חינוך ילדים מערכת החינוך הורים וילדים למה ילדים לא אוהבים את הלימודים? ילדים מטבעם אוהבים ללמוד, כי כל דבר חדש הוא עבורם חוויה של למידה והתרגשות. למשל, כאשר ילד מקבל צעצוע חדש, הוא מתלהב ושמח מאוד, כי הוא חווה את זה כמשהו חדש שניתן ללמוד ממנו. בניגוד למבוגרים שכבר התרגלו לסיטואציות וחווים אותן כרוטיניות, הילדים רואים כל מצב וכל התרחשות כהזדמנות ללמידה חדשה. הבעיה נוצרת דווקא כאשר הלימודים במסגרת בית הספר הופכים למשהו משעמם ונטול התלהבות. במקום לעורר את שמחת הגילוי הטבעית אצל הילד, מערכת החינוך גורמת לו להרגיש משועמם, מדוכא, ואף סובל. מדוע מורים עצמם לא נהנים ללמד? הסיבה המרכזית לכך שילדים לא נהנים מהלימודים קשורה ישירות לכך שהמורים עצמם לא נהנים ממה שהם מלמדים. רוב המורים נמצאים בכיתה לא מתוך תשוקה אמיתית למקצוע או אהבת למידה, אלא מתוך רצון להתפרנס או לשמש כבייביסיטר לילדים. כשהמורה עצמו לא אוהב את החומר הנלמד, הוא אינו מסוגל לעורר בתלמידים תשוקה או עניין אמיתי. לעומת התלמידים, שכאשר אינם נהנים, מיד מאבדים עניין, המורה כבר התרגל לסבול בשקט ולשאת את השיעמום. לילדים אין את המנגנון הזה ולכן הם מגיבים בחוסר ריכוז ובחוסר עניין. מי ראוי להיות מחנך טוב? אליעד מסביר שמחנך טוב הוא מי שהצליח קודם כל לחנך את עצמו. כדי שהמורה יוכל לעזור ... מאדם לבצע פעולות מסוכנות או לא ריאליות. כל אדם נולד עם פוטנציאל לכל התכונות - הן הטובות והן הרעות. תפקיד המחנך הוא לא לפתח אצל הילד רק תכונות חיוביות אלא לעזור לו לבטא את כל התכונות בצורה מאוזנת. אם יש לאדם רק ביטחון עצמי בלי איזון של ספקות בריאים, זה עלול לגרום לו לבצע טעויות רבות. מדוע התמקדות בחצי ... כפי שהיא באמת, בלי לנסות לייפות או לשקר לעצמו. דווקא ההתעלמות מחצי הכוס הריקה גורמת לאדם לאבד איזון פנימי ולהיות אומלל. איך הורים ומורים גורמים לילדים לא לאהוב את עצמם? כאשר ילד זוכה לפירגון ולהערכה רק כאשר הוא מצליח, המסר הסמוי שהוא מקבל הוא שההערכה והאהבה מותנות בהצלחה. כך הוא לומד לא לאהוב את עצמו בצורה טבעית, אלא רק על בסיס השוואה לאחרים. אם ילד מקבל ציור יפה והוא מקבל שבחים רק על הציור שהצליח לו, הוא יאמין שמגיע לו להעריך את עצמו רק כשהוא עומד בתנאים מסוימים. לאורך זמן, זה יוצר תחושת חוסר ביטחון עצמי וחוסר ... מהי מטרת החינוך ואיך היא אמורה להיות? החינוך האמיתי לא אמור להתמקד בציונים ובהצלחה, אלא בחוויית הלמידה עצמה ובפיתוח החשיבה של הילד. בית הספר אמור להיות מקום שבו הילד מגלה את עצמו ואת יכולותיו, דרך למידה והכרת העולם. הלימודים אמורים להיות חוויה שמאפשרת לילדים להכיר את עצמם טוב יותר ולהיות מאושרים יותר. המחנך חייב להבין מהי מטרת הלמידה באמת ולשדר זאת לתלמידים. איך אפשר לגרום לילדים לאהוב את הלימודים? הדרך לגרום לילדים לאהוב את הלימודים היא בכך שהמורה עצמו יהיה מלא תשוקה ועניין במה שהוא מלמד. הוא צריך להעביר לתלמידים את החומר מתוך התלהבות אמיתית. בנוסף, על המורה לראות את עצמו בתלמיד, להבין למה התלמיד מתקשה ולהציע לו כלים להתמודד עם הקושי. חשוב מאוד להדגיש בפני הילד לא שהוא יכול, אלא שהוא פשוט צריך לנסות ולבדוק את עצמו בכל פעם מחדש. בדרך זו, הילד ירגיש שהלימודים הם הזדמנות ללמוד ולהתפתח, ולא חובה או מטלה משעממת. איך לגרום לילדים לאהוב ללמוד? מי ראוי להיות מחנך? למה התלמידים