אמונה באלוהים, להאמין באלוהים, יש או אין אלוהים, מה זה משנה אם יש אלוהים? כפירה באלוהים, אתאיזם, האם יש אלוהים? חזרה בתשובה, לחזור בתשובה, חיים אחרי המוות, שכר ועונש, משמעות החיים מה זה משנה אם יש אלוהים או לא? ההתחלה של השיחה עוסקת בשאלה למה בכלל צריך להתעניין בשאלת קיומו של אלוהים. אליעד מציב את השאלה בצורה ישירה: למה בכלל זה צריך לעניין את האדם אם יש אלוהים או לא? הוא שואל את הדובר אם יש איזשהו קשר בין העובדה שהאדם נמצא כאן לבין העניין אם יש אלוהים או לא. הדובר מנסה להביא הסבר תוך שמירה על תחושותיו האישיות לגבי אמונה בקיום אלוהים, אך אליעד לא מתרשם ומדגיש שאין שום דבר שיבדל את המצב הנוכחי, שכולל את העובדה שאתה כאן, בין אם יש אלוהים או לא. האם תכנות החיים קשור לאמונה באלוהים? לאחר מכן, השיחה מתפתחת לעיון בשאלת המשמעות של החיים והאם תכנות החיים קשור לאמונה באלוהים. אליעד מבקש מהדובר להסביר מדוע זה משנה אם יש אלוהים או לא, ומדגיש שוב שמדובר בשאלה שצריכה לעניין את האדם רק אם היא משפיעה על חייו, לא בתיאוריה בלבד. כאן עולה עניין האתאיזם: גם אנשים שלא מאמינים באלוהים מדברים על כך שהם משוכנעים שאין אלוהים, אבל אליעד שואל: אם יום אחד יתברר שכולנו טעינו ואלוהים אכן קיים, מה יקרה אז? האם ההשפעה תהיה כה חזקה על חיי האדם? מה האלוהים קשור בכלל למעשים שלי? אליעד מציין שאם אלוהים היה מתקשר אליו אישית ומבהיר לו את קיומו, הוא לא היה משנה את מהות חייו. הוא מציין את הדוגמה של אדם שלא רואה את האוויר שסביבו - הוא לא מרגיש את השפעתו החיובית או שלילית על חייו. כלומר, אלוהים יכול להתקיים או לא, אך מה שחשוב לאדם הוא איך הדבר משפיע על מציאותו. את השיחה הזו אליעד מסיים בשאלה אם יש משהו שהוא רוצה להשיג ... שבה אדם מקבל את עולמו כקבוע, כמו למשל החיים אחרי המוות, אך הוא לא משנה את הדרך שבה הוא חי על פי זה. האם על פי אמונה באלוהים החיים טובים יותר? אליעד מבצע כאן חיבור בין רעיון האמונה באלוהים לבין רצון טוב בחיים. לדברי אליעד, אם אדם מאמין באלוהים, הוא יכול להרגיש שהחיים הם טובים יותר מבחינה רוחנית. יחד עם זאת, הוא מדגיש שעדיין צריך להחליט כיצד האדם רוצה לנהל את חייו, ואין שום דבר במערכת האמונה שיחייב אותו לחיות באופן אחר ממה שהוא רוצה. האם אפשר להיות אלוהים? בשלב מאוחר יותר, אליעד מציע גישה חדשה. הוא מציין את הספר להיות

... קידוש שם שמיים, הכל מאלוהים, אמונה באלוהים, חילול שם השם, קידוש שם השם, לחלל שם שמיים, לקדש שם שמיים, כפירה באלוהים, אתאיזם מהו חילול שם שמיים ומהו קידוש שם שמיים? במהלך ההרצאה, נדונה השאלה האם ניתן לחלל את שם אלוהים או לקדשו. הדיון נגע בכמה נקודות חשובות: חילול שם השם: כאשר אדם עושה דבר שמפחית בכבודו של אלוהים, או פוגע במעמדו בעיני אחרים. קידוש שם השם: כאשר אדם עושה