איך לענות לשאלות כשלא מסכימים על ההגדרה?

אליעד כהן מסביר כיצד לענות בצורה נכונה לשאלות, במיוחד כאשר ההגדרות של השואל ושל המשיב אינן זהות. לעיתים קרובות אנשים מדברים אחד עם השני ומשתמשים במושגים זהים, אך כל אחד מהם מתכוון לדבר אחר לחלוטין. הדבר יוצר מצב שבו השואל והמשיב אינם מצליחים לתקשר בצורה טובה, וכתוצאה מכך נוצרת אי הבנה או וויכוח מיותר.

אליעד נותן דוגמה מאוד מוחשית ופשוטה לכך. נניח שמישהו שואל: "איפה יש פילים?", ואז הוא נשאל בתגובה: "מה זה פיל בשבילך?" והשואל משיב: "פיל זה שולחן". עבור אותו אדם פיל הוא בעצם שולחן: משהו מרובע, בעל ארבע רגליים, משהו שנמצא אצלו בבית, והוא אפילו יכול להצביע על השולחן ולהגיד "זה פיל". במקרה הזה, אם תתחיל להתווכח איתו ולהגיד לו שההגדרה שלו לפיל לא נכונה, אתה בעצם יוצר ויכוח מיותר ולא מספק תשובה לשאלה שלו.

במקום זאת, אליעד מציע גישה שונה: במקום לנסות לשנות לשואל את ההגדרות או את תפיסת המציאות שלו, רצוי לענות לו בשפה שהוא משתמש בה. כלומר, במקום להתנגד ולהסביר לו מהו "פיל" באופן המקובל בחברה, אפשר פשוט לענות לו לפי ההגדרה שלו. למשל, אם הוא שואל "למה לפיל שלי אין חדק?", במקום להסביר לו שזה שולחן ולא פיל, אפשר פשוט לשאול אותו איך הוא הגיע למסקנה שלפיל שלו אמור להיות חדק, ובכך לעזור לו בעצמו להבין שיש הבדל בין מה שהוא מגדיר כ"פיל" לבין מה שהוא ראה או שמע במקום אחר.

אליעד מדגיש שחשוב להבין מה מטרת השיחה או מה מטרת התשובה. האם המטרה היא ללמד את השואל את ההגדרות המקובלות, או פשוט לתת לו תשובה שמתאימה לשפה ולמושגים שלו? במקרה שהמטרה היא פשוט לתת לו תשובה, אין צורך בכלל להיכנס לוויכוחים מיותרים.

מתי כן חשוב לתקן את ההגדרה של השואל?

אליעד מסביר שישנם מצבים שבהם יש צורך אמיתי לתקן את ההגדרות של השואל. למשל, אם השואל נמצא במצב של פרדוקס או אי - הבנה עמוקה, שנובעת ישירות מההגדרה השגויה שלו, אז יש טעם בתיקון ההגדרה. אם אדם מגיע למצב שבו השאלה שלו אינה יכולה לקבל תשובה הגיונית, מכיוון שהוא מגדיר משהו באופן שגוי או באופן שאינו מאפשר להגיע לתשובה - אז כדאי לשאול אותו למה הוא מתכוון, ולעזור לו ליישר את ההגדרה.

עם זאת, אליעד מדגיש שגם כאן הגישה צריכה להיות בעדינות ובאופן שהשואל יבין בעצמו מדוע ההגדרה שלו בעייתית. במקום פשוט לומר לו "אתה טועה", עדיף לשאול שאלות שיכוונו אותו לחשוב ולגלות בעצמו את הסתירה שבהגדרותיו.

איך להתמודד עם מושגים סובייקטיביים כמו "אהבה" או "שנאה"?

אליעד מסביר את הנקודה הזו עם דוגמה של מושגים סובייקטיביים כגון "אהבה" או "שנאה". אנשים משתמשים במונחים אלו ומשוכנעים שכל אחד מבין אותם באותה צורה. אבל בפועל, כל אדם יכול להתכוון למשהו שונה לחלוטין. למשל, אדם אחד יגדיר "אהבה" בדרך מסוימת, בעוד אדם אחר יכול להגדיר בדיוק את אותה תחושה או התנהגות במילה "שנאה".

לדוגמה, אם מישהו אומר לך "אני אוהב אותך" ומתכוון בהתנהגותו למשהו שבעיניך הוא דווקא פוגעני או שלילי, במקום לומר לו שהוא טועה או שאינו מבין מהי אהבה, אפשר להבין שהוא משתמש בשפה אחרת משלך. במקום להיאבק על ההגדרות עצמן, פשוט תבין מה הוא מנסה לומר באמצעות ההגדרה שלו ותענה בהתאם, בלי לנסות לתקן את תפיסת המציאות שלו בכוח.

אליעד ממליץ לנסות לתקשר עם אנשים בשפה שלהם, מתוך הבנה שכולם מדברים "שפות" שונות, אפילו כשהמילים זהות. כאשר השאלה נובעת ממקום של הגדרה שונה, הפתרון הנכון אינו לתקן את השואל, אלא לנסות להבין למה הוא מתכוון ולהשיב לו בשפה שהוא מבין. אם השאלה יוצרת מצב בלתי פתיר או פרדוקסלי, כדאי לשאול שאלות מנחות שיעזרו לשואל להבין את חוסר ההיגיון או הסתירה במחשבתו, וכך יוכל להגדיר מחדש את שאלתו באופן ברור יותר.