שונאים את בית הספר? איך לפתח ביטחון עצמי אצל ילדים? למה להתמקד בחצי הכוס המלאה זה שקר? איך לגרום לילד להעריך את עצמו באמת? מה המטרה האמיתית של החינוך? איך לגרום לילד לאהוב את הלימודים? מי ראוי להיות מחנך? מיהו ומהו מחנך טוב? איך לפתח ביטחון עצמי הערכה עצמית אצל ילדים? איך בן אדם יכול לגלות את הפוטנציאל העצמי שלו? איך מורה ומחנך יכול לפתור את הבעיות של התלמידים באמצעות שיקוף עצמי? איך המורה יכול להבין את התלמידים באמצעות התבוננות פנימית שלו על עצמו? למה ילדים לא אוהבים את הלימודים? למה לילדים אין סבלנות ללימודים? איזו תועלת אמיתית מביאים הלימודים לתלמיד? למה למורים עצמם אין חדוות לימוד? כיצד היחס של המורה עצמו אל מה שהוא מלמד, כיצד הוא משפיע על התלמידים? האם אפשר לבקש מילד לאהוב את הלימודים? מי אחראי לכך שה

הורות חינוך ילדים - איך לדבר עם הילד בשפה שלו? איך לחנך ילד קטן לחשיבה בוגרת? ובו יתבאר, כיצד אפשר ללמד, כל אחד, כל דבר? דהיינו, כיצד אפשר לגרום גם לילד קטן, להתחבר רגשית ושכלית (לפי יכולת הקיבולת השכלית שלו), לכל רעיון, מעולמם של המבוגרים? כי כל אחד רוצה, שהילד שלו יצליח. וכדי להצליח, לפעמים צריך לחשוב בצורה בוגרת. וההורה מנסה ללמד את הילד שלו את צורת המחשבה הבוגרת. אבל יש פער, בין צורת המחשבה הבוגרת, לבין יכולת ההכלה של הילד. כי האדם הבוגר, לא הפך להיות אדם בוגר ביום אחד. ואף אחד לא נהיה הורה, ביום אחד. והאדם מתפתח בחייו, ולאט לאט הוא לומד דברים חדשים וצובר ידע, והיכולות השכליות של האדם מתפתחות. עד שבסופו של דבר, האדם מגבש לעצמו את צורת המחשבה הבוגרת. ועכשיו ההורה רוצה להנחיל את המורשת שלו ואת התובנות שלו, לדורות הבאים. והאדם לומד מהניסיון של עצמו, אך גם מניסיונם של אחרים. וההורה רוצה שהילד שלו יחסוך לעצמו טעויות, ושילמד מהניסיון שלו כהורה. אבל לילד, יש את היכולת השכלית שלו. וההורה לא תמיד יודע לדבר בשפת הילד. והשאלה היא, איך אפשר להעביר צורת מחשבה בוגרת, לילד קטן? ונוסיף ונאמר, כי השאלה הזאת, היא גם כללית יותר. כי יחסי הורה וילד, קיימים בין כל שני גורמים בעולם, שאחד מהם מנסה ללמד משהו מישהו אחר. כי כל אדם בעולם שמנסה להסביר משהו למישהו, הרי שהוא בעצם סוג של הורה, שמנסה לשתף את חוכמתו וניסיונו האישי, עם האדם האחר. והשאלה המרכזית היא, איך אפשר לגרום למישהו, להבין דברים ... אותו. וברמה המעשית, מה יעשה האדם שהוא לא יודע את הדרך ואת הקשר שיש, בין כל הדברים ובין כל הדעות שיש בעולם. מה יעשה הוא, וכיצד יחנכו ההורים את ילדיהם? והתשובה היא, כי הדרך להעביר לילד, כל מסר בוגר, היא על ידי זה שמדברים איתו בשפה שלו. כי כל אדם בעולם, מסוגל להכיל בתוכו, את כל הרעיונות שקיימים בעולם. אלא שההבדל הוא, רק בעוצמה ובחדות של הדבר. אבל גם ילד קטן , גם הוא יכול להכיל בתוכו כל רעיון שיש בעולם. אלא שהוא יכול להכיל כל רעיון, במינון יותר חלש ובמינון שונה, משל האדם הבוגר. וכאשר ההורה רוצה ללמד את ילדו איזה שכל כלשהו של אדם בוגר, על ההורה לנסות להתבונן היטב, ולנסות לראות, כיצד השכל הזה הבוגר, כיצד הוא יכול לבוא לידי ביטוי בעולמו של הילד. ולאחר מכן, במקום שההורה יאמר לילד, את מה שהוא רוצה לומר בצורה ישירה, על ה

