האם סגר הקורונה מבוסס על טיעון הגיוני?

אליעד כהן מנתח לעומק את הטיעונים בעד ונגד סגר הקורונה, וחושף את המניפולציות הלוגיות שבהן משתמשים תומכי הסגר. הוא מציג את שתי העמדות המנוגדות בנושא הקורונה באופן ברור:

• מצד אחד, יש את האנשים שתומכים בסגר ואומרים שצריך להגן על בריאות הציבור באמצעות סגירת המשק והחמרת ההגבלות.
• מצד שני, יש את המתנגדים לסגר שטוענים שצריך להגן רק על קבוצות הסיכון, ולפתוח את שאר המשק כי אין הצדקה לסגר כולל.

אליעד מנתח טיעון מרכזי של תומכי הסגר: הם טוענים שאי אפשר לדעת הכל על נגיף הקורונה, ולכן צריך לנהוג בזהירות מרבית. הם שואלים את מתנגדי הסגר אם הם באמת יודעים הכל על המחלה, ואם לא, מדוע הם לוקחים סיכון כה גדול לפתוח את המדינה.

האם הטענה שצריך סגר בגלל חוסר ידע על הקורונה היא לוגית?

אליעד כהן מחדד את הטענה הזו ומפרק אותה לגורמים. הוא מציג את הטענה של תומכי הסגר בצורה הבאה:

• עדיף להקשיב לאדם שמודה שהוא לא יודע הכל ולכן רוצה להיזהר, מאשר לאדם שמעמיד פנים שהוא יודע הכל ומוכן לקחת סיכון.
• מאחר שאנו לא יודעים את כל הסכנות האפשריות מהקורונה, עדיף לנקוט אמצעי זהירות מחמירים כמו סגר.

אך אליעד חושף את הטעות והמניפולציה בטיעון הזה. לדבריו, המניפולציה הלוגית היא כזו:

• תומכי הסגר טוענים שמתנגדי הסגר לא יודעים הכל על הקורונה ולכן אין להם זכות לומר שלא צריך סגר.
• אבל גם תומכי הסגר עצמם לא יודעים הכל על הקורונה. אם כן, איך הם יודעים בוודאות שהסגר מוצדק?

לדברי אליעד, הסגר עצמו יוצר נזק ודאי וחמור למדינה, לכלכלה, לחיי האנשים ולדמוקרטיה. מי שתומך בסגר מבלי לדעת בוודאות את חומרת הסיכון של המחלה, מתנהג כאילו הוא יודע בוודאות שהנזק של אי - הטלת סגר יהיה חמור יותר מנזק הסגר עצמו. זו מניפולציה, משום שהם עצמם לא יודעים בוודאות שהסגר מוצדק, אבל מתנהגים כאילו יש להם ודאות מוחלטת בנושא.

מהו הנטל להוכחה בהקשר של סגר הקורונה?

אליעד כהן מסביר לעומק את המושג "נטל ההוכחה" בהקשר של סגר הקורונה. הוא מביא דוגמה: אם אדם גונב לך את הפלאפון וטוען שאולי הפלאפון שלו, האם אתה צריך להוכיח שזה שלך או שהוא צריך להוכיח שזה שלו? ברור שהנטל להוכיח את צדקתו מוטל על מי שגרם לנזק או לקח משהו שלא שייך לו.

כך גם בסגר הקורונה. מי שתומך בסגר חייב להוכיח באופן חד - משמעי שהנזק של אי - עשיית סגר יהיה גדול בהרבה מהנזק של הסגר עצמו, משום שסגר גורם בוודאות נזק עצום למדינה ולאנשים. לא הוגן לדרוש ממתנגדי הסגר את ההוכחה שאין צורך בסגר, כי הם לא אלה שגורמים לנזק בוודאות.

אליעד טוען שההיגיון הבריא אומר בדיוק ההפך: מי שרוצה לסגור את המדינה ולהרוס את הכלכלה חייב להוכיח שזה מוצדק באופן מוחלט. העובדה שיש ספק, דווקא מחזקת את העמדה המתנגדת לסגר, מכיוון שהנזק של הסגר הוא ודאי, בעוד שנזקי הקורונה הם ספקולטיביים ואינם ודאיים באותה המידה.

מדוע הטענה של תומכי הסגר שקרית ומניפולטיבית?

הטענה של תומכי הסגר נשמעת לוגית, אבל אליעד חושף שהיא מניפולטיבית ושקרית. הסיבה היא שהתומכים בסגר מעמידים פנים כאילו רק הם זהירים ושקולים, בעוד בפועל הם מתנהגים כאילו הם יודעים בוודאות שהנזק מהקורונה יהיה גדול יותר מנזק הסגר. אבל הם לא יודעים זאת באמת, ולכן טענתם אינה מבוססת על אמת אלא על פחד, פאניקה, או אינטרסים נסתרים.

לדוגמה, אם היה מחבל מתאבד ברחוב, האם הגיוני לסגור את כל המדינה עד לתפיסתו? ברור שלא, כי הנזק מסגירת המדינה יהיה חמור בהרבה מהסיכון הזמני שמסתובב מחבל. כך גם בקורונה, הסיכון המדויק לא ברור, אבל הנזק של הסגר ברור וודאי.

מי יכול להחליף את ביבי נתניהו?

אליעד כהן משווה את המניפולציה הזו למניפולציה דומה בפוליטיקה: מי שאומר שביבי נתניהו גרוע, מתבקש להוכיח שיש מי שיכול להחליף אותו. אבל אליעד טוען שזהו טיעון מניפולטיבי. לא חייבים להוכיח שמישהו אחר יהיה טוב יותר כדי להחליף מישהו רע. מספיק להוכיח שהנוכחי גרוע כדי להחליפו, אפילו אם לא ברור מי יהיה טוב יותר.

הוא מוסיף שכל אדם ממוצע יהיה עדיף על ביבי, כי לאדם רגיל אין אינטרס לפגוע במדינה למען אינטרס אישי להימנע ממשפט או כלא.

סיכום והמלצות למחשבה לוגית ומניעת מניפולציות

אליעד כהן מסכם ומדגיש את חשיבות ההיגיון, את הבנת המניפולציות של "נטל ההוכחה" ואת הצורך לזהות אותן ולמנוע אותן. הוא ממליץ להיות ביקורתיים, לא לקבל אוטומטית טיעונים שנראים הגיוניים לכאורה, ולזכור שהאחריות להוכיח את צדקת הצעדים המזיקים (כמו סגר כולל) היא תמיד על מי שדורש לעשות אותם, ולא להיפך.