דבר שמעצים את כבוד אלוהים או מקדם את הערכים האמוניים שהוא מייצג. כחלק מהשיחה, הוזכר המושג חילול שם השם ... דיבור על חילול שמו של אלוהים על ידי אדם או ציבור. ניתנה דוגמה שבה אדם מחליט לבצע פעולה שבעצם פוגעת בכבוד אלוהים בעיני החברה. לדוגמה, אם אדם מתנהג באופן שמפר את הערכים הדתיים, זה עלול להתפרש כחילול שם השם. עם זאת, השיחה המשיכה להסתבך בשאלה האם זה נכון לדבר על חילול שם השם במובן של אלוהים עצמו. כאשר הוצגה השאלה אם אלוהים בעצמו עשוי לחלל את שמו, עלו תהיות לגבי איך אלוהים, שהוא המוחלט, יכול להיות מעורב בחילול שמו. זאת, מתוך ההנחה שאם אלוהים הוא האחראי על כל מה שמתרחש, אז אין מדובר בחילול במובנים רגילים. האם יש מצבים שבהם אדם יכול לקדש את שם אלוהים? בהמשך, השיחה התמקד בהבנת המושג של קידוש שם השם. הדובר הציע שיש מצבים שבהם אדם יכול לקדש את שם אלוהים על ידי פעולה נכונה או על ידי התנהגות שתואמת את ערכי הדת. דוגמה לכך יכולה להיות כשהאדם מציג את עצמו או את רעיונותיו בצורה שמחמיאה לאלוהים ומכבדת אותו. דובר נוסף העלה את השאלה: אם אדם עשה משהו שנראה בעיניי כחילול שם ... אני בעצם מקדש את שמו של אלוהים בכך שאני מדבר עליו? שאלה זו נגעה לפער בין הפעולה לבין הדרך שבה היא נתפסת בעיני ... אפשר לחלל או לקדש את שם אלוהים מבלי כוונה? הנושא עבר לבחינה של האם כוונת האדם משפיעה על המעשה שהוא עושה. השיחה ... אדם לא מתכוון לחלל את שם אלוהים, אך הפעולה שהוא מבצע נחשבת לחילול, זה יכול להעלות שאלה האם אפשר לבחון את המעשה ... חילול השם. איך תופסים את אלוהים במצבים של חילול או קידוש שמו? הדיון המשיך בנוגע לכיצד מבינים את מעמד אלוהים במצבים של חילול או קידוש השם. הדובר טוען שכל המתרחש בעולם, כולל פעולות שנעשות לכאורה מתוך חוסר כבוד לאלוהים, בסופו של דבר יכולות להיות מנוהלות ומפוקחות על ידי אלוהים עצמו. זאת אומרת, גם אם לא נראה שמה שעושים הוא לכבודו של אלוהים, למעשה יש בזה את היד האלוהית שפועלת בכל דבר. האם יש קשר בין חילול שם השם לבין כפירה באלוהים? אחד מהשאלות שהועלו בהקשר הזה היה הקשר שבין חילול שם השם לבין כפירה באלוהים. האם כשאדם מחלל את שם השם הוא למעשה גם מכחיש את קיום אלוהים או פוגע ב

אתאיזם, אתיאיסטיות, הגדרה עצמית, שמירת מצוות, אמונה באלוהים, האם אתה אתאיסט? האם אתה מאמין? להאמין באלוהים, חיפוש עצמי, לחפש את אלוהים, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה מדוע חשוב לאנשים להגדיר את עצמם כאתאיסטים או מאמינים? אליעד כהן מסביר מדוע אנשים נוטים להגדיר את עצמם כאתאיסטים או מאמינים, ומדוע עצם ההגדרה חשובה להם. הוא מדגיש כי הצורך בהגדרה נובע מהרצון לייצר סדר פנימי ולפתור קונפליקט פנימי בין אמונות שונות. אנשים לעיתים מרגישים מבולבלים או בחוסר נוחות כאשר הם ... מרגיש שיש