הורים וילדים - חרדה של הורים שלא יקרה דבר רע לילדים למה הורים חרדים כל כך שיקרה משהו רע לילדים שלהם? אחת הדאגות המרכזיות והנפוצות ביותר שמטרידות הורים היא הדאגה לשלומם של הילדים שלהם. פעמים רבות הורים אומרים שהם יכולים לשאת כל סבל שיקרה להם, אבל המחשבה שיקרה דבר רע לילדים שלהם היא בלתי נסבלת. השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה היא כיצד האדם יכול להגיע למצב תודעתי שבו הוא מכיל באמת כל אירוע, גם אם מדובר באירוע קשה או רע שיתרחש לילדים שלו. האם ההורה באמת דואג לילד שלו או לעצמו? אליעד מסביר שברמה השטחית נדמה להורה שהוא אוהב ודואג לילדיו. אבל כשמתבוננים פנימה רואים שהדאגה היא דאגה עצמית לחלוטין. ההורה מזדהה עם הילד שלו, מתחלף איתו בזהות באופן רגשי, ולכן, כשהילד סובל, ההורה חווה סבל אישי משלו. הוא מדגיש כי אם אותו אירוע היה מתרחש לילד אחר או לאדם זר, הוא לא היה מטריד את ההורה באותה מידה. כלומר, ההורה למעשה מודאג ומוטרד בגלל עצמו, בגלל שהילדים שלו הם חלק מזהותו העצמית, ומהווים המשך ישיר לאגו שלו. לכן פגיעה בילדים נחוויית כפגיעה ישירה בו עצמו. דוגמה שאליעד נותן היא המקרה שבו הורה נשאל אם יטריד אותו באותה מידה שילד זר ייפגע או יסבול. באופן ברור התשובה תהיה שלילית. מבחינתו, ההורה אינו יכול לשאת את הסבל של עצמו, שמתבטא דרך סבלו של הילד. כאשר ההורה אומר שהוא אוהב את הילד, הוא למעשה אוהב את עצמו ואינו מסוגל להתמודד עם כאב שקשור לילד, כי זה הופך להיות הכאב האישי שלו. איך להתייחס לרע באופן אמיתי ואחדותי? ברמה העמוקה יותר, אליעד טוען שהבעיה האמיתית היא תפיסת ...

... ילדים, הורים שרוצחים ילדים, אהבת הורים לילדים, ניתוק רגשי, אהבה או שנאה, אגו - מה השכל שיש בדבר? מה גורם להורים לרצוח את ילדיהם? כאשר שומעים על הורים שרוצחים את ילדיהם, התגובה הראשונית היא הלם וזעזוע, אך אליעד כהן מסביר שבתוך האירועים הקשים האלה יש שכל פנימי ועמוק שאפשר להבין. תחילה חשוב לזכור שרצח פיזי של ילדים על ידי הוריהם אמנם נתפס כמעשה מזעזע, אך הוא לא בהכרח חמור יותר מהמצב הנפוץ שבו הורים הורגים את נפשו של הילד שלהם באופן יומיומי, דרך חינוך לקוי, פגיעה רגשית והרס האושר הטבעי של הילד. לפי אליעד כהן, הילדים נולדים מאושרים, אבל במבחן התוצאה הם הופכים לאומללים בגלל גישות ההורים, גם כשהכוונות היו טובות. האם חינוך לקוי חמור מרצח פיזי של ילדים? אליעד כהן טוען שרוב ההורים גורמים לילדיהם סבל מתמשך, שהוא במובן מסוים גרוע יותר מרצח. רצח פיזי הוא חד - פעמי, בעוד שהתעללות נפשית או חינוך לקוי הם תהליכים מתמשכים של הזרמת ארס ורעל אל נפש הילד. אותם ילדים מתבגרים להיות מבוגרים אומללים ומיואשים, שמחפשים פתרונות וייעוץ כיצד לצאת מהסבל שהוטבע בהם כבר בילדותם. למה אנשים מביאים ילדים לעולם? אליעד כהן מסביר את המניעים מאחורי הבאת ילדים לעולם כמניעים אגואיסטיים בלבד. גם אנשים דתיים שמצהירים שהם מביאים ילדים לשם שמיים למעשה עושים זאת בשביל גן עדן, כלומר, לשם אינטרס אישי ותחושת מימוש עצמי. ילדים הם ניסיון להרחיב את האני, את האגו, כאשר האדם מתייחס לילדיו כחלק ממנו, ולכן פגיעה בילדים נתפסת כפגיעה אישית באגו שלו. מה הקשר בין התקדמות רוחנית לניתוק רגשי מילדים? אליעד מביא כדוגמה את רבי נחמן מברסלב, שטען שכדי להתקדם רוחנית חייב האדם להתנתק מכל מניעה רגשית ואישית, כולל ה

