אהבה עצמית, דימוי עצמי, הערכה עצמית, לאהוב את עצמך בלי סיבה, להעריך את עצמך בלי סיבה, אהבה ללא תנאים...ולאהוב את עצמך, יש לזה משמעות, רק כאשר האהבה העצמית של האדם כלפי עצמו, היא גדולה יותר מאשר מה שהוא אוהב את כל שאר הדברים שבעולם. ואם האדם אוהב את עצמו, בדיוק באותה מידה שהוא אוהב את כל שאר הדברים שבעולם, הרי שהוא כבר לא ממש אוהב את עצמו, אלא הוא אוהב את הכל באותה המידה ממש, וזו כבר לא אהבה עצמית, אלא אהבה כללית. ועפ הנל, המצב הוא כזה: שאם האדם משתמש בשכל שלו של טוב ורע, אז ממילא הוא מוצא בכל דבר בעולם, גם יתרונות וגם חסרונות. ואז ממילא הוא גם אוהב...