לו סתירה פנימית - מצד אחד הוא מאמין שיש כוח עליון שמנהל את המציאות, אך מצד שני הוא לא מאמין באלוהים דתי שמחייב מצוות - הוא עשוי להרגיש צורך חזק להגדיר האם הוא אתאיסט או מאמין. הסיבה לכך היא שללא הגדרה ברורה, הוא נאלץ ... חד וברור, וכך הוא משתחרר זמנית מהצורך לחזור ולברר שוב ושוב את עמדתו. מה המשמעות האמיתית של להיות אתאיסט או מאמין? אליעד מציג את הקושי בהגדרת המושגים אתאיזם ואמונה באלוהים. הוא מראה באמצעות דוגמה מעשית, כיצד אדם יכול להגדיר את עצמו כאדם שאינו מאמין באלוהים, אך במצבי קיצון, למשל כאשר הוא נמצא במצב של סכנת חיים, הוא עשוי לגלות שהוא כן פונה לאלוהים. במקרה כזה, האדם לא באמת אתאיסט כפי שהגדיר את עצמו, אלא משהו מורכב יותר. מנגד, קיימים אנשים שמגדירים עצמם כמאמינים, אבל לא מאמינים באלוהים של דת מסוימת, אלא במשהו כללי יותר, בכוח או מציאות מופשטת. אליעד ... לקבוצה כלשהי, לא בהכרח מבחינה חברתית, אלא כדי לסדר לעצמם את התפיסה העצמית. הגדרה עצמית כאדם אתאיסט או מאמין נותנת לאנשים תחושת ביטחון ויציבות מחשבתית, ... שוב ושוב עם שאלות קיומיות שגורמות להם לחוסר נוחות. לדוגמה, אדם עשוי להגדיר את עצמו כאגנוסטיקן או אתאיסט מודרני, ובפעם הבאה שישאלו אותו במה הוא מאמין, הוא פשוט ... האם ההגדרה העצמית פותרת את הבלבול הפנימי? אליעד מציין שהצורך להגדיר את עצמנו נובע מחוסר ביטחון באמונות שלנו. אם אדם היה בטוח לגמרי במה שהוא מאמין או לא מאמין, הוא ... להיאחז במשהו מוגדר שיספק לו ביטחון נפשי, אך בפועל זו רק הקלה זמנית. לדוגמה, אדם שמגדיר את עצמו כאתאיסט באופן מוחלט עלול לגלות במצבים שונים שהוא עדיין מאמין ... העצמית אינה פתרון אמיתי, אלא רק דרך זמנית להימנע מהתמודדות עם השאלה העמוקה יותר לגבי המציאות והאמונה. מה עומד מאחורי השאלה האם אני אתאיסט או מאמין? אליעד כהן מסביר שלמעשה, השאלה האם אני אתאיסט או מאמין מסתירה מאחוריה שאלות עמוקות יותר. אנשים ... זו בעצם מנסים לברר שאלות כמו: האם אני נורמלי?, האם אני חושב נכון?, או איך עלי לחיות?. ההגדרה של אתאיסט או מאמין היא בעצם ניסיון לפשט שאלות אלו לשאלה אחת ברורה ...

... לשמירת מצוות, אתאיזם, זלזול בדתיים, האם יש אלוהים? האם לשמור מצוות? הוכחות שיש אלוהים, הוכחות שאין אלוהים, טיעונים של מחזירים בתשובה, חזרה בשאלה האם יש הוכחה לשמירת מצוות ולאמונה באלוהים? אליעד כהן דן בהרצאה זו בשאלה, האם יש הוכחות ברורות ומוחלטות לקיומו של אלוהים והאם ההיגיון מחייב שמירת מצוות. הוא מתייחס לנושא דרך דוגמה ספציפית שנמצאת בגמרא, לפיה אדם חירש נולד להורים שדיברו ביניהם בשעת קיום יחסים. אליעד מסביר ... מפורש במקורות הגמרא, ולא מדובר באגדה או תיאוריה שולית אלא בדעה שהייתה מקובלת על חכמי התלמוד. לטענתו, דעה זו קיימת בטקסטים התורניים הרשמיים, ולכן