ילדים זה שמחה, למה מביאים ילדים לעולם? ילדים זה אושר, הורים וילדים ועוד למה אומרים שילדים זה שמחה? אליעד כהן מסביר לעומק את הרעיון הרווח שאומר ילדים זה שמחה. למרות האמירה הזו שנראית מובנת מאליה, אליעד מסביר שרוב האנשים כלל לא מבינים באמת למה הם חושבים שילדים מביאים אושר. הוא מתחיל מהדוגמה הקלאסית של אימא צעירה, שמיד אחרי לידת הילד הראשון שלה אומרת זה האושר האמיתי!, והיא מרגישה שלילד שלה יש יכולת להעניק לה תחושת סיפוק, שמחה ואושר שלא ניתן לתאר. לכאורה, נראה שהילד הוא הגורם המרכזי לשמחה ולאושר שלה, אך אליעד טוען שישנו עומק נסתר מאחורי ההצהרות הללו, שמסווה למעשה את המציאות האמיתית. מה באמת עומד מאחורי הרצון להביא ילדים לעולם? הסיבה האמיתית לכך שאנשים רוצים להביא ילדים לעולם, לפי אליעד, היא חיפוש אחר משמעות בחיים. הוא טוען שרוב בני האדם חיים במצב של ריקנות, חוסר משמעות וחוסר תכלית, ורק מתוך הריקנות הזו הם מתחילים לחפש אחר ... מתחילים להמציא תירוצים שונים: הישרדות המין האנושי, המשכיות, המשפחה, ועוד. אנשים אומרים שהם מביאים ילדים לעולם מתוך צורך בהמשכיות, אך אליעד מדגיש שהסיבה העמוקה היא חוסר המשמעות הפנימית. הילד, כך הוא מסביר, הופך בעצם למטרה שהאדם עובד עבורה, נותן לו תירוץ לקום בבוקר, ומאפשר לו לשקר לעצמו שיש לו מטרה אמיתית בחיים. מדוע ילדים הם בעצם סוג של עבדות? אליעד כהן מדגים זאת בצורה מאוד ישירה וברורה: כאשר אדם מביא ילד לעולם, הוא למעשה הופך לעבד שלו. הילד הוא יצור קטן וחסר אונים, וההורה הופך לאחראי על כל חייו. ההורה משעבד את עצמו לצרכים של הילד, הוא לא ישן בלילה, דואג ללא הפסקה, ומקדיש את חייו לטובת הילד. כך ההורה הופך למעשה לעבד של הילד, אבל הוא מוכן לעשות זאת משום שאין לו משמעות אחרת בחיים. אדם שמבין את תכלית החיים לא זקוק לכך. מי שאין לו משמעות פנימית, לעומת זאת, הופך להיות תלוי בילדים כדי לתת משמעות לחייו. האם רק ילדים ביולוגיים מספקים משמעות? אליעד מסביר שזה לא רק לגבי ילדים ביולוגיים. ילדים הם בעצם כל דבר שהאדם יוצר או מקים: עסק, קריירה, פרויקטים שונים, ארגונים שהוא מנהל, וכו. כל דבר שהאדם מייצר ומוציא מהפוטנציאל שלו אל הפועל הוא בעצם ילד שלו, משום שהדבר נותן לאדם משמעות וסיפוק, אבל זו משמעות חלקית וזמנית בלבד. כל הישג כזה הוא למעשה ניסיון של האדם לתת לעצמו תחושת חשיבות ומשמעות בעולם שבו הוא מרגיש אבוד. למה לאדם יש צורך להרחיב את האגו באמצעות ילדים? אליעד מסביר כי סיבה נוספת לכך שאנשים מביאים

חינוך ילדים, הורים וילדים, איך לחנך ילדים כמו בני אדם ולא כמו חמורים? מהו חינוך טוב? איך לחנך ילדים כמו בני אדם ולא כמו חמורים? השאלה שאליעד כהן מתייחס אליה היא כיצד ההורים צריכים לפעול כאשר ילדיהם לא פועלים לפי ההנחיות או הציפיות שלהם. לעיתים ישנם מצבים בהם אחד ההורים חושב שיש לחנך בצורה מסוימת, וההורה השני חושב אחרת, והילדים נמצאים באמצע, בבלבול וחוסר ודאות. גם במצב בו ההורים מתואמים על שיטת החינוך, קורה שהילדים עדיין מתנהגים אחרת מהמצופה. מה קורה כאשר הורים מחנכים כמו חמורים? אליעד מסביר שכאשר הורים מתמקדים כל הזמן במה שהילד עושה או לא עושה - מותר לעשות, אסור לעשות, זה בסדר, זה לא בסדר - הם למעשה משתמשים בשיטת חינוך של חמורים. השיטה הזו מבוססת על הוראות בלבד, ללא הבנת ההיגיון מאחוריהן. הוא משתמש בדימוי החמור כדי להסביר שילד שחונך באופן הזה לא מפעיל את המחשבה העצמית שלו, בדיוק כמו חמור שפועל לפי הוראות