איך אפשר להרגיש טוב בלבד, בלי להרגיש רע בכלל?

אליעד כהן מציג שאלה יסודית שמטרידה אנשים רבים: האם ניתן להרגיש טוב בלבד, ללא כל תחושה שלילית או רע? כדי להבין זאת לעומק, אליעד מציע דוגמה שבה הוא מבקש מהקהל לחשוב על האפשרות שבה אין שום מגבלה, והם יכולים לבקש כל דבר שהם רוצים. רוב האנשים יבחרו להרגיש טוב כל הזמן, ללא שום חוויה שלילית. אליעד מסביר שהשאיפה הגבוהה ביותר של כל אדם היא למעשה להרגיש טוב בלבד, מאה אחוז מהזמן, מבלי להרגיש רע אפילו פעם אחת.

אך כאן עולה טענה נפוצה: האם זה בכלל אפשרי לחיות בתחושה של טוב מוחלט בלי שום נגיעה של רע? אליעד טוען שלמרות שמבחינה הגיונית זה נשמע כמעט בלתי אפשרי, זו בעצם השאיפה האידיאלית של כל אדם. מנגד, אם האדם יחוש טוב בלבד ללא שום רע, אז הטוב יאבד את משמעותו, כי הוא יהיה חסר השוואה ולא יהיה אפשרי לזהות אותו כ"טוב" בכלל. משמעות ה"טוב" נגזרת מהשוואה למצב שלילי, ולכן אם לא קיימת תחושה שלילית כלל, לכאורה לא ניתן ליהנות באמת מהתחושה החיובית.

איך ניתן לשכנע את עצמך שאתה תמיד מרוצה?

אליעד כהן ממשיך לדון בשאלה כיצד אפשרי בכל זאת להרגיש רק טוב בלי רע. הוא מעלה אפשרות של שכנוע עצמי ואוטוסוגסטיה, תהליך שבו האדם אומר לעצמו שבכל מצב הוא מרוצה וששום דבר לא מפריע לו. הוא מדגים את העניין עם סיטואציות פשוטות כמו טמפרטורת המזגן. כשחם מאוד ומדליקים מזגן, האדם נהנה מהקירור ואומר "איזה כיף, מזגן", אך מה יקרה אם הוא יאמר לעצמו שגם החום לא מפריע לו בכלל? הוא מדגיש שזה אפשרי רק אם האדם יחליט מראש שכל מה שקורה הוא תמיד כרצונו. כשהמצב נוח לו, הוא שמח על כך שזה כרצונו, וכאשר המצב לא נוח לו, הוא מחליט שזה לא משנה לו כלל.

אליעד מדגיש נקודה מרכזית: המוח האנושי שואל שאלות הגיוניות, לכן כאשר אדם טוען שמשהו לא משנה לו, המוח מיד מתריס מולו - "רגע, אבל לפני רגע היה לך מאוד אכפת מהמצב הזה". אליעד מסביר שכדי להצליח בתהליך השכנוע העצמי, האדם חייב לתרגל ולהטיל ספק באופן קבוע בכל ההנחות הבסיסיות וההיגיון הבסיסי שלו. רק כשאדם מתרגל להטיל ספק בדברים הכי ברורים ומוחלטים עבורו, הוא יכול להגיע למצב שבו הוא מסוגל לשכנע את עצמו באמת בכך שלא משנה לו מה קורה.

איך אפשר ליהנות מהפקקים בדרך בדיוק כמו מתנועה זורמת?

דוגמה נוספת שאליעד מביא היא נהיגה בכביש: כאשר הרמזור ירוק, האדם אומר לעצמו "איזה כיף, אני מתקדם", אך כשמגיעים לפקק, האדם מתעצבן ומתוסכל. אליעד מציג אפשרות אחרת, שבה האדם יחליט שגם הפקק עצמו לא מפריע לו, ויותר מזה - הוא אפילו ירגיש שהוא נהנה מהמצב בדיוק כפי שנהנה כשהכביש היה פנוי. הוא מסביר שאם האדם מחליט מראש שזה לא משנה אם הוא תקוע או לא, הרי שגם כשהכביש ישתחרר, לא תהיה לו תחושת הנאה מיוחדת, כי הוא כלל לא סבל לפני כן. מצב כזה מאתגר את ההיגיון של האדם, ולכן האדם חייב להיות מיומן בשכנוע עצמי חזק מאוד, כדי להחזיק בהרגשה הזו לאורך זמן.

האם אפשר לא להאמין בכלל להיגיון?

הנושא המרכזי שאליעד חוזר עליו במהלך השיחה הוא להטיל ספק בהיגיון. לדבריו, כל עוד האדם מאמין להיגיון שלו, לא ייתכן שיצליח להרגיש טוב בלבד, משום שההיגיון תמיד יקבע שאם יש טוב, חייב להיות גם רע, ולהפך. לכן, המפתח לאושר מוחלט הוא ביכולת של האדם לומר לעצמו משפטים חסרי היגיון לכאורה, כמו "אני רוצה את המצב וגם לא אכפת לי מהמצב", ולשכנע את עצמו באמת ובתמים שזה נכון.

אליעד נותן דוגמה קיצונית עוד יותר: אם האדם מאבד סכום כסף משמעותי, ההיגיון...