מי שלומד תורה ברצינות אמור להכיר אותה. האם אפשר להוכיח שהאמונות הדתיות הן שקריות או הזויות? אליעד מדגים דיון בין שני אנשים, כאשר אחד מהם מביע זלזול באמונות דתיות בטענה שהן לא הגיוניות. למשל, האדם טוען כי לפי השכל הפשוט ברור שלא ייתכן שדיבור בין ההורים בשעת קיום יחסים ... המציאות מוכיחה את ההיפך, כיוון שיש אנשים רבים שמדברים בזמן קיום יחסים ונולדים להם ילדים בריאים. מנגד, אליעד מסביר שאין זו הוכחה מוחלטת לכך שהטענה הדתית אינה נכונה, מפני שחכמי הדת יכולים לפרש את הדברים אחרת: הם לא אמרו שכל מי שדיבר בהכרח יוולד לו ילד חירש, אלא רק שאם נולד ילד חירש, יתכן והדיבור הוא אחת הסיבות לכך. לדבריו, אם הטענה הדתית הייתה שכל דיבור מוביל בהכרח ללידת ילד חירש, ניתן היה להפריך אותה בקלות. אך מכיוון שזו לא הטענה המדויקת, אי אפשר להפריך אותה חד - משמעית. אליעד מסביר גם כי כאשר דתיים מתמודדים עם ראיות הסותרות את אמונתם, הם מפרשים מחדש את הכתובים באופן מטאפורי או רוחני, ולכן קשה להפריך את אמונותיהם בצורה חד - משמעית. האם יש היגיון באמונות דתיות שלכאורה נראות פרימיטיביות? אליעד מסביר שהרבה אנשים רואים את הדעות הדתיות כפרימיטיביות והזויות, אך חשוב להבין את ההיגיון הפנימי שבטענה. לפי הדוגמה שהובאה על ילד חירש, אליעד מסביר שקיימת תפיסה הגיונית של מידה כנגד מידה - כלומר, מעשה שלילי של ההורים גורם לעונש מקביל וצודק מבחינה אלוהית. אם ההורים פגמו בדיבור (על ידי דיבור בזמן אינטימי), הגיוני בעיניהם שאלוהים יעניש אותם בילד בעל פגם בדיבור ובשמיעה. האם ניתן להוכיח שאלוהים או התורה לא נכונים? אליעד מדגיש את הנקודה שלא ניתן להוכיח באופן מוחלט שאלוהים או הטענות הדתיות אינן נכונות. לטענתו, הבעיה העיקרית של מי שמזלזל בדתיים היא שהוא בעצמו אינו נצמד לאמת מוחלטת. הוא מתייחס לכך שכדי להפריך לחלוטין את קיומו של אלוהים או את אמיתות התורה, צריך להטיל ספק גם בשכל ובחושים שלנו. אם לא מקבלים את החושים והשכל כבסיס משותף, אין דרך להוכיח או להפריך דבר באופן מוחלט. הוא ...

... של מחזירים בתשובה, האם יש אלוהים? איך ניתן לדעת משהו? מהי האמת? איך ניתן לדעת מהי האמת? אמת אובייקטיבית, הוכחות שיש אלוהים, חזרה בתשובה, אתאיזם, הוכחות שאין אלוהים מהי הדרך לדעת אם יש אלוהים? בהרצאה עוסקים בטענות של מחזירים בתשובה, בעיקר סביב השאלה האם יש אלוהים, כיצד אפשר לדעת משהו ומהי האמת. נוגע גם בשאלות של אובייקטיביות האמת, הוכחות לקיומו של אלוהים, אתאיזם והוכחות לכך שאין אלוהים. ההקדמה מתחילה בכך שמחזירים בתשובה טוענים שלכל דבר יש הוכחה - וישנן הוכחות שמיועדות לחזק את האמונה הדתית. אליעד כהן מציג את הדעות השונות של דתי מול אתאיסט, ומראה את הקשיים הקיימים בטיעונים לשני הצדדים. אליעד לא מתמודד עם טענות דתיות דווקא אלא פועל להציג את