בלבד. הילד במצב כזה לא לומד להפעיל שיקול דעת, אלא רק למלא הוראות בצורה טכנית וחסרת הבנה. מדוע הילד מתנגד להוראות ההורים? כאשר ההורים כל הזמן אומרים תעשה כך או אל תעשה כך, הילד עלול לראות בהם טרוריסטים, מכיוון שהוא מרגיש שהם מגבילים אותו בלי להסביר את ההיגיון מאחורי ההגבלות. כתוצאה מכך, הילד מנסה למרוד או לעשות ההפך ממה שנאמר לו, פשוט כדי להרגיש שהוא לא כפוף לסוג של שלטון כפוי ומדכא. מהי דרך החינוך הנכונה על פי אליעד כהן? אליעד מסביר כי חינוך נכון הוא לא רק לתת לילד הנחיות, אלא ללמד אותו כיצד לחשוב. כאשר הילד שואל מותר לעשות את זה?, במקום לענות תשובה של כן או לא, ההורה צריך להוביל את הילד לחשוב בעצמו. ההורה אמור להגיד לו: בוא נחשוב ביחד, מה אתה חושב? למה אתה חושב שזה טוב או לא טוב? ולהוביל את הילד להבין את ההיגיון מאחורי כל פעולה. מה היתרון בחינוך לחשיבה עצמאית? כאשר הילד מבין את ההיגיון שעומד מאחורי ההנחיות, הוא מסוגל לפתח חשיבה עצמאית. החשיבה העצמאית הזו מאפשרת לילד לפעול מתוך הבנה, ולא מתוך כפייה. ברגע שהילד מבין בעצמו את ההיגיון של הדברים, גם אם אחרים ינסו להשפיע עליו בעתיד, הוא עדיין יקשיב ל

... הורים וילדים, סבל של ילד, סבל שנובע מהזדהות רגשית למה הורים סובלים כשהילד שלהם סובל? אליעד כהן מסביר בהרצאה את הסיבות שבגללן הורים חווים סבל כשהילדים שלהם סובלים. הסיבה המרכזית שהוא מציג היא ההזדהות ... אליעד כהן ממשיך ומסביר שברגע שהאדם מזדהה עם מישהו אחר, הוא מרגיש כאילו הצרות של האדם השני הן שלו עצמו. ההורים חווים סבל לא רק בגלל מה שקורה לילד בפועל, אלא בעיקר בגלל הסבל שהם מדמיינים שהיה קורה להם אם הם עצמם היו באותה סיטואציה של הילד. מהו הפתרון לסבל של הורים מהזדהות עם ילדיהם? אליעד כהן מסביר שהפתרון לסבל שנובע מהזדהות ... בין עצם המחשבה על מצב קשה לבין החוויה הרגשית של לחץ או סבל מהמחשבה הזו. הוא נותן דוגמה לכך ואומר שכל פעם שהורה סובל ממצבו של הילד שלו, המצב הזה מזכיר להורה שהוא עצמו עדיין סובל במשהו. כלומר, ההורה מפחד להיות בדיוק באותו מצב של הילד. אם ההורה יגיע למצב שבו הוא יכול לראות את עצמו כסובל, אבל לא ייבהל או ילחץ מהסבל שהוא מדמיין, הוא כבר לא יסבול מהסבל של הילד שלו. לפי אליעד, אם אדם ישלים עם הסבל של עצמו, הוא לא ... לראות את אותו סבל אצל אחרים, ובכך יוכל להתמודד טוב יותר עם סיטואציות קשות הקשורות לאנשים שהוא אוהב, כמו הילדים שלו. איך דוגמת הצמחונות קשורה להבנת ההזדהות ... אותם. ההזדהות הזו גורמת לו לחוות סבל, כי הוא מדמיין את עצמו באותו כאב של בעלי החיים. בצורה דומה, כאשר הורה מזדהה עם הסבל של הילד שלו, הוא בעצם מדמיין את עצמו במקומו וסובל בעצמו ... ההזדהות הרגשית יוצרת אצל האדם תחושת חוסר אונים. זאת משום שכאשר האדם מדמיין את עצמו במצב של הסבל של הילד או של בעל החיים, הוא מדמיין גם את חוסר האונים, את חוסר ... את המצב הזה כדבר בלתי נסבל, אלא כחלק טבעי מהמציאות. לסיכום, ההרצאה של אליעד כהן מדגישה את העובדה שהסבל שהורים חווים כשהם רואים את ילדיהם סובלים נובע בעיקר מהזדהות רגשית ומחוסר השלמה עם ... המציאות במלואה, להשלים איתה, ולראות את הסבל לא כטרגדיה אישית אלא כחלק טבעי של החיים. איך להתמודד עם סבל של ילד? מהי הזדהות רגשית? למה הורים מרגישים חוסר אונים? איך להפסיק לסבול ממצבם של אחרים? מה ...

