ניתוח ניהול שיחה, מתי לבקש ממישהו להגדיר? איך לנהל שיחה? איך לענות לשאלה? מהי יהירות? איך לגרום למישהו להבין שהוא יהיר? למה הוא מתנשא? איך לגרום למישהו להקשיב לך? לקבל ממך עצה, איך לגרום למישהו לשמוע לך? חלק 2 מתי נכון לשאול מישהו למה הוא שאל שאלה מסוימת? אליעד כהן מסביר שיש חשיבות גדולה לדעת מתי נכון לשאול מישהו למה הוא שואל שאלה מסוימת. אנשים רבים נוטים להגיב לשאלות באופן אוטומטי, מבלי לבחון לעומק את כוונת השואל. לדוגמה, אם מישהו שואל אותך מתי אתה חוזר הביתה?, תגובה אינסטינקטיבית תהיה פשוט לתת לו שעה מדויקת. אבל אליעד מציע דווקא להאט ולבחון את הכוונה האמיתית מאחורי השאלה. איך לזהות את הכוונה האמיתית מאחורי שאלות? אליעד מציע שכאשר מישהו שואל שאלה, לפני שעונים בצורה אוטומטית, כדאי לשאול את עצמך למה הוא בכלל שאל את השאלה הזאת. למשל, במקרה שבו אדם שואל מתי אתה חוזר הביתה? - השאלה עשויה להסתיר מגוון כוונות. אולי הוא פשוט דואג לך, או שהוא רוצה לתכנן משהו בהמשך. אבל לפעמים האדם ששאל אינו מודע לסיבות האמיתיות שגרמו לו לשאול. לכן חשוב לעצור לרגע ולבדוק, מדוע בדיוק הוא שאל, או לפחות להבין מה אנחנו מניחים לגבי הסיבה שהובילה לשאלה. איך לשאול אדם על הכוונה שלו בלי להישמע תוקפני? אליעד מדגיש שכששואלים אדם למה הוא שאל שאלה, חשוב לעשות זאת בצורה נעימה ולא בצורה שעלולה להיתפס כתוקפנית. הוא נותן כמה דוגמאות פרקטיות: ניתן להשיב תשובה כללית ... עוד לא יודע, אפשר לשאול למה אתה שואל? וכך לעודד את האדם להסביר את עצמו יותר בפירוט. אפשר להוסיף שאלת הבהרה נעימה כגון אתה שואל כי אתה רוצה לתכנן משהו להמשך? או חשוב לך לדעת מתי בדיוