1:10:54תיקשור, מתקשרים, שליטה במציאות, חיזוי העתיד, האושר של אלוהים, חוסר וודאות, נחישות, חזרה בתשובה
האם לתיקשור יש משמעות אמיתית?
אליעד כהן מסביר כי למרות שיש סוגים רבים של תיקשור - כמו כאלה שמנבאים עתידות, רואים את העבר דרך כתב היד, מתקשרים באמצעות טארוט, חייזרים, מלאכים או ישויות אחרות - במהותם הם חסרי משמעות אמיתית. הוא משתמש בדוגמה פשוטה: אם תיקשור יאפשר לך לדעת את העתיד, למשל לזכות בלוטו, מה זה באמת ייתן לך? גם אם זכית, לא הפכת למאושר באמת. אפילו שליטה במחשבות של אחרים לא תספק אושר מתמשך, מכיוון שהרצון שלך לעולם לא ייעלם באמת. תמיד תרצה עוד דבר ועוד דבר, ולכן תיקשור במהותו אינו משנה את מצבך הפנימי.
למה גם אלוהים אינו מאושר באופן מוחלט?
אליעד מדגים שאפילו אם תהפוך להיות אלוהים ותוכל לעשות כל מה שאתה רוצה, אתה עדיין לא תהיה מאושר. הוא מבקש לדמיין מצב שבו הגשמת את כל רצונותיך, כולם מאושרים, ומה הלאה? הרצון תמיד קיים ומשתנה. הוכחתו היא שהמציאות עצמה קיימת - כלומר, יש משהו שעדיין לא מספק את אלוהים, ולכן הוא ממשיך לברוא. הסרט "ברוס הגדול מכולם" משמש כדוגמה, שם הגיבור מחליף את אלוהים, מגשים לכולם את משאלותיהם ויוצר כאוס מוחלט. גם אלוהים, אם היה מאושר לגמרי, לא היה ממשיך ליצור מציאות.
מהי השליטה האמיתית במציאות לפי אליעד?
לדברי אליעד, שליטה אמיתית במציאות לא מתבטאת ביכולת לנבא עתיד או לשנות את העולם, אלא בהבנה שכל מה שמתרחש הוא חלק מתודעה אחת אוניברסלית שמנהלת הכל. הוא מדגים שאם האדם מבין שהכל הוא אלוהים, הוא מפסיק לחפש תיקשור חיצוני כי הוא מבין שהוא עצמו אלוהים. שליטה אמיתית, אם כך, היא הידיעה העמוקה שהכל הוא פעולה אחת מתמשכת של המציאות.
איך מגיעים לתודעה של אחדות מוחלטת?
אליעד מציין כי הדרך להגיע לתודעת אחדות מוחלטת - המצב היחיד שבו האדם באמת משתחרר מכל הסבל - היא לחקור לעומק את השאלה "מי אחראי על מה שאני מרגיש וחושב?". ככל שאדם מעמיק בחקירה זו, הוא מבין בהדרגה שהכל נמצא בשליטה של כוח אחד. כאשר אדם מגיע למצב שבו אין הבדל בין "אני עושה" לבין "נעשה עבורי", הוא מתמזג עם התודעה של אלוהים וחווה אחדות מוחלטת, שבה אין סבל.
למה ההבנה של "אני עושה הכל" לא מביאה אושר מוחלט?
גם אם האדם מכניס לעצמו לראש באופן מוחלט שהוא עושה הכל, עדיין לא מובטח שהוא יהיה מאושר. אליעד מסביר שאלוהים עצמו, בתור מי שעושה את הכל, אינו מאושר לגמרי, כי תמיד קיימת פעולה ורצון לשינוי. האושר האמיתי מגיע רק כאשר האדם מבין שאין הבדל בין שליטה לבין חוסר שליטה, ואז הוא יכול לחוות את האחדות המוחלטת של המציאות.
איך להפסיק את הסבל הפנימי מחוסר ודאות?
אליעד מדגיש את חשיבות החקירה העצמית. כל עוד האדם לא בטוח אם יש לו שליטה או אין לו שליטה על חייו, הוא יחווה סבל. הוא ממליץ לבדוק באופן מוחלט מי באמת שולט במציאות. כאשר האדם בטוח בתשובה - בין אם הוא שולט ובין אם אינו שולט - הספק נעלם, ואיתו גם רוב הסבל. הסבל קיים כל עוד יש ספק.
מהי מחשבת הבריאה ואיך היא קשורה לאושר?
מחשבת הבריאה, לפי אליעד, היא ההבנה שכל המציאות היא מחשבה של אלוהים, שאנו למעשה חלק ממנה. הוא מדגים זאת דרך אנלוגיה לילד שטרם נולד - לפני שהוא נפרד מהוריו הוא מאוחד איתם לחלוטין. כך הבריאה כולה הייתה מאוחדת לחלוטין בתוך אלוהים לפני שהוא חשב עליה והוציא אותה לפועל. כאשר מבינים שכל המציאות היא חלק ממחשבתו של אלוהים, מתבטלים כל הפחדים והסבל, והאדם חווה אהבה מוחלטת למציאות כפי שאלוהים אוהב אותה - אהבה שבדעת.
מהי המשמעות האמיתית של לחזור בתשובה?
לחזור בתשובה לפי אליעד, זה להשיב כל דבר לשורשו, למצב של אחדות מוחלטת. העולם מלא בהבחנות - טוב, רע, רצוי, לא רצוי - והמצב של שבת מסמל מנוחה מוחלטת שבה אין הבחנות כלל. כאשר האדם מצליח לראות את כל ההבחנות האלה מתוך מקום של אחדות, הוא חוזר בתשובה, ובכך משיג מנוחה אמיתית ואושר מוחלט. זהו המצב המכונה "יום שכולו שבת".
מדוע ההגעה לאמת עלולה לסבך אותך?
אליעד משתף מחוויה אישית שלו עם תורתו של רבי נחמן, שהביאה לו הצלחה גדולה אך גם תסכול גדול. כשהשיג כל מה שרצה, הוא גילה שזה לא מביא לו אושר מוחלט. ההצלחה גרמה לו להבין שהאושר האמיתי לא מגיע מהשגת יעדים, אלא מחקירת האמת הפנימית. כאשר מגיעים לקצה ההבנה הזאת, כבר אין אפשרות ליהנות מאשליות, ונאלצים להתמודד עם שאלות קיומיות מורכבות יותר. האמת מסדרת לך את החיים עד שלב מסוים, אבל לאחר מכן דורשת ממך התמודדות אינטנסיבית וקשה יותר.
אליעד כהן מסביר כי למרות שיש סוגים רבים של תיקשור - כמו כאלה שמנבאים עתידות, רואים את העבר דרך כתב היד, מתקשרים באמצעות טארוט, חייזרים, מלאכים או ישויות אחרות - במהותם הם חסרי משמעות אמיתית. הוא משתמש בדוגמה פשוטה: אם תיקשור יאפשר לך לדעת את העתיד, למשל לזכות בלוטו, מה זה באמת ייתן לך? גם אם זכית, לא הפכת למאושר באמת. אפילו שליטה במחשבות של אחרים לא תספק אושר מתמשך, מכיוון שהרצון שלך לעולם לא ייעלם באמת. תמיד תרצה עוד דבר ועוד דבר, ולכן תיקשור במהותו אינו משנה את מצבך הפנימי.
למה גם אלוהים אינו מאושר באופן מוחלט?
אליעד מדגים שאפילו אם תהפוך להיות אלוהים ותוכל לעשות כל מה שאתה רוצה, אתה עדיין לא תהיה מאושר. הוא מבקש לדמיין מצב שבו הגשמת את כל רצונותיך, כולם מאושרים, ומה הלאה? הרצון תמיד קיים ומשתנה. הוכחתו היא שהמציאות עצמה קיימת - כלומר, יש משהו שעדיין לא מספק את אלוהים, ולכן הוא ממשיך לברוא. הסרט "ברוס הגדול מכולם" משמש כדוגמה, שם הגיבור מחליף את אלוהים, מגשים לכולם את משאלותיהם ויוצר כאוס מוחלט. גם אלוהים, אם היה מאושר לגמרי, לא היה ממשיך ליצור מציאות.
מהי השליטה האמיתית במציאות לפי אליעד?
לדברי אליעד, שליטה אמיתית במציאות לא מתבטאת ביכולת לנבא עתיד או לשנות את העולם, אלא בהבנה שכל מה שמתרחש הוא חלק מתודעה אחת אוניברסלית שמנהלת הכל. הוא מדגים שאם האדם מבין שהכל הוא אלוהים, הוא מפסיק לחפש תיקשור חיצוני כי הוא מבין שהוא עצמו אלוהים. שליטה אמיתית, אם כך, היא הידיעה העמוקה שהכל הוא פעולה אחת מתמשכת של המציאות.
איך מגיעים לתודעה של אחדות מוחלטת?
אליעד מציין כי הדרך להגיע לתודעת אחדות מוחלטת - המצב היחיד שבו האדם באמת משתחרר מכל הסבל - היא לחקור לעומק את השאלה "מי אחראי על מה שאני מרגיש וחושב?". ככל שאדם מעמיק בחקירה זו, הוא מבין בהדרגה שהכל נמצא בשליטה של כוח אחד. כאשר אדם מגיע למצב שבו אין הבדל בין "אני עושה" לבין "נעשה עבורי", הוא מתמזג עם התודעה של אלוהים וחווה אחדות מוחלטת, שבה אין סבל.
למה ההבנה של "אני עושה הכל" לא מביאה אושר מוחלט?
גם אם האדם מכניס לעצמו לראש באופן מוחלט שהוא עושה הכל, עדיין לא מובטח שהוא יהיה מאושר. אליעד מסביר שאלוהים עצמו, בתור מי שעושה את הכל, אינו מאושר לגמרי, כי תמיד קיימת פעולה ורצון לשינוי. האושר האמיתי מגיע רק כאשר האדם מבין שאין הבדל בין שליטה לבין חוסר שליטה, ואז הוא יכול לחוות את האחדות המוחלטת של המציאות.
איך להפסיק את הסבל הפנימי מחוסר ודאות?
אליעד מדגיש את חשיבות החקירה העצמית. כל עוד האדם לא בטוח אם יש לו שליטה או אין לו שליטה על חייו, הוא יחווה סבל. הוא ממליץ לבדוק באופן מוחלט מי באמת שולט במציאות. כאשר האדם בטוח בתשובה - בין אם הוא שולט ובין אם אינו שולט - הספק נעלם, ואיתו גם רוב הסבל. הסבל קיים כל עוד יש ספק.
מהי מחשבת הבריאה ואיך היא קשורה לאושר?
מחשבת הבריאה, לפי אליעד, היא ההבנה שכל המציאות היא מחשבה של אלוהים, שאנו למעשה חלק ממנה. הוא מדגים זאת דרך אנלוגיה לילד שטרם נולד - לפני שהוא נפרד מהוריו הוא מאוחד איתם לחלוטין. כך הבריאה כולה הייתה מאוחדת לחלוטין בתוך אלוהים לפני שהוא חשב עליה והוציא אותה לפועל. כאשר מבינים שכל המציאות היא חלק ממחשבתו של אלוהים, מתבטלים כל הפחדים והסבל, והאדם חווה אהבה מוחלטת למציאות כפי שאלוהים אוהב אותה - אהבה שבדעת.
מהי המשמעות האמיתית של לחזור בתשובה?
לחזור בתשובה לפי אליעד, זה להשיב כל דבר לשורשו, למצב של אחדות מוחלטת. העולם מלא בהבחנות - טוב, רע, רצוי, לא רצוי - והמצב של שבת מסמל מנוחה מוחלטת שבה אין הבחנות כלל. כאשר האדם מצליח לראות את כל ההבחנות האלה מתוך מקום של אחדות, הוא חוזר בתשובה, ובכך משיג מנוחה אמיתית ואושר מוחלט. זהו המצב המכונה "יום שכולו שבת".
מדוע ההגעה לאמת עלולה לסבך אותך?
אליעד משתף מחוויה אישית שלו עם תורתו של רבי נחמן, שהביאה לו הצלחה גדולה אך גם תסכול גדול. כשהשיג כל מה שרצה, הוא גילה שזה לא מביא לו אושר מוחלט. ההצלחה גרמה לו להבין שהאושר האמיתי לא מגיע מהשגת יעדים, אלא מחקירת האמת הפנימית. כאשר מגיעים לקצה ההבנה הזאת, כבר אין אפשרות ליהנות מאשליות, ונאלצים להתמודד עם שאלות קיומיות מורכבות יותר. האמת מסדרת לך את החיים עד שלב מסוים, אבל לאחר מכן דורשת ממך התמודדות אינטנסיבית וקשה יותר.
- האם תיקשור עם מלאכים אמיתי?
- מה הקשר בין רצון ואושר?
- כיצד לשלוט במציאות?
- מה המשמעות האמיתית של תיקשור?
- האם אלוהים יכול להיות מאושר?
- איך לשלוט במחשבות וברגשות?
- האם אפשר לשלוט במציאות האישית?
מה המשמעות של תיקשור לפי אליעד כהן?
אליעד כהן מסביר שלמושג תיקשור אין משמעות אמיתית מבחינה מעשית או רוחנית, למרות שרבים מאמינים בו. הוא מבהיר שיש סוגים רבים של מתקשרים, כמו אלו שמנבאים עתידות, קוראים את העבר, מתקשרים עם ישויות שונות כמו מלאכים או חייזרים, או מנחים אנשים באמצעות קלפי טארוט וקפה. עם זאת, הוא טוען שבסופו של דבר כל סוגי התיקשור הם חסרי תועלת, מכיוון שאין בהם תוצאה משמעותית שמובילה לאושר אמיתי או לשינוי מהותי בחיים.
לדוגמה, הוא מביא מצב שבו מתקשר יידע לנבא את העתיד ולספר למישהו שהוא יזכה בלוטו. אליעד שואל, "ומה זה נותן לך?" הוא מציין שאפילו אם האדם אכן יזכה בלוטו, הזכייה עצמה לא תשנה את המהות הפנימית שלו, שכן גם לאחר הזכייה יישאר בו רצון וחוסר שביעות רצון כלשהו.
הוא מתאר גם מצב דמיוני שבו אדם יכול לשלוט במחשבות של אחרים. הוא שואל, "ואפילו אם תהיה לך היכולת לשלוט במחשבות של אנשים אחרים, מה זה ייתן לך באמת?". התשובה שלו היא שגם יכולת כזו לא תספק לאדם אושר מתמשך או משמעותי, כי הרצון הפנימי לעולם לא נעלם, הוא רק משנה צורה וממשיך להתקיים.
האם תיקשור עם ישויות כמו מלאכים הוא משמעותי?
אליעד מדגיש שמבחינה עקרונית, כל תיקשור עם ישות כלשהי הוא למעשה תיקשור עם אלוהים עצמו. אלוהים הוא הכוח העליון המניע הכל, ולכן גם כאשר אדם משוחח לכאורה עם מלאך או חייזר, הוא למעשה מקבל את המסר מאלוהים. הוא מביא דוגמה פשוטה: אם כוס נשברת ומעוררת תגובה רגשית באדם, זוהי למעשה דרך של אלוהים לתקשר עם האדם דרך האירוע עצמו. מכיוון שהכל נובע מאלוהים, אין באמת הבדל אם המסר הגיע דרך מלאך, אדם אחר או אירוע אקראי. זו אותה תופעה של תיקשור תמיד.
האם ידיעת העתיד יכולה להביא לאושר?
אליעד כהן מסביר בצורה מעמיקה שהידיעה מראש, אפילו של כל מה שעומד לקרות, לא יכולה להביא לאושר אמיתי. הוא משתמש בדוגמה שבה אדם יהפוך לאלוהים בעצמו, שיש לו יכולת אינסופית ושהכל קורה בדיוק כרצונו. גם במצב כזה, אליעד מסביר, האדם לא יהיה מאושר באמת. הוא ממחיש זאת באמצעות השאלה: "אם אתה משנה את המציאות שכל האנשים יהיו מאושרים לגמרי, מה תעשה לאחר מכן? האם תפסיק לרצות? האם לא תחוש רצונות נוספים?".
התשובה הברורה שלו היא שהרצון לעולם אינו נעלם לחלוטין. תמיד יהיה חוסר מסוים, תמיד האדם ירצה משהו נוסף. זו הסיבה לכך שאלוהים ממשיך ליצור את המציאות שוב ושוב, כי גם לו יש רצון, גם לו אין סיפוק מוחלט, אחרת היה מפסיק לברוא את המציאות.
הוא נותן דוגמה מסרט בשם "ברוס הגדול מכולם", שבו הגיבור מחליף את אלוהים לשבוע ומנסה להגשים לכולם את רצונותיהם, מה שמוביל לכאוס מוחלט בעולם. הדוגמה הזו ממחישה את חוסר האפשרות להגיע למצב שבו הרצונות נגמרים או שהכל מסודר לחלוטין.
מדוע גם אלוהים עצמו לא יכול להיות מאושר באופן מוחלט?
אליעד טוען שגם אלוהים עצמו לא יכול להגיע לאושר מוחלט. הוא מציין שכל זמן שקיים "אני" ועוד משהו שהוא "לא אני", קיים תמיד פער וחוסר שביעות רצון. זהו חוק בסיסי של המציאות: כל זמן שיש משהו ועוד משהו אחר, תמיד ישנו רצון, ולכן אף אחד לא יכול להגיע לאושר מוחלט או מלא באופן סופי.
הוא מדגיש שאפילו יכולתו של אלוהים היא אינסופית, העובדה שיש בכלל מציאות קיימת היא עדות לכך שגם אלוהים לא מרוצה לגמרי, אחרת לא היה צורך בשום פעולה ובשום בריאה. ההוכחה שהוא מביא לכך היא עצם הקיום של העולם והדברים סביבנו, כולל הקיר בחדר, שמצביעים על כך שאלוהים רוצה משהו ולכן יוצר אותו, משמע יש בו עדיין רצון וחוסר סיפוק.
האם תיקשור יכול לשנות את המציאות?
אליעד מסביר שאין אפשרות אמיתית לשנות את המציאות בדרך של תיקשור, כי אין באמת צורך בכך. לדבריו, האדם הוא אלוהים בעצמו, ולכן התיקשור לא נועד כדי להשיג משהו שאיננו קיים, אלא נובע מתוך חוסר הבנה שהכל הוא אחד ממילא. האדם שוכח את זה, ולכן הוא מחפש דרכים לתקשר ולדעת דברים חיצוניים לו, אבל לו היה מבין שהוא עצמו חלק בלתי נפרד מאלוהים, לא היה צורך בשום תיקשור.
איך מתקשרים לאלוהים באמת?
לדברי אליעד כהן, התיקשור האמיתי לאלוהים הוא פשוט לחוות את המציאות מתוך נקודת מבט שבה מבינים שכל מה שקורה הוא פעולת אלוהים. האדם יכול להגיע להבנה כזו רק כאשר הוא נכנס לתוך תודעתו שלו ומעמיק לתוך השאלה "מהי האמת?". בתהליך כזה האדם מתקרב ומתחבר בהדרגה לתודעת האלוהים. אליעד מסביר שתהליך כזה הוא היחיד שבאמת יכול לקרב את האדם לאושר אמיתי, ולא אף סוג אחר של תיקשור או ניבוי עתידות.
הוא מוסיף כי כאשר האדם מגיע להבנה אמיתית ועמוקה של האחדות עם אלוהים, הוא כבר לא צריך לשאול שאלות או לתקשר, כי כל מה שהוא אומר וחושב זה אלוהים עצמו אומר וחושב דרכו.
מהו הסוד לאושר לפי אליעד כהן?
אליעד אומר שהסוד האמיתי לאושר הוא פשוט ליהנות מעצם הפעולה והאינטראקציה עם המציאות, בלי לצפות שהעתיד או ההישגים העתידיים יביאו איתם משהו משמעותי יותר ממה שיש כבר עכשיו. אם האדם זוכר תמיד שגם המטרה הבאה שהוא שואף אליה לא תביא לו סיפוק מלא, הוא יכול ליהנות מהדרך עצמה ולהיות מאושר מהרגע הזה.
אליעד מבהיר שאם האדם לא מאושר עכשיו, הוא גם לא יהיה מאושר בעתיד אחרי שיגיע לכל יעד שהוא חושב שיספק אותו. לכן, הדרך היחידה לחוות אושר אמיתי היא ההבנה העמוקה שכל הדברים הם כבר טובים כפי שהם כרגע, ואין צורך לצפות שמשהו בעתיד יפתור את כל בעיותיו.
אליעד כהן מסביר שלמושג תיקשור אין משמעות אמיתית מבחינה מעשית או רוחנית, למרות שרבים מאמינים בו. הוא מבהיר שיש סוגים רבים של מתקשרים, כמו אלו שמנבאים עתידות, קוראים את העבר, מתקשרים עם ישויות שונות כמו מלאכים או חייזרים, או מנחים אנשים באמצעות קלפי טארוט וקפה. עם זאת, הוא טוען שבסופו של דבר כל סוגי התיקשור הם חסרי תועלת, מכיוון שאין בהם תוצאה משמעותית שמובילה לאושר אמיתי או לשינוי מהותי בחיים.
לדוגמה, הוא מביא מצב שבו מתקשר יידע לנבא את העתיד ולספר למישהו שהוא יזכה בלוטו. אליעד שואל, "ומה זה נותן לך?" הוא מציין שאפילו אם האדם אכן יזכה בלוטו, הזכייה עצמה לא תשנה את המהות הפנימית שלו, שכן גם לאחר הזכייה יישאר בו רצון וחוסר שביעות רצון כלשהו.
הוא מתאר גם מצב דמיוני שבו אדם יכול לשלוט במחשבות של אחרים. הוא שואל, "ואפילו אם תהיה לך היכולת לשלוט במחשבות של אנשים אחרים, מה זה ייתן לך באמת?". התשובה שלו היא שגם יכולת כזו לא תספק לאדם אושר מתמשך או משמעותי, כי הרצון הפנימי לעולם לא נעלם, הוא רק משנה צורה וממשיך להתקיים.
האם תיקשור עם ישויות כמו מלאכים הוא משמעותי?
אליעד מדגיש שמבחינה עקרונית, כל תיקשור עם ישות כלשהי הוא למעשה תיקשור עם אלוהים עצמו. אלוהים הוא הכוח העליון המניע הכל, ולכן גם כאשר אדם משוחח לכאורה עם מלאך או חייזר, הוא למעשה מקבל את המסר מאלוהים. הוא מביא דוגמה פשוטה: אם כוס נשברת ומעוררת תגובה רגשית באדם, זוהי למעשה דרך של אלוהים לתקשר עם האדם דרך האירוע עצמו. מכיוון שהכל נובע מאלוהים, אין באמת הבדל אם המסר הגיע דרך מלאך, אדם אחר או אירוע אקראי. זו אותה תופעה של תיקשור תמיד.
האם ידיעת העתיד יכולה להביא לאושר?
אליעד כהן מסביר בצורה מעמיקה שהידיעה מראש, אפילו של כל מה שעומד לקרות, לא יכולה להביא לאושר אמיתי. הוא משתמש בדוגמה שבה אדם יהפוך לאלוהים בעצמו, שיש לו יכולת אינסופית ושהכל קורה בדיוק כרצונו. גם במצב כזה, אליעד מסביר, האדם לא יהיה מאושר באמת. הוא ממחיש זאת באמצעות השאלה: "אם אתה משנה את המציאות שכל האנשים יהיו מאושרים לגמרי, מה תעשה לאחר מכן? האם תפסיק לרצות? האם לא תחוש רצונות נוספים?".
התשובה הברורה שלו היא שהרצון לעולם אינו נעלם לחלוטין. תמיד יהיה חוסר מסוים, תמיד האדם ירצה משהו נוסף. זו הסיבה לכך שאלוהים ממשיך ליצור את המציאות שוב ושוב, כי גם לו יש רצון, גם לו אין סיפוק מוחלט, אחרת היה מפסיק לברוא את המציאות.
הוא נותן דוגמה מסרט בשם "ברוס הגדול מכולם", שבו הגיבור מחליף את אלוהים לשבוע ומנסה להגשים לכולם את רצונותיהם, מה שמוביל לכאוס מוחלט בעולם. הדוגמה הזו ממחישה את חוסר האפשרות להגיע למצב שבו הרצונות נגמרים או שהכל מסודר לחלוטין.
מדוע גם אלוהים עצמו לא יכול להיות מאושר באופן מוחלט?
אליעד טוען שגם אלוהים עצמו לא יכול להגיע לאושר מוחלט. הוא מציין שכל זמן שקיים "אני" ועוד משהו שהוא "לא אני", קיים תמיד פער וחוסר שביעות רצון. זהו חוק בסיסי של המציאות: כל זמן שיש משהו ועוד משהו אחר, תמיד ישנו רצון, ולכן אף אחד לא יכול להגיע לאושר מוחלט או מלא באופן סופי.
הוא מדגיש שאפילו יכולתו של אלוהים היא אינסופית, העובדה שיש בכלל מציאות קיימת היא עדות לכך שגם אלוהים לא מרוצה לגמרי, אחרת לא היה צורך בשום פעולה ובשום בריאה. ההוכחה שהוא מביא לכך היא עצם הקיום של העולם והדברים סביבנו, כולל הקיר בחדר, שמצביעים על כך שאלוהים רוצה משהו ולכן יוצר אותו, משמע יש בו עדיין רצון וחוסר סיפוק.
האם תיקשור יכול לשנות את המציאות?
אליעד מסביר שאין אפשרות אמיתית לשנות את המציאות בדרך של תיקשור, כי אין באמת צורך בכך. לדבריו, האדם הוא אלוהים בעצמו, ולכן התיקשור לא נועד כדי להשיג משהו שאיננו קיים, אלא נובע מתוך חוסר הבנה שהכל הוא אחד ממילא. האדם שוכח את זה, ולכן הוא מחפש דרכים לתקשר ולדעת דברים חיצוניים לו, אבל לו היה מבין שהוא עצמו חלק בלתי נפרד מאלוהים, לא היה צורך בשום תיקשור.
איך מתקשרים לאלוהים באמת?
לדברי אליעד כהן, התיקשור האמיתי לאלוהים הוא פשוט לחוות את המציאות מתוך נקודת מבט שבה מבינים שכל מה שקורה הוא פעולת אלוהים. האדם יכול להגיע להבנה כזו רק כאשר הוא נכנס לתוך תודעתו שלו ומעמיק לתוך השאלה "מהי האמת?". בתהליך כזה האדם מתקרב ומתחבר בהדרגה לתודעת האלוהים. אליעד מסביר שתהליך כזה הוא היחיד שבאמת יכול לקרב את האדם לאושר אמיתי, ולא אף סוג אחר של תיקשור או ניבוי עתידות.
הוא מוסיף כי כאשר האדם מגיע להבנה אמיתית ועמוקה של האחדות עם אלוהים, הוא כבר לא צריך לשאול שאלות או לתקשר, כי כל מה שהוא אומר וחושב זה אלוהים עצמו אומר וחושב דרכו.
מהו הסוד לאושר לפי אליעד כהן?
אליעד אומר שהסוד האמיתי לאושר הוא פשוט ליהנות מעצם הפעולה והאינטראקציה עם המציאות, בלי לצפות שהעתיד או ההישגים העתידיים יביאו איתם משהו משמעותי יותר ממה שיש כבר עכשיו. אם האדם זוכר תמיד שגם המטרה הבאה שהוא שואף אליה לא תביא לו סיפוק מלא, הוא יכול ליהנות מהדרך עצמה ולהיות מאושר מהרגע הזה.
אליעד מבהיר שאם האדם לא מאושר עכשיו, הוא גם לא יהיה מאושר בעתיד אחרי שיגיע לכל יעד שהוא חושב שיספק אותו. לכן, הדרך היחידה לחוות אושר אמיתי היא ההבנה העמוקה שכל הדברים הם כבר טובים כפי שהם כרגע, ואין צורך לצפות שמשהו בעתיד יפתור את כל בעיותיו.
- האם תיקשור עם מלאכים אמיתי?
- מה הקשר בין רצון ואושר?
- האם אלוהים יכול להיות מאושר?
- מה המשמעות האמיתית של תיקשור?
- כיצד לשלוט במציאות?
האם תפיסת "אני עושה הכל" מביאה אושר אמיתי?
הרבה אנשים מתמודדים עם התחושה שאין להם שליטה על חייהם, והם מנסים לפתור זאת דרך האמונה שהם אלו שעושים הכל במציאות. אליעד כהן מסביר כי למרות שהאמונה הזו היא שיפור לעומת התחושה ש"שולטים בי", היא עדיין לא מובילה לאושר אמיתי. גם אם האדם יצליח להכניס לראשו באופן מוחלט שהוא עושה את הכל, הדבר לא יביא אותו לאושר שלם, משום שאפילו אלוהים עצמו, בתור הישות שעושה הכל, אינו מאושר באופן מוחלט. אלוהים, מבחינה מסוימת, לא מאושר משום שהוא עסוק כל הזמן בשינוי המציאות.
האושר האמיתי, לפי אליעד, מגיע רק מתוך הבנה שהכל אחד, שאין הבדל בין מצב שבו האדם שולט במציאות לבין מצב שבו הוא אינו שולט. רק כאשר מתבטלת ההבחנה בין "אני עושה" לבין "עושים בשבילי", אפשר להגיע לאושר אמיתי, כזה שאינו תלוי במצבים או בנסיבות.
מדוע האושר של אלוהים תלוי בפרספקטיבה?
אליעד מסביר כי השאלה אם אלוהים מאושר או לא תלויה בנקודת המבט. מנקודת המבט שבה אלוהים נתפס כמי שעושה הכל - הוא אינו מאושר, מכיוון שהוא כל הזמן נמצא בפעולה ובשינוי, וזה מרמז על חוסר מנוחה פנימי. מנקודת מבט עמוקה יותר, שבה המציאות היא אחדות מוחלטת ואין הפרדה בין אלוהים לבין העולם, ישנו אושר מוחלט, כי שם אין את התהליך של שינוי או של הפרדה, אלא מצב סטטי של שלמות.
למה לא עוזר לשקר לעצמך "אני עושה הכל"?
אליעד מדגיש כי אדם שמשקר לעצמו ואומר "אני עושה הכל" אינו משיג אושר אמיתי, משום שהשקר עדיין משמר את ההפרדה בין טוב לרע, בין "אני" לבין "לא אני". במקום אחד של שקר האדם פשוט יוצר לעצמו "כלא" חדש, שמונע ממנו לחוות חופש פנימי אמיתי. הפתרון האמיתי הוא לא לשקר לעצמך כלל, אלא להודות בפתיחות על מה שאתה יודע ועל מה שאינך יודע, ולהתחיל לחקור ולברר את האמת.
איך קשורה הידיעה לסבל ולאושר?
אליעד מסביר שאם האדם לא היה יודע דבר, לא היה אפשרי שהוא יסבול, מכיוון שהסבל נובע מההבחנה ומידיעת קיומם של דברים. למשל, הידיעה הבסיסית ביותר, "אני קיים", קשה למחיקה. אליעד מציין שאם האדם יחקור לעומק את שאלת קיומו, הוא יגיע להבנה המוזרה שבה הוא קיים וגם לא קיים בו - זמנית. זוהי רמת אי - הידיעה העמוקה ביותר, המבטאת את המצב הראשוני של המציאות, לפני כל הגדרה או הבחנה. כאשר האדם מגיע לרמה זו, הוא מתקרב לאושר מוחלט ולשחרור אמיתי מכל סבל.
מהי כף הקלע ומה הקשר בינה לבין תשובה ושבת?
אליעד משתמש במושג "כף הקלע" לתאר את התנודות בין טוב לרע, בין בחירה להיעדר בחירה, בין רצון לחוסר רצון. התנודות הללו הן חלק ממציאות ימי החול, שבה ישנן הבחנות כמו כשר - פסול, מותר - אסור וכו'. שבת, לעומת זאת, מסמלת את המנוחה, את המקום שבו ההבחנות הללו מתבטלות והכל חוזר לאחדות. "לחזור בתשובה" משמעותו להשיב כל דבר לשורשו, לחבר את ההבחנות אל המקור הראשוני של אחדות מוחלטת, וכך להגיע למנוחה ולאושר מלא, שזהו העולם הבא ("יום שכולו שבת").
מהי מחשבת הבריאה וכיצד היא קשורה לאהבה שבדעת?
אליעד מתאר את מחשבת הבריאה דרך דוגמה של ילד ואבא: לפני לידתו של ילד, הוא היה מאוחד לחלוטין בתוך אביו, וכשנולד הפך לישות נפרדת. כך הבריאה הייתה לפני יצירתה מאוחדת לחלוטין עם אלוהים, עד שאלוהים חשב אותה והוציא אותה מכוח אל הפועל. כל העולם הוא מחשבה שאלוהים חושב, ולכן אין הפרדה אמיתית בין אלוהים לבין העולם.
כאשר האדם מבין שכל המציאות מתרחשת בתוך מחשבתו של אלוהים, מתבטלים הפחדים שלו. כי אם הכל בתוך מחשבה אחת, אז ממה יש לפחד? מכאן מגיעה "אהבה שבדעת", אהבה לעולם כפי שאלוהים אוהב אותו, ברמת האחדות המוחלטת. כשאדם מבין זאת, הוא מתמלא באהבה עמוקה כלפי כל המציאות, בדיוק כפי שאלוהים אהב את המציאות לפני שברא אותה.
מהו הכוח החושב ואיך הוא קשור לאין - סוף?
הכוח החושב (אלוהים) הוא מחוץ לכל ההגדרות של זמן ומקום, ולכן אין לו הבדל אמיתי בין עצמו לבין מה שבתוכו. בדומה לאדם שחושב על פיל, הפיל המדומיין נמצא בתוכו של האדם ואין לו קיום עצמאי אמיתי. כך כל המציאות היא בתוך הכוח החושב, וההבנה העמוקה הזאת ממיסה את הפחד והסבל, משום שכבר אין מי שישלוט או מי שישלט. האדם מבין שהוא והמציאות הם אחד, וזו נקודת השחרור האולטימטיבית.
הרבה אנשים מתמודדים עם התחושה שאין להם שליטה על חייהם, והם מנסים לפתור זאת דרך האמונה שהם אלו שעושים הכל במציאות. אליעד כהן מסביר כי למרות שהאמונה הזו היא שיפור לעומת התחושה ש"שולטים בי", היא עדיין לא מובילה לאושר אמיתי. גם אם האדם יצליח להכניס לראשו באופן מוחלט שהוא עושה את הכל, הדבר לא יביא אותו לאושר שלם, משום שאפילו אלוהים עצמו, בתור הישות שעושה הכל, אינו מאושר באופן מוחלט. אלוהים, מבחינה מסוימת, לא מאושר משום שהוא עסוק כל הזמן בשינוי המציאות.
האושר האמיתי, לפי אליעד, מגיע רק מתוך הבנה שהכל אחד, שאין הבדל בין מצב שבו האדם שולט במציאות לבין מצב שבו הוא אינו שולט. רק כאשר מתבטלת ההבחנה בין "אני עושה" לבין "עושים בשבילי", אפשר להגיע לאושר אמיתי, כזה שאינו תלוי במצבים או בנסיבות.
מדוע האושר של אלוהים תלוי בפרספקטיבה?
אליעד מסביר כי השאלה אם אלוהים מאושר או לא תלויה בנקודת המבט. מנקודת המבט שבה אלוהים נתפס כמי שעושה הכל - הוא אינו מאושר, מכיוון שהוא כל הזמן נמצא בפעולה ובשינוי, וזה מרמז על חוסר מנוחה פנימי. מנקודת מבט עמוקה יותר, שבה המציאות היא אחדות מוחלטת ואין הפרדה בין אלוהים לבין העולם, ישנו אושר מוחלט, כי שם אין את התהליך של שינוי או של הפרדה, אלא מצב סטטי של שלמות.
למה לא עוזר לשקר לעצמך "אני עושה הכל"?
אליעד מדגיש כי אדם שמשקר לעצמו ואומר "אני עושה הכל" אינו משיג אושר אמיתי, משום שהשקר עדיין משמר את ההפרדה בין טוב לרע, בין "אני" לבין "לא אני". במקום אחד של שקר האדם פשוט יוצר לעצמו "כלא" חדש, שמונע ממנו לחוות חופש פנימי אמיתי. הפתרון האמיתי הוא לא לשקר לעצמך כלל, אלא להודות בפתיחות על מה שאתה יודע ועל מה שאינך יודע, ולהתחיל לחקור ולברר את האמת.
איך קשורה הידיעה לסבל ולאושר?
אליעד מסביר שאם האדם לא היה יודע דבר, לא היה אפשרי שהוא יסבול, מכיוון שהסבל נובע מההבחנה ומידיעת קיומם של דברים. למשל, הידיעה הבסיסית ביותר, "אני קיים", קשה למחיקה. אליעד מציין שאם האדם יחקור לעומק את שאלת קיומו, הוא יגיע להבנה המוזרה שבה הוא קיים וגם לא קיים בו - זמנית. זוהי רמת אי - הידיעה העמוקה ביותר, המבטאת את המצב הראשוני של המציאות, לפני כל הגדרה או הבחנה. כאשר האדם מגיע לרמה זו, הוא מתקרב לאושר מוחלט ולשחרור אמיתי מכל סבל.
מהי כף הקלע ומה הקשר בינה לבין תשובה ושבת?
אליעד משתמש במושג "כף הקלע" לתאר את התנודות בין טוב לרע, בין בחירה להיעדר בחירה, בין רצון לחוסר רצון. התנודות הללו הן חלק ממציאות ימי החול, שבה ישנן הבחנות כמו כשר - פסול, מותר - אסור וכו'. שבת, לעומת זאת, מסמלת את המנוחה, את המקום שבו ההבחנות הללו מתבטלות והכל חוזר לאחדות. "לחזור בתשובה" משמעותו להשיב כל דבר לשורשו, לחבר את ההבחנות אל המקור הראשוני של אחדות מוחלטת, וכך להגיע למנוחה ולאושר מלא, שזהו העולם הבא ("יום שכולו שבת").
מהי מחשבת הבריאה וכיצד היא קשורה לאהבה שבדעת?
אליעד מתאר את מחשבת הבריאה דרך דוגמה של ילד ואבא: לפני לידתו של ילד, הוא היה מאוחד לחלוטין בתוך אביו, וכשנולד הפך לישות נפרדת. כך הבריאה הייתה לפני יצירתה מאוחדת לחלוטין עם אלוהים, עד שאלוהים חשב אותה והוציא אותה מכוח אל הפועל. כל העולם הוא מחשבה שאלוהים חושב, ולכן אין הפרדה אמיתית בין אלוהים לבין העולם.
כאשר האדם מבין שכל המציאות מתרחשת בתוך מחשבתו של אלוהים, מתבטלים הפחדים שלו. כי אם הכל בתוך מחשבה אחת, אז ממה יש לפחד? מכאן מגיעה "אהבה שבדעת", אהבה לעולם כפי שאלוהים אוהב אותו, ברמת האחדות המוחלטת. כשאדם מבין זאת, הוא מתמלא באהבה עמוקה כלפי כל המציאות, בדיוק כפי שאלוהים אהב את המציאות לפני שברא אותה.
מהו הכוח החושב ואיך הוא קשור לאין - סוף?
הכוח החושב (אלוהים) הוא מחוץ לכל ההגדרות של זמן ומקום, ולכן אין לו הבדל אמיתי בין עצמו לבין מה שבתוכו. בדומה לאדם שחושב על פיל, הפיל המדומיין נמצא בתוכו של האדם ואין לו קיום עצמאי אמיתי. כך כל המציאות היא בתוך הכוח החושב, וההבנה העמוקה הזאת ממיסה את הפחד והסבל, משום שכבר אין מי שישלוט או מי שישלט. האדם מבין שהוא והמציאות הם אחד, וזו נקודת השחרור האולטימטיבית.
- אחדות והיעדר הבחנות
- מושג הבחירה החופשית בעבודת הנפש
- גילוי אלוהים מתוך החקירה העצמית
- התמודדות עם פחדים והעלאת היראה לשורשה
- משמעות השבת והחזרה בתשובה לפי רבי נחמן
- הבנת מחשבת הבריאה ואהבה שבדעת
כיצד מתקשרת תפיסת "אני עושה הכל" לנושא הבחירה החופשית והאושר?
אליעד מציין שכאשר אדם בחיי היום יום אינו חווה שהוא עושה הכל, ייתכן שירצה לכפות על עצמו את המחשבה שהוא עושה הכל. אולם אין בכך פתרון מלא, מכיוון שגם אם האדם היה באמת מבין שהוא אלוהים ועושה הכל, לא מובטח שיהיה מאושר. אלוהים עצמו, מנקודת מבט אחת, אינו מאושר - שהרי הוא כל הזמן משנה את המציאות. רק כאשר האדם מבין שהכל אחד, שאין הבדל בין "אני שולט" לבין "אני לא שולט", אז מגיעה החוויה של האושר המוחלט.
האם אלוהים מאושר או לא מאושר?
על פי אליעד, התשובה תלויה בפרספקטיבה. מנקודת המבט של "אלוהים העושה" - האל אינו מאושר כי הוא עסוק בשינוי כל המציאות. אך מנקודת המבט של האחדות המוחלטת, שם אין הפרדה בין אלוהים לעולם, זוהי בעצם אחדות מוחלטת שבה כן קיים אושר.
מדוע לא עוזר לשקר ולומר "אני עושה הכל" כדי להיות מאושר?
הדגשה נוספת היא שלשקר ולהגיד "אני עושה הכל" לא פותר את הבעיה. זה אולי שיפור לעומת התחושה "ששולטים בי", אך עדיין אינו מוביל לאושר מלא. הסיבה היא שבשקר נשארת הבחנה בין טוב לרע או בין "אני עושה" ל"לא אני עושה". השקר יוצר למעשה "כלא" חדש. הדרך האמיתית לצאת מכל הסבל היא לברר כל הזמן את האמת, ולא להסתפק בקביעות חלקיות. אם אינך יודע - עדיף להודות שאינך יודע מאשר להסתפק בשקר.
כיצד קשורה אי - הידיעה לסבל ולאושר?
אליעד מסביר שאם האדם לא היה יודע כלום, הוא כלל לא היה יכול לסבול, כי הסבל תלוי בהבחנה ובידיעה על קיומם של דברים. עם זאת, יש ידיעה בסיסית שקשה למחוק - הידיעה "אני קיים". אם מתעמקים באמת בשאלה "האם אני קיים?" ובודקים את המציאות לעומקה, מגיעים להבנה שיש רמות מורכבות יותר, עד חוויה שבה "אני קיים וגם לא קיים בו - זמנית". רבי נחמן מתייחס לכך באמירתו "איני יודע כלום", וככל שאדם חווה "אי ידיעה" ברמה עמוקה יותר, כך הוא קרוב יותר לחוויה הראשונית, לפני כל ההגדרות וההבחנות.
מהי אחדות וכיצד היא קשורה לשבת, כף הקלע ותשובה?
אליעד מתאר מצב שבו האדם "מטלטל" את עצמו בין תחושת בחירה לבין היעדר בחירה, בין טוב לרע, בין "אני רוצה" ל"אני לא רוצה". מצב זה נקרא לפעמים "כף הקלע" או "פינג פונג" בין הפכים. רבי נחמן הגדיר את ששת ימי החול בתור מציאות של הפרדה (כשר - פסול, טהור - טמא, מותר - אסור) ושבת כמצב של מנוחה ושלמות. "לחזור בתשובה" משמעו להחזיר כל דבר אל שורשו, לראות את האחדות שמעבר להבדלים. כאשר מחברים את הדברים למקורם, חווים מנוחה שנקראת "יום שכולו שבת". העולם הבא מכונה "יום שכולו שבת", וכאשר האדם מתמיד בתהליך זה, הוא מגיע שוב ושוב לרמה עמוקה יותר של אחדות ותחושת "להיות אלוהים".
מהי מחשבת הבריאה וכיצד היא קשורה לאהבה שבדעת?
ניתנת דוגמה של ילד ואביו: לפני שהילד נולד הוא היה טמון בזרע האב. לפני בריאת העולם, כולנו היינו למעשה חלק מאלוהים כישות אחת. כעת, לפי האנלוגיה, הבריאה כולה היא מחשבה שאלוהים "חושב", ואנו נמצאים בתוכה בדיוק כמו שפיל מדומיין נמצא בתוך מחשבה של אדם. כאשר קולטים שהכל מתרחש בתוך "המחשבה" של אלוהים, מתבטל הפחד - כי אין עוד הפרדה אמיתית.
רבי נחמן מדבר על מושג "להעלות את מידת היראה לשורשה", כלומר, לחקור כל פחד ולשאול מה עומד מאחוריו. אם מבינים שכל גורם מפחיד הוא רק "שליח" של כוח ראשוני אחד, מגלים את האהבה שמגיעה מתוך הדעת שלפני כל ההפרדות. "אהבה שבדעת" היא היכולת לאהוב את העולם כמו שאלוהים אוהב אותו, ברמת האחדות המוחלטת.
מי הוא הכוח החושב וכיצד הוא קשור לרעיון האין - סוף?
אליעד מציין שהכוח החושב את הבריאה נמצא מחוץ לכל הדברים - בדיוק כי הוא הראשון, הוא מעבר להגדרות של מקום וזמן, ודווקא בשל כך אין הבדל אמיתי בינו לבין מה שבתוכו. כמו שהפיל הדמיוני כולו נמצא במחשבה שלך, כך כל הבריאה נמצאת בתוך המחשבה של אלוהים, ואין לה קיום עצמאי ונפרד.
בסיום הדברים מוסבר שכאשר מבינים את התהליך הזה לעומקו, מגלים ש"אני" והמציאות חד הם, ולכן שאלות של "מי שולט על מי" נופלות, ומתבטלות יחד עם הפחדים והסבל.
אליעד מציין שכאשר אדם בחיי היום יום אינו חווה שהוא עושה הכל, ייתכן שירצה לכפות על עצמו את המחשבה שהוא עושה הכל. אולם אין בכך פתרון מלא, מכיוון שגם אם האדם היה באמת מבין שהוא אלוהים ועושה הכל, לא מובטח שיהיה מאושר. אלוהים עצמו, מנקודת מבט אחת, אינו מאושר - שהרי הוא כל הזמן משנה את המציאות. רק כאשר האדם מבין שהכל אחד, שאין הבדל בין "אני שולט" לבין "אני לא שולט", אז מגיעה החוויה של האושר המוחלט.
האם אלוהים מאושר או לא מאושר?
על פי אליעד, התשובה תלויה בפרספקטיבה. מנקודת המבט של "אלוהים העושה" - האל אינו מאושר כי הוא עסוק בשינוי כל המציאות. אך מנקודת המבט של האחדות המוחלטת, שם אין הפרדה בין אלוהים לעולם, זוהי בעצם אחדות מוחלטת שבה כן קיים אושר.
מדוע לא עוזר לשקר ולומר "אני עושה הכל" כדי להיות מאושר?
הדגשה נוספת היא שלשקר ולהגיד "אני עושה הכל" לא פותר את הבעיה. זה אולי שיפור לעומת התחושה "ששולטים בי", אך עדיין אינו מוביל לאושר מלא. הסיבה היא שבשקר נשארת הבחנה בין טוב לרע או בין "אני עושה" ל"לא אני עושה". השקר יוצר למעשה "כלא" חדש. הדרך האמיתית לצאת מכל הסבל היא לברר כל הזמן את האמת, ולא להסתפק בקביעות חלקיות. אם אינך יודע - עדיף להודות שאינך יודע מאשר להסתפק בשקר.
כיצד קשורה אי - הידיעה לסבל ולאושר?
אליעד מסביר שאם האדם לא היה יודע כלום, הוא כלל לא היה יכול לסבול, כי הסבל תלוי בהבחנה ובידיעה על קיומם של דברים. עם זאת, יש ידיעה בסיסית שקשה למחוק - הידיעה "אני קיים". אם מתעמקים באמת בשאלה "האם אני קיים?" ובודקים את המציאות לעומקה, מגיעים להבנה שיש רמות מורכבות יותר, עד חוויה שבה "אני קיים וגם לא קיים בו - זמנית". רבי נחמן מתייחס לכך באמירתו "איני יודע כלום", וככל שאדם חווה "אי ידיעה" ברמה עמוקה יותר, כך הוא קרוב יותר לחוויה הראשונית, לפני כל ההגדרות וההבחנות.
מהי אחדות וכיצד היא קשורה לשבת, כף הקלע ותשובה?
אליעד מתאר מצב שבו האדם "מטלטל" את עצמו בין תחושת בחירה לבין היעדר בחירה, בין טוב לרע, בין "אני רוצה" ל"אני לא רוצה". מצב זה נקרא לפעמים "כף הקלע" או "פינג פונג" בין הפכים. רבי נחמן הגדיר את ששת ימי החול בתור מציאות של הפרדה (כשר - פסול, טהור - טמא, מותר - אסור) ושבת כמצב של מנוחה ושלמות. "לחזור בתשובה" משמעו להחזיר כל דבר אל שורשו, לראות את האחדות שמעבר להבדלים. כאשר מחברים את הדברים למקורם, חווים מנוחה שנקראת "יום שכולו שבת". העולם הבא מכונה "יום שכולו שבת", וכאשר האדם מתמיד בתהליך זה, הוא מגיע שוב ושוב לרמה עמוקה יותר של אחדות ותחושת "להיות אלוהים".
מהי מחשבת הבריאה וכיצד היא קשורה לאהבה שבדעת?
ניתנת דוגמה של ילד ואביו: לפני שהילד נולד הוא היה טמון בזרע האב. לפני בריאת העולם, כולנו היינו למעשה חלק מאלוהים כישות אחת. כעת, לפי האנלוגיה, הבריאה כולה היא מחשבה שאלוהים "חושב", ואנו נמצאים בתוכה בדיוק כמו שפיל מדומיין נמצא בתוך מחשבה של אדם. כאשר קולטים שהכל מתרחש בתוך "המחשבה" של אלוהים, מתבטל הפחד - כי אין עוד הפרדה אמיתית.
רבי נחמן מדבר על מושג "להעלות את מידת היראה לשורשה", כלומר, לחקור כל פחד ולשאול מה עומד מאחוריו. אם מבינים שכל גורם מפחיד הוא רק "שליח" של כוח ראשוני אחד, מגלים את האהבה שמגיעה מתוך הדעת שלפני כל ההפרדות. "אהבה שבדעת" היא היכולת לאהוב את העולם כמו שאלוהים אוהב אותו, ברמת האחדות המוחלטת.
מי הוא הכוח החושב וכיצד הוא קשור לרעיון האין - סוף?
אליעד מציין שהכוח החושב את הבריאה נמצא מחוץ לכל הדברים - בדיוק כי הוא הראשון, הוא מעבר להגדרות של מקום וזמן, ודווקא בשל כך אין הבדל אמיתי בינו לבין מה שבתוכו. כמו שהפיל הדמיוני כולו נמצא במחשבה שלך, כך כל הבריאה נמצאת בתוך המחשבה של אלוהים, ואין לה קיום עצמאי ונפרד.
בסיום הדברים מוסבר שכאשר מבינים את התהליך הזה לעומקו, מגלים ש"אני" והמציאות חד הם, ולכן שאלות של "מי שולט על מי" נופלות, ומתבטלות יחד עם הפחדים והסבל.
- אחדות והיעדר הבחנות
- מושג הבחירה החופשית בעבודת הנפש
- גילוי אלוהים מתוך החקירה העצמית
- התמודדות עם פחדים והעלאת היראה לשורשה
- משמעות השבת והחזרה בתשובה לפי רבי נחמן
- הבנת מחשבת הבריאה ואהבה שבדעת
איך האמת משפיעה על אנשים בדרגות התפתחות שונות?
אליעד כהן מסביר שהאמת שהוא מעביר משפיעה בצורה שונה על אנשים, בהתאם לרמת ההתפתחות האישית שלהם. לאנשים הנמצאים בדרגות נמוכות יותר, האמת יכולה לסדר את החיים בצורה נוחה וברורה, לפתור בעיות, לתת כלים פרקטיים ולספק חשיבה מסודרת ומבנית. לעומת זאת, כאשר אדם נמצא בדרגות גבוהות יותר של התפתחות רוחנית ותודעתית, אותה אמת עלולה ליצור קשיים חדשים, להצריך ממנו יותר מאמץ ואף להכניס אותו לסיבוכים שונים.
לדוגמה, אליעד מספר על עצמו, כשהחל לקרוא את רבי נחמן מברסלב, התכנים שלו סידרו לו את החיים במשך כעשור. כל עצה שקרא ופעל לפיה סייעה לו להשיג את מטרותיו, וכך הוא חווה תחושת אושר כשהמטרות שלו הושגו. עם זאת, לאחר שהצליח בכל מטרותיו בזכות העצות של רבי נחמן, הוא הגיע לנקודה שבה כל דבר שרצה כבר היה ברשותו, וכאן התחילה הבעיה האמיתית. האושר של השגת המטרה היה זמני, וכשהכל עבד בדיוק כרצונו, הוא מצא את עצמו מבין שהאושר הזה הוא אשליה. הוא שאל את עצמו כיצד ניתן להמשיך ולהעלות את הרף לאחר שהכל כבר טוב.
אליעד הסביר כי לאחר שהאשליה מתפוגגת והאדם מגיע להכרה בכך שהכל מתנהל כפי שהוא רוצה, הוא מתחיל להסתבך. הוא חווה שהמציאות כבר לא מאתגרת אותו, ושכבר אין אפשרות ליהנות יותר מההישגים, מכיוון שההישגים עצמם מוגבלים באושר שהם מספקים. הוא מתאר את התחושה שבה כל מה שאדם רצה בחייו מושג במהירות וביעילות, ואז מתגלה שתחושת האושר שליוותה את ההישגים האלה לא מחזיקה מעמד לאורך זמן. בנקודה זו הוא נאלץ להיכנס לעומק האמיתי של תודעתו ושל החיים בכלל, ושם הוא מצא את הקושי האמיתי - הקושי של להתמודד עם האמת עצמה.
מדוע התמודדות עם האשליה מובילה לסיבוך?
אליעד מסביר כי רוב האנשים חיים באשליה שהשגת המטרות שלהם תביא להם אושר. למשל, אם יש בעיה בעבודה ואדם מקבל עצה מעשית ופותר את הבעיה, הוא מרגיש מאושר. אך זהו אושר זמני בלבד, משום שהבעיה היא לא במטרות עצמן, אלא בתודעה שתמיד מחפשת משהו אחר. כאשר אדם משיג כל מה שהוא רוצה, הוא מגלה שהאושר הוא אשלייתי, ונדרש לחפש את האמת מאחורי המציאות.
הבעיה האמיתית, אומר אליעד, מתרחשת כשהאדם מגלה שאין כבר לאן לרוץ, ושהוא הגיע לנקודה שבה ההצלחה לא מביאה לו אושר מתמשך. הוא מתחיל לחוש תסכול מהאמת שנחשפה לו - שלא משנה כמה ירוץ מהר ויגיע רחוק, הוא ימצא את עצמו בסוף מול אותה מציאות פנימית של חוסר סיפוק. הוא סיפר איך הוא עצמו חווה תסכול כלפי רבי נחמן, שכביכול גרם לו להגיע מהר מדי לאותה נקודה של אמת, בלי יכולת ליהנות יותר מאשליה זמנית של יעדים חדשים.
כיצד אדם יכול לשלוט במציאות האישית ובמחשבות שלו?
הנושא המרכזי הנוסף שאליעד דן בו הוא השליטה על המציאות והמחשבות. הוא מסביר כי אנשים רבים חיים בספק האם הם שולטים ברגשותיהם ובחייהם, וזהו מקור לסבל מתמשך. כל עוד לא ברור לאדם האם הוא שולט במחשבותיו וברגשותיו, הוא ימצא את עצמו נאבק כל הזמן בספקות ובתהיות שמובילים לתסכול ולדיכאון.
אליעד נותן דוגמה פרקטית ואומר שכדי לצאת מדיכאון או מספק, האדם חייב לשאול את עצמו מי אחראי על המחשבות והרגשות שלו, ולהתעקש למצוא תשובה חד - משמעית. כאשר אדם יהיה בטוח לחלוטין אם יש לו שליטה או אין לו שליטה, הספק ייעלם, ואיתו גם רוב הסבל.
הוא מדגיש כי האפשרות להגיע לתשובה תלויה בעיקר בנחישות של האדם ובמוכנות שלו להתמודד עם האמת, תהא אשר תהא, גם אם היא תערער את כל השקפת עולמו.
האם כל המציאות היא רק מחשבה ותודעה אישית?
אליעד מתייחס למחשבה ולתודעה ומסביר שכל מה שאנחנו חווים הוא מחשבה בלבד, והתודעה היא זו שמקרינה את החוויה של המציאות. הוא מדגים זאת דרך תרגיל פשוט של דמיון פיל בעיניים עצומות - הפיל קיים רק במחשבה של המדמיין. מכאן הוא מסביר שכל מה שאדם חווה הוא ביטוי של תודעה עמוקה יותר, שאינה בהכרח בשליטתו האישית.
לדבריו, ההבנה שהכל הוא ביטוי של מחשבה עוזרת לאדם להתחבר לתחושת המציאות האמיתית, ולתודעה הרחבה יותר שמפעילה את הכל. כאשר אדם מתמקד בעובדה שהוא חלק מתודעה אחת שמנהלת הכל, הוא חווה את עצמו כישות בלתי מוגבלת, אך גם מכיר בכך שהוא איננו הישות העצמאית שהוא חשב שהוא.
האם ההבנה האמיתית מאפשרת לאדם לשלוט במציאות?
אליעד מבהיר שככל שאדם מעמיק את ההבנה של תודעתו, כך הוא מתקרב לנקודה שבה כל השאלות והספקות מתבטלים, ובאותו שלב האדם משתחרר מהסבל. האדם מבין שהמציאות היא חלק ממנו והוא חלק ממנה, ואין באמת הפרדה בין האדם לבין הכוח שמנהל את המציאות. במצב זה, האדם חווה את עצמו כ"זרוע המבצעת" של תודעה אוניברסלית רחבה, וכך הוא משתחרר מהצורך לשנות את המציאות, מכיוון שהוא רואה כיצד הכל מתנהל בשלמות כבר עכשיו.
אליעד מסביר שבמצב כזה, לאדם כבר אין צורך לפנות ל"מקשרים" או לחפש תחזיות לגבי העתיד, מכיוון שהוא מבין שכל מה שקורה הוא חלק ממערכת גדולה יותר של תודעה אחת, שאין בה ספק או טעות.
אליעד סיכם ואמר שאם האדם מגיע לנקודה זו של תובנה עמוקה, הוא משתחרר לחלוטין מכל ספק ומכל סבל, וחווה חיים מתוך תודעה שלמה של הבנה, קבלה ושלווה.
אליעד כהן מסביר שהאמת שהוא מעביר משפיעה בצורה שונה על אנשים, בהתאם לרמת ההתפתחות האישית שלהם. לאנשים הנמצאים בדרגות נמוכות יותר, האמת יכולה לסדר את החיים בצורה נוחה וברורה, לפתור בעיות, לתת כלים פרקטיים ולספק חשיבה מסודרת ומבנית. לעומת זאת, כאשר אדם נמצא בדרגות גבוהות יותר של התפתחות רוחנית ותודעתית, אותה אמת עלולה ליצור קשיים חדשים, להצריך ממנו יותר מאמץ ואף להכניס אותו לסיבוכים שונים.
לדוגמה, אליעד מספר על עצמו, כשהחל לקרוא את רבי נחמן מברסלב, התכנים שלו סידרו לו את החיים במשך כעשור. כל עצה שקרא ופעל לפיה סייעה לו להשיג את מטרותיו, וכך הוא חווה תחושת אושר כשהמטרות שלו הושגו. עם זאת, לאחר שהצליח בכל מטרותיו בזכות העצות של רבי נחמן, הוא הגיע לנקודה שבה כל דבר שרצה כבר היה ברשותו, וכאן התחילה הבעיה האמיתית. האושר של השגת המטרה היה זמני, וכשהכל עבד בדיוק כרצונו, הוא מצא את עצמו מבין שהאושר הזה הוא אשליה. הוא שאל את עצמו כיצד ניתן להמשיך ולהעלות את הרף לאחר שהכל כבר טוב.
אליעד הסביר כי לאחר שהאשליה מתפוגגת והאדם מגיע להכרה בכך שהכל מתנהל כפי שהוא רוצה, הוא מתחיל להסתבך. הוא חווה שהמציאות כבר לא מאתגרת אותו, ושכבר אין אפשרות ליהנות יותר מההישגים, מכיוון שההישגים עצמם מוגבלים באושר שהם מספקים. הוא מתאר את התחושה שבה כל מה שאדם רצה בחייו מושג במהירות וביעילות, ואז מתגלה שתחושת האושר שליוותה את ההישגים האלה לא מחזיקה מעמד לאורך זמן. בנקודה זו הוא נאלץ להיכנס לעומק האמיתי של תודעתו ושל החיים בכלל, ושם הוא מצא את הקושי האמיתי - הקושי של להתמודד עם האמת עצמה.
מדוע התמודדות עם האשליה מובילה לסיבוך?
אליעד מסביר כי רוב האנשים חיים באשליה שהשגת המטרות שלהם תביא להם אושר. למשל, אם יש בעיה בעבודה ואדם מקבל עצה מעשית ופותר את הבעיה, הוא מרגיש מאושר. אך זהו אושר זמני בלבד, משום שהבעיה היא לא במטרות עצמן, אלא בתודעה שתמיד מחפשת משהו אחר. כאשר אדם משיג כל מה שהוא רוצה, הוא מגלה שהאושר הוא אשלייתי, ונדרש לחפש את האמת מאחורי המציאות.
הבעיה האמיתית, אומר אליעד, מתרחשת כשהאדם מגלה שאין כבר לאן לרוץ, ושהוא הגיע לנקודה שבה ההצלחה לא מביאה לו אושר מתמשך. הוא מתחיל לחוש תסכול מהאמת שנחשפה לו - שלא משנה כמה ירוץ מהר ויגיע רחוק, הוא ימצא את עצמו בסוף מול אותה מציאות פנימית של חוסר סיפוק. הוא סיפר איך הוא עצמו חווה תסכול כלפי רבי נחמן, שכביכול גרם לו להגיע מהר מדי לאותה נקודה של אמת, בלי יכולת ליהנות יותר מאשליה זמנית של יעדים חדשים.
כיצד אדם יכול לשלוט במציאות האישית ובמחשבות שלו?
הנושא המרכזי הנוסף שאליעד דן בו הוא השליטה על המציאות והמחשבות. הוא מסביר כי אנשים רבים חיים בספק האם הם שולטים ברגשותיהם ובחייהם, וזהו מקור לסבל מתמשך. כל עוד לא ברור לאדם האם הוא שולט במחשבותיו וברגשותיו, הוא ימצא את עצמו נאבק כל הזמן בספקות ובתהיות שמובילים לתסכול ולדיכאון.
אליעד נותן דוגמה פרקטית ואומר שכדי לצאת מדיכאון או מספק, האדם חייב לשאול את עצמו מי אחראי על המחשבות והרגשות שלו, ולהתעקש למצוא תשובה חד - משמעית. כאשר אדם יהיה בטוח לחלוטין אם יש לו שליטה או אין לו שליטה, הספק ייעלם, ואיתו גם רוב הסבל.
הוא מדגיש כי האפשרות להגיע לתשובה תלויה בעיקר בנחישות של האדם ובמוכנות שלו להתמודד עם האמת, תהא אשר תהא, גם אם היא תערער את כל השקפת עולמו.
האם כל המציאות היא רק מחשבה ותודעה אישית?
אליעד מתייחס למחשבה ולתודעה ומסביר שכל מה שאנחנו חווים הוא מחשבה בלבד, והתודעה היא זו שמקרינה את החוויה של המציאות. הוא מדגים זאת דרך תרגיל פשוט של דמיון פיל בעיניים עצומות - הפיל קיים רק במחשבה של המדמיין. מכאן הוא מסביר שכל מה שאדם חווה הוא ביטוי של תודעה עמוקה יותר, שאינה בהכרח בשליטתו האישית.
לדבריו, ההבנה שהכל הוא ביטוי של מחשבה עוזרת לאדם להתחבר לתחושת המציאות האמיתית, ולתודעה הרחבה יותר שמפעילה את הכל. כאשר אדם מתמקד בעובדה שהוא חלק מתודעה אחת שמנהלת הכל, הוא חווה את עצמו כישות בלתי מוגבלת, אך גם מכיר בכך שהוא איננו הישות העצמאית שהוא חשב שהוא.
האם ההבנה האמיתית מאפשרת לאדם לשלוט במציאות?
אליעד מבהיר שככל שאדם מעמיק את ההבנה של תודעתו, כך הוא מתקרב לנקודה שבה כל השאלות והספקות מתבטלים, ובאותו שלב האדם משתחרר מהסבל. האדם מבין שהמציאות היא חלק ממנו והוא חלק ממנה, ואין באמת הפרדה בין האדם לבין הכוח שמנהל את המציאות. במצב זה, האדם חווה את עצמו כ"זרוע המבצעת" של תודעה אוניברסלית רחבה, וכך הוא משתחרר מהצורך לשנות את המציאות, מכיוון שהוא רואה כיצד הכל מתנהל בשלמות כבר עכשיו.
אליעד מסביר שבמצב כזה, לאדם כבר אין צורך לפנות ל"מקשרים" או לחפש תחזיות לגבי העתיד, מכיוון שהוא מבין שכל מה שקורה הוא חלק ממערכת גדולה יותר של תודעה אחת, שאין בה ספק או טעות.
אליעד סיכם ואמר שאם האדם מגיע לנקודה זו של תובנה עמוקה, הוא משתחרר לחלוטין מכל ספק ומכל סבל, וחווה חיים מתוך תודעה שלמה של הבנה, קבלה ושלווה.
- איך לשלוט במחשבות וברגשות?
- כיצד להתמודד עם ספקות פנימיים?
- האם אפשר לשלוט במציאות האישית?
- האם המציאות היא רק אשליה?
- מהי הדרך לאושר אמיתי?
- איך להגיע להבנה של תודעה עמוקה?
איך האמת משפיעה על אנשים בדרגות שונות?
במהלך ההרצאה, אליעד מתאר כיצד האמת שהוא מציע יכולה להיות מועילה אך גם מאתגרת, תלוי בדרגת התפתחותו של האדם. עבור אדם בדרגה נמוכה, השכל והעצות שהוא מציע מסייעים באופן משמעותי, מסדרים את החיים, ומספקים פתרונות ברורים. אך ככל שהאדם מתקדם לרמות גבוהות יותר, הוא מוצא את עצמו מתמודד עם קשיים חדשים, ולעיתים אף עם סיבוכים שדורשים יותר מאמץ על מנת ליישם את העקרונות שהוצגו. דוגמה לכך היא הסיפור של אליעד עצמו, כשהוא קרא את רבי נחמן בשלב מוקדם בחייו. ההוראות שלו סידרו את חייו במשך כעשור, אך כאשר הוא הגיע למצב בו כל מטרותיו הושגו, הוא התחיל להרגיש שההתקדמות הזו לא הביאה לו אושר נוסף, והיו לו שאלות קיומיות בנוגע למטרות ולדרך שבהן הוא חי את חייו.
איך ההתמודדות עם האשליות יכולה להוביל לסיבוך?
העצות של רבי נחמן סיפקו לו פתרונות לכל בעיה, והדברים הסתדרו בשבילו. אולם, כשהכל עובד כרצונך, מתחילים להתעורר ספקות. אנשים רבים חיים באשליה שלפיה אם רק ישיגו את מה שהם רוצים, הם יהיו מאושרים. אך ברגע שמגיעים למקום שאליו חיכו, הם מבינים שזה לא מביא להם את האושר המצופה. אליעד מציין שהבעיה היא באשליה עצמה - היא מביאה לאדם אושר רגעי, אך לא מאפשרת לו לראות את האמת שמאחורי הדברים.
המעבר מהאשליה לאמת: איך למצוא את הדרך האמיתית?
המעבר הזה, בין ההתמקדות בהשגת מטרות חיצוניות לבין חיפוש אחר האמת הפנימית, יכול להרגיש כמו מסע קשה. אליעד מציין כי כל עוד אדם חי בהשגת מטרות מבלי לחקור את האמת מאחורי החוויות שלו, הוא למעשה חי בשקר. הוא מסביר שלמרות שעצותיו של רבי נחמן הובילו אותו למקום מסוים, הגיע שלב שבו הוא הרגיש שהוא לא יכול להמשיך לרוץ מהר יותר, והתחיל לחפש תשובות מעמיקות יותר לשאלות קיומיות.
האם הכל זה מחשבה חוויות ותודעה אישית?
בתוך השיחה עם אחד המשתתפים, אליעד מדבר על המחשבות והתודעה שלנו, ומסביר שהכל יכול להיות ביטוי של מחשבה. אולם, חשוב לא להיתלות במחשבה כ"מציאות מוחלטת", אלא להבין את התודעה האמיתית של מהות האדם. השיחה מתפתחת לכדי שאלות על המחשבה והמציאות, כשאליעד מסביר שהאדם לא בהכרח שולט במחשבותיו, אלא אם הוא באמת יודע מי אחראי עליהן. הוא מדבר על תחושת חוסר שליטה שמובילה לדיכאון, ומסביר איך ברגע שאדם מבין מי שולט בו, הוא יכול להתפקס ולהתחיל לחיות במציאות אחרת.
האם יש לנו שליטה על רגשותינו?
הנושא המרכזי הבא בשיחה הוא שליטה על הרגשות והמחשבות. אליעד טוען שכאשר אדם לא בטוח אם יש לו שליטה על רגשותיו, הוא סובל. הוא מדגיש כי רבים מאיתנו לא יודעים אם אנחנו שולטים על רגשותינו, ויש כאן קונפליקט פנימי שמוביל לסבל. כשאדם לא בטוח אם הוא שולט במציאות, הוא מוצא את עצמו בולע ספקות שנמצאים בתודעתו. ברגע שהאדם מסכים להפסיק לשאול את עצמו אם הוא שולט, הוא עשוי להגיע להכרה פנימית שההרגשה של הסבל או האושר לא באמת תלויה בו, אלא בתודעה עמוקה יותר שמפעילה אותו.
האם ההבנה האמיתית מובילה לשליטה על המציאות?
ככל שמעמיקים בהבנה הפנימית, מגיעים למקום בו כל השאלות והספקות מתחילים להתפוגג, וזהו מקום בו האדם באמת משנה את חוויית המציאות. זהו שלב שבו האדם מבין שהוא חלק ממערכת אינסופית של תודעה, וששום דבר לא קורה במקרה. אליעד מסביר שבשלב הזה, כאשר מבינים את הכוחות שמפעילים את המציאות, נוצרת תחושת חיבור שיכולה לשחרר את האדם מהסבל ולמנוע ממנו להתעקש לשנות דברים שבפועל כבר נמצאים במקום אחר.
במהלך ההרצאה, אליעד מתאר כיצד האמת שהוא מציע יכולה להיות מועילה אך גם מאתגרת, תלוי בדרגת התפתחותו של האדם. עבור אדם בדרגה נמוכה, השכל והעצות שהוא מציע מסייעים באופן משמעותי, מסדרים את החיים, ומספקים פתרונות ברורים. אך ככל שהאדם מתקדם לרמות גבוהות יותר, הוא מוצא את עצמו מתמודד עם קשיים חדשים, ולעיתים אף עם סיבוכים שדורשים יותר מאמץ על מנת ליישם את העקרונות שהוצגו. דוגמה לכך היא הסיפור של אליעד עצמו, כשהוא קרא את רבי נחמן בשלב מוקדם בחייו. ההוראות שלו סידרו את חייו במשך כעשור, אך כאשר הוא הגיע למצב בו כל מטרותיו הושגו, הוא התחיל להרגיש שההתקדמות הזו לא הביאה לו אושר נוסף, והיו לו שאלות קיומיות בנוגע למטרות ולדרך שבהן הוא חי את חייו.
איך ההתמודדות עם האשליות יכולה להוביל לסיבוך?
העצות של רבי נחמן סיפקו לו פתרונות לכל בעיה, והדברים הסתדרו בשבילו. אולם, כשהכל עובד כרצונך, מתחילים להתעורר ספקות. אנשים רבים חיים באשליה שלפיה אם רק ישיגו את מה שהם רוצים, הם יהיו מאושרים. אך ברגע שמגיעים למקום שאליו חיכו, הם מבינים שזה לא מביא להם את האושר המצופה. אליעד מציין שהבעיה היא באשליה עצמה - היא מביאה לאדם אושר רגעי, אך לא מאפשרת לו לראות את האמת שמאחורי הדברים.
המעבר מהאשליה לאמת: איך למצוא את הדרך האמיתית?
המעבר הזה, בין ההתמקדות בהשגת מטרות חיצוניות לבין חיפוש אחר האמת הפנימית, יכול להרגיש כמו מסע קשה. אליעד מציין כי כל עוד אדם חי בהשגת מטרות מבלי לחקור את האמת מאחורי החוויות שלו, הוא למעשה חי בשקר. הוא מסביר שלמרות שעצותיו של רבי נחמן הובילו אותו למקום מסוים, הגיע שלב שבו הוא הרגיש שהוא לא יכול להמשיך לרוץ מהר יותר, והתחיל לחפש תשובות מעמיקות יותר לשאלות קיומיות.
האם הכל זה מחשבה חוויות ותודעה אישית?
בתוך השיחה עם אחד המשתתפים, אליעד מדבר על המחשבות והתודעה שלנו, ומסביר שהכל יכול להיות ביטוי של מחשבה. אולם, חשוב לא להיתלות במחשבה כ"מציאות מוחלטת", אלא להבין את התודעה האמיתית של מהות האדם. השיחה מתפתחת לכדי שאלות על המחשבה והמציאות, כשאליעד מסביר שהאדם לא בהכרח שולט במחשבותיו, אלא אם הוא באמת יודע מי אחראי עליהן. הוא מדבר על תחושת חוסר שליטה שמובילה לדיכאון, ומסביר איך ברגע שאדם מבין מי שולט בו, הוא יכול להתפקס ולהתחיל לחיות במציאות אחרת.
האם יש לנו שליטה על רגשותינו?
הנושא המרכזי הבא בשיחה הוא שליטה על הרגשות והמחשבות. אליעד טוען שכאשר אדם לא בטוח אם יש לו שליטה על רגשותיו, הוא סובל. הוא מדגיש כי רבים מאיתנו לא יודעים אם אנחנו שולטים על רגשותינו, ויש כאן קונפליקט פנימי שמוביל לסבל. כשאדם לא בטוח אם הוא שולט במציאות, הוא מוצא את עצמו בולע ספקות שנמצאים בתודעתו. ברגע שהאדם מסכים להפסיק לשאול את עצמו אם הוא שולט, הוא עשוי להגיע להכרה פנימית שההרגשה של הסבל או האושר לא באמת תלויה בו, אלא בתודעה עמוקה יותר שמפעילה אותו.
האם ההבנה האמיתית מובילה לשליטה על המציאות?
ככל שמעמיקים בהבנה הפנימית, מגיעים למקום בו כל השאלות והספקות מתחילים להתפוגג, וזהו מקום בו האדם באמת משנה את חוויית המציאות. זהו שלב שבו האדם מבין שהוא חלק ממערכת אינסופית של תודעה, וששום דבר לא קורה במקרה. אליעד מסביר שבשלב הזה, כאשר מבינים את הכוחות שמפעילים את המציאות, נוצרת תחושת חיבור שיכולה לשחרר את האדם מהסבל ולמנוע ממנו להתעקש לשנות דברים שבפועל כבר נמצאים במקום אחר.
- החיפוש אחרי האמת הפנימית
- השליטה במציאות ובחיים האישיים
- מהות המחשבה והמציאות
- כיצד לשחרר את עצמך מהספקות
- החיים בהבנה עמוקה של תודעה
מה אליעד חושב על מתקשרים ומתקשור?
אליעד מציין כי ישנם סוגים שונים של תיקשור, אך רובם לא נותנים שום תוצאה משמעותית. הוא מציין שלעיתים מתקשרים עשויים לנבא עתידות או לראות את העבר, אך הוא טוען שאין בכך שום ערך מעשי. לדוגמה, הוא שואל אם ניחוש עתידי כמו זכייה בלוטו משנה משהו אם בסופו של דבר התוצאה היא חוויית זכייה ללא שינוי אמיתי.
הוא מביא דוגמה לפיה גם אם מישהו היה יכול לשלוט במחשבות של אחרים או לדעת את מחשבותיהם, הדבר לא היה משנה כלום, שכן זה לא היה מביא לתוצאה משמעותית. לדוגמה, גם אם היית אלוהים, השגת כל יכולת עליונה או היכולת לשנות מציאות לא הייתה מביאה לך אושר אמיתי. כל מה שנעשה עדיין היה מלווה ברצונות בלתי נגמרים.
כשהוא שואל את האדם איך הוא מרגיש אם שינה את המציאות כך שכולם יהיו מאושרים, הוא מסביר כי שינוי כזה עדיין לא ייתן אושר אמיתי, מכיוון שהרצון תמיד נשאר. הוא גם מציין את הדימוי של אלוהים שעדיין יימשך ליצר ולרצות משהו למרות יכולתו האין - סופית.
אליעד מסביר כי כל אדם בעצם מתקשר עם אלוהים, גם אם הוא מדבר עם מלאכים, חייזרים או כל ישות אחרת. כל המידע שמתקבל תמיד מגיע בסופו של דבר מהכוח העליון, שזהו אלוהים. זאת אומרת, גם אם אדם מרגיש שהוא מתקשר עם ישות כמו מלאך, הוא בעצם מתקשר עם אלוהים, כי אלוהים הוא שמניע את כל הדברים.
בסופו של דבר, הוא טוען שכל רעיון של תיקשור הוא חסר משמעות, כי כל אדם הוא חלק מאלוהים, ולכן אין צורך בתקשורת נפרדת. כל מה שמישהו אומר או חושב, אם הוא חווה זאת מתוך תודעת אלוהים, הוא למעשה משדר את הרצון וההבנה של אלוהים עצמו.
אליעד מציין כי ישנם סוגים שונים של תיקשור, אך רובם לא נותנים שום תוצאה משמעותית. הוא מציין שלעיתים מתקשרים עשויים לנבא עתידות או לראות את העבר, אך הוא טוען שאין בכך שום ערך מעשי. לדוגמה, הוא שואל אם ניחוש עתידי כמו זכייה בלוטו משנה משהו אם בסופו של דבר התוצאה היא חוויית זכייה ללא שינוי אמיתי.
הוא מביא דוגמה לפיה גם אם מישהו היה יכול לשלוט במחשבות של אחרים או לדעת את מחשבותיהם, הדבר לא היה משנה כלום, שכן זה לא היה מביא לתוצאה משמעותית. לדוגמה, גם אם היית אלוהים, השגת כל יכולת עליונה או היכולת לשנות מציאות לא הייתה מביאה לך אושר אמיתי. כל מה שנעשה עדיין היה מלווה ברצונות בלתי נגמרים.
כשהוא שואל את האדם איך הוא מרגיש אם שינה את המציאות כך שכולם יהיו מאושרים, הוא מסביר כי שינוי כזה עדיין לא ייתן אושר אמיתי, מכיוון שהרצון תמיד נשאר. הוא גם מציין את הדימוי של אלוהים שעדיין יימשך ליצר ולרצות משהו למרות יכולתו האין - סופית.
אליעד מסביר כי כל אדם בעצם מתקשר עם אלוהים, גם אם הוא מדבר עם מלאכים, חייזרים או כל ישות אחרת. כל המידע שמתקבל תמיד מגיע בסופו של דבר מהכוח העליון, שזהו אלוהים. זאת אומרת, גם אם אדם מרגיש שהוא מתקשר עם ישות כמו מלאך, הוא בעצם מתקשר עם אלוהים, כי אלוהים הוא שמניע את כל הדברים.
בסופו של דבר, הוא טוען שכל רעיון של תיקשור הוא חסר משמעות, כי כל אדם הוא חלק מאלוהים, ולכן אין צורך בתקשורת נפרדת. כל מה שמישהו אומר או חושב, אם הוא חווה זאת מתוך תודעת אלוהים, הוא למעשה משדר את הרצון וההבנה של אלוהים עצמו.
- תיקשור עם ישויות
- הקשר בין אדם לאלוהים
- שאלות ותשובות על תיקשור
- האם תיקשור משנה את המציאות?
- רצון ואושר - איך זה קשור למתקשרים?
שאלה: יש לי שאלה לגבי תיקשור. מה אתה אומר על מתקשרים?
אליעד: בעיקרון יש הרבה סוגי תיקשור, אז תשאל על סוג של תיקשור.
שאלה: סוג של מתקשרים שאומרים לך את העתיד והעבר.
אליעד: אתה לא הבנת אותי, יש כל מיני סוגים, כאלה שאומרים לך את העבר ויש כאלה שרואים את העבר בהרבה צורות, כמו אחד שקורא את כתב היד שלך ויגיד לך מה עשית בעבר, אני לא יודע אם זה נקרא תיקשור. יש כאלה שמנבאים עתידות, לזה אתה יכול לקרוא תיקשור, ויש מתקשרים שמכוונים בחיים. יש כל מיני ווריאציות. יש כאלה שמתקשרים עם חייזרים, עם מלאכים, השאלה מה אתה שואל. תן דוגמה, תפרט את השאלה.
שאלה: יש כאלו שמתקשרים עם טארוט.
אליעד: בו אשאל אותך שאלה, האם אתה רואה את הקיר הזה? מה אתה רואה עליו? קיר, או דבר תיקשור, לא מעלה ולא מוריד, זאת התשובה. התיקשור לא נותן לך שום דבר בתכלס. הקיר והתיקשור אותו הדבר, למה? נגיד שאני אנבא לך את העתיד, מה זה ייתן לך?
שאלה: אני כביכול יחשוב על מה יהיה, אני כביכול יודע מה יהיה.
אליעד: אני למשל אנבא לך בתיקשור מיוחד את הלוטו, מה זה נתן לך אם זכית בלוטו?
שאלה: לא, למשל מה מישהו חושב עלי.
אליעד: מה זה ייתן לך? תדע איך לדבר איתו, אז דיברת איתו, מה זה נותן לך? בא נגיד תקשור שאתה יכול לשלוט במחשבות של האנשים. מה זה נותן?
שאלה: כלום.
אליעד: נגיד שאתה אלוהים, הרי כולם מתקשרים עם מלאכים או עם ישויות, מי עומד מעל כולם. אלוהים, שהוא הישות העליונה, בא נגיד שאתה הופך להיות אלוהים, אתה המתקשר העליון, מה זה נתן לך? תחשוב שכול מה שאלוהים יכול לעשות גם אתה יכול לעשות, מה שאתה רוצה אתה יכול לעשות, מה זה נותן לך? אתה יכול לנבא עתידות, לשלוט בגורלות, מה שאתה רוצה, מה זה נתן? נגיד זה נתן לך לשנות את המציאות. נגיד שינית אותה, מה זה נותן לך? האם עכשיו אתה מרוצה?
שאלה: כן
אליעד: כן, בא נבדוק
שאלה: אם שיניתי אותה?
אליעד: למה שינית אותה לדוגמה? למשל היית משנה שכולם יהיו שמחים, בסדר? כל אחד מקבל את כל מה שהוא רוצה, ועכשיו מה? הפסקת, סיימת? מה עכשיו, עשית שכולם מקבלים את מה שהם רוצים, מה עכשיו?
שאלה: כלום, כולם מרוצים.
אליעד: אבל מה עכשיו, מה הלאה? אתה כאלוהים, עשית שכולם מקבלים את מה שהם רוצים, מה אתה עושה הלאה? הפסקת לעשות?
שאלה: כן
אליעד: עכשיו ברצינות, תנסה לעצום את העיניים ולדמיין שבאמת כל מה שאתה רוצה יש לך, הכל, הכל, הכל, מה שאתה רוצה יש לך, עכשיו השאלה הפשוטה היא האם אתה חווה שהרצון שלך נעלם? או שאתה עדיין מרגיש, שאתה רוצה לשנות משהו?
שאלה: אי אפשר להגיע למצב...
אליעד: אני אמרתי שאפשר או אי אפשר
שאלה: הרצון עדיין נשאר
אליעד: מה זה אומר בעצם?
שאלה: שזה לא נותן כלום.
אליעד: הבנת את זה? מה ההוכחה שגם אם תהיה אלוהים לא תעצור. נניח שלאלוהים יש יכולת אין סופית לעשות הכל, ואתה עושה הכל כרצונך, כל מה שאתה רוצה עשית, מה ההוכחה שאתה עדיין לא תהיה מרוצה? זה שאני עכשיו מדבר ושיש פה קיר וחדר זאת הוכחה שגם אם תהיה אלוהים אתה עדיין לא תהיה מרוצה. איך זה מוכיח? את מבינה איך זה מוכיח? הוא אמר שאם הוא אלוהים הרצונות שלו ייעלמו, ואני אומר לו שזה שיש פה קיר, זה הוכחה שגם אם תהיה אלוהים הרצונות שלך ימשיכו. את מבינה איך זה מוכיח?
שאלה: כן, כל עוד יש אני ועוד משהו יש חוסר שביעות רצון.
אליעד: זה נכון, אבל אני אומר משהו אחר, היא אמרה שכול עוד יש אתה ועוד משהו אז תמיד חסר משהו ואתה לא מרוצה, תמיד חסר לך משהו, אתה לא השלם, אתה תמיד חלק. אבל למה זה שיש קיר זה מוכיח שגם אם תהיה אלוהים לא תהיה מרוצה? מסיבה פשוטה, מי עושה את הקיר? אלוהים, אם היכולת שלו היא בלתי מוגבלת, אז הוא אמור להיות מרוצה ולהפסיק, אבל הוא לא מפסיק אף פעם, עובדה שהוא לא מפסיק, זה לא מספיק טוב לו. אם אלוהים היה מאושר, אז הוא לא היה צריך לעשות את כולם מאושרים, מה אכפת לו אם הם מאושרים או לא. תסביר מה הבנת?
שאלה: לא הבנתי.
אליעד: נסביר זאת שוב, יש כאן קיר, יש משהו שכרגע גורם לקיר להיות פה, מה גורם לו להיות פה? אלוהים, יש כוח שכרגע גורם לקיר להיות פה ולך לא להבין אותי, בסדר? מה אמרת? אמרת שאם היית אלוהים היית עושה שכולם יהיו מאושרים, אבל כבר שהסתכלת לתוכך ראית שאם כולם יהיו מאושרים אתה עדיין תרצה רצונות. למשל אנשים רוצים להתעשר, אבל אומרים להם, גם אם תהיו עשירים לא תהיה מאושרים, והם אומרים, איך אתה יודע? תסתכלו, כל העשירים לא מאושרים, אז הם אומרים לך, לי זה לא יקרה, הם לא יודעים איך להשתמש בכסף, אבל אם לי יהיה את הכסף אני אהיה מאושר. עכשיו אני אומר לך תקשיב, גם אם תהיה אלוהים אתה עדיין לא תהיה מאושר, אתה תשאל אותי, איך אתה יודע? אז אני אומר לך תסתכל לתוכך ותראה איך הרצון שלך לא נעלם, אז אתה אומר אולי הוא כן יעלם? ומה ההוכחה שהוא לא יעלם? תסתכל על אלוהים, הוא אלוהים והרצון שלו לא נעלם, זה שיש פה קיר, זה אומר שעכשיו לאלוהים יש רצון שיהיה פה קיר, זאת אומרת למרות שיש לו את כל היכולות, זה לא מעלים את הרצון שלו, כי עובדה היא שעכשיו הוא רוצה שיהיה פה קיר. הרצון תמיד קיים, זה לא יעזור, נגיד שכולם יהיו מאושרים, אז תגיד איזה עולם משעמם זה, אז נעשה מדוכאים, מדוכאים בא נעשה מאושרים. זה כל הזמן משתנה, ולמה זה? בגלל מה שהיא אמרה, מה היא אמרה? כעיקרון כל זמן שיש שניים, כל זמן שיש משהו ועוד משהו אתה תמיד תרצה את הדבר השני, תמיד, אם תהיה אלוהים תגיד שנמאס לי שאני יודע הכל, רוצה לא לדעת הכל, רוצה להיות אדם שלא יודע. יש סרט שנקרא ברוס הגדול מכולם, שהוא מנסה להיות אלוהים, יום אחד הוא בא להתלונן לאלוהים, אז אלוהים אמר לו, טוב תחליף אותי לשבוע, אז הוא מחליף את אלוהים לשבוע, ואז הוא קולט איזה כאב ראש זה, אז כאשר הוא מקבל אימליים, הודעות מה האנשים מתפללים, הוא פותח ורואה טריליון אימליים בשנייה, כל אחד והרצונות שלו, ואז מה הוא עושה, יש במחשב של אלוהים תדחה או תאשר או תן תזכורת, אז הוא אומר למה שאני אסתבך, הוא עושה קונטרול A על כל הבקשות ומאשר אותם. וכמובן שהעולם נהרס טיק טק, כי יש אחד שרוצה לרצוח ויש לו אישור וכך העולם נהרס.
מה שאני בא להגיד זה שגם אלוהים לא מרוצה, עכשיו למשל כשאתה מתחיל לקרוא מחשבות של אחרים, מתי שהוא זה מתחיל להציק לך, כי אתה לא רוצה לדעת מה הם חושבים, אתה אומר אני רוצה לחיות בתמימות בהפתעה. אם היית יודע תמיד מה יהיה אי אפשר היה להפתיע אותך לדוגמה, אז אתה מאבד את ההתלהבות, את ההתחדשות. אין לך יותר אתגרים בחיים, נכון? אם אתה יכול לעשות הכל כל הזמן אז אין לך אתגרים וזה כבר לא מעניין. כך את רבי נחמן לדוגמה, רבי נתן אמר לרבי נחמן, יום אחד אתה תצליח לסיים את מה שאתה רוצה, רבי נחמן אמר לו, אני כבר ניצחתי ואנצח, אני כבר גמרתי ואגמור, אני לא צריך לנצח אני כבר ניצחתי, אבל מה הכוונה, יש כאן דילמה מאוד רצינית, כרגע יש אינטראקציה, שלי עם העולם, נדבר עכשיו עלי, אני נהנה מהאינטראקציה הזאת עם העולם, אני עכשיו עושה פה פעולה, ולפעולה יש תכלית פורמאלית, מה התכלית שלשמה אני עושה את הפעולה כדי שכול מי שנמצא פה יהיה לו את השכל שלי, 11.01
שיהיה מאושר כמוני, ואז אני אומר לעצמי, נגיד שאתה מחר קם בבוקר, קרה נס, כולם הבינו אותך, כולם מסכימים איתך, או קי, מה עכשיו? אז מה? כמו שהוא אמר שכולם יהיו מאושרים, אז מה? אז שוב אתה אומר מה נעשה עכשיו? זה לא נתן כלום, אתה מבין? אני לדוגמה לא באמת יכול לרצות להצליח במירכאות, כי אני יודע שגם אם אני אגיע לשם, קודם כל מצד האמת זה אחד, והכל כבר טוב, ולא צריך להצליח כי הכל טוב בכל מקרה, אבל דבר שני, מי שיש לו קצת שכל מבין שגם אם הוא יהיה שם הוא שוב ירצה משהו אחר, זה לא משנה. למשל אדם רוצה לשנות מקום עבודה, הוא אומר אם אני יעבוד שם יהיה לי יותר טוב, אבל כשהוא מגיע לשם הוא מגלה שזה לא יותר טוב, אבל אם יש לו שכל והוא מבין את זה, אז הוא עדיין מתקדם בעבודה, כדי להגיע לשם, אבל הוא תמיד זוכר ששם זה לא יותר טוב, הוא נהנה מהדרך, מהאינטראקציה, כי זה לא באמת משנה. אני אתן לך דוגמה, נגיד שיש X אנשים, הוא יגיד אני לא רוצה X אנשים אני רוצה מאה אלף, מיליון, טריליון, מיליארד אנשים, מה זה נתן? יש טריליון מה זה משנה? נגיד עכשיו כל האנשים בכדור הארץ היו שומעים מה אני מדבר, זה גם היה דיכאון, הייתי אומר ולמה החייזרים לא שומעים אותי? ולמה הקיר לא שומע אותי? ולמה בעלי החיים לא שומעים אותי? ונניח שכולם ישמעו אותך, מה זה נתן? זה לא משנה, אם אתה מבין את זה אז אתה נהנה מהדינאמיקה, לא אכפת לך כמויות, השאלה היא האם אתה נהנה מהפעילות השוטפת, האם את נהנית מעצם העבודה או רק מהדאווין שמסביב? אם אתה נהנה מעצם העבודה זה טוב, לא אכפת לך, אם אתה נהנה ממה שאתה עושה וכיף לך ממה שאתה עושה, אז לא אכפת לך אם אתה המנכ"ל או העובד ניקיון, או כמה אתה מרוויח, נניח שאתה מרוויח כמה שאתה צריך, ולא משנה לך אם יקדמו אותך או לא, העיקר אתה נהנה ממה שאתה עושה, כי אתה נהנה מעצם הפעולה, אבל אם אתה לא נהנה ממה שאתה עושה, אז זה לא משנה שאתה המנכ"ל. אם אתה המנכ"ל אז אחרי שבוע זה נמאס לך, אתה אומר מה זה נתן לי שאני המנהל, רק צרה יותר גדולה.
אם לאדם יש שכל, שהוא זוכר ששם זה לא יותר טוב מפה, אז הוא נהנה מעצם האינטראקציה.
הוא לא משקר לעצמו לצורך העניין. אדם ששקרן / טיפש זה אותו הדבר, יגיד שם יהיה יותר טוב, אם אני רק אגיע? אם אני רק ירוויח?
שאלה: זה רק מהשכל שלך.
אליעד: כי ככה הרגילו אותך לחשוב, האדם אף פעם לא בדק, הרגילו את האדם לעבוד כדי לשרוד, אף אחד לא שואל אבל אחרי שאני שורד אני מת, אז מה כל הלחץ? בגיל אפס מרגילים אותך שאם לא תלמד כשתהיה גדול לא תמצא עבודה, ולא תרוויח כסף, ולא תוכל לשרוד.
בא נחזור לשאלת המתקשרים, שאלת אותי מה דעתי על המתקשרים, זה לא נותן כלום.
שאלה: יש כאלה שמתקשרים עם ישויות.
אליעד: מצד האמת כל האנשים מתקשרים עם אלוהים כל הזמן.
שאלה: שזה הישות הכי גבוהה?
אליעד: כן, נגיד שאתה עכשיו מדבר עם מלאך, מי גורם לו לדבר איתך? אלוהים, הכוח הראשון, לא דווקא אלוהים, אתה תמיד מדבר עם אלוהים, עכשיו כרגע אתה גם מדבר עם אלוהים, יש שתי אפשרויות, או שאני אלוהים, ואתה מדבר איתי או שאלוהים מדבר דרכי, אני כישות מצומצמת לא יכול לעשות שום פעולה בלי שיהיה כוח אחר שיפעיל אותי, נכון? רובוט לא יכול לעשות שום פעולה בלי שיפעילו אותו, נכון? אתה גם רובוט, אתה לא מפעיל את עצמך, אתה לא מניע את התודעה של עצמך, אתה לא מחליט עכשיו אני אהיה קיים, אתה לא מפעיל את הרצון, ולא יכול לשלוט במחשבה, היא פועלת. זאת אומרת שיש משהו שמפעיל אותי, אותך, את הכל. למעשה אם מי אתה מתקשר עכשיו? עם אלוהים. למשל אתה קורא עיתון בבוקר, אם מי אתה מתקשר? עם אלוהים, אלוהים משדר לך וגם משדר אותך בו זמנית.
שאלה: קיים בכלל תיקשור עם מלאכים?
אליעד: עניתי לך אין לזה משמעות. אני אתן לך דוגמה, נניח שאני יושב מול האינטרנט ויש לך מצלמה, אתה תמיד מדבר מאחורי המצלמה לא למצלמה, לכן אין דבר כזה לתקשר עם שום דבר חוץ מאלוהים. אתה תמיד מתקשר עם אלוהים, כשאתה מדבר עם בן אדם אתה בעצם מדבר עם אלוהים דרך הבן אדם, זה תמיד אחד, הבנת את הנקודה. יש כוח אחד שעושה את הכל כל הזמן, בן אם הוא עושה את זה דרך אדם או דרך עיתון או דרך עלה שנופל מלמעלה. גם עלה שנופל אומר לך משהו. למשל הכוס עכשיו נשברת, זה גורם לך לחוות משהו, נכון? זה אלוהים שתיקשר איתך, באמצעות שבירה של כוס. זה תמיד אותו דבר, אז אין משמעות אם הוא תקשר איתך באמצעות שבירה של כוס או באמצעות מלאך, כאילו מה זה משנה. מה זה מלאך? מלאך זה שליח.
שאלה: אני תוהה מה זה נותן לי כדי לחיות בעולם הזה.
אליעד: זוהי חוויה אחרת, אם מישהו צועק עליך את שואלת מה הוא רוצה ממני, את לא מסתכלת על הדברים מפרספקטיבה של הוא מולי או נגדי, הוא שולט בי, אני שולטת בו. יש כוח אחד שמפעיל את הכל, את בראש שלך חושבת, אם אני אגיד לו ככה הוא יעשה ככה, אם אגיד לו אחרת יהיה אחרת. אבל זה לא תלוי בך, אם מה שהוא יעשה לא יהיה תלוי בך, גם מה שאת תעשי לא יהיה תלוי בך.
שאלה: המחשבות שלנו תשעים אחוז אי אפשר לבסס אותם, אין להם בסיס אמיתי. ואם אתה שואל מה האמת אתה בעצם לא מתחבר לשכל שלך, אתה מתחבר לשכל אחר.
אליעד: בהתחלה כשאתה שואל מה האמת, מה הוא אמר? כשאתה שואל מה האמת זה מחבר אותך למה שבחוץ. אנחנו מדברים עכשיו על הפרספקטיבה שאתה כאילו מסתכל מבחוץ על הכל, כשאתה מבין שמשהו אחד מניע את הכל, ואז היא שאלה מה זה נותן לתחושה? בהתחלה כשאתה שואל מה האמת, אתה שואל מה האמת לפי השכל שלך, אתה לא יכול לשאול מה האמת לפי השכל שלו, בא נעשה טריק כזה, שכול פעם שתרצה לשאול מה האמת, תשאל מה אליעד חושב על זה. אולי זה יעבוד לך. אינך יכול לשאול מה האמת, כי אינך יודע מה האמת הגדולה, אלא מה על ידי זה שהאדם שואל מה האמת? מה האמת? בסוף הוא מתחבר לדבר הגדול. זה כמו שיש את השכל של האדם, ואלוהים נמצא מאחור, הוא נמצא מאחורי כל הסרט, אז אם אתה מתחבר פנימה לתוכך, אתה לאט לאט נכנס פנימה עד שאתה מגיע לכתר, לגבול, זה נקרא מאציל ונאצל, יש הבדלה בין התודעה שלך לבין התודעה של אלוהים, ואם אתה ממשיך לחפור פנימה, פנימה, פנימה, אתה מגיע לדבר שממנו אתה עשוי שהוא אלוהים. שאלת לגבי תיקשור, וזה קישקוש, למה? כי אתה אלוהים בכלל, אתה שוכח את זה, אבל אם היית מבין את זה, היית מבין שאתה בכלל אלוהים שמדבר, ולא היית צריך לתקשר עם מישהו, אתה אלוהים בכלל מה אתה צריך לתקשר? אם היית חווה את זה, ונגיד שאני אומר משהו זה לא נקרא תיקשור? זה מה שאלוהים אמר, זה לא שאני מתקשר עם אלוהים? אבל אם אתה מגיע בשכל שלך להבנה מסוימת שהיא שווה לאלוהים אז כל מה שאתה אומר זה אלוהים אמר.
אליעד: בעיקרון יש הרבה סוגי תיקשור, אז תשאל על סוג של תיקשור.
שאלה: סוג של מתקשרים שאומרים לך את העתיד והעבר.
אליעד: אתה לא הבנת אותי, יש כל מיני סוגים, כאלה שאומרים לך את העבר ויש כאלה שרואים את העבר בהרבה צורות, כמו אחד שקורא את כתב היד שלך ויגיד לך מה עשית בעבר, אני לא יודע אם זה נקרא תיקשור. יש כאלה שמנבאים עתידות, לזה אתה יכול לקרוא תיקשור, ויש מתקשרים שמכוונים בחיים. יש כל מיני ווריאציות. יש כאלה שמתקשרים עם חייזרים, עם מלאכים, השאלה מה אתה שואל. תן דוגמה, תפרט את השאלה.
שאלה: יש כאלו שמתקשרים עם טארוט.
אליעד: בו אשאל אותך שאלה, האם אתה רואה את הקיר הזה? מה אתה רואה עליו? קיר, או דבר תיקשור, לא מעלה ולא מוריד, זאת התשובה. התיקשור לא נותן לך שום דבר בתכלס. הקיר והתיקשור אותו הדבר, למה? נגיד שאני אנבא לך את העתיד, מה זה ייתן לך?
שאלה: אני כביכול יחשוב על מה יהיה, אני כביכול יודע מה יהיה.
אליעד: אני למשל אנבא לך בתיקשור מיוחד את הלוטו, מה זה נתן לך אם זכית בלוטו?
שאלה: לא, למשל מה מישהו חושב עלי.
אליעד: מה זה ייתן לך? תדע איך לדבר איתו, אז דיברת איתו, מה זה נותן לך? בא נגיד תקשור שאתה יכול לשלוט במחשבות של האנשים. מה זה נותן?
שאלה: כלום.
אליעד: נגיד שאתה אלוהים, הרי כולם מתקשרים עם מלאכים או עם ישויות, מי עומד מעל כולם. אלוהים, שהוא הישות העליונה, בא נגיד שאתה הופך להיות אלוהים, אתה המתקשר העליון, מה זה נתן לך? תחשוב שכול מה שאלוהים יכול לעשות גם אתה יכול לעשות, מה שאתה רוצה אתה יכול לעשות, מה זה נותן לך? אתה יכול לנבא עתידות, לשלוט בגורלות, מה שאתה רוצה, מה זה נתן? נגיד זה נתן לך לשנות את המציאות. נגיד שינית אותה, מה זה נותן לך? האם עכשיו אתה מרוצה?
שאלה: כן
אליעד: כן, בא נבדוק
שאלה: אם שיניתי אותה?
אליעד: למה שינית אותה לדוגמה? למשל היית משנה שכולם יהיו שמחים, בסדר? כל אחד מקבל את כל מה שהוא רוצה, ועכשיו מה? הפסקת, סיימת? מה עכשיו, עשית שכולם מקבלים את מה שהם רוצים, מה עכשיו?
שאלה: כלום, כולם מרוצים.
אליעד: אבל מה עכשיו, מה הלאה? אתה כאלוהים, עשית שכולם מקבלים את מה שהם רוצים, מה אתה עושה הלאה? הפסקת לעשות?
שאלה: כן
אליעד: עכשיו ברצינות, תנסה לעצום את העיניים ולדמיין שבאמת כל מה שאתה רוצה יש לך, הכל, הכל, הכל, מה שאתה רוצה יש לך, עכשיו השאלה הפשוטה היא האם אתה חווה שהרצון שלך נעלם? או שאתה עדיין מרגיש, שאתה רוצה לשנות משהו?
שאלה: אי אפשר להגיע למצב...
אליעד: אני אמרתי שאפשר או אי אפשר
שאלה: הרצון עדיין נשאר
אליעד: מה זה אומר בעצם?
שאלה: שזה לא נותן כלום.
אליעד: הבנת את זה? מה ההוכחה שגם אם תהיה אלוהים לא תעצור. נניח שלאלוהים יש יכולת אין סופית לעשות הכל, ואתה עושה הכל כרצונך, כל מה שאתה רוצה עשית, מה ההוכחה שאתה עדיין לא תהיה מרוצה? זה שאני עכשיו מדבר ושיש פה קיר וחדר זאת הוכחה שגם אם תהיה אלוהים אתה עדיין לא תהיה מרוצה. איך זה מוכיח? את מבינה איך זה מוכיח? הוא אמר שאם הוא אלוהים הרצונות שלו ייעלמו, ואני אומר לו שזה שיש פה קיר, זה הוכחה שגם אם תהיה אלוהים הרצונות שלך ימשיכו. את מבינה איך זה מוכיח?
שאלה: כן, כל עוד יש אני ועוד משהו יש חוסר שביעות רצון.
אליעד: זה נכון, אבל אני אומר משהו אחר, היא אמרה שכול עוד יש אתה ועוד משהו אז תמיד חסר משהו ואתה לא מרוצה, תמיד חסר לך משהו, אתה לא השלם, אתה תמיד חלק. אבל למה זה שיש קיר זה מוכיח שגם אם תהיה אלוהים לא תהיה מרוצה? מסיבה פשוטה, מי עושה את הקיר? אלוהים, אם היכולת שלו היא בלתי מוגבלת, אז הוא אמור להיות מרוצה ולהפסיק, אבל הוא לא מפסיק אף פעם, עובדה שהוא לא מפסיק, זה לא מספיק טוב לו. אם אלוהים היה מאושר, אז הוא לא היה צריך לעשות את כולם מאושרים, מה אכפת לו אם הם מאושרים או לא. תסביר מה הבנת?
שאלה: לא הבנתי.
אליעד: נסביר זאת שוב, יש כאן קיר, יש משהו שכרגע גורם לקיר להיות פה, מה גורם לו להיות פה? אלוהים, יש כוח שכרגע גורם לקיר להיות פה ולך לא להבין אותי, בסדר? מה אמרת? אמרת שאם היית אלוהים היית עושה שכולם יהיו מאושרים, אבל כבר שהסתכלת לתוכך ראית שאם כולם יהיו מאושרים אתה עדיין תרצה רצונות. למשל אנשים רוצים להתעשר, אבל אומרים להם, גם אם תהיו עשירים לא תהיה מאושרים, והם אומרים, איך אתה יודע? תסתכלו, כל העשירים לא מאושרים, אז הם אומרים לך, לי זה לא יקרה, הם לא יודעים איך להשתמש בכסף, אבל אם לי יהיה את הכסף אני אהיה מאושר. עכשיו אני אומר לך תקשיב, גם אם תהיה אלוהים אתה עדיין לא תהיה מאושר, אתה תשאל אותי, איך אתה יודע? אז אני אומר לך תסתכל לתוכך ותראה איך הרצון שלך לא נעלם, אז אתה אומר אולי הוא כן יעלם? ומה ההוכחה שהוא לא יעלם? תסתכל על אלוהים, הוא אלוהים והרצון שלו לא נעלם, זה שיש פה קיר, זה אומר שעכשיו לאלוהים יש רצון שיהיה פה קיר, זאת אומרת למרות שיש לו את כל היכולות, זה לא מעלים את הרצון שלו, כי עובדה היא שעכשיו הוא רוצה שיהיה פה קיר. הרצון תמיד קיים, זה לא יעזור, נגיד שכולם יהיו מאושרים, אז תגיד איזה עולם משעמם זה, אז נעשה מדוכאים, מדוכאים בא נעשה מאושרים. זה כל הזמן משתנה, ולמה זה? בגלל מה שהיא אמרה, מה היא אמרה? כעיקרון כל זמן שיש שניים, כל זמן שיש משהו ועוד משהו אתה תמיד תרצה את הדבר השני, תמיד, אם תהיה אלוהים תגיד שנמאס לי שאני יודע הכל, רוצה לא לדעת הכל, רוצה להיות אדם שלא יודע. יש סרט שנקרא ברוס הגדול מכולם, שהוא מנסה להיות אלוהים, יום אחד הוא בא להתלונן לאלוהים, אז אלוהים אמר לו, טוב תחליף אותי לשבוע, אז הוא מחליף את אלוהים לשבוע, ואז הוא קולט איזה כאב ראש זה, אז כאשר הוא מקבל אימליים, הודעות מה האנשים מתפללים, הוא פותח ורואה טריליון אימליים בשנייה, כל אחד והרצונות שלו, ואז מה הוא עושה, יש במחשב של אלוהים תדחה או תאשר או תן תזכורת, אז הוא אומר למה שאני אסתבך, הוא עושה קונטרול A על כל הבקשות ומאשר אותם. וכמובן שהעולם נהרס טיק טק, כי יש אחד שרוצה לרצוח ויש לו אישור וכך העולם נהרס.
מה שאני בא להגיד זה שגם אלוהים לא מרוצה, עכשיו למשל כשאתה מתחיל לקרוא מחשבות של אחרים, מתי שהוא זה מתחיל להציק לך, כי אתה לא רוצה לדעת מה הם חושבים, אתה אומר אני רוצה לחיות בתמימות בהפתעה. אם היית יודע תמיד מה יהיה אי אפשר היה להפתיע אותך לדוגמה, אז אתה מאבד את ההתלהבות, את ההתחדשות. אין לך יותר אתגרים בחיים, נכון? אם אתה יכול לעשות הכל כל הזמן אז אין לך אתגרים וזה כבר לא מעניין. כך את רבי נחמן לדוגמה, רבי נתן אמר לרבי נחמן, יום אחד אתה תצליח לסיים את מה שאתה רוצה, רבי נחמן אמר לו, אני כבר ניצחתי ואנצח, אני כבר גמרתי ואגמור, אני לא צריך לנצח אני כבר ניצחתי, אבל מה הכוונה, יש כאן דילמה מאוד רצינית, כרגע יש אינטראקציה, שלי עם העולם, נדבר עכשיו עלי, אני נהנה מהאינטראקציה הזאת עם העולם, אני עכשיו עושה פה פעולה, ולפעולה יש תכלית פורמאלית, מה התכלית שלשמה אני עושה את הפעולה כדי שכול מי שנמצא פה יהיה לו את השכל שלי, 11.01
שיהיה מאושר כמוני, ואז אני אומר לעצמי, נגיד שאתה מחר קם בבוקר, קרה נס, כולם הבינו אותך, כולם מסכימים איתך, או קי, מה עכשיו? אז מה? כמו שהוא אמר שכולם יהיו מאושרים, אז מה? אז שוב אתה אומר מה נעשה עכשיו? זה לא נתן כלום, אתה מבין? אני לדוגמה לא באמת יכול לרצות להצליח במירכאות, כי אני יודע שגם אם אני אגיע לשם, קודם כל מצד האמת זה אחד, והכל כבר טוב, ולא צריך להצליח כי הכל טוב בכל מקרה, אבל דבר שני, מי שיש לו קצת שכל מבין שגם אם הוא יהיה שם הוא שוב ירצה משהו אחר, זה לא משנה. למשל אדם רוצה לשנות מקום עבודה, הוא אומר אם אני יעבוד שם יהיה לי יותר טוב, אבל כשהוא מגיע לשם הוא מגלה שזה לא יותר טוב, אבל אם יש לו שכל והוא מבין את זה, אז הוא עדיין מתקדם בעבודה, כדי להגיע לשם, אבל הוא תמיד זוכר ששם זה לא יותר טוב, הוא נהנה מהדרך, מהאינטראקציה, כי זה לא באמת משנה. אני אתן לך דוגמה, נגיד שיש X אנשים, הוא יגיד אני לא רוצה X אנשים אני רוצה מאה אלף, מיליון, טריליון, מיליארד אנשים, מה זה נתן? יש טריליון מה זה משנה? נגיד עכשיו כל האנשים בכדור הארץ היו שומעים מה אני מדבר, זה גם היה דיכאון, הייתי אומר ולמה החייזרים לא שומעים אותי? ולמה הקיר לא שומע אותי? ולמה בעלי החיים לא שומעים אותי? ונניח שכולם ישמעו אותך, מה זה נתן? זה לא משנה, אם אתה מבין את זה אז אתה נהנה מהדינאמיקה, לא אכפת לך כמויות, השאלה היא האם אתה נהנה מהפעילות השוטפת, האם את נהנית מעצם העבודה או רק מהדאווין שמסביב? אם אתה נהנה מעצם העבודה זה טוב, לא אכפת לך, אם אתה נהנה ממה שאתה עושה וכיף לך ממה שאתה עושה, אז לא אכפת לך אם אתה המנכ"ל או העובד ניקיון, או כמה אתה מרוויח, נניח שאתה מרוויח כמה שאתה צריך, ולא משנה לך אם יקדמו אותך או לא, העיקר אתה נהנה ממה שאתה עושה, כי אתה נהנה מעצם הפעולה, אבל אם אתה לא נהנה ממה שאתה עושה, אז זה לא משנה שאתה המנכ"ל. אם אתה המנכ"ל אז אחרי שבוע זה נמאס לך, אתה אומר מה זה נתן לי שאני המנהל, רק צרה יותר גדולה.
אם לאדם יש שכל, שהוא זוכר ששם זה לא יותר טוב מפה, אז הוא נהנה מעצם האינטראקציה.
הוא לא משקר לעצמו לצורך העניין. אדם ששקרן / טיפש זה אותו הדבר, יגיד שם יהיה יותר טוב, אם אני רק אגיע? אם אני רק ירוויח?
שאלה: זה רק מהשכל שלך.
אליעד: כי ככה הרגילו אותך לחשוב, האדם אף פעם לא בדק, הרגילו את האדם לעבוד כדי לשרוד, אף אחד לא שואל אבל אחרי שאני שורד אני מת, אז מה כל הלחץ? בגיל אפס מרגילים אותך שאם לא תלמד כשתהיה גדול לא תמצא עבודה, ולא תרוויח כסף, ולא תוכל לשרוד.
בא נחזור לשאלת המתקשרים, שאלת אותי מה דעתי על המתקשרים, זה לא נותן כלום.
שאלה: יש כאלה שמתקשרים עם ישויות.
אליעד: מצד האמת כל האנשים מתקשרים עם אלוהים כל הזמן.
שאלה: שזה הישות הכי גבוהה?
אליעד: כן, נגיד שאתה עכשיו מדבר עם מלאך, מי גורם לו לדבר איתך? אלוהים, הכוח הראשון, לא דווקא אלוהים, אתה תמיד מדבר עם אלוהים, עכשיו כרגע אתה גם מדבר עם אלוהים, יש שתי אפשרויות, או שאני אלוהים, ואתה מדבר איתי או שאלוהים מדבר דרכי, אני כישות מצומצמת לא יכול לעשות שום פעולה בלי שיהיה כוח אחר שיפעיל אותי, נכון? רובוט לא יכול לעשות שום פעולה בלי שיפעילו אותו, נכון? אתה גם רובוט, אתה לא מפעיל את עצמך, אתה לא מניע את התודעה של עצמך, אתה לא מחליט עכשיו אני אהיה קיים, אתה לא מפעיל את הרצון, ולא יכול לשלוט במחשבה, היא פועלת. זאת אומרת שיש משהו שמפעיל אותי, אותך, את הכל. למעשה אם מי אתה מתקשר עכשיו? עם אלוהים. למשל אתה קורא עיתון בבוקר, אם מי אתה מתקשר? עם אלוהים, אלוהים משדר לך וגם משדר אותך בו זמנית.
שאלה: קיים בכלל תיקשור עם מלאכים?
אליעד: עניתי לך אין לזה משמעות. אני אתן לך דוגמה, נניח שאני יושב מול האינטרנט ויש לך מצלמה, אתה תמיד מדבר מאחורי המצלמה לא למצלמה, לכן אין דבר כזה לתקשר עם שום דבר חוץ מאלוהים. אתה תמיד מתקשר עם אלוהים, כשאתה מדבר עם בן אדם אתה בעצם מדבר עם אלוהים דרך הבן אדם, זה תמיד אחד, הבנת את הנקודה. יש כוח אחד שעושה את הכל כל הזמן, בן אם הוא עושה את זה דרך אדם או דרך עיתון או דרך עלה שנופל מלמעלה. גם עלה שנופל אומר לך משהו. למשל הכוס עכשיו נשברת, זה גורם לך לחוות משהו, נכון? זה אלוהים שתיקשר איתך, באמצעות שבירה של כוס. זה תמיד אותו דבר, אז אין משמעות אם הוא תקשר איתך באמצעות שבירה של כוס או באמצעות מלאך, כאילו מה זה משנה. מה זה מלאך? מלאך זה שליח.
שאלה: אני תוהה מה זה נותן לי כדי לחיות בעולם הזה.
אליעד: זוהי חוויה אחרת, אם מישהו צועק עליך את שואלת מה הוא רוצה ממני, את לא מסתכלת על הדברים מפרספקטיבה של הוא מולי או נגדי, הוא שולט בי, אני שולטת בו. יש כוח אחד שמפעיל את הכל, את בראש שלך חושבת, אם אני אגיד לו ככה הוא יעשה ככה, אם אגיד לו אחרת יהיה אחרת. אבל זה לא תלוי בך, אם מה שהוא יעשה לא יהיה תלוי בך, גם מה שאת תעשי לא יהיה תלוי בך.
שאלה: המחשבות שלנו תשעים אחוז אי אפשר לבסס אותם, אין להם בסיס אמיתי. ואם אתה שואל מה האמת אתה בעצם לא מתחבר לשכל שלך, אתה מתחבר לשכל אחר.
אליעד: בהתחלה כשאתה שואל מה האמת, מה הוא אמר? כשאתה שואל מה האמת זה מחבר אותך למה שבחוץ. אנחנו מדברים עכשיו על הפרספקטיבה שאתה כאילו מסתכל מבחוץ על הכל, כשאתה מבין שמשהו אחד מניע את הכל, ואז היא שאלה מה זה נותן לתחושה? בהתחלה כשאתה שואל מה האמת, אתה שואל מה האמת לפי השכל שלך, אתה לא יכול לשאול מה האמת לפי השכל שלו, בא נעשה טריק כזה, שכול פעם שתרצה לשאול מה האמת, תשאל מה אליעד חושב על זה. אולי זה יעבוד לך. אינך יכול לשאול מה האמת, כי אינך יודע מה האמת הגדולה, אלא מה על ידי זה שהאדם שואל מה האמת? מה האמת? בסוף הוא מתחבר לדבר הגדול. זה כמו שיש את השכל של האדם, ואלוהים נמצא מאחור, הוא נמצא מאחורי כל הסרט, אז אם אתה מתחבר פנימה לתוכך, אתה לאט לאט נכנס פנימה עד שאתה מגיע לכתר, לגבול, זה נקרא מאציל ונאצל, יש הבדלה בין התודעה שלך לבין התודעה של אלוהים, ואם אתה ממשיך לחפור פנימה, פנימה, פנימה, אתה מגיע לדבר שממנו אתה עשוי שהוא אלוהים. שאלת לגבי תיקשור, וזה קישקוש, למה? כי אתה אלוהים בכלל, אתה שוכח את זה, אבל אם היית מבין את זה, היית מבין שאתה בכלל אלוהים שמדבר, ולא היית צריך לתקשר עם מישהו, אתה אלוהים בכלל מה אתה צריך לתקשר? אם היית חווה את זה, ונגיד שאני אומר משהו זה לא נקרא תיקשור? זה מה שאלוהים אמר, זה לא שאני מתקשר עם אלוהים? אבל אם אתה מגיע בשכל שלך להבנה מסוימת שהיא שווה לאלוהים אז כל מה שאתה אומר זה אלוהים אמר.
עכשיו אני רוצה לעבור נושא, האם האמת היא טובה או לא טובה? אני רוצה להסביר את העניין, אנשים ששומעים את מה שאני אומר, זה עושה להם פלאות בחיים, או שזה דופק אותם, זה עושה פלאות משני הצדדים, אני רוצה להסביר את העניין. אני בעצם מביא שכל מסוים, השכל הזה תלוי באיזה דרגה הבן אדם נמצא, אם הבן אדם בדרגה נמוכה השכל הזה מאוד עוזר לו, מסדר לו את החיים, פותר לו בעיות, נותן לו חשיבה מובנית, הכל עובד לו. אבל בדרגות הגבוהות שם זה מתחיל לסבך אותו, עכשיו הוא צריך להתאמץ וזה לא כל כך קל. תיקחו למשל איזה גורו גדול שעשה עבודה רוחנית, ועכשיו הוא שומע שכל חדש, ותובנות חדשות, כי מה שאני אומר זה גם טוב לרמה הפרקטית היום יומית וגם לשכל הגדול, נגיד הגורו הזה לוקח את מה שאני אומר, ועכשיו הוא צריך יותר להתאמץ, כדי ליישם את הדברים, ואז הוא חווה קושי. אני אגיד לכם מה היה איתי, כאשר קראתי את רבי נחמן בהתחלה, זה כמובן סידר לי את החיים, וסידר לי את החיים לתקופה של בערך עשר שנים. ממש הייתי מתחבר לספר שלו, אם הייתי צריך משהו הייתי קורא וזה היה ממש פיקס, ממש סידר לי את כל הדברים. אחרי עשר שנים בערך, זה עשה את העבודה טוב מדי, מה זאת אומרת עשה את העבודה טוב מדי? זה גרם לי שכול מה שרציתי היה לי, מתי האדם מאושר? כאשר הוא מצליח להשיג עוד מטרה, ועוד מטרה, והדברים מסתדרים לו, ובגלל שהקשבתי לעצות שלו הכל הסתדר לי, וכשהכל הסתדר לי אז התחילה הבעיה, זאת הבעיה שהכל כאילו כרצונך, האנשים חיים באשליה עקרונית שאומרת שאם יהיה לך את מה שאתה רוצה יהיה לך טוב. למשל יש לך בעיה בעבודה ואתה שומע עצה שלי, אתה מיישם אותה ואז זה פותר לך את הבעיה, ואז אתה נהיה מאושר, למה? כי יש לך אשליה בראש שאתה כאילו מתקרב לצורת המציאות שלך. יש לך בראש תמונת מציאות ומשהו לא מסתדר ואתה שומע את השכל שלי וזה מסדר לך, ואז אתה שמח. אבל אם אתה שומע לי תמיד, היית מגלה את התמונה, ואז היית מגלה שאין לך שום דבר, אתה מבין? אז היית מתחיל להסתבך באמת, אני כאילו הגעתי למה שרציתי, הגעתי לגבול שאתה כבר לא יכול ליהנות יותר, אפשר אולי לאכול יותר אבל לא ליהנות יותר, כי אתה רק חיובי, רק אמיתי, אז שאלתי איך אני נהנה יותר, איך אני מעלה את הרף? רבי נחמן כאילו גרם לי לרוץ יותר מהר, טיק טק הגעתי לקצה, ואז התחלתי להסתבך, כי שם הדברים יותר דקים, יש יותר דקויות. לדוגמה שקורה לך משהו, אתה רוצה אותו לפני שהוא קרה או אחרי שהוא קרה? הדברים צריכים להיות מאוד מדויקים. עד שהגעתי לשלב שאני ממש שנאתי את זה שהכרתי את רבי נחמן, מצד אחד הוא סידר לי את החיים ומצד שני אמרתי אם לא הייתי רץ כל כך מהר, אז אולי הייתי עוד נהנה מהאשליה שיום אחד אני אגיע למקום שהוא, כאילו הייתי חי בשקר, אבל כמובן שהוא סינדל אותי, כי אתה לא יכול לברוח, אתה כל כך אמיתי שאין לך לאן לברוח, אתה לא יכול לשקר לעצמך ששם יותר טוב, כי אתה יודע ששם לא יותר טוב, ואז לא הייתה לי כמובן ברירה, ואז התחלתי להעמיק פנימה, ואז הבנתי מה הוא באמת רצה להגיד. כי עכשיו אולי אתה לוקח את העצות שלי ומיישם אותם בחיי היום יום וזה עובד, כמו שלכולם זה עובד, כי הלוגיקה תמיד עובדת, אבל כשאני מסביר למישהו הסבר זה לא כדי להתקדם בעבודה, זה כדי להגיע לדבר האמיתי, ולהגיע לשם צריך הרבה מאמץ, מאוד קשה העניין, אבל אם אתה מתמיד ומיישם עד הסוף, אז אתה כמו שאומרים, לוקח את הכל. את כל הקופה.
שאלה: אפשר לספר חוויה, אני שמעתי להצעתך וחקרתי, וחקרתי, וחקרתי והיו לי מלחמות וזעם פנימי, הרגשתי שאני על פני תהום כזה, וגם אתמול הרגשתי כך, ואז פגשתי ידידה והתחלנו לדבר, ואז הגעתי לנקודה תוך כדי שיחה שאני לא יודע, נכנסתי לבור, אבדתי את הרגליים, הבנתי שאני לא יודע, והרגשתי שכולי נעלם, פתאום צפה תחושה שהבנתי שכול מה שאנחנו זה מחשבה, שכול מה שאני רואה זה בעצם מחשבות, ואם אני רוצה משהו פשוט אני צריך לחשוב.
אליעד: אם תתחבר למחשבה הראשונה. זה לא כל כך נכון, אם תעצום את העיניים ותדמיין מולך פיל, ותדמיין שמישהו מרביץ לו, הוא בתוך המחשבה שלך, הפיל נמצא במחשבה שלך, איפה הוא קיים? במחשבה שלך, אם הוא ממש ירצה זה יעזור לו? מי שואל אותו בכלל, אתה מחליט מה הוא חושב.
שאלה: התחושה שאני מרגיש היום היא שהכל זה תוצאה של מחשבות של אנשים. המציאות היא מחשבות שיוצאות לפועל.
אליעד: זה נכון, אבל כל המציאות היא מחשבה שכרגע נוצרת, יש כרגע ישות אחת שאפשר לקרוא לה איך שרוצים למשל כוח X, שהוא כרגע חושב את הכל, אבל כרגע הוא חושב את זה שאתה חושב שאנשים חשבו. מה הבנת?
שאלה: אני מרגיש שכול מה שאני רואה זה מה שאני רוצה.
אליעד: זה ביטוי של המחשבה שלך, כאשר אתה אומר אני למי אתה מתכוון? האם אתה מתכוון לגוף או לאני האמיתי?
זה מסביר את השאלה שלך, איך זה עוזר לי כשאני מבינה שהכל זה כוח אחד שעושה את הכל? כי אם את מספיק זמן תתבונני בזה ותחווי את זה עד לרמה כזאת שעכשיו תחווי שמשהו מדבר דרכי וגורם לך להבין אותי, זה שיש משהו אחד שמפעיל את שנינו עכשיו, בסוף תגיעי להזדהות עם הכוח שעושה, אז תחווי שאת עושה את הכל. הבנת? אז תסבירי.
שאלה: ברגע שאבין שכול מה שאני עושה זה מישהו שעובר דרכי, אז אגיע למצב שאני יכולה לעשות הכל.
אליעד: לא שאת יכולה אלא שאת עושה את הכל. זה יגרום לך להיעלם, האדם בטוח שהוא זה הישות, ואז אם הוא קולט שהוא בכלל הזרוע המבצעת אז מי אני? אני נעלם. אם האני נעלם אז מה שנשאר זה המציאות, וכשהוא אומר אני הוא מתכוון למציאות.
שאלה: מה אני בכל הסיפור הזה?
אליעד: אחרי שאת חוזרת לעצמך יש פה כמה פרספקטיבות
שאלה: זאת הייתה ההרגשה שלי, פתאום התנתקתי ואחר חזרתי לעצמי אבל נוסף לי משהו לשכל, נוסף משהו לחוויה.
אליעד: נוסף לך משהו לחוויה של המציאות. זה נקרא רצוא ושוב, מה זאת אומרת שאם כל הזמן תהיי בתודעה שאת אלוהים, אז לא תאכלי, למה שאני אוכל אם אני אלוהים? לכן זה גם וגם, לדוגמה אם האדם מאוד רעב אז הוא בלחץ כי הוא רוצה לאכול, אבל אם הוא זוכר שהוא אלוהים אז הוא לא לחוץ, אבל אם הוא רק אלוהים הוא לא יאכל, עכשיו כשאתה לומד את הדברים האלה אתה הולך לאכול, אבל אתה עדיין בחוויה שאתה גם אלוהים. גם בן אדם וגם אלוהים.
שאלה: איך מגיעים להבנה הזאת?
אליעד: פשוט מאוד על ידי הבנה. אם תביני שזה ככה אז תחווי את זה.
על ידי שתהיי אמיתית עם עצמך, עכשיו ששאלת אותי איך להגיע לחוויה הזאת, למה שאלת אותי?
שאלה: כי אני רוצה להגיע.
אליעד: ברור, אבל את חושבת שאם אני אסביר לך אז תגיעי, אבל זה לא נכון, למה? כי מי שמחליט מה תחווי זה לא אני ולא את, יש מישהו עכשיו שגורם לך לחוות משהו מסוים, זה לא משנה אם אני אסביר לך או לא. זה לא הגיוני מה שאמרתי, אבל האם הבנת? את עכשיו שואלת אותי שאלה, ואת חושבת שאם אני אתן לך תשובה זה יעזור לך, אחרת לא היית שואלת, אם הייתי אומר לך שמה שתרגישי מחר תלוי במה שאלוהים החליט שתרגישי מחר, בלי קשר למה שאנחנו מדברים כאן, אז היה טעם לשאול אותי שאלה?
שאלה: לא, אם הייתי יודעת את זה, אז לא.
אליעד: זה מה שאני אומר, אז צריך להתחיל לעשות ברור, לברר את האמת.
שאלה: איך?
אליעד: מאוד פשוט, את מתחילה מהשאלה הבסיסית ביותר, מי שולט במה שאני מרגישה? שאלה בנאלית.
שאלה: שאלתי את עצמי ועדיין איני מבינה.
אליעד: מה גילית, מה התשובה?
שאלה: שאלתי האם זה באמת תלוי בי, ובמחשבות שלי, או שלא?
אליעד: האם את רוצה לחוות את מה שאני אומר? תחליטי שאת לא רוצה לחיות יותר בהתלבטות, בלי ספקות, תגידי אני מוכנה לקבל כל תשובה בתנאי שלא יהיה בא ספק, אם את מסוגלת לקום בבוקר ולתכנן תכנונים ואין לך מושג מי שולט לך במחשבות אז זאת בעיה חמורה, את צריכה להגיד אני רוצה לדעת מה היא האמת ולא אכפת לי מה היא, גם אם זה יוציא אותי משוגעת, תביני לכל אחד יש ספק בקשר למי שולט, אבל אם אתה אומה אני רוצה לדעת מי שולט בכל מחיר, אז בסוף תחווי את זה שמשהו שולט בך, ואז תחווי שאת זה הוא. אם את מוכנה לקבל את זה שיש לך ספק, אל תבואי בתלונה שאת לא חווה את האמת, אמת וספק זה שני הפכים, למה שני הפכים?
שאלה: כי אם אני יודעת את האמת, אז אין לי ספק.
אליעד: אי אפשר גם לדעת את האמת וגם להיות בספק, זה או או. אני אומר לך לדוגמה שאת היא שמחליטה על הכל, את אומרת, אני לא חווה את זה, כי את מוכנה לחיות בספק, ולכן את לא חווה. יש פה נגיד מציאות ואת מוכנה לא להיות בה. יש כאן שני דברים שיקדמו אותך כדי שימאס לך לחיות בספק, או שתהיי חכמה להקשיב לי עכשיו או שתסבלי בגלל הספק, ככה זה עובד תמיד. אם ממש רע לך, ואת רצית להיות מאושרת אז אמרתי לך תבדקי מי שולט ברגשות שלך, ואת אמרת אני בודקת ועדיין בספק, אם זה היה ממש נמאס לך להיות בדיכאון אז היית אומרת או שאני יוצאת מזה או שאני לא יודעת מה, שלב ראשון בכל כוחך היית בודקת מי שולט לך ברגשות.
שאלה: התחלתי לחשוב מחשבות אובדניות, והגעתי למצב שאני לא יודע כלום, והיה עוד מצב או שאני מכיל את זה או שאני מתחרפן, מזל שהייתה לידי ידידה שאמרה לי להכיל את זה, ואז חזרתי מהגיהנום.
אליעד: יש פרסומת בטלוויזיה שיש ילד שקם בבוקר ואומר שכשאני הולך לישון אני לא רוצה לקום בבוקר, ואומרים לו ואם היית הפסיכולוג שלו מה היית אומר לו? כולם בדיכאון אבל אם אני הייתי הפסיכולוג שלו הייתי אומר לו שלב ראשון תבדוק מי אחראי למה שאתה מרגיש, איך תצא מהדיכאון אם לא תדע מי אחראי למה שאתה מרגיש? למה אתה צוחק?
שאלה: כי זה מצחיק.
אליעד: אבל זה הגיוני, האדם עושה תוכניות שלמות, אני יעשה ככה וככה, ובכלל הוא לא שולט בזה, יכול להיות שהוא שולט בזה אבל אם הוא היה בטוח שהוא שולט בזה, אז הוא היה משנה. עכשיו אני אומר לך שמי שאחראי על איך את מרגישה זה רק את, את אחראית, ואם תגידי שאת רוצה להיות מאושרת, אז תהיי מאושרת. מה תגידי לי? לא אני לא שולטת בזה, נכון? אז אני אומר לך את לא שולטת בזה אז תפסיקי לרצות, אבל תגידי אני כן שולטת בזה, מה אני יכולה לעשות? הספק הורג אותך.
שאלה: האם אני שולטת או לא שולטת?
אליעד: התשובה היא שרק את יכולה לבדוק את זה.
שאלה: אבל אתה בדקת את זה אז תקצר לי.
אליעד: את רוצה את האמת? אין הבדל בין שולטת ללא שולטת, נכון שזה לא אמר לך כלום?
שאלה: זה לא אומר לי.
אליעד: יפה, את צריכה לבדוק את זה בכוחות עצמך. אני אסביר שוב, נגיד שעכשיו בא הילד עם הדיכאון, אומרים לו אם אתה רוצה להיות מאושר אתה תהיה מאושר, אבל הוא אומר אני לא שולט בזה, זאת אומרת שאם הוא היה משוכנע שהוא שולט בזה אז הוא היה מאושר כי הוא שולט בזה, אבל למה הוא לא מאושר? כי הוא לא משוכנע שהוא שולט בזה.
שאלה: זה קל, אתה שואל את עצמך מי אחראי.
אליעד: אחרי שיודעים משהו הכל קל, אבל זה לא קל בהתחלה.
שאלה: אם אתה אומר לעצמך מי שולט בזה שאני בדיכאון? אז אתה כבר שואל שאלה, ואתה אומר אני לא יודע, ואין לך שליטה על זה, אז אתה כבר יודע שאתה לא אחראי.
אליעד: זה לא נכון, עכשיו אמרת משפט שהוא לא נכון, אמרת שאז אני יודע שאני לא אחראי, זה לא נכון, אולי אתה אחראי ואתה לא יודע
שאלה: אם הייתי יודע שאני אחראי לא הייתי בדיכאון
אליעד: אולי אתה כן אחראי ואתה רק רוצה להיות בדיכאון? הרבה אנשים אומרים אני לא שולט ברצון שלי, אני לא שולט במציאות, כי אם הייתי שולט הייתי משנה אותה, נכון? הם אומרים שאם הייתי שולט הייתי עושה שאהיה שמח, אבל אולי אתה שולט וזה לא נכון, למה זה לא נכון לוגית? אולי אתה כן שולט ובתוכך משהו נדפק שאתה רוצה שהמציאות תהיה גרועה. ואתה אפילו רוצה לשקר את עצמך ולהגיד לעצמך שאתה לא שולט, ועד שהאדם לא בודק את זה במוחלטות תמיד יהיה לו את הספק, כי אם האדם היה בטוח שהוא לא שולט אז נגמר הדיון, אם האדם היה בטוח במאה אחוז שהוא לא שולט במה שהוא מרגיש, באותו רגע אין לו רצון יותר מה להרגיש, כי זה נגמר, הלא טוב שבי נגמר, נכון. אם היית בטוח שאתה לא שולט בשום דבר, אז אין טעם להתאמץ.
שאלה: לא הגיוני שאתה לא שולט.
אליעד: אין בעיה, נגיד שאתה שולט, אז תגיד בטוח שאני שולט, איך בטוח? כי זה מה שאני מרגישה, אבל מי אמר שזה נכון? אולי את מרגישה סתם, אולי עובדים עליך?
שאלה: יכול להיות שעובדים עלי, אבל לא יתכן שאנחנו פה וכל מה שאנחנו חווים ומרגישים זה לא קשור לרצונות שלנו ולעשייה שלנו.
אליעד: יש פה שולחן, מה יש יותר בעולם בני אדם או דברים דוממים?
שאלה: דברים דוממים.
אליעד: האם זה הגיוני שכול מה שעובר על הדוממים זה לא תלוי בהם, למה זה לא הגיוני לך? אולי גם את דומם.
איך את יודעת? את יודעת איך השולחן מרגיש?
שאלה: למה שהוא ירגיש?
אליעד: השולחן חושב שאת לא מרגישה, מה את שונה?
שאלה: אני יודעת.
אליעד: איך?
שאלה: כי זה שולחן. אין לו מוח.
אליעד: לך יש מוח?
שאלה: כן, יש לי מוח ויש לי תודעה
אליעד: בואי נבדוק, מה זה מוח? חתיכת בשר, אז האם הבשר חושב?
שאלה: מסתבר שכן.
אליעד: אה, אז הבשר חושב, והשולחן לא חושב?
שאלה: עובדה שכן.
אליעד: איפה המוח? איפה תודעה, היכן היא נמצאת? בתוך המוח?
שאלה: לא.
אליעד: איפה היא נמצאת? מחוץ למוח, אז אולי יש לשולחן הזה תודעה בלי מוח? את הרי הרבה אטומים שמולבשת עליהם תודעה, אז גם השולחן זה אטומים בצורה מסוימת שמולבשת עליהם תודעה.
שאלה: אני חושב עדיין שהכל זה מחשבה.
אליעד: אבל בסוף זה מגיע לנקודה שאין הבדל בין מחשבה ללא מחשבה.
שאלה: מה היא מחשבה?
אליעד: מה ההפך של מחשבה? משהו ממשי. זה כמו ששאלו מה הוא רצון, מה הוא רצון, זה החיבור של האין רצון, מה היא מחשבה זה ההפך של האין מחשבה
שאלה: מחשבה זה משהו שקיים וגם לא קיים, ואני לא יודע מה זה.
אליעד: נכון כי אתה לא יכול לתפוס אותו, אבל את השולחן אתה יכול לתפוס, אבל זה לא נכון, כי אתה תופס את זה עם המחשבה. אתה יכול לתפוס את השולחן עם המחשבה וגם יכול לחוות שאתה תופס אותו, אתה אפילו יכול להזיע, כאשר אתה עושה בראש תרגילי ספורט, אתה יכול לחוות את כל התהליכים דרך הדמיון.
כול זמן שהאדם לא בטוח אם יש לו או אין לו בחירה הוא סובל, אם האדם היה בטוח שאין לו בחירה, אז נגמר, אין לך רצון.
שאלה: השאלה היא אם יש או אין?
אליעד: אני אסביר לך כדי שתמצאי את התשובה, אמרתי את התשובה הרבה פעמים אך זה לא נתפס לך בראש, אני אסביר לך למה זה נתפס, זה לא נתפס כי את לא נחושה להבין, ולמה את לא נחושה להבין? כי נדמה לך שאפשר לחיות בעולם גם בלי להבין. אני עכשיו מסביר לך שאם לא תביני תסבלי, אם אני אשכנע אותך שאם תביני יהיה לך טוב, ואם נעשה מקל וגזר, שתהיי בטוחה שאם לא תביני תסבלי, ותהיי בטוחה שאם תביני תהיי מאושרת אז תרצי להבין, ואז תהיי מאושרת. אז אני אסביר שוב, אם האדם לא בטוח אם יש לו או אין לו בחירה - למשל אם האדם היה בטוח שיש לו בחירה אז מה שיש לו בחירה הוא משנה, מה שאין לו בחירה הוא לא משנה, ונגמר. הצרה מתחילה שהוא לא יודע אם יש לו או אין, אם האדם היה בדיכאון והיה יודע שאין לו בחירה על זה, אז הוא לא היה מנסה להילחם בזה כל הזמן, אבל הוא אומר אולי יש לי בחירה, מה אני יכול לשנות? אולי אני יעשה ככה? זאת אומרת שאם הוא היה יודע שיש לו בחירה היה לו טוב, אבל הוא לא בטוח, הרבה אנשים אומרים, אבל לא יכול להיות שיש לי בחירה, אם הייתה לי בחירה הייתי שולט בזה, אולי יש לך בחירה ואתה לא יודע שיש לך? אולי יש יהלומים ואתה לא יודע שהם קיימים, זה שאתה ככה זה לא אומר שאין לך בחירה. אני כל הזמן שאלתי שאלות וניסיתי ליישם אותם, באיזה שהוא שלב אמרתי, משהו כאן לא הגיוני, אתה מכיר את כל השיטות, מכיר את הנוסחה איך להיות מאושר, ואתה לא מצליח להיות מאושר, למה? אבל זה לא בגלל שאתה לא יודע, שאלתי את עצמי אולי אני לא רוצה להשתמש בשיטה, אבל למה אני לא רוצה להשתמש? הרי אתה רוצה להיות מאושר, וזה מה שמניע אותך כל הזמן. ואז הסתכלתי לתוכי, ואז אמרתי שלב ראשון אני חייב להבין מי שולט ברצון שלי. אם אני יעשה ויפאסאנה או אם אני אלך לסדנא אולי אהיה מאושר, אבל זה בכלל לא תלוי בך, בשעה 8 בערב ביום רביעי מישהו מחליט עבורך איך תרגיש, זה לא משנה מה עשית או לא עשית אין לזה משמעות, אם אתה מבין את זה, זה עצמו גורם לך להרגיש טוב, וכן מוציא אותך מהשיגעון שאם תעשה ככה יהיה ככה וככה לא יהיה. אבל אתה חייב להבין את זה.
הפסקה.
שאלה: אפשר לספר חוויה, אני שמעתי להצעתך וחקרתי, וחקרתי, וחקרתי והיו לי מלחמות וזעם פנימי, הרגשתי שאני על פני תהום כזה, וגם אתמול הרגשתי כך, ואז פגשתי ידידה והתחלנו לדבר, ואז הגעתי לנקודה תוך כדי שיחה שאני לא יודע, נכנסתי לבור, אבדתי את הרגליים, הבנתי שאני לא יודע, והרגשתי שכולי נעלם, פתאום צפה תחושה שהבנתי שכול מה שאנחנו זה מחשבה, שכול מה שאני רואה זה בעצם מחשבות, ואם אני רוצה משהו פשוט אני צריך לחשוב.
אליעד: אם תתחבר למחשבה הראשונה. זה לא כל כך נכון, אם תעצום את העיניים ותדמיין מולך פיל, ותדמיין שמישהו מרביץ לו, הוא בתוך המחשבה שלך, הפיל נמצא במחשבה שלך, איפה הוא קיים? במחשבה שלך, אם הוא ממש ירצה זה יעזור לו? מי שואל אותו בכלל, אתה מחליט מה הוא חושב.
שאלה: התחושה שאני מרגיש היום היא שהכל זה תוצאה של מחשבות של אנשים. המציאות היא מחשבות שיוצאות לפועל.
אליעד: זה נכון, אבל כל המציאות היא מחשבה שכרגע נוצרת, יש כרגע ישות אחת שאפשר לקרוא לה איך שרוצים למשל כוח X, שהוא כרגע חושב את הכל, אבל כרגע הוא חושב את זה שאתה חושב שאנשים חשבו. מה הבנת?
שאלה: אני מרגיש שכול מה שאני רואה זה מה שאני רוצה.
אליעד: זה ביטוי של המחשבה שלך, כאשר אתה אומר אני למי אתה מתכוון? האם אתה מתכוון לגוף או לאני האמיתי?
זה מסביר את השאלה שלך, איך זה עוזר לי כשאני מבינה שהכל זה כוח אחד שעושה את הכל? כי אם את מספיק זמן תתבונני בזה ותחווי את זה עד לרמה כזאת שעכשיו תחווי שמשהו מדבר דרכי וגורם לך להבין אותי, זה שיש משהו אחד שמפעיל את שנינו עכשיו, בסוף תגיעי להזדהות עם הכוח שעושה, אז תחווי שאת עושה את הכל. הבנת? אז תסבירי.
שאלה: ברגע שאבין שכול מה שאני עושה זה מישהו שעובר דרכי, אז אגיע למצב שאני יכולה לעשות הכל.
אליעד: לא שאת יכולה אלא שאת עושה את הכל. זה יגרום לך להיעלם, האדם בטוח שהוא זה הישות, ואז אם הוא קולט שהוא בכלל הזרוע המבצעת אז מי אני? אני נעלם. אם האני נעלם אז מה שנשאר זה המציאות, וכשהוא אומר אני הוא מתכוון למציאות.
שאלה: מה אני בכל הסיפור הזה?
אליעד: אחרי שאת חוזרת לעצמך יש פה כמה פרספקטיבות
שאלה: זאת הייתה ההרגשה שלי, פתאום התנתקתי ואחר חזרתי לעצמי אבל נוסף לי משהו לשכל, נוסף משהו לחוויה.
אליעד: נוסף לך משהו לחוויה של המציאות. זה נקרא רצוא ושוב, מה זאת אומרת שאם כל הזמן תהיי בתודעה שאת אלוהים, אז לא תאכלי, למה שאני אוכל אם אני אלוהים? לכן זה גם וגם, לדוגמה אם האדם מאוד רעב אז הוא בלחץ כי הוא רוצה לאכול, אבל אם הוא זוכר שהוא אלוהים אז הוא לא לחוץ, אבל אם הוא רק אלוהים הוא לא יאכל, עכשיו כשאתה לומד את הדברים האלה אתה הולך לאכול, אבל אתה עדיין בחוויה שאתה גם אלוהים. גם בן אדם וגם אלוהים.
שאלה: איך מגיעים להבנה הזאת?
אליעד: פשוט מאוד על ידי הבנה. אם תביני שזה ככה אז תחווי את זה.
על ידי שתהיי אמיתית עם עצמך, עכשיו ששאלת אותי איך להגיע לחוויה הזאת, למה שאלת אותי?
שאלה: כי אני רוצה להגיע.
אליעד: ברור, אבל את חושבת שאם אני אסביר לך אז תגיעי, אבל זה לא נכון, למה? כי מי שמחליט מה תחווי זה לא אני ולא את, יש מישהו עכשיו שגורם לך לחוות משהו מסוים, זה לא משנה אם אני אסביר לך או לא. זה לא הגיוני מה שאמרתי, אבל האם הבנת? את עכשיו שואלת אותי שאלה, ואת חושבת שאם אני אתן לך תשובה זה יעזור לך, אחרת לא היית שואלת, אם הייתי אומר לך שמה שתרגישי מחר תלוי במה שאלוהים החליט שתרגישי מחר, בלי קשר למה שאנחנו מדברים כאן, אז היה טעם לשאול אותי שאלה?
שאלה: לא, אם הייתי יודעת את זה, אז לא.
אליעד: זה מה שאני אומר, אז צריך להתחיל לעשות ברור, לברר את האמת.
שאלה: איך?
אליעד: מאוד פשוט, את מתחילה מהשאלה הבסיסית ביותר, מי שולט במה שאני מרגישה? שאלה בנאלית.
שאלה: שאלתי את עצמי ועדיין איני מבינה.
אליעד: מה גילית, מה התשובה?
שאלה: שאלתי האם זה באמת תלוי בי, ובמחשבות שלי, או שלא?
אליעד: האם את רוצה לחוות את מה שאני אומר? תחליטי שאת לא רוצה לחיות יותר בהתלבטות, בלי ספקות, תגידי אני מוכנה לקבל כל תשובה בתנאי שלא יהיה בא ספק, אם את מסוגלת לקום בבוקר ולתכנן תכנונים ואין לך מושג מי שולט לך במחשבות אז זאת בעיה חמורה, את צריכה להגיד אני רוצה לדעת מה היא האמת ולא אכפת לי מה היא, גם אם זה יוציא אותי משוגעת, תביני לכל אחד יש ספק בקשר למי שולט, אבל אם אתה אומה אני רוצה לדעת מי שולט בכל מחיר, אז בסוף תחווי את זה שמשהו שולט בך, ואז תחווי שאת זה הוא. אם את מוכנה לקבל את זה שיש לך ספק, אל תבואי בתלונה שאת לא חווה את האמת, אמת וספק זה שני הפכים, למה שני הפכים?
שאלה: כי אם אני יודעת את האמת, אז אין לי ספק.
אליעד: אי אפשר גם לדעת את האמת וגם להיות בספק, זה או או. אני אומר לך לדוגמה שאת היא שמחליטה על הכל, את אומרת, אני לא חווה את זה, כי את מוכנה לחיות בספק, ולכן את לא חווה. יש פה נגיד מציאות ואת מוכנה לא להיות בה. יש כאן שני דברים שיקדמו אותך כדי שימאס לך לחיות בספק, או שתהיי חכמה להקשיב לי עכשיו או שתסבלי בגלל הספק, ככה זה עובד תמיד. אם ממש רע לך, ואת רצית להיות מאושרת אז אמרתי לך תבדקי מי שולט ברגשות שלך, ואת אמרת אני בודקת ועדיין בספק, אם זה היה ממש נמאס לך להיות בדיכאון אז היית אומרת או שאני יוצאת מזה או שאני לא יודעת מה, שלב ראשון בכל כוחך היית בודקת מי שולט לך ברגשות.
שאלה: התחלתי לחשוב מחשבות אובדניות, והגעתי למצב שאני לא יודע כלום, והיה עוד מצב או שאני מכיל את זה או שאני מתחרפן, מזל שהייתה לידי ידידה שאמרה לי להכיל את זה, ואז חזרתי מהגיהנום.
אליעד: יש פרסומת בטלוויזיה שיש ילד שקם בבוקר ואומר שכשאני הולך לישון אני לא רוצה לקום בבוקר, ואומרים לו ואם היית הפסיכולוג שלו מה היית אומר לו? כולם בדיכאון אבל אם אני הייתי הפסיכולוג שלו הייתי אומר לו שלב ראשון תבדוק מי אחראי למה שאתה מרגיש, איך תצא מהדיכאון אם לא תדע מי אחראי למה שאתה מרגיש? למה אתה צוחק?
שאלה: כי זה מצחיק.
אליעד: אבל זה הגיוני, האדם עושה תוכניות שלמות, אני יעשה ככה וככה, ובכלל הוא לא שולט בזה, יכול להיות שהוא שולט בזה אבל אם הוא היה בטוח שהוא שולט בזה, אז הוא היה משנה. עכשיו אני אומר לך שמי שאחראי על איך את מרגישה זה רק את, את אחראית, ואם תגידי שאת רוצה להיות מאושרת, אז תהיי מאושרת. מה תגידי לי? לא אני לא שולטת בזה, נכון? אז אני אומר לך את לא שולטת בזה אז תפסיקי לרצות, אבל תגידי אני כן שולטת בזה, מה אני יכולה לעשות? הספק הורג אותך.
שאלה: האם אני שולטת או לא שולטת?
אליעד: התשובה היא שרק את יכולה לבדוק את זה.
שאלה: אבל אתה בדקת את זה אז תקצר לי.
אליעד: את רוצה את האמת? אין הבדל בין שולטת ללא שולטת, נכון שזה לא אמר לך כלום?
שאלה: זה לא אומר לי.
אליעד: יפה, את צריכה לבדוק את זה בכוחות עצמך. אני אסביר שוב, נגיד שעכשיו בא הילד עם הדיכאון, אומרים לו אם אתה רוצה להיות מאושר אתה תהיה מאושר, אבל הוא אומר אני לא שולט בזה, זאת אומרת שאם הוא היה משוכנע שהוא שולט בזה אז הוא היה מאושר כי הוא שולט בזה, אבל למה הוא לא מאושר? כי הוא לא משוכנע שהוא שולט בזה.
שאלה: זה קל, אתה שואל את עצמך מי אחראי.
אליעד: אחרי שיודעים משהו הכל קל, אבל זה לא קל בהתחלה.
שאלה: אם אתה אומר לעצמך מי שולט בזה שאני בדיכאון? אז אתה כבר שואל שאלה, ואתה אומר אני לא יודע, ואין לך שליטה על זה, אז אתה כבר יודע שאתה לא אחראי.
אליעד: זה לא נכון, עכשיו אמרת משפט שהוא לא נכון, אמרת שאז אני יודע שאני לא אחראי, זה לא נכון, אולי אתה אחראי ואתה לא יודע
שאלה: אם הייתי יודע שאני אחראי לא הייתי בדיכאון
אליעד: אולי אתה כן אחראי ואתה רק רוצה להיות בדיכאון? הרבה אנשים אומרים אני לא שולט ברצון שלי, אני לא שולט במציאות, כי אם הייתי שולט הייתי משנה אותה, נכון? הם אומרים שאם הייתי שולט הייתי עושה שאהיה שמח, אבל אולי אתה שולט וזה לא נכון, למה זה לא נכון לוגית? אולי אתה כן שולט ובתוכך משהו נדפק שאתה רוצה שהמציאות תהיה גרועה. ואתה אפילו רוצה לשקר את עצמך ולהגיד לעצמך שאתה לא שולט, ועד שהאדם לא בודק את זה במוחלטות תמיד יהיה לו את הספק, כי אם האדם היה בטוח שהוא לא שולט אז נגמר הדיון, אם האדם היה בטוח במאה אחוז שהוא לא שולט במה שהוא מרגיש, באותו רגע אין לו רצון יותר מה להרגיש, כי זה נגמר, הלא טוב שבי נגמר, נכון. אם היית בטוח שאתה לא שולט בשום דבר, אז אין טעם להתאמץ.
שאלה: לא הגיוני שאתה לא שולט.
אליעד: אין בעיה, נגיד שאתה שולט, אז תגיד בטוח שאני שולט, איך בטוח? כי זה מה שאני מרגישה, אבל מי אמר שזה נכון? אולי את מרגישה סתם, אולי עובדים עליך?
שאלה: יכול להיות שעובדים עלי, אבל לא יתכן שאנחנו פה וכל מה שאנחנו חווים ומרגישים זה לא קשור לרצונות שלנו ולעשייה שלנו.
אליעד: יש פה שולחן, מה יש יותר בעולם בני אדם או דברים דוממים?
שאלה: דברים דוממים.
אליעד: האם זה הגיוני שכול מה שעובר על הדוממים זה לא תלוי בהם, למה זה לא הגיוני לך? אולי גם את דומם.
איך את יודעת? את יודעת איך השולחן מרגיש?
שאלה: למה שהוא ירגיש?
אליעד: השולחן חושב שאת לא מרגישה, מה את שונה?
שאלה: אני יודעת.
אליעד: איך?
שאלה: כי זה שולחן. אין לו מוח.
אליעד: לך יש מוח?
שאלה: כן, יש לי מוח ויש לי תודעה
אליעד: בואי נבדוק, מה זה מוח? חתיכת בשר, אז האם הבשר חושב?
שאלה: מסתבר שכן.
אליעד: אה, אז הבשר חושב, והשולחן לא חושב?
שאלה: עובדה שכן.
אליעד: איפה המוח? איפה תודעה, היכן היא נמצאת? בתוך המוח?
שאלה: לא.
אליעד: איפה היא נמצאת? מחוץ למוח, אז אולי יש לשולחן הזה תודעה בלי מוח? את הרי הרבה אטומים שמולבשת עליהם תודעה, אז גם השולחן זה אטומים בצורה מסוימת שמולבשת עליהם תודעה.
שאלה: אני חושב עדיין שהכל זה מחשבה.
אליעד: אבל בסוף זה מגיע לנקודה שאין הבדל בין מחשבה ללא מחשבה.
שאלה: מה היא מחשבה?
אליעד: מה ההפך של מחשבה? משהו ממשי. זה כמו ששאלו מה הוא רצון, מה הוא רצון, זה החיבור של האין רצון, מה היא מחשבה זה ההפך של האין מחשבה
שאלה: מחשבה זה משהו שקיים וגם לא קיים, ואני לא יודע מה זה.
אליעד: נכון כי אתה לא יכול לתפוס אותו, אבל את השולחן אתה יכול לתפוס, אבל זה לא נכון, כי אתה תופס את זה עם המחשבה. אתה יכול לתפוס את השולחן עם המחשבה וגם יכול לחוות שאתה תופס אותו, אתה אפילו יכול להזיע, כאשר אתה עושה בראש תרגילי ספורט, אתה יכול לחוות את כל התהליכים דרך הדמיון.
כול זמן שהאדם לא בטוח אם יש לו או אין לו בחירה הוא סובל, אם האדם היה בטוח שאין לו בחירה, אז נגמר, אין לך רצון.
שאלה: השאלה היא אם יש או אין?
אליעד: אני אסביר לך כדי שתמצאי את התשובה, אמרתי את התשובה הרבה פעמים אך זה לא נתפס לך בראש, אני אסביר לך למה זה נתפס, זה לא נתפס כי את לא נחושה להבין, ולמה את לא נחושה להבין? כי נדמה לך שאפשר לחיות בעולם גם בלי להבין. אני עכשיו מסביר לך שאם לא תביני תסבלי, אם אני אשכנע אותך שאם תביני יהיה לך טוב, ואם נעשה מקל וגזר, שתהיי בטוחה שאם לא תביני תסבלי, ותהיי בטוחה שאם תביני תהיי מאושרת אז תרצי להבין, ואז תהיי מאושרת. אז אני אסביר שוב, אם האדם לא בטוח אם יש לו או אין לו בחירה - למשל אם האדם היה בטוח שיש לו בחירה אז מה שיש לו בחירה הוא משנה, מה שאין לו בחירה הוא לא משנה, ונגמר. הצרה מתחילה שהוא לא יודע אם יש לו או אין, אם האדם היה בדיכאון והיה יודע שאין לו בחירה על זה, אז הוא לא היה מנסה להילחם בזה כל הזמן, אבל הוא אומר אולי יש לי בחירה, מה אני יכול לשנות? אולי אני יעשה ככה? זאת אומרת שאם הוא היה יודע שיש לו בחירה היה לו טוב, אבל הוא לא בטוח, הרבה אנשים אומרים, אבל לא יכול להיות שיש לי בחירה, אם הייתה לי בחירה הייתי שולט בזה, אולי יש לך בחירה ואתה לא יודע שיש לך? אולי יש יהלומים ואתה לא יודע שהם קיימים, זה שאתה ככה זה לא אומר שאין לך בחירה. אני כל הזמן שאלתי שאלות וניסיתי ליישם אותם, באיזה שהוא שלב אמרתי, משהו כאן לא הגיוני, אתה מכיר את כל השיטות, מכיר את הנוסחה איך להיות מאושר, ואתה לא מצליח להיות מאושר, למה? אבל זה לא בגלל שאתה לא יודע, שאלתי את עצמי אולי אני לא רוצה להשתמש בשיטה, אבל למה אני לא רוצה להשתמש? הרי אתה רוצה להיות מאושר, וזה מה שמניע אותך כל הזמן. ואז הסתכלתי לתוכי, ואז אמרתי שלב ראשון אני חייב להבין מי שולט ברצון שלי. אם אני יעשה ויפאסאנה או אם אני אלך לסדנא אולי אהיה מאושר, אבל זה בכלל לא תלוי בך, בשעה 8 בערב ביום רביעי מישהו מחליט עבורך איך תרגיש, זה לא משנה מה עשית או לא עשית אין לזה משמעות, אם אתה מבין את זה, זה עצמו גורם לך להרגיש טוב, וכן מוציא אותך מהשיגעון שאם תעשה ככה יהיה ככה וככה לא יהיה. אבל אתה חייב להבין את זה.
הפסקה.
אליעד: מה ששאלו זה לגבי הבחירה החופשית, בחיי היום יום האדם לא נמצא בהבנה שהוא עושה הכל, השאלה היא עד שהוא יגיע לזה אולי הוא צריך להכניס לעצמו לראש שהוא עושה הכל וכו'. אז קודם כל אני רוצה להגיד שאם מישהו יגיד לעצמו שהוא עושה הכל, הוא גם לא יהיה מאושר כי גם אלוהים לא מאושר, זה מה שדברנו בהתחלה, זה הרבה יותר טוב שאתה חושב שאתה עושה הכל מאשר שאתה חושב ששולטים בך, אבל אפילו אם האדם היה מבין שהוא אלוהים, זה גם לא היה הופך אותו למאושר, כי גם אלוהים לא מאושר, כי העובדה היא שהוא כל הזמן משנה את המציאות. זה דבר אחד שצריך לדעת אותו, האושר מגיע, לא כאשר אתה מבין שאתה אלוהים, האושר מגיע כאשר אתה מבין שהכל אחד. כשאתה מבין שאין הבדל בין אני שולט ללא שולט.
שאלה: האם אלוהים לא מאושר?
אליעד: זה תלוי מאיזה פרספקטיבה מסתכלים על זה, אם מסתכלים על זה מפרספקטיבה של אלוהים שעושה, אז הוא לא מאושר כי הוא עושה. אבל אם מסתכלים מהפרספקטיבה של האחדות המוחלטת אז ברור שהוא מאושר.
אבל שוב אני רוצה להגיד שאם האדם יכניס לעצמו לראש, אני עושה הכל, אני עושה הכל, זה גם לא יעשה אותו מאושר, טוב אני עושה הכל ומה הלאה, ולמה אני דופק את עצמי, זה למעשה לא פתר את הבעיות. אמנם זה יותר טוב לדעתי, זה דבר ראשון. ודבר שני מי שרוצה להיות מאושר לא יעזור לו לשקר, אדם שיגיד לעצמו אני עושה, זה לא יעזור לו, כל זמן שיש לו מחשבות הוא יכול לשאול האם אני עושה? האם עושים עבורי? האם אני שולט? האם שולטים עבורי? אבל לשקר זה לא פיתרון, כי בשקר אתה בסך הכל מחליף בית כלא אחד לבית כלא אחר, זה לא עוזר בכלום, כל הרעיון הוא להפסיק לשקר. תפסיק לשקר תתחיל לברר מה היא האמת, אם אתה לא יודע תגיד אני לא יודע, זה מפחיד לא לדעת, אתה לא יודע, זה מפחיד, עדיף שלא תדע מאשר שתשקר את עצמך
שאלה: אולי עדיף לא לדעת?
אליעד: זה מה שאמרתי
שאלה: מה אנחנו מנסים להבין?
אליעד: נניח שהדבר הכי טוב זה לא לדעת שום דבר, אם לא היית יודעת שום דבר אז לא היית סובלת משום דבר בעולם, אם לא היית יודעת כלום, לא היית יודעת איך קוראים לך, מי את, לא יודעת שום דבר, האם היה אפשר לסבול?
שאלה: לא, אין סבל.
אליעד: יפה, איך האדם יכול לא לדעת שום דבר? את צריכה להתחיל למחוק לעצמך את הזיכרון, את הידיעות, נגיש שתצליחי, נגיד שתיקחי סמים ותמחקי הכל, אבל יש משהו שאת לא יכולה למחוק אותו, את לא יכולה למחוק את זה שאת יודעת שאת קיימת, נכון? האדם לא יכול למחוק את זה שהוא יודע שהוא קיים, לכן הוא כל הזמן יודע משהו, משהו הוא חייב לדעת, גם אדם שמאבד את הזיכרון יודע שהוא קיים, הוא כאילו אומר אני קיים אבל מי אני, אבל עובדה שהוא קיים, השאלה היא איך יודעים את זה שאתה יודע שאתה קיים? אם תפעיל את השכל ותנסה להבין ולהבין ולדעת, בסוף תדע שאתה לא קיים, וכשאתה תדע שאתה לא קיים, אתה תמחק את עצמך, מי הבין?
שאלה: אדם שואל את עצמו האם הוא קיים, והוא עובר תהליך מסוים, ובתהליך הזה הוא מגיע להבנה שהוא לא קיים.
אליעד: עוד יותר גרוע שהוא קיים ולא קיים בו זמנית, רבי נחמן היה אומר, אני לא יודע שום דבר, והוא אמר תדעו לכם כשאני אומר שאני לא יודע שום דבר, אני הרבה גדול בשכל שלי מאשר כשאני יודע, כי לא לדעת כלום, פירושו להתחבר לדבר הראשון הראשון, לפני שיש הגדרות, לפני שיש דברים, נגיד תדמיינו את כל העולם הזה ריק מדברים. למשל אני יודע כרגע שזה שולחן, דמיינו לעצמכם שאין בעולם שום דבר, האם אתם יכולים לדעת שזה שולחן? מה זה שולחן? אין דבר כזה, דמיינו לעצמכם שאנחנו יוצאים לפני הזמן, ולפני המפץ הגדול, מה אתה יכול לדעת? כלום, לא יודע כלום, זאת אומרת שהתודעה הראשונה, במצב ההתחלתי שלה, לא יודעת כלום, אז אם מספיק רע לך אתה מתחיל לנסות להבין, זה נקרא ביטול לאין סוף, מה זה אין סוף? אין גבול, כשאתה אומר, אני יודע שזה קיר, זה שולחן, זה נקרא סוף, אך יש גם מצב של אין סוף, אין גבולות. כשאתה אומר אני ולא אני זה סוף, זה אני וזה לא אני, מה זה נקרא אין סוף, אין גבול בין אני ללא אני, אין גבול בין אני רוצה לאני לא רוצה, אין גבול בין טוב לרע, אין סוף, זה נקרא אלוהים לפני האין סוף, לפני הגבולות, לפני המקום והזמן, ואיך אתה יכול לדעת את אלוהים? זה נקרא אילו ידיעתיו ראיתיו, אתה רוצה לראות את אלוהים, איך? אם תדע אותו. אם האדם חופר וחוקר מי ברא? למה ברא? למה אני מרגיש? מה אני רוצה? מאיפה זה בא? מה זה מחשבה? מה זה רצון? מה זה עולם? בסוף הוא רואה את אלוהים, מבין, וכשהוא מבין את אלוהים, הוא פתאום חווה את אלוהים, למה? כי הוא יודע שהוא בכלל אלוהים. הבנו? האם הבנת למה זה לא יעזור לשקר, כל העניין זה להתחיל להגיד את האמת, להטיל ספק כן, כל פעם שיש לך משהו, אולי ההפך נכון? נגיד את אומרת, האם יש לי בחירה? אולי אין לי בחירה? טוב, ברור שאין לי בחירה, אם הייתה לי בחירה הייתי משנה, אולי יש לי ואני לא רוצה לשנות, תמיד הפכים. עד שאתה מברר מה היא האמת.
שאלה: אתה משאיר אותי בבלבול בעצם.
אליעד: אבל זה נותן לך קו איך לצאת, הבלבול כבר קיים, אני לא יצרתי את הבלבול, למשל אדם משקר את עצמו ואומר, יש לי בחירה, ואני אומר לו שאין, אז הוא אומר הכנסת אותי לבלבול, אבל למעשה הבלבול כבר היה קיים, כי אם הוא היה בטוח, אי אפשר היה להטעות אותו, הבלבול כבר קיים אני רק מסביר לך איך לא להישאר בו. מקודם אמרתי שהסיבה שאת לא חווה, זה בגלל שאת מוכנה להישאר בבלבול, אם היית אומרת לעצמך אני אחת ולתמיד רוצה להבין מה הסוד, איך להיות מאושרת, אז לא היית נעה ונדה. יש דבר כזה שנקרא כף הקלע, שאתה כמו פינג פונג פעם פה ופעם שם, פעם טוב לך ופעם רע לך, פעם יש לי בחירה ופעם אין לי בחירה, טוב אני יודע מה אני רוצה, טוב אני לא יודע מה אני רוצה, רבי נחמן אומר שיש דבר שנקרא ששת ימי חול ויום שבת, בששת ימי החול זה נקרא כשר פסול, טמא טהור, מותר אסור, כל המצוות שהאדם עושה בששת ימי החול זה נקרא עצבות, כי אפילו אם אתה שמח אתה לא באמת שמח, אתה כאילו שמח, אבל בשבת זה נקרא מנוחה, זה לשוב בתשובה, אם הצלחת לחזור בתשובה אז אתה נח ביום שבת, מה זה נקרא לחזור בתשובה? הכוונה שאתה משיב את הדבר למקומו, אם אתה רואה קיר ואתה מצליח לחזור בתשובה, להשיב את הדבר הזה למצבו הקודם. לראות איך הוא מתאחד לך עם הכל. נגיד שאתה רוצה את זה ולא את זה, מה זה נקרא לחזור בתשובה להשיב אותם, לחבר אותם למקום ששם זה לא משנה, לחבר את הכל לאחדות. אם אתה אומר זה אני וזה לא אני, אם אתה מצליח לחזור בתשובה, אתה מתחבר למקום שבו אין אני ולא אני, זה נקרא להשיב את הדבר למקום שממנו הוא נלקח. ומה השכר של מי שמצליח לחזור בתשובה? שהוא חוזר שוב בתשובה, רבי נחמן אומר שהעולם הבא זה יום שכולו שבת, אם היית ילד טוב אתה חוזר שוב בתשובה, מה הכוונה לחזור בתשובה שאתה כל פעם חווה יותר את האחדות, עוד יותר אלוהים, עוד יותר אלוהים.
שאלה: רציתי להגיד משהו איך שני קווים מקבילים נפגשים
אליעד: עשו חישוב מתמטי, ששני קווים מקבילים נפגשים, זה לא הגיוני, כי במהות זה הפוך, איך זה הפוך? קווים מקבילים כל ההגדרה שלהם שהם לא נפגשים לעולם, ופה אומרים שאחרי העולם הם נפגשים, זה דבר והיפוכו.
שאלה: תדבר בבקשה על מחשבת הבריאה.
אליעד: מה אתה יודע על מחשבת הבריאה?
שאלה: שכול הבריאה זה בעצם מחשבה.
אליעד: מי חשב את המחשבה? רבי נחמן אומר שיש דבר שנקרא אהבה שבזמן ואהבה שמעל הזמן, אהבה שבימים ובמידות ואהבה שבדעת, מה הכוונה? נגיד שאת אוהבת משהו, טוב לך לאהוב אותו, נכון? תארי לעצמך שהיית אוהבת אותו... כשאת אוהבת משהו את רוצה אותו קרוב אליך, כשאנחנו אוהבים אנחנו רוצים שזה יהיה קרוב אלינו, אבל אף פעם את לא יכולה לחבר אותו אליך לתוכך, כי הוא תמיד בחוץ, נכון? נגיד שיש מישהו שאת אוהבת אותו, ותארי לעצמך כמה טוב היה לך אם היית מסוגלת לאהוב אותו באותה רמת קירבה שאת אוהבת את עצמך. עכשיו מי אוהב ככה? אלוהים לפני בריאת העולם, הרי הכל אחד איתו, לא היה ניתן להגיד אני ולא אני, זאת שיא האהבה, אין שום הפרדה, אין אני ולא אני הכל אחד, שיא ההכלה. עכשיו יש דבר שנקרא אהבה שבדעת, רבי נחמן אומר שמי שמעלה את מידת היראה לשורשה, מה זאת אומרת? מי שמתבונן בפחדים שלו, לכל אחד יש פחדים, מי שעושה את פרויקט חייו נגד הפחדים. כל פעולה שאדם עושה זה בגלל הפחד, אפילו עכשיו כשאת שואלת אותי שאלה זה בגלל הפחד שאולי לא תהיי מאושרת, כל דבר שאתה עושה זה בגלל שאתה מפחד, אתה מפחד ממשהו, אפילו כשאתה אוכל אתה מפחד למות, גם אם יש לך רצון אתה מפחד, בכל מקרה רבי נחמן אומר, מי שמעלה את מידת היראה לשורשה, מי שמתנתק מכל הפחדים שלו, זוכה להתגלות האהבה שבדעת, מה זאת אומרת? שהוא אוהב את הבריאה כפי שהבורא אהב אותה לפני שהוא ברא אותה
עכשיו אסביר מה היא מחשבת הבריאה.
