איך מתרחש תהליך הלמידה במוח?

כדי להבין לעומק מהו תהליך למידה, צריך להבין תחילה את מהות השינוי. כל למידה היא בעצם מעבר ממצב של אי - ידיעה למצב של ידיעה, אך כיצד בדיוק מתרחש השינוי הזה? אליעד כהן מעלה את השאלה המרכזית: איך ממקום של חוסר ידע מוחלט מגיעים לידיעה? התהליך, לדבריו, הוא שינוי שצריך להבין אותו עד הסוף, ובשביל להבין את השינוי, ראשית יש לבדוק היטב את ההנחות המוקדמות שעליהן נשענת השאלה.

אליעד מביא דוגמה פשוטה לכאורה: אם אדם יושב על כיסא ואז קם והולך, מה בדיוק קרה שם? ניתן לומר בפשטות שהוא קם והלך, אך למעשה השאלה היא איך השינוי הזה התרחש? קודם הוא ישב, עכשיו הוא עומד במקום אחר - מה בדיוק קרה באמצע? באותה המידה בדיוק, גם בלמידה יש לנו מצב קודם של "לא ידעתי" ומצב לאחר מכן של "עכשיו אני יודע". אליעד מדגיש כי כדי להבין לעומק איך תהליך הלמידה מתבצע, יש לבחון קודם את עצם ההגדרה של "מה זה לא לדעת?" ומה הכוונה בכלל ב"לדעת משהו"?

האם ידיעה היא אמונה?

אליעד מסביר כי מנקודת מבט מסוימת, כל ידיעה היא סוג של אמונה. כלומר, כאשר מישהו אומר "אני יודע שמשהו הוא ככה וככה", המשמעות היא למעשה שהוא מאמין שמשהו הוא ככה וככה. למשל, אם ילד לומד שאסור לעשות פעולה מסוימת, למעשה הוא למד להאמין שזה אסור. בכל פעם שהוא נתקל במידע חדש, הוא עובר תהליך של שכנוע עצמי. אליעד מדגיש שתהליך הלמידה ברמה העמוקה ביותר הוא בעצם תהליך של יצירת אמונה חדשה.

הוא מוסיף כי בכל למידה יש אלמנט של שכנוע עצמי: האדם משכנע את עצמו שכעת יש בידיו ידיעה חדשה, למרות שבעצם מדובר באמונה שהוא סיגל לעצמו. לדוגמה, גם כשאדם לומד עובדה כמו "השנה היא 2024", הוא לא יודע זאת בוודאות מוחלטת, אלא משוכנע בכך ברמה מסוימת של אמונה.

מהי רמת הידיעה המוחלטת?

אליעד מבחין בין שתי פרספקטיבות: הראשונה היא פרספקטיבה יחסית, שבה אנו מקבלים את מושג הלמידה כעובדה קיימת וברורה. השנייה היא פרספקטיבה של אמת מוחלטת, שבה אנו מטילים ספק בעצם המושגים של "יודע" ו"לא יודע". הוא מסביר כי מפרספקטיבה מוחלטת, כל מושגי הידיעה והלמידה מוטלים בספק. לכן, אם האדם מחפש תשובה מוחלטת לשאלה כיצד מתבצעת למידה, עליו להטיל ספק מוחלט בנקודות היסוד של השאלה עצמה: האם באמת היה מצב של אי - ידיעה, והאם באמת התרחש מעבר לידיעה?

איך באמת אפשר לבדוק אם באמת למדת משהו חדש?

אליעד מדגיש כי יש צורך לבחון היטב את הזיכרון. לדוגמה, אם מישהו אומר: "בכיתה א' לא ידעתי לקרוא, וכעת אני יודע", אליעד שואל: כיצד אתה יודע שלא ידעת אז? אולי כן ידעת ושכחת, ואולי אתה רק זוכר עכשיו דברים באופן שגוי? כל עוד אינך בטוח לחלוטין בעובדות, גם התהליך שתיארת אינו ודאי.

לדוגמה, כאשר אדם מספר שלמד שפה מסוימת, כמו אנגלית, הוא טוען שפעם הוא לא ידע אנגלית וכעת הוא יודע. אליעד מאתגר את הטענה הזו ומבקש לבדוק: האם באמת לא ידעת אנגלית בעבר? איך אתה בטוח בכך? אולי...