר מהרצון הזה? או שהוא רוצה למלא את הרצון הזה. אם הכיוון הוא למלא את הרצון הזה, אז לא צריך לברוח מתחושות טובות שנוצרות לאדם כשהוא עושה כסף, למרות שהן עושות לאדם רע כשאין לו כסף.
אבל אם האדם רוצה להיפטר מהרצון / להחליש את הרצון שלו לדוגמא לכסף, אז עליו לנסות להפחית את כמות הפעמים שהוא נהנה ממילוי הרצון שלו לכסף. כי ההנאה שיש לאדם ממילוי הרצון לכסף, עושה לאדם רע כאשר הוא חווה שחסר לו כסף.
ועוד נוסיף ונעמיק: לברוח מההתמכרות לטוב שיוצרת את הרע, אם רוצים להיפטר / להחליש את הרצון הספציפי שעושה לאדם רע, בשונה ממצב שבו רוצים למלא את הרצון וליהנות מהטוב שיש במילוי הרצון...