הבעיה בהבנת מושג הוודאות. כלומר, הוא מעלה את השאלה מהו הידע שאנחנו יכולים לדעת במאה אחוז. במהלך השיחה, שמדובר בשיח אודות אתאיזם והתגלות דתית, אליעד שואל שאלות רבות מבלי להוציא תשובה חד משמעית, כדי להוביל את השיחה אל השאלה האמיתית - האם אפשר לדעת את האמת בוודאות, ובמיוחד בהקשר האמונה באלוהים. לדוגמה, הוא מציג את השאלה איך אתה ... נכון - האם זה לא ייתכן שתהיה תקלה במערכת החושים שלך? או אולי אתה נמצא בחלום או בחוויה מדומיינת? כחלק מהדיון, אליעד מציב את האמונה בהיגיון כדבר שמאפשר לנו להאמין בעובדות. אך גם כאן הוא מציין שזו אמונה שנשענת על היגיון אישי, שאין לה בהכרח בסיס אובייקטיבי. שאלות ... שאנחנו חווים הוא לא אמיתי, אלא דמיון או אשליה. דוגמאות רבות מבוססות על דיבור על מציאות שהיא לא בהכרח אובייקטיבית, ושאלות כגון האם יש אלוהים תלויות בסופו של דבר בהבנה האישית של כל אדם. איך לדעת ... השיחה מעלה את השאלה האם יש לנו דרך להוכיח את האמת באופן מוחלט, ואם כל אדם אכן שייך למערכת ההבנה של האמת האובייקטיבית. מהן הוכחות לקיום אלוהים? המרצה מציין את הקשיים בהבנת הדרך בה אנשים מאמינים, ובעיקר השאלות סביב הידע הדתי, התגלויות אישיות, והאמונה במציאות על פי חוויות אישיות שמובילות לאמונה באלוהים. בסופו של דבר, הוא מציב את השאלה איך נוכל לדעת בוודאות האם יש או אין אלוהים, תוך ניתוח טענות מקראיות ודתיות שונות שמציגות את האל כמקור לכל הידיעות וההבנות. מהי הדרך להוכיח את הקיום של אלוהים? הנושא המרכזי בהרצאה הוא שאלת ההוכחות לקיום אלוהים. לאחר שמובאת שאלה זו, אליעד מציין כי ישנן הרבה דרכים להתמודד עם השאלה הזו אך אלו תמיד יישארו בגדר אמונה שלא בהכרח מבוססת על היגיון אובייקטיבי. מה שמציג את ההיגיון ...

אמונה באלוהים, להאמין באלוהים, חשיבה בוגרת, חשיבה ילדותית, חבר דמיוני, מפלצת הספגטי המעופפת, חשיבה רציונלית, מפלצת מתחת למיטה, אתאיזם, אגנוסטיקניות, אגנוסטיות, בחירה חופשית, אמונה בוגרת, אמונה ילדותית האם האמונה באלוהים היא חשיבה ילדותית או חשיבה בוגרת? השאלה המרכזית שאליעד כהן דן בה היא האם האמונה באלוהים נובעת מחשיבה ילדותית או מחשיבה בוגרת. הרבה אתאיסטים מאשימים את המאמינים באלוהים בכך שהם נוקטים בחשיבה ילדותית, ממש כמו ילדים שמאמינים במפלצת מתחת למיטה או בחברים דמיוניים. לדוגמה, כשילד קטן רואה קסם כמו איפה השקל?, הוא באמת מאמין שהשקל נעלם באורח פלא. בצורה דומה, אומרים האתאיסטים, מאמינים דתיים מתנהגים כאילו סיפורים מיתולוגיים ואגדות עממיות כמו יהוא הנביא או סיפור אדם וחוה והנחש הם אמיתיים לחלוטין, כאשר בעצם אלו אגדות וסיפורים שאין להם ביסוס במציאות. מהי הטענה המרכזית של האתאיסטים נגד אמונה באלוהים? הטענה המרכזית של האתאיסטים היא שחשיבה דתית דומה מאוד לחשיבה של ילד - זו חשיבה שמאמינה