ניקח למשל ילד ואבא, אלו שני ישויות נפרדות, אבל לפני שהילד נולד איפה הוא היה מבחינה פיסיקלית? בתוך אבא שלו, נכון? הילד הזה, הישות שלו הייתה בתוך אבא שלו, עכשיו הוא כאילו יצא, זה נקרא להוציא מהכוח אל הפועל, עכשיו נגיד שלטיפת הזרע הייתה תודעה, ואם היא הייתה אומרת אני, למי היא הייתה מתכוונת? לאבא, ילד לפני שנולד, כשהוא אומר אני, למי הוא מתכוון? לאבא, אבל כשהוא יוצא החוצה הוא נפרד מהאבא. עכשיו אותו דבר הבריאה, לפני בריאת העולם כל הדבר הזה היה בתוך אלוהים, היה אחד לגמרי, כשאת אמרת אני, התכוונת לאלוהים, יש רק אני אחד, אני זה אלוהים, אין אני ולא אני, הכל אחד, עכשיו הבורא הוציא את הבריאה מכוח אל הפועל, מה זה אומר הוציא, חשב את הבריאה, הוא חושב את הבריאה, למשל אתה מדמיין פיל, הפיל קיים בתוך המחשבה שלך, עכשיו הבורא חושב אותנו, הבורא זה הכוח הראשון חושב את הכל, אז היכן אנחנו נמצאים? בתוכו, כל המקום הגדול הזה היכן נמצא, בתוך אלוהים, אלוהים זה משהו שכול הדברים נמצאים בתוך המחשבה שלו, נגיד הוא חושב על פיל, הפיל נמצא בתוכו, וכל מה שקורה, קרה ויקרה זה הכל בתוך המחשבה של אלוהים. כשאת חולמת חלום כל הסיפורים הדרמטיים שקרו שם הם בתוכך, אותו דבר באנלוגיה כל העולם הזה בתוך המחשבה של אלוהים, אם אתה מבין את זה אז קודם כל אין לך פחדים יותר, למה אין לך פחדים? כי מה שייך לפחד? אם אתה אומר הכל ישות אחת, אז ממה אתה מפחד? ממה יש לך לפחד בכלל? מה תפחד? תפחד למות? למות זה צורה אחרת, יש צורה כזאת ויש צורה כזאת, כאן יש שינוי בתפיסת המציאות. התודעה שלך חווה משהו אחר, בכל מקרה אם האדם מעלה את היראה לשורשה, מה הכוונה? זה עכשיו יתחבר לך, למשל את מפחדת ממישהו, וזה גם מתחבר לתיקשור, מה זה תיקשור, הרי אלוהים עושה הכל, אם את מפחדת ממישהו, את מעלה את היראה לשורשה, ואומרת הוא הרי רק מלאך רק שליח, הוא רק המקל, הוא לא מפעיל את עצמו, יש משהו שמפעיל אותו, אז את כבר מגלה שיש כוח שמפעיל את הכל, אז את מגלה שהוא גם מקיף את הכל, וממלא את הכל בתוכו, אז אם זה בתוכו אז כבר אין לך ממה לפחד, כי את והוא זה ישות אחת, אם אתה מעלה את היראה לשורשה, מה גורם לאדם לגלות את אלוהים? שהוא מפחד, הפחדים שלו, למה זה קורה לי? אה, כי יש משהו שגרם, יש כוח ראשון, שעושה את הכל כל הזמן, וההבנה הזאת מובילה למחשבת הבריאה, שיש משהו שחושב את הבריאה, שתבין שכול העולם כולו הוא בתוך המחשבה של אלוהים. יש עוד פירושים שזה מעל המחשבה, ואז אם אתה מבין את זה, אתה זוכה לאהבה שבדעת, מה זה נקרא האהבה שבדעת? אתה אוהב את המציאות כמו שאלוהים אוהב אותה, למשל אבא יכול לאהוב או לשנוא את הבן שלו, אבל אם הילד שלו בתוכו עוד לפני שהוא נולד, הוא לא יכול לשנוא אותו, כי זה הוא עצמו. עכשיו אם אתה מבין את כל הדברים האלו, אתה מגיע לאהבה שבדעת, אתה אוהב את העולם כמו שאלוהים אוהב אותו, כי הוא בתוכו בכלל, זה מה שרבי נחמן אמר, מי שיש לו לב לא שייך אצלו מקום, כי הוא מקומו.
פעם מישהו בא לרבי נחמן ואמר לו פה המקום לא טוב לי, אז רבי נחמן אמר לו, אם היה לך לב לא היתה לך בעיה של מקום, כי מי שהלב שלו נקי, אז הוא חווה שהעולם בכלל בתוכו, כי אם אני אלוהים, אז העולם בתוכי, אם העולם בתוכי אז מה זה אומר שלא מתאים לי להיות פה? אתה העולם, אתה מחליט.
שאלה: יש כוח שחושב, מי הוא?
אליעד: אתה שואל מה הוא לא מי הוא?
שאלה: מי הוא, מה הוא, כל השאלות?
אליעד: הוא ההפך של כל הדברים שאותם הוא חושב, אתה מבין שהוא צריך להיות מחוץ לכל הדברים? אם הוא הראשון הוא חייב להיות מחוץ לכל הדברים, אל תסכים איתי, תחשוב בהיגיון, אלוהים חייב להיות מחוץ לכל הדברים, למה? כי אם הוא במקביל לדברים, אז מה יוצר אותם? אם הוא לפני כל הדברים זה אומר שהוא מחוץ לכל הדברים
שאלה: הרגע אמרת שאנחנו בתוכו.
אליעד: יש כדור, האוויר גם נמצא בתוכו וגם מסביבו. עכשיו מצידו של אלוהים יש רק אלוהים, ואת בתוכו, זה כמו מחשבה, למשל אתה חושב על פיל, הפיל היכן נמצא? בתוכך, אבל אתה גם כאילו נמצא בתוכו, בגלל שהוא בתוכך אתה גם חודר דרכו, וגם ממלא אותו, כל הגוף שלו זה אתה. שאלה: המחשבה שלך זה הוא?
אליעד: כן, גם אתה עוטף אותו, הישות שלך גם עוטפת אותו וגם ממלאה את הפיל, נגיד לדוגמה שעכשיו אתה חושב על פיל, זה לא שיש גם אותך וגם את הפיל, יש רק אותך. זה כמו שאנשים אומרים אבל אלוהים נתן לנו בחירה חופשית, הוא חשב אותנו ועכשיו אנחנו עושים מה שאנחנו רוצים, זה לא יכול להיות, כי הוא בתוכך, כאילו גם הגוף של הפיל עשוי ממך. זה עשוי מהדבר הראשון שהוא ללא מקום וזמן, זה נקרא עשוי מכלום.
אין שאלות סגרנו את הדיון.
שאלה: האם אלוהים לא מאושר?
אליעד: זה תלוי מאיזה פרספקטיבה מסתכלים על זה, אם מסתכלים על זה מפרספקטיבה של אלוהים שעושה, אז הוא לא מאושר כי הוא עושה. אבל אם מסתכלים מהפרספקטיבה של האחדות המוחלטת אז ברור שהוא מאושר.
אבל שוב אני רוצה להגיד שאם האדם יכניס לעצמו לראש, אני עושה הכל, אני עושה הכל, זה גם לא יעשה אותו מאושר, טוב אני עושה הכל ומה הלאה, ולמה אני דופק את עצמי, זה למעשה לא פתר את הבעיות. אמנם זה יותר טוב לדעתי, זה דבר ראשון. ודבר שני מי שרוצה להיות מאושר לא יעזור לו לשקר, אדם שיגיד לעצמו אני עושה, זה לא יעזור לו, כל זמן שיש לו מחשבות הוא יכול לשאול האם אני עושה? האם עושים עבורי? האם אני שולט? האם שולטים עבורי? אבל לשקר זה לא פיתרון, כי בשקר אתה בסך הכל מחליף בית כלא אחד לבית כלא אחר, זה לא עוזר בכלום, כל הרעיון הוא להפסיק לשקר. תפסיק לשקר תתחיל לברר מה היא האמת, אם אתה לא יודע תגיד אני לא יודע, זה מפחיד לא לדעת, אתה לא יודע, זה מפחיד, עדיף שלא תדע מאשר שתשקר את עצמך
שאלה: אולי עדיף לא לדעת?
אליעד: זה מה שאמרתי
שאלה: מה אנחנו מנסים להבין?
אליעד: נניח שהדבר הכי טוב זה לא לדעת שום דבר, אם לא היית יודעת שום דבר אז לא היית סובלת משום דבר בעולם, אם לא היית יודעת כלום, לא היית יודעת איך קוראים לך, מי את, לא יודעת שום דבר, האם היה אפשר לסבול?
שאלה: לא, אין סבל.
אליעד: יפה, איך האדם יכול לא לדעת שום דבר? את צריכה להתחיל למחוק לעצמך את הזיכרון, את הידיעות, נגיש שתצליחי, נגיד שתיקחי סמים ותמחקי הכל, אבל יש משהו שאת לא יכולה למחוק אותו, את לא יכולה למחוק את זה שאת יודעת שאת קיימת, נכון? האדם לא יכול למחוק את זה שהוא יודע שהוא קיים, לכן הוא כל הזמן יודע משהו, משהו הוא חייב לדעת, גם אדם שמאבד את הזיכרון יודע שהוא קיים, הוא כאילו אומר אני קיים אבל מי אני, אבל עובדה שהוא קיים, השאלה היא איך יודעים את זה שאתה יודע שאתה קיים? אם תפעיל את השכל ותנסה להבין ולהבין ולדעת, בסוף תדע שאתה לא קיים, וכשאתה תדע שאתה לא קיים, אתה תמחק את עצמך, מי הבין?
שאלה: אדם שואל את עצמו האם הוא קיים, והוא עובר תהליך מסוים, ובתהליך הזה הוא מגיע להבנה שהוא לא קיים.
אליעד: עוד יותר גרוע שהוא קיים ולא קיים בו זמנית, רבי נחמן היה אומר, אני לא יודע שום דבר, והוא אמר תדעו לכם כשאני אומר שאני לא יודע שום דבר, אני הרבה גדול בשכל שלי מאשר כשאני יודע, כי לא לדעת כלום, פירושו להתחבר לדבר הראשון הראשון, לפני שיש הגדרות, לפני שיש דברים, נגיד תדמיינו את כל העולם הזה ריק מדברים. למשל אני יודע כרגע שזה שולחן, דמיינו לעצמכם שאין בעולם שום דבר, האם אתם יכולים לדעת שזה שולחן? מה זה שולחן? אין דבר כזה, דמיינו לעצמכם שאנחנו יוצאים לפני הזמן, ולפני המפץ הגדול, מה אתה יכול לדעת? כלום, לא יודע כלום, זאת אומרת שהתודעה הראשונה, במצב ההתחלתי שלה, לא יודעת כלום, אז אם מספיק רע לך אתה מתחיל לנסות להבין, זה נקרא ביטול לאין סוף, מה זה אין סוף? אין גבול, כשאתה אומר, אני יודע שזה קיר, זה שולחן, זה נקרא סוף, אך יש גם מצב של אין סוף, אין גבולות. כשאתה אומר אני ולא אני זה סוף, זה אני וזה לא אני, מה זה נקרא אין סוף, אין גבול בין אני ללא אני, אין גבול בין אני רוצה לאני לא רוצה, אין גבול בין טוב לרע, אין סוף, זה נקרא אלוהים לפני האין סוף, לפני הגבולות, לפני המקום והזמן, ואיך אתה יכול לדעת את אלוהים? זה נקרא אילו ידיעתיו ראיתיו, אתה רוצה לראות את אלוהים, איך? אם תדע אותו. אם האדם חופר וחוקר מי ברא? למה ברא? למה אני מרגיש? מה אני רוצה? מאיפה זה בא? מה זה מחשבה? מה זה רצון? מה זה עולם? בסוף הוא רואה את אלוהים, מבין, וכשהוא מבין את אלוהים, הוא פתאום חווה את אלוהים, למה? כי הוא יודע שהוא בכלל אלוהים. הבנו? האם הבנת למה זה לא יעזור לשקר, כל העניין זה להתחיל להגיד את האמת, להטיל ספק כן, כל פעם שיש לך משהו, אולי ההפך נכון? נגיד את אומרת, האם יש לי בחירה? אולי אין לי בחירה? טוב, ברור שאין לי בחירה, אם הייתה לי בחירה הייתי משנה, אולי יש לי ואני לא רוצה לשנות, תמיד הפכים. עד שאתה מברר מה היא האמת.
שאלה: אתה משאיר אותי בבלבול בעצם.
אליעד: אבל זה נותן לך קו איך לצאת, הבלבול כבר קיים, אני לא יצרתי את הבלבול, למשל אדם משקר את עצמו ואומר, יש לי בחירה, ואני אומר לו שאין, אז הוא אומר הכנסת אותי לבלבול, אבל למעשה הבלבול כבר היה קיים, כי אם הוא היה בטוח, אי אפשר היה להטעות אותו, הבלבול כבר קיים אני רק מסביר לך איך לא להישאר בו. מקודם אמרתי שהסיבה שאת לא חווה, זה בגלל שאת מוכנה להישאר בבלבול, אם היית אומרת לעצמך אני אחת ולתמיד רוצה להבין מה הסוד, איך להיות מאושרת, אז לא היית נעה ונדה. יש דבר כזה שנקרא כף הקלע, שאתה כמו פינג פונג פעם פה ופעם שם, פעם טוב לך ופעם רע לך, פעם יש לי בחירה ופעם אין לי בחירה, טוב אני יודע מה אני רוצה, טוב אני לא יודע מה אני רוצה, רבי נחמן אומר שיש דבר שנקרא ששת ימי חול ויום שבת, בששת ימי החול זה נקרא כשר פסול, טמא טהור, מותר אסור, כל המצוות שהאדם עושה בששת ימי החול זה נקרא עצבות, כי אפילו אם אתה שמח אתה לא באמת שמח, אתה כאילו שמח, אבל בשבת זה נקרא מנוחה, זה לשוב בתשובה, אם הצלחת לחזור בתשובה אז אתה נח ביום שבת, מה זה נקרא לחזור בתשובה? הכוונה שאתה משיב את הדבר למקומו, אם אתה רואה קיר ואתה מצליח לחזור בתשובה, להשיב את הדבר הזה למצבו הקודם. לראות איך הוא מתאחד לך עם הכל. נגיד שאתה רוצה את זה ולא את זה, מה זה נקרא לחזור בתשובה להשיב אותם, לחבר אותם למקום ששם זה לא משנה, לחבר את הכל לאחדות. אם אתה אומר זה אני וזה לא אני, אם אתה מצליח לחזור בתשובה, אתה מתחבר למקום שבו אין אני ולא אני, זה נקרא להשיב את הדבר למקום שממנו הוא נלקח. ומה השכר של מי שמצליח לחזור בתשובה? שהוא חוזר שוב בתשובה, רבי נחמן אומר שהעולם הבא זה יום שכולו שבת, אם היית ילד טוב אתה חוזר שוב בתשובה, מה הכוונה לחזור בתשובה שאתה כל פעם חווה יותר את האחדות, עוד יותר אלוהים, עוד יותר אלוהים.
שאלה: רציתי להגיד משהו איך שני קווים מקבילים נפגשים
אליעד: עשו חישוב מתמטי, ששני קווים מקבילים נפגשים, זה לא הגיוני, כי במהות זה הפוך, איך זה הפוך? קווים מקבילים כל ההגדרה שלהם שהם לא נפגשים לעולם, ופה אומרים שאחרי העולם הם נפגשים, זה דבר והיפוכו.
שאלה: תדבר בבקשה על מחשבת הבריאה.
אליעד: מה אתה יודע על מחשבת הבריאה?
שאלה: שכול הבריאה זה בעצם מחשבה.
אליעד: מי חשב את המחשבה? רבי נחמן אומר שיש דבר שנקרא אהבה שבזמן ואהבה שמעל הזמן, אהבה שבימים ובמידות ואהבה שבדעת, מה הכוונה? נגיד שאת אוהבת משהו, טוב לך לאהוב אותו, נכון? תארי לעצמך שהיית אוהבת אותו... כשאת אוהבת משהו את רוצה אותו קרוב אליך, כשאנחנו אוהבים אנחנו רוצים שזה יהיה קרוב אלינו, אבל אף פעם את לא יכולה לחבר אותו אליך לתוכך, כי הוא תמיד בחוץ, נכון? נגיד שיש מישהו שאת אוהבת אותו, ותארי לעצמך כמה טוב היה לך אם היית מסוגלת לאהוב אותו באותה רמת קירבה שאת אוהבת את עצמך. עכשיו מי אוהב ככה? אלוהים לפני בריאת העולם, הרי הכל אחד איתו, לא היה ניתן להגיד אני ולא אני, זאת שיא האהבה, אין שום הפרדה, אין אני ולא אני הכל אחד, שיא ההכלה. עכשיו יש דבר שנקרא אהבה שבדעת, רבי נחמן אומר שמי שמעלה את מידת היראה לשורשה, מה זאת אומרת? מי שמתבונן בפחדים שלו, לכל אחד יש פחדים, מי שעושה את פרויקט חייו נגד הפחדים. כל פעולה שאדם עושה זה בגלל הפחד, אפילו עכשיו כשאת שואלת אותי שאלה זה בגלל הפחד שאולי לא תהיי מאושרת, כל דבר שאתה עושה זה בגלל שאתה מפחד, אתה מפחד ממשהו, אפילו כשאתה אוכל אתה מפחד למות, גם אם יש לך רצון אתה מפחד, בכל מקרה רבי נחמן אומר, מי שמעלה את מידת היראה לשורשה, מי שמתנתק מכל הפחדים שלו, זוכה להתגלות האהבה שבדעת, מה זאת אומרת? שהוא אוהב את הבריאה כפי שהבורא אהב אותה לפני שהוא ברא אותה
עכשיו אסביר מה היא מחשבת הבריאה.
ניקח למשל ילד ואבא, אלו שני ישויות נפרדות, אבל לפני שהילד נולד איפה הוא היה מבחינה פיסיקלית? בתוך אבא שלו, נכון? הילד הזה, הישות שלו הייתה בתוך אבא שלו, עכשיו הוא כאילו יצא, זה נקרא להוציא מהכוח אל הפועל, עכשיו נגיד שלטיפת הזרע הייתה תודעה, ואם היא הייתה אומרת אני, למי היא הייתה מתכוונת? לאבא, ילד לפני שנולד, כשהוא אומר אני, למי הוא מתכוון? לאבא, אבל כשהוא יוצא החוצה הוא נפרד מהאבא. עכשיו אותו דבר הבריאה, לפני בריאת העולם כל הדבר הזה היה בתוך אלוהים, היה אחד לגמרי, כשאת אמרת אני, התכוונת לאלוהים, יש רק אני אחד, אני זה אלוהים, אין אני ולא אני, הכל אחד, עכשיו הבורא הוציא את הבריאה מכוח אל הפועל, מה זה אומר הוציא, חשב את הבריאה, הוא חושב את הבריאה, למשל אתה מדמיין פיל, הפיל קיים בתוך המחשבה שלך, עכשיו הבורא חושב אותנו, הבורא זה הכוח הראשון חושב את הכל, אז היכן אנחנו נמצאים? בתוכו, כל המקום הגדול הזה היכן נמצא, בתוך אלוהים, אלוהים זה משהו שכול הדברים נמצאים בתוך המחשבה שלו, נגיד הוא חושב על פיל, הפיל נמצא בתוכו, וכל מה שקורה, קרה ויקרה זה הכל בתוך המחשבה של אלוהים. כשאת חולמת חלום כל הסיפורים הדרמטיים שקרו שם הם בתוכך, אותו דבר באנלוגיה כל העולם הזה בתוך המחשבה של אלוהים, אם אתה מבין את זה אז קודם כל אין לך פחדים יותר, למה אין לך פחדים? כי מה שייך לפחד? אם אתה אומר הכל ישות אחת, אז ממה אתה מפחד? ממה יש לך לפחד בכלל? מה תפחד? תפחד למות? למות זה צורה אחרת, יש צורה כזאת ויש צורה כזאת, כאן יש שינוי בתפיסת המציאות. התודעה שלך חווה משהו אחר, בכל מקרה אם האדם מעלה את היראה לשורשה, מה הכוונה? זה עכשיו יתחבר לך, למשל את מפחדת ממישהו, וזה גם מתחבר לתיקשור, מה זה תיקשור, הרי אלוהים עושה הכל, אם את מפחדת ממישהו, את מעלה את היראה לשורשה, ואומרת הוא הרי רק מלאך רק שליח, הוא רק המקל, הוא לא מפעיל את עצמו, יש משהו שמפעיל אותו, אז את כבר מגלה שיש כוח שמפעיל את הכל, אז את מגלה שהוא גם מקיף את הכל, וממלא את הכל בתוכו, אז אם זה בתוכו אז כבר אין לך ממה לפחד, כי את והוא זה ישות אחת, אם אתה מעלה את היראה לשורשה, מה גורם לאדם לגלות את אלוהים? שהוא מפחד, הפחדים שלו, למה זה קורה לי? אה, כי יש משהו שגרם, יש כוח ראשון, שעושה את הכל כל הזמן, וההבנה הזאת מובילה למחשבת הבריאה, שיש משהו שחושב את הבריאה, שתבין שכול העולם כולו הוא בתוך המחשבה של אלוהים. יש עוד פירושים שזה מעל המחשבה, ואז אם אתה מבין את זה, אתה זוכה לאהבה שבדעת, מה זה נקרא האהבה שבדעת? אתה אוהב את המציאות כמו שאלוהים אוהב אותה, למשל אבא יכול לאהוב או לשנוא את הבן שלו, אבל אם הילד שלו בתוכו עוד לפני שהוא נולד, הוא לא יכול לשנוא אותו, כי זה הוא עצמו. עכשיו אם אתה מבין את כל הדברים האלו, אתה מגיע לאהבה שבדעת, אתה אוהב את העולם כמו שאלוהים אוהב אותו, כי הוא בתוכו בכלל, זה מה שרבי נחמן אמר, מי שיש לו לב לא שייך אצלו מקום, כי הוא מקומו.
פעם מישהו בא לרבי נחמן ואמר לו פה המקום לא טוב לי, אז רבי נחמן אמר לו, אם היה לך לב לא היתה לך בעיה של מקום, כי מי שהלב שלו נקי, אז הוא חווה שהעולם בכלל בתוכו, כי אם אני אלוהים, אז העולם בתוכי, אם העולם בתוכי אז מה זה אומר שלא מתאים לי להיות פה? אתה העולם, אתה מחליט.
שאלה: יש כוח שחושב, מי הוא?
אליעד: אתה שואל מה הוא לא מי הוא?
שאלה: מי הוא, מה הוא, כל השאלות?
אליעד: הוא ההפך של כל הדברים שאותם הוא חושב, אתה מבין שהוא צריך להיות מחוץ לכל הדברים? אם הוא הראשון הוא חייב להיות מחוץ לכל הדברים, אל תסכים איתי, תחשוב בהיגיון, אלוהים חייב להיות מחוץ לכל הדברים, למה? כי אם הוא במקביל לדברים, אז מה יוצר אותם? אם הוא לפני כל הדברים זה אומר שהוא מחוץ לכל הדברים
שאלה: הרגע אמרת שאנחנו בתוכו.
אליעד: יש כדור, האוויר גם נמצא בתוכו וגם מסביבו. עכשיו מצידו של אלוהים יש רק אלוהים, ואת בתוכו, זה כמו מחשבה, למשל אתה חושב על פיל, הפיל היכן נמצא? בתוכך, אבל אתה גם כאילו נמצא בתוכו, בגלל שהוא בתוכך אתה גם חודר דרכו, וגם ממלא אותו, כל הגוף שלו זה אתה. שאלה: המחשבה שלך זה הוא?
אליעד: כן, גם אתה עוטף אותו, הישות שלך גם עוטפת אותו וגם ממלאה את הפיל, נגיד לדוגמה שעכשיו אתה חושב על פיל, זה לא שיש גם אותך וגם את הפיל, יש רק אותך. זה כמו שאנשים אומרים אבל אלוהים נתן לנו בחירה חופשית, הוא חשב אותנו ועכשיו אנחנו עושים מה שאנחנו רוצים, זה לא יכול להיות, כי הוא בתוכך, כאילו גם הגוף של הפיל עשוי ממך. זה עשוי מהדבר הראשון שהוא ללא מקום וזמן, זה נקרא עשוי מכלום.
אין שאלות סגרנו את הדיון.
050-3331-331