2 סוגים של תהליכים, איכות או כמות, לעשות מעט הרבה זמן, לעשות הרבה מעט זמן, תהליכים שלוקחים זמן, להאיץ תהליכים, להרתיח מים, תהליכים שדורשים כוח, תהליכים שדורשים מוח, ניתוח תהליכים, התמדה, השגת מטרות, איך להשיג מטרות יותר מהר?
מה עדיף, לעשות קצת הרבה פעמים או פעם אחת הרבה מאוד?
כאשר אנו שואלים את עצמנו מה עדיף, האם לעשות פעולה מסוימת בהרבה פעמים בצורה קטנה ומתמשכת, או לבצע אותה בפעם אחת ובצורה מרוכזת, חשוב להבין שאין תשובה חד משמעית. השאלה תלויה מאוד באופי התהליך ובמטרה שרוצים להשיג, כי לפעמים הגישה הראשונה יעילה יותר, ולפעמים דווקא השנייה היא המנצחת. אליעד כהן נותן מספר דוגמאות ברורות כדי להסביר את הנושא:
למה אי אפשר להרתיח מים אם עושים את זה קצת בכל פעם?
דוגמה פשוטה שממחישה זאת היא הרתחת מים. אם רוצים להרתיח מים שנדרש להם חמש דקות רתיחה, לא יעזור אם נחמם אותם דקה אחת, נפסיק ואז נחמם שוב דקה, נפסיק, וכך הלאה במשך מאה פעמים. למרות שסך הכל חיממנו את המים מאה דקות, הם לא יגיעו לרתיחה. המים צריכים להתחמם במשך זמן רציף ומסוים, ובגלל ההפסקות הם לעולם לא ירתחו. במקרה כזה, חייבים לבצע את הפעולה במרוכז - חמש דקות רציפות.
מתי חייבים לתת "מכה" אחת חזקה בבת אחת?
דוגמה נוספת שאליעד מציג היא המצב שבו רוצים ליצור תנופה חזקה או להזיז משהו כבד. אם ננסה להזיז עצם כבד על ידי דחיפה חלשה בכל פעם מחדש, גם אם נעשה את זה אלף פעמים, העצם לא יזוז. לעומת זאת, אם ניתן דחיפה אחת חזקה מאוד - העצם יזוז מייד. זה כמו לתקוע מסמר בקיר: אם נכה חלש בהרבה פעמים, המסמר לא ייכנס, אך אם ניתן מכה אחת חזקה מספיק, המסמר יחדור לקיר. לפעמים צריך "לתת מכה" אחת משמעותית וחזקה כדי להשיג את המטרה.
למה אימון בעצימות נמוכה ומתמשכת לא תמיד יבנה שריר?
גם באימונים ובספורט ניתן לראות את אותו העיקרון: אם מתאמן יעשה אלפי חזרות של אותה תנועה בעצימות נמוכה מאוד, ויעצור בכל פעם, לא בהכרח יתפתח לו שריר. למה? כי שריר נבנה כשהוא מגיע למצב של עומס או כשל מסוים, ולא רק מעצם החזרות הרבות בעצימות נמוכה. לכן חשוב שתהיה עצימות גבוהה מספיק לזמן רצוף כדי שהשריר יקבל את הגירוי הנדרש ויגיע לכשל שיאפשר את הצמיחה.
למה אי אפשר להאיץ תהליכים שדורשים זמן מינימלי?
מצד שני, ישנם תהליכים שבהם אי אפשר לזרז את התהליך על ידי הגברת העוצמה בזמן קצר יותר. לדוגמה, אם צריך לאפות עוגה במשך 10 דקות בטמפרטורה של 200 מעלות, אי אפשר להעלות את הטמפרטורה ל - 2000 מעלות במשך דקה אחת בלבד, ולצפות שהתוצאה תהיה זהה. במקרה כזה, התהליך דורש זמן מסוים בטמפרטורה מסוימת ולא יכול להידחס לזמן קצר יותר בעוצמה גבוהה יותר.
מה קורה כשמנסים להרים משקל כבד לבד?
דוגמה נוספת מאליעד כהן היא הרמת משקל כבד מאוד. אם עשרים אנשים ינסו להרים את המשקל, כל אחד בנפרד, הם לא יצליחו. אבל אם חמישה אנשים ינסו להרים אותו יחד בבת אחת, הם יצליחו. זו דוגמה לכך שלפעמים נדרש כוח מרוכז ברגע אחד ספציפי, מאשר פיזור הכוח על פני זמן ארוך.
אז מה עדיף? הרבה בזמן קצר או מעט לאורך זמן?
התשובה לשאלה הזו אינה חד - משמעית והיא תלויה מאוד במקרה הספציפי. לפעמים עדיף לבצע פעולה אחת גדולה וממוקדת בזמן קצר, כמו הרתחת מים או הרמת משקל כבד. במקרים אחרים, כמו אימוני כושר, בישול או תהליכים שדורשים הבשלה והתפתחות, צריך דווקא את הגישה של העצימות המתמשכת לאורך זמן.
בסופו של דבר, כדי להצליח ולהשיג מטרות מהר יותר או באופן יעיל יותר, עלינו לדעת לזהות איזה סוג של תהליך עומד מולנו ולהחליט בהתאם אם הגישה הנכונה היא הרבה בבת אחת או קצת לאורך זמן. אין כאן חוק חד משמעי, והחוכמה היא ביכולת לזהות את סוג התהליך ואת הדרישות שלו.
