כל דבר הוא בחזקת ספק, עד שלא הוכח אחרת...כלל. עד שבסופו של דבר, האדם רואה את האמת האמיתית, שהיא לא צריכה שום הוכחה כלל. דהיינו, שהאדם יודע את מחויב המציאות, שהוא יודע את הדבר שמוכרח שהוא יהיה נכון, ושאין שום אפשרות כלשהי שהוא לא נכון, בשום תפישת מציאות באשר היא. ואז ורק אז האדם זוכה לשקט נפשי, שבא מכך שהאדם נשען על האמת המחויבת. כי כל זמן שהאדם לא יודע את מחויב המציאות, דהיינו, שהאדם לא מבין את מהות המציאות שקיומה מחויב, עד אז האדם סובל מחוסר שקט נפשי ומספקות. כי באמת, הוא חי בטעויות שונות...