איך לפרש סיטואציות בתקשורת בין - אישית בצורה חיובית?

אליעד כהן מסביר כי תקשורת בין - אישית מתאפיינת בכך שכל פעולה או אמירה של אדם אחר יכולה להיות מפורשת באופנים שונים - חיוביים או שליליים. הסיבה לכך נעוצה בכך שיש הבדל בין עובדות לפירושים. כאשר מתרחשת פעולה או נאמר משהו, העובדה עצמה אינה מכילה משמעות מוחלטת, אלא אנחנו אלה שמעניקים לה משמעות דרך הפרשנות שלנו.

לדוגמה, אם מישהו צוחק לידך או אומר משפט בהומור כלפיך, אפשר לפרש את הסיטואציה בשני כיוונים:

• שלילי: האדם לועג לך, מתנשא או פוגע בך.
• חיובי: האדם מרגיש נוח איתך מספיק כדי להתלוצץ איתך, ויש לו כוונה ידידותית וטובה.

אליעד מדגיש שהפרשנות שלנו מושפעת מהפחדים והחששות שלנו. אם אדם חושש באופן כללי שלועגים לו, הוא נוטה יותר לפרש דברים באופן שלילי. כתוצאה מכך הוא יגיב בהתאם לפרשנות הזו, גם אם לא הייתה שום כוונה לפגוע בו מלכתחילה. הדבר יכול ליצור מעגל שלילי שבו הצד השני בכלל לא מבין מדוע הגבת כך, ואתה נראה לו כמי שמגיב בצורה מוגזמת או חסרת פרופורציה.

איך להבדיל בין עובדה לפירוש בסכסוך?

אליעד ממליץ באופן חד וברור לעצור ולשאול את עצמך "מה בדיוק העובדה ומה הפירוש?". למשל, אם קיבלת סטירה, העובדה היא שקיבלת סטירה, אך הסיבה לסטירה - האם היא כדי לפגוע, כדי לזלזל, או אולי כבדיחה - היא כבר פירוש ולא עובדה. הפרשנות של הסיבה למעשה היא שתשפיע על התגובה שלך.

הוא מציע להבחין בין האפשרויות הבאות כאשר מישהו פועל כלפיך באופן שיכול להיתפס כשלילי:

• אולי הוא באמת רצה לפגוע בך.
• אולי בכלל לא הייתה לו כוונה לפגוע.
• אולי הייתה לו כוונה מעורבת, חיובית ושלילית בו זמנית.

לדוגמה, אם מישהו לא עדכן אותך במשהו שחשוב לך, אפשר לפרש זאת כזלזול וחוסר אכפתיות, ואז להגיב בכעס וליצור קונפליקט. מצד שני, אם תגיב באופן חיובי ותאמר לו שאתה מבין שאולי היה עסוק או שכח, אתה בעצם "שותל" במוחו של האדם השני את האפשרות שהמניע שלו היה חיובי. כך, גם אם הוא עצמו היה בספק לגבי המניע האמיתי שלו, התגובה החיובית שלך מסייעת לו לאמץ דווקא את הפירוש החיובי.

איך להימנע מלשתול מחשבות שליליות אצל אחרים?

אליעד כהן מסביר שהתגובה שלך היא שקובעת איזה מחשבות יישתלו במוחו של הצד השני. אם תגיב בצורה שלילית - למשל תשאל בכעס "למה לא סיפרת לי? לא אכפת לך ממני?" - אתה מעלה אצלו את האפשרות לחשוב שזו באמת הייתה הסיבה שלו, וכך אתה עלול לחזק דווקא את הצד השלילי. במילים אחרות, אם תגיב בכעס, אתה עלול לגרום לצד השני להאמין שהוא באמת פעל בכוונה רעה, גם אם במקור הוא כלל לא היה בטוח או מודע לכך.

מנגד, אם תגיב בצורה חיובית, סלחנית, או אפילו בהומור, אתה שותל אצל האחר מחשבה חיובית. לדוגמה, אם מישהו עונה לך באופן שעשוי להתפרש כפוגע ואתה עונה בהומור או מתייחס לדבריו בצורה ידידותית, אתה יוצר אצלו רושם שהוא באמת דיבר בהומור ובידידות. כך אתה מונע סכסוך ומחזק קשר חיובי.

איך לפרש סירוב לפגישה בצורה חיובית ולהימנע ממריבה?

כאשר מישהו מסרב להיפגש איתך, הפרשנות הראשונית יכולה להיות שלילית מאוד - שהוא לא רוצה לראות אותך, לא מחבב אותך וכדומה. אולם, אם אתה מגיב לסירוב הזה בדרך חיובית ("אני מבין שאתה עסוק השבוע"), אתה שותל אצל האדם השני את האפשרות שהסיבה לסירוב היא לגיטימית וטכנית בלבד (כמו עומס, חוסר זמן וכדומה). גם אם הצד השני עצמו היה מתלבט לגבי סיבת הסירוב, התגובה החיובית שלך מסייעת לו לבחור את הפרשנות החיובית. זה מפחית את הסיכוי לקונפליקט, משפר את היחסים, ומונע סכסוכים מיותרים.

לעומת זאת, אם תגיב בצורה שלילית ותאמר "מה, אתה לא רוצה לראות אותי?", אתה בעצם מכריח את האדם לחשוב על כך שהסיבה לסירובו היא שלילית, גם אם הוא לא היה בטוח בכך עד לאותו רגע. התגובה השלילית שלך היא זו שיוצרת מחשבות שליליות, ולא בהכרח ההתנהגות הראשונית של האדם האחר.

לסיכום: איך ליצור תקשורת חיובית ולהימנע ממריבות מיותרות?

העיקרון המרכזי שאליעד כהן מדגיש הוא שבכל סיטואציה של תקשורת בין - אישית, יש לשים לב להבדל בין עובדה לפירוש. כדי להימנע מסכסוכים, יש לעצור ולבחון את הפרשנות שלנו. אם אנחנו רוצים ליצור אווירה חיובית, עלינו במודע ובאופן מכוון לפרש את ההתנהגות של האחר באופן חיובי, גם כאשר קיימת אפשרות לפרשנות שלילית.

בנוסף, התגובה שלנו היא זו שתקבע האם האדם השני יאחז בפרשנות חיובית או שלילית. תגובה חיובית שלנו יוצרת אצל האדם האחר תחושה חיובית ומונעת סכסוכים ומריבות מיותרות, בעוד שתגובה שלילית יוצרת ומחזקת קונפליקטים.