... שליט, ההורים של גלעד שליט, לשחרר או לא לשחרר את גלעד שליט, ראש הממשלה, גלעד שליט בשבי האם ההורים של גלעד שליט באמת רוצים לשחרר אותו? אליעד כהן פותח בדיון עמוק סביב שאלת השחרור של גלעד שליט, תוך התמקדות בהוריו. הוא מסביר שלכאורה, ההורים של גלעד שליט נראים כאילו הם רוצים מאוד לשחרר אותו, הם מקריבים את החיים שלהם ... אולם, אליעד טוען כי בעומק העניין, ההורים של גלעד שליט אינם באמת פועלים בכל כוחם כדי לשחרר אותו, כי אם באמת היו רוצים, ... להמחשה, אליעד מציין פעולות אפשריות שההורים של גלעד שליט יכלו לעשות ולא עשו, כמו למשל ליצור קשר עם קבוצות רדיקליות או ... הוא טוען שאם לאביו של גלעד שליט היה ילד רעב בבית, הוא היה פועל בצורה נחרצת ואקטיבית יותר ממה שהוא פועל כיום ... מוחלט באפשרות של הצלחה אמיתית, כך גם ההורים של גלעד שליט מתנהלים מתוך תסכול וייאוש. למה ההורים של גלעד שליט לא הולכים עד הסוף? לפי אליעד כהן, הסיבה העיקרית לכך שההורים של גלעד שליט לא עושים הכל לשחרור בנם היא שיש בהם ספק פנימי. מצד אחד, הם חושבים שחובתם כאוהבים וכהורים להוציא את בנם מהשבי בכל מחיר, אך מצד שני, במעמקי ליבם הם יודעים שהמחיר של ... לבין התחושה הרגשית האישית שלהם כהורים. איך ההורים של גלעד שליט יכולים להשפיע על ראש הממשלה? אליעד כהן מסביר שכדי לשחרר את גלעד שליט, ההורים שלו היו צריכים להשפיע ישירות על האדם שאחראי לקבל את ההחלטה הזו, שהוא ראש ... הממשלה, מונע על ידי אינטרסים ורגשות. ההורים של גלעד שליט, לפי אליעד, היו צריכים לגרום לראש הממשלה להרגיש רע במידה מספקת ... על המחאה שנערכה לפני ליל הסדר, שבה ההורים של גלעד ישבו על המדרכה כדי להפעיל לחץ ציבורי, אך לטענתו, זה לא היה מספיק ... בלתי נסבלת עבור מקבל ההחלטות. האם ההורים של גלעד שליט נהנים מהמצב הקיים? אליעד כהן מביא נקודת מבט נוספת, שלפיה יכול להיות שההורים של גלעד שליט, במידה מסוימת, מרוויחים או לפחות נהנים מהמצב שנוצר סביבם. אליעד ... פשוטה: לפעמים אדם עובד קשה מאוד כשהוא הורה, כי הילדים מעניקים משמעות לעבודה הקשה. באותו אופן, המאבק לשחרור בנם הפך עבור ההורים של גלעד שליט לסיבה המרכזית לקום בבוקר, ובכך, באופן בלתי מודע, המאבק מספק להם ... בעזרת סיפור על רבי נחמן מברסלב, שכאשר ילדיו מתו, אמר שאלוהים רצה אותם קרוב אליו, ולכן קיבל את המצב כפי שהוא. אליעד טוען שמנקודת מבט של אחדות, ההורים של גלעד שליט היו אמורים להבין שאין להם באמת שליטה, ולקבל את העובדה שאלוהים ... אינו סובל מהמצב, אלא מקבל אותו בשוויון נפש, מתוך הבנה שהכל לטובה ואין טוב או רע במובן הרגיל של המושגים הללו. האם כדאי לשחרר את גלעד שליט? מה באמת חושבים ההורים של גלעד שליט? כיצד להשפיע על החלטת ראש הממשלה? למה אנשים לא פועלים עד הסוף? ...

