9:36תלות נפשית, תלות רגשית, לרצות את החיסרון, איך להכיל את המציאות, הכלת המציאות, קבלת המציאות
מהי תלות נפשית ואיך מתמודדים איתה?
אליעד כהן מסביר בהרצאה כי תלות נפשית ותלות רגשית הן חלק בלתי נמנע מהמציאות, וכי האדם תמיד יהיה תלוי במשהו או במישהו. הוא נותן דוגמה לכך שאם אדם מצליח להשתחרר מתלות בהורים או בבני זוג, עדיין יהיה תלוי בצרכים בסיסיים כמו אוכל, עבודה, ומזג אוויר. התלות, לדבריו, אינה הבעיה האמיתית, אלא היחס הנפשי של האדם כלפי התלות עצמה. לכן הפתרון לתלות רגשית או נפשית אינו לבטל את התלות, אלא לשנות את האופן שבו האדם תופס אותה.
אליעד מדגיש כי קיימות שתי אפשרויות עיקריות:
מה המשמעות של הכלת חסרונות המציאות?
הסבר נוסף שאליעד כהן נותן הוא המושג "הכלת חסרונות". הוא מסביר כי אלוהים, לפי הדימוי שהוא משתמש בו, מכיל את כל הנפרדות והחסרונות כחלק מהמציאות השלמה. ההכלה של החסרונות פירושה קבלה מלאה שלהם בלי התנגדות ובלי תלונה. האדם יכול להגיע למצב תודעתי שבו הוא חווה את החיסרון באופן חיובי, כחלק בלתי נפרד מהקיום, וכך מפסיק להרגיש תלוי או נשלט על ידי המציאות.
אליעד מוסיף שהאדם צריך לשאול "למה" הוא מרגיש כפי שהוא מרגיש. אם לדוגמה מישהו מעצבן אותו, עליו לשאול "למה הוא מעצבן אותי?". תשובה אפשרית היא "כי הוא רוצה לשלוט בי". ואז הוא ישאל שוב "ולמה הוא רוצה לשלוט בי?" וימשיך לשאול עד שיגיע לסיבה הראשונית - הרצון של המציאות עצמה. בסופו של דבר, השאלות האלה מובילות למסקנה הסופית שאין באמת סיבה הגיונית מוחלטת, אלא "ככה המציאות רוצה".
כאשר האדם מגיע להבנה שלראשוניות הזו אין באמת סיבה ברורה, הוא מגיע להכרה שהוא לא יודע דבר. אם האדם באמת מצליח להגיע לחוויה שהוא "לא יודע", אז כל ההנחות שלו לגבי המציאות מתחילות להיטשטש, והוא מתחיל לחוות איחוד עם המציאות עצמה. במקום הזה, שבו האדם אינו יודע למה דברים מתרחשים, הוא כבר אינו יכול להבדיל בין הרצון שלו לרצון של המציאות. במצב כזה, האדם מבין לעומק שגם מה שהוא רואה כחסרונות - הם בעצם רצונו, ולכן אין טעם להתנגד להם.
איך מתמודדים עם תחושה שמישהו פוגע או מפריע?
בהקשר ספציפי לשאלה על יחסים אישיים והפרעות כמו של הורים וילדים, אליעד מסביר כי ההפרעה אינה מגיעה מהאחר (למשל, אימא או אבא), אלא מהתפיסה של האדם עצמו. האדם חווה קונפליקט פנימי כאשר קיימים בו שני רצונות מנוגדים:
איך להגיע למצב של קבלה מלאה של המציאות?
אליעד מבהיר כי ברגע שאדם מפסיק להיאחז בסיפור אישי (למשל: "ההורים שלי אשמים בכך שאני סובל") ומתחיל לשאול שאלות עומק לגבי הרגשות והתחושות שלו, הוא מגיע להבנה שאינו יודע למה הדברים קורים. ההבנה הזו מביאה למצב של קבלה והכלה מלאה של המציאות. הוא אומר שזו הדרך היחידה להשתחרר מהסבל הנפשי ומהתחושה של תלות בלתי נסבלת באחרים.
בסופו של דבר, לדבריו של אליעד, הדרך היחידה לאושר אמיתי היא להפסיק להתנגד למציאות, להכיר בחסרונות כבלתי נמנעים ולהכיל אותם כחלק מהחוויה האנושית. כשהאדם מבין שכל מה שקורה לו - הוא בעצם רצונו העמוק ביותר, אין לו כבר התנגדות או תחושת תלות שמפריעה לו.