בדברים שאינם נראים לעין ואינה מבוססת על עובדות מוצקות. אליעד נותן ... עוזבת את החדר, היא בעצם נעלמת לתמיד. מנקודת מבט זו, ההנחה שאם אתה לא רואה משהו אז הוא לא קיים, היא כשלעצמה ילדותית. מצד שני, אמונה שמה שלא נראה לך לעין אכן קיים היא מורכבת יותר, ומסוגלת להבין את המושג של הסקה שכלית. האם ראיית העולם של האתאיסטים רציונלית לחלוטין? אליעד כהן מסביר שהאתאיסטים טועים גם הם. מצד אחד, להאמין שאלוהים קיים רק כי אתה לא מסוגל להבין את המציאות - זו חשיבה ילדותית. מצד שני, האתאיסטים שאומרים שרק מה שהם רואים קיים, גם הם מתנהגים בצורה ילדותית. כי במציאות ישנם דברים שאנחנו לא רואים ועדיין יודעים ... אלא אם כן ראה את זה ממש. מבוגר, לעומת זאת, מסוגל להבין את הקשר הסיבתי בין אירועים גם בלי לראות אותם בעיניו. זו בדיוק הסיבה שהאתאיסטים אינם צודקים לגמרי - הם לא יכולים לפסול באופן מוחלט את קיומו של משהו רק בגלל שאינו מוחשי עבורם. האם יש הבדל בין ... כאשר מישהו מדבר אל קיר ברחוב לעומת אדם שמתפלל אל הקיר בכותל המערבי. פעולות דומות מאוד מתפרשות בצורה שונה לחלוטין רק בגלל ההקשר הדתי והחברתי. האם התפילה לאלוהים היא פעולה רציונלית? אליעד מסביר שהרעיון של תפילה לאלוהים סותר את עצמו. מצד אחד, המאמינים אומרים שהכל נקבע מראש על ידי אלוהים, מצד שני הם חושבים שאם יתפללו, יוכלו לשנות את המציאות. זאת אומרת, המאמין לכאורה מאמין באלוהים, אבל בפועל הוא מתנהג כאילו הוא עצמו שולט במציאות, או לפחות שיש לו השפעה עליה דרך התפילה. מהי חשיבה בוגרת אמיתית לגבי קיומו של אלוהים? לפי אליעד כהן, חשיבה בוגרת אמיתית מבינה שגם האמונה שיש אלוהים וגם האמונה שאין

... היה כופר באלוהים + אתאיסט + טיפש, כמו משה רבנו - למה ומדוע? למה אליעד כהן טוען שהרמבם היה כופר ואתאיסט? אליעד כהן מציג בהרצאתו את הטענה שהרמבם היה כופר, אתאיסט וטיפש, בדומה למשה רבנו, ומסביר את נקודת המבט הזו בצורה מעמיקה ומפורטת מאוד. אליעד מתחיל עם הטענה המרכזית שהרמבם, בספריו, ניסה להוכיח באמצעות לוגיקה את קיומו של אלוהים ואת היותו אחד ומוחלט. אך לפי אליעד, עצם הניסיון להוכיח את קיום האלוהים באמצעות הלוגיקה האנושית הוא טעות ומראה שהרמבם לא באמת האמין באלוהים בצורה מוחלטת, אלא רק באפשרות קיומו. ההסבר שלו הוא שהרמבם התייחס לאלוהים כישות אפשרית, ולא כישות מחויבת המציאות, מה שהופך אותו, לדעת אליעד, למעשה לכופר באלוהים האמיתי והמוחלט. מדוע אליעד טוען ששימוש בלוגיקה מוכיח שהאדם הוא אתאיסט? אליעד מסביר שהשימוש של האדם בלוגיקה כדי להוכיח את קיומו של אלוהים מעיד על כך שהוא קודם כל מאמין בשכלו ורק לאחר מכן באלוהים. מבחינתו, זה מוכיח שהאדם שם את ההיגיון לפני אלוהים עצמו, כלומר, הוא מאמין שהלוגיקה חזקה יותר מהאלוהים, ובכך הוא הופך לאתאיסט. דוגמה לכך היא