כאשר אנו שואלים את עצמנו מה עדיף, האם לעשות פעולה מסוימת בהרבה פעמים בצורה קטנה ומתמשכת, או לבצע אותה בפעם אחת ובצורה מרוכזת, חשוב להבין שאין תשובה חד משמעית. השאלה תלויה מאוד באופי התהליך ובמטרה שרוצים להשיג, כי לפעמים הגישה הראשונה יעילה יותר, ולפעמים דווקא השנייה היא המנצחת. אליעד כהן נותן מספר דוגמאות ברורות כדי להסביר את הנושא:
למה אי אפשר להרתיח מים אם עושים את זה קצת בכל פעם?
דוגמה פשוטה שממחישה זאת היא הרתחת מים. אם רוצים להרתיח מים שנדרש להם חמש דקות רתיחה, לא יעזור אם נחמם אותם דקה אחת, נפסיק ואז נחמם שוב דקה, נפסיק, וכך הלאה במשך מאה פעמים. למרות שסך הכל חיממנו את המים מאה דקות, הם לא יגיעו לרתיחה. המים צריכים להתחמם במשך זמן רציף ומסוים, ובגלל ההפסקות הם לעולם לא ירתחו. במקרה כזה, חייבים לבצע את הפעולה במרוכז - חמש דקות רציפות.
מתי חייבים לתת "מכה" אחת חזקה בבת אחת?
דוגמה נוספת שאליעד מציג היא המצב שבו רוצים ליצור תנופה חזקה או להזיז משהו כבד. אם ננסה להזיז עצם כבד על ידי דחיפה חלשה בכל פעם מחדש, גם אם נעשה את זה אלף פעמים, העצם לא יזוז. לעומת זאת, אם ניתן דחיפה אחת חזקה מאוד - העצם יזוז מייד. זה כמו לתקוע מסמר בקיר: אם נכה חלש בהרבה פעמים, המסמר לא ייכנס, אך אם ניתן מכה אחת חזקה מספיק, המסמר יחדור לקיר. לפעמים צריך "לתת מכה" אחת משמעותית וחזקה כדי להשיג את המטרה.
למה אימון בעצימות נמוכה ומתמשכת לא תמיד יבנה שריר?
גם באימונים ובספורט ניתן לראות את אותו העיקרון: אם מתאמן יעשה אלפי חזרות של אותה תנועה בעצימות נמוכה מאוד, ויעצור בכל פעם, לא בהכרח יתפתח לו שריר. למה? כי שריר נבנה כשהוא מגיע למצב של עומס או כשל מסוים, ולא רק מעצם החזרות הרבות בעצימות נמוכה. לכן חשוב שתהיה עצימות גבוהה מספיק לזמן רצוף כדי שהשריר יקבל את הגירוי הנדרש ויגיע לכשל שיאפשר את הצמיחה.
למה אי אפשר להאיץ תהליכים שדורשים זמן מינימלי?
מצד שני, ישנם תהליכים שבהם אי אפשר לזרז את התהליך על ידי הגברת העוצמה בזמן קצר יותר. לדוגמה, אם צריך לאפות עוגה במשך 10 דקות בטמפרטורה של 200 מעלות, אי אפשר להעלות את הטמפרטורה ל - 2000 מעלות במשך דקה אחת בלבד, ולצפות שהתוצאה תהיה זהה. במקרה כזה, התהליך דורש זמן מסוים בטמפרטורה מסוימת ולא יכול להידחס לזמן קצר יותר בעוצמה גבוהה יותר.
מה קורה כשמנסים להרים משקל כבד לבד?
דוגמה נוספת מאליעד כהן היא הרמת משקל כבד מאוד. אם עשרים אנשים ינסו להרים את המשקל, כל אחד בנפרד, הם לא יצליחו. אבל אם חמישה אנשים ינסו להרים אותו יחד בבת אחת, הם יצליחו. זו דוגמה לכך שלפעמים נדרש כוח מרוכז ברגע אחד ספציפי, מאשר פיזור הכוח על פני זמן ארוך.
אז מה עדיף? הרבה בזמן קצר או מעט לאורך זמן?
התשובה לשאלה הזו אינה חד - משמעית והיא תלויה מאוד במקרה הספציפי. לפעמים עדיף לבצע פעולה אחת גדולה וממוקדת בזמן קצר, כמו הרתחת מים או הרמת משקל כבד. במקרים אחרים, כמו אימוני כושר, בישול או תהליכים שדורשים הבשלה והתפתחות, צריך דווקא את הגישה של העצימות המתמשכת לאורך זמן.
בסופו של דבר, כדי להצליח ולהשיג מטרות מהר יותר או באופן יעיל יותר, עלינו לדעת לזהות איזה סוג של תהליך עומד מולנו ולהחליט בהתאם אם הגישה הנכונה היא הרבה בבת אחת או קצת לאורך זמן. אין כאן חוק חד משמעי, והחוכמה היא ביכולת לזהות את סוג התהליך ואת הדרישות שלו.
- איך להאיץ תהליכים?
- מה עדיף איכות או כמות?
- למה המים לא רותחים?
- איך להשיג מטרות יותר מהר?
- האם התמדה לאורך זמן משתלמת?
050-3331-331