אליעד כהן מסביר בהרצאה כי תלות נפשית ותלות רגשית הן חלק בלתי נמנע מהמציאות, וכי האדם תמיד יהיה תלוי במשהו או במישהו. הוא נותן דוגמה לכך שאם אדם מצליח להשתחרר מתלות בהורים או בבני זוג, עדיין יהיה תלוי בצרכים בסיסיים כמו אוכל, עבודה, ומזג אוויר. התלות, לדבריו, אינה הבעיה האמיתית, אלא היחס הנפשי של האדם כלפי התלות עצמה. לכן הפתרון לתלות רגשית או נפשית אינו לבטל את התלות, אלא לשנות את האופן שבו האדם תופס אותה.
אליעד מדגיש כי קיימות שתי אפשרויות עיקריות:
- לקבל ולהכיל את כל החסרונות של המציאות, להכיר בכך שהחסרונות הם בלתי נפרדים מהקיום האנושי.
- לסבול כל עוד האדם מתנגד למציאות ומנסה להילחם בה, מה שמוביל לסבל נפשי מתמשך.
מה המשמעות של הכלת חסרונות המציאות?
הסבר נוסף שאליעד כהן נותן הוא המושג "הכלת חסרונות". הוא מסביר כי אלוהים, לפי הדימוי שהוא משתמש בו, מכיל את כל הנפרדות והחסרונות כחלק מהמציאות השלמה. ההכלה של החסרונות פירושה קבלה מלאה שלהם בלי התנגדות ובלי תלונה. האדם יכול להגיע למצב תודעתי שבו הוא חווה את החיסרון באופן חיובי, כחלק בלתי נפרד מהקיום, וכך מפסיק להרגיש תלוי או נשלט על ידי המציאות.
אליעד מוסיף שהאדם צריך לשאול "למה" הוא מרגיש כפי שהוא מרגיש. אם לדוגמה מישהו מעצבן אותו, עליו לשאול "למה הוא מעצבן אותי?". תשובה אפשרית היא "כי הוא רוצה לשלוט בי". ואז הוא ישאל שוב "ולמה הוא רוצה לשלוט בי?" וימשיך לשאול עד שיגיע לסיבה הראשונית - הרצון של המציאות עצמה. בסופו של דבר, השאלות האלה מובילות למסקנה הסופית שאין באמת סיבה הגיונית מוחלטת, אלא "ככה המציאות רוצה".
כאשר האדם מגיע להבנה שלראשוניות הזו אין באמת סיבה ברורה, הוא מגיע להכרה שהוא לא יודע דבר. אם האדם באמת מצליח להגיע לחוויה שהוא "לא יודע", אז כל ההנחות שלו לגבי המציאות מתחילות להיטשטש, והוא מתחיל לחוות איחוד עם המציאות עצמה. במקום הזה, שבו האדם אינו יודע למה דברים מתרחשים, הוא כבר אינו יכול להבדיל בין הרצון שלו לרצון של המציאות. במצב כזה, האדם מבין לעומק שגם מה שהוא רואה כחסרונות - הם בעצם רצונו, ולכן אין טעם להתנגד להם.
איך מתמודדים עם תחושה שמישהו פוגע או מפריע?
בהקשר ספציפי לשאלה על יחסים אישיים והפרעות כמו של הורים וילדים, אליעד מסביר כי ההפרעה אינה מגיעה מהאחר (למשל, אימא או אבא), אלא מהתפיסה של האדם עצמו. האדם חווה קונפליקט פנימי כאשר קיימים בו שני רצונות מנוגדים:
- רצון שלא יפריעו או לא יפגעו בו.
- ההרגשה המציאותית של הפרעה או פגיעה.
איך להגיע למצב של קבלה מלאה של המציאות?
אליעד מבהיר כי ברגע שאדם מפסיק להיאחז בסיפור אישי (למשל: "ההורים שלי אשמים בכך שאני סובל") ומתחיל לשאול שאלות עומק לגבי הרגשות והתחושות שלו, הוא מגיע להבנה שאינו יודע למה הדברים קורים. ההבנה הזו מביאה למצב של קבלה והכלה מלאה של המציאות. הוא אומר שזו הדרך היחידה להשתחרר מהסבל הנפשי ומהתחושה של תלות בלתי נסבלת באחרים.
בסופו של דבר, לדבריו של אליעד, הדרך היחידה לאושר אמיתי היא להפסיק להתנגד למציאות, להכיר בחסרונות כבלתי נמנעים ולהכיל אותם כחלק מהחוויה האנושית. כשהאדם מבין שכל מה שקורה לו - הוא בעצם רצונו העמוק ביותר, אין לו כבר התנגדות או תחושת תלות שמפריעה לו.
- מהי תלות רגשית?
- איך להכיל חסרונות במציאות?
- איך להתמודד עם הפרעה מהורים?
- מה המשמעות של קבלת המציאות?
- איך לשחרר תלות נפשית?
- למה אני לא מצליח לקבל את המציאות?
050-3331-331