אדם שטוען שהוא מאמין באלוהים כי הלוגיקה מוכיחה שאלוהים קיים. במקרה כזה, האדם למעשה מציב את הלוגיקה שלו מעל אלוהים, ולכן אליעד אומר שהוא לא באמת מאמין באלוהים, אלא מאמין בשכל שלו. בכך, כל מי שמנסה להוכיח את אלוהים בעזרת הלוגיקה, נמצא מבחינה עמוקה ככופר. כיצד אליעד ממחיש את הסתירה של הרמבם והדתות? אליעד נותן דוגמה לכך שהרמבם ניסה להוכיח שאלוהים הוא מחויב המציאות אך הסתמך על טיעונים לוגיים שניתן לערער עליהם. לדבריו, ההוכחה של הרמבם היא למעשה הוכחה של אפשרי המציאות ... וביכולת הלוגית, ואם משהו תלוי בשכל, הרי הוא אפשרי, ולא מחויב. מכאן מסיק אליעד שהרמבם למעשה לא הגיע לאלוהים האמיתי, המוחלט, אלא יצר אלוהים על פי דמות האדם. איך אליעד כהן מסביר את הסתירות שיש בתפיסת הדת לגבי אלוהים? אליעד מסביר שהדתיים, כולל הרמבם, מגיעים לסתירות כשמנסים לענות על שאלות כמו מי ברא את הרצון של אלוהים? או איך

אתאיזם, אמונה, שכל, אמת - אליעד כהן אתאיסט, מאמין, יודע או דובר אמת? האם אליעד כהן הוא אתאיסט או מאמין? אליעד כהן פותח בשאלה מעניינת: האם הוא אתאיסט או מאמין? הוא מתייחס לשאלה זו ברצינות, למרות שהיא נשאלת לעיתים בליצנות. הוא מדגיש שאין לו שום קשר עם המושג אמונה, משום שאמונה בעיניו היא חוסר בשכל. אדם עם שכל אמיתי אינו זקוק לאמונה, משום שאם הוא יודע דבר בוודאות, הוא אינו נזקק להאמין בו. כהן רואה באמונה מחלת נפש, סוג של שיגעון שאנשים בוחרים בו כאשר אין להם היגיון או שכל ברור. אליעד כהן מדגיש כי הוא נגד אמונה ללא שכל. הוא טוען שבן אדם ... שמאמין ללא סיבה הוא לא שונה מאדם משוגע שנמצא בבית משוגעים. הוא מביא דוגמאות לכך שאנשים מאמינים בכל מיני דברים חסרי בסיס, כמו אמונות שונות בדתות ובמיסטיקה, וטוען כי הוא מתנגד נחרצות לסוג כזה של אמונה. למה אליעד כהן כופר באלוהים של היהודים? אליעד כהן מתייחס למושג הכפירה וטוען כי הוא כופר באופן מוחלט באלוהים של היהודים, אותו אלוהים שנתן להם תורה ועשה ניסים, מכיוון שהוא בדק וחקר את השאלה מי ברא את אלוהים?. אליעד מסביר שהדתיים עצמם מעולם לא שאלו ולא חקרו את שאלת המקור של האלוהים שלהם, ומדוע הוא תמיד היה קיים. הוא שואל שאלות בסיסיות כגון: מי ברא את אלוהים? למה אלוהים תמיד היה קיים? למה אלוהים ברא את העולם? למה אם אלוהים כל כך טוב, הוא מעביר את האדם במסלול של מכשולים? אליעד מסביר שהדתיים מפחדים לחקור את השאלות האלו מכיוון שהדת מבוססת על הפחדה ואיסור לחשוב בצורה חופשית. מבחינתו, האלוהים של היהודים הוא אליל מוגבל ומצומצם שאינו יכול לעשות הכל. מדוע משה רבנו עצמו לא היה יהודי אמיתי? אליעד כהן מתייחס גם למשה רבנו, ומציג אותו כדוגמה לאדם שהיה רחוק מהאמת האמיתית. הוא טוען שמשה עצמו לא הגיע לארץ ישראל האמיתית, המייצגת את ראיית האלוהים האמיתי. הוא מזכיר את בקשתו ...

... קדושים, אלוהים, או כופרים, עובדי אלילים, אתאיסטים? מה האמת? האם משה, אברהם והרמבם היו אתאיסטים? אליעד כהן מציג את הטענה שהדמויות המרכזיות ביהדות, כמו משה רבנו, אברהם אבינו והרמבם, היו למעשה אתאיסטים וכופרים. הוא מסביר זאת בכך שאנשים אלו לא הבינו את האחדות האמיתית של האלוהים. אליעד מסביר שהדמויות הללו היו מוגבלות בתפיסתן, כיוון שראו את המציאות במונחים של טוב ורע, נכון ולא נכון, ולא הבינו שכל ... אברהם אבינו שבר את הפסלים, משום שחשב שיש אלוהים נפרד מהעולם, ולכן יצא כנגד העולם ופסליו. אך אילו היה אברהם חכם יותר, היה חוקר ושואל מי ברא את האלוהים עצמו ומה מקור הרצון שלו, ואז היה מגלה שהכל אחד ואין הבדל בין אלוהים לעולם. מדוע האלוהים של היהודים הוא המלך העירום? אליעד מתייחס לסיפור בגדי המלך החדשים ומכנה את האלוהים של היהודים המלך העירום. משמעות הדבר היא שהאלוהים שאותו עובדים היהודים הוא אשליה, אליל שאינו אמיתי. הוא מסביר שיש אלוהים אחר, גבוה יותר, שברא את האלוהים של היהודים ואת העולם כולו. האלוהים שדיבר עם משה והוציא את עם ישראל ממצרים אינו באמת אלוהים, אלא השטן, והוא חשש מאוד שמשה יראה את פניו ויגלה את האמת שהוא לא אלוהים, ויתחיל לשאול שאלות נוספות, כמו מי ברא אותך?. לכן הוא אמר למשה: לא יראני האדם וחי, כדי למנוע את חשיפת האמת הזאת. מהי הטעות המרכזית של כל הדתות לפי אליעד כהן? אליעד טוען שהטעות המרכזית של כל הדתות , ובמיוחד היהדות, היא שהן נמנעות מלחקור את השאלה החשובה ביותר - מי ברא את אלוהים ומה היה לפני בריאת העולם. הדת היהודית עוסקת בשאלות קטנות ולא משמעותיות, כמו מה לעשות בזבוב שנפל לתוך כוס בשבת, והאם להוציא אותו דרך הזנב או דרך ... החשובות ביותר, כמו השאלה מה המקור של אלוהים עצמו ומה מקור הרצון האלוהי, הן מתחמקות ואומרות שאלו דברים שאי אפשר לחקור. מדוע היהדות נמנעת מלשאול שאלות מהותיות על

אמונה, אתאיזם, אלוהים - למה אמונה = כפירה באלוהים ובאמת? למה כל אמונה היא בעצם כפירה באלוהים? אליעד כהן מסביר את הקשר בין אמונה, אתאיזם ואלוהים. הוא מדגיש שכל אדם שמגדיר את עצמו כאתאיסט הוא בעצם גם מאמין. מדוע? כי האתאיסט מאמין בשכל שלו, בלוגיקה ובמסקנותיו, אך לא יכול להוכיח אותן. אין אפשרות להוכיח שהלוגיקה נכונה באופן מוחלט, ולכן כל הסתמכות עליה היא בעצם אמונה. כך שגם האדם האתאיסט, שלא מאמין באלוהים במובן הדתי, עדיין מאמין בשכל האנושי ובמסקנותיו. אליעד מבהיר את ההגדרה של אלוהים לפי הדת, כישות שמחויבת המציאות. הישות הזאת אינה יכולה שלא להיות קיימת והיא מהווה את הכל. מבחינה זאת, הדבר האמיתי היחיד והמחויב היחיד הוא ... ולכן אינו אמיתי באופן מוחלט. מדוע אמונה פירושה חוסר ידיעה וכפירה באלוהים? אליעד מסביר שאמונה במהותה היא חוסר ידיעה. אדם שמאמין במשהו לא יודע אותו בוודאות. אלוהים, לפי התפיסה שהוא מציג, היא ידיעה מוחלטת ושלמה. כלומר, מי שיודע את אלוהים באופן מוחלט לא יכול להאמין בו, כי הוא יודע אותו. אמונה היא הוכחה לכך שהאדם נמצא בנפרדות מאלוהים. כאשר האדם אומר שהוא מאמין, הוא בעצם מעיד על כך שאין לו ידיעה שלמה לגבי האלוהים. לדוגמה, אדם שאומר אני מאמין בתורה כי שמעתי שהיא ניתנה מאלוהים, נשען בעצם על שכל והיגיון, וזה מוכיח שהוא נמצא במצב של חוסר ידיעה, כי הידיעה המוחלטת לא דורשת שום סיבה או הסבר הגיוני. מי שיודע את ... בה, הוא פשוט יודע אותה. איך שכל ואמונה קשורים זה לזה? אליעד מדגים שאמונה היא תמיד עניין שכלי. אף אחד לא נולד מאמין. אנשים מפתחים אמונה לאחר התבוננות ושימוש בשכלם. לדוגמה, אדם לא נולד עם אמונה באלוהים, הוא לומד עליה, מתבונן ומחליט לקבל את הרעיון כאמת. עצם התהליך הזה, של השימוש בשכל כדי להגיע ל