חינוך ילדים, איך לחנך ילדים, הצבת גבולות לילדים, יחסי הורים וילדים, חינוך נכון, דוגמה אישית, נפרדות ואחדות אצל ילדים איך להציב גבולות לילדים בלי לאבד את האמת? השאלה המרכזית שאליעד מתייחס אליה היא כיצד להציב גבולות לילדים באופן שיביא אותם לחוות ולהבין את האמת. השיחה מתחילה בכך ששואלים אילו גבולות צריכים להציב לילדים על מנת שיגיעו לאמת, אך אליעד מציע גישה אחרת לגמרי - להוציא את העוקץ מן השאלה. לדעתו, כאשר חושבים ... לדעתו, התשובה האמיתית היא שאין גבולות מסוימים שחייבים להציב כדי שהילדים יגיעו לאמת, מכיוון שאין דבר כזה צריך להגיע לאמת. מה שצריך בפועל הוא פשוט לאפשר לילדים לחשוב ולהבין את המציאות כפי שהיא, על ידי שאילת שאלות והעמקה בחשיבה ביקורתית. האם להציב גבולות זה לצמצם את הילד? אליעד מסביר שהבעיה העיקרית בחינוך וביחסים בין הורים לילדים היא שהילד מגיע לעולם ללא שום הנחות יסוד, ולכן הוא שואל שאלות שנראות להורים לפעמים מופרכות או מסוכנות. הוא נותן כדוגמה מצב שבו ילד שואל מדוע אסור להכניס יד לשקע חשמל, או מדוע אסור לקפוץ מגג כדי לנסות לעוף כמו סופרמן. אליעד מראה שברמה ... גבולות ולמנוע סכנות, אך ברמת ההסבר והחשיבה העמוקה יותר, יש להסביר לילד את הפרספקטיבות השונות ולא רק להגביל אותו מבלי שיבין מדוע. למשל, לא מספיק לומר שזה מסוכן, אלא להסביר לו את ... לו שהאיסור הזה הוא חלק מחוקיות העולם שבו אנו חיים. האם אפשר ללמד ילדים אמת מוחלטת מגיל צעיר? אליעד מדבר גם על הקושי המרכזי בכך שהורים מעוניינים ללמד ילדים שיש טוב ורע, אך במקביל רוצים להסביר להם את רעיון האחדות, שהכל בעצם אותו דבר ואין באמת הפרדה מוחלטת בין טוב לרע. נוצר כאן פרדוקס - איך אפשר ללמד ילד שהכל אחד ובו זמנית ללמד אותו שנכון לעשות משהו אחד ולא נכון לעשות משהו אחר? אליעד מסביר שהפתרון הוא להבין שיש שתי רמות של אמת. ברמה המעשית, חייבים ללמד את הילדים את החוקיות של הנפרדות (למשל, אסור לרוץ לכביש כי מכונית יכולה לפגוע), אך ברמת ההתבוננות, יש ללמד אותם ... נקודת מבט מצומצמת. האידיאל הוא ללמד את שתי הפרספקטיבות במקביל. האם ילד חייב להבין הכל מיד? אליעד מדגיש שילדים אינם חייבים להבין את כל האמת ברגע אחד, וזה לגיטימי ללמד אותם בשלבים. הוא מסביר שלא תמיד הילד יכול או מוכן להבין את כל הפרספקטיבות בבת אחת, ולכן אפשר בהדרגה ללמד אותו את הדברים השונים. כשהילד שואל שאלה, אפשר תחילה לתת לו הסבר פשוט בהתאם לגילו, ורק אם הוא מתעניין יותר, יש להעמיק ולהציג לו עוד פרספקטיבות. הוא מדגים זאת בשאלות של ילדים לגבי לימודים. אם ילד לא רוצה ללמוד, במקום לנסות לשכנע אותו בסיפורים ובשקרים כגון אתה חייב בשביל העתיד, אליעד מציע לומר את האמת הפשוטה: אתה לא רוצה ללמוד כי זה לא מעניין אותך. ההורים צריכים להיות כנים עם הילדים, כי השקר לא באמת עוזר. האם חינוך לנפרדות הוא הכרחי כדי להגיע לאחדות? נושא נוסף שאליעד דן בו הוא האם חייבים לחנך ילדים לנפרדות כדי שיגיעו מאוחר יותר להבנת האחדות. הוא טוען שלא נכון להכניס את ה

... להביא ילדים, להיות אמא, דמות אב, לגדל ילד לבד, בנק הזרע, הורים וילדים, אם חד הורית מבחירה, חד הוריות, זוגיות האם כדאי להיות אימא בכל מחיר? השאלה שאליעד עוסק בה בהרצאה הזו היא הרצון ... בשאלה היפותטית משמעותית שמטרתה לבחון את גבולות הרצון באימהות: האם היית מביאה ילדים אם היית יודעת מראש שהם יחיו רק שנה אחת בלבד?. מטרת השאלה הזו היא לעמת את האדם עם מהות הרצון שלו ולהבין האם הוא רוצה להיות הורה בכל תנאי או שההורות מותנית בציפייה שהילד יחיה חיים ארוכים ומלאים. מה עומד מאחורי הרצון להיות אימא? אליעד מסביר כי כאשר אישה אומרת אני רוצה להיות אימא, לרוב היא מתכוונת לכך שהיא רוצה ילד שיחיה יותר ממנה, שיספק לה אושר, סיפוק ותחושת המשכיות. הוא מדגים את הנקודה באמצעות שאלה אחרת: אם היית יודעת שילדייך ימותו בגיל שנתיים או אפילו שלושה חודשים, האם עדיין היית רוצה להביא אותם ... יהיו יתרונות וחסרונות. הוא מדגיש כי באופן אובייקטיבי, לא באמת משנה אם אדם יביא ילדים או לא, מכיוון שבכל מצב יהיו רגעים של אושר ורגעים של סבל. השאלה החשובה יותר היא מה האדם מצפה להשיג מהילדים, ומה הוא חושב שיקבל דרך האימהות. למה אנשים מוטרדים כל כך מההחלטה להביא ילדים? אליעד מתאר מצב שבו אדם מוטרד ממחשבה מסוימת - למשל, אני חייבת להיות אימא. ... בעצם הרצון להיות אימא, אלא בחוסר היכולת של האדם לקבל את האפשרות שאולי לא יהיה הורה, או שלא יהיה הורה בדרך שבה הוא מצפה. כאשר האישה חושבת אני צריכה להיות אימא, זו לא סתם מחשבה, אלא ... ולכן היא מתקשה לקבל מציאות אחרת. אליעד נותן כדוגמה מצב שבו אישה מוטרדת מהאפשרות שילדה לא יכיר את אביו הביולוגי, ונכנסת ללחץ מזהות האב או מחוסר הזוגיות שתתלווה לגידול הילד. הוא מציע דרך חשיבה אחרת: להבין שהבעיה היא לא שהילד לא יכיר את אביו, אלא שהאישה רוצה שהילד שלה יגדל במבנה משפחתי מסוים. אליעד מציע שאם מה שמטריד הוא חוסר הדמות האב, אפשר להחליף את דמות האב בדמות אחרת - דמות אב רוחנית או דמות משפחתית אחרת שתיתן לילד את התמיכה הרגשית שהוא צריך. האם דמות אב היא הכרחית לגידול ילדים? אליעד דן בשאלה של הצורך בדמות אב. הוא מסביר שדמות האב היא למעשה צורך רגשי של האישה עצמה, ולא בהכרח צורך של הילד. יש ילדים שלא גדלו עם אב והפכו לאנשים מוצלחים, ויש ילדים שגדלו עם אב ועדיין חוו קשיים וסבל. הנקודה שאליעד מדגיש היא שהקושי הוא לא באב עצמו, אלא בציפיות שהאדם תולה בנוכחות האב. אם אישה חושבת שהילד שלה יהיה מאושר רק אם יהיה לו אב, אז היא מגבילה את עצמה מראש לאפשרות ספציפית מאוד של אושר. הוא מציין כי עצם קיומו של אב לא מבטיח חיים מאושרים יותר לילד, אלא מספק סוג מסוים של תחושת ביטחון. אליעד ממליץ לשחרר את האובססיה כלפי הצורך בדמות אב, ולהבין שזה רק נתיב אפשרי אחד מתוך רבים לגידול ילד מאושר. מה לעשות עם הלחץ והאובססיה להבאת ילדים? אליעד ממליץ לא להפסיק לרצות ילדים, אלא לא להיות אובססיביים רק לגבי נושא זה. הוא מדגיש שאפשר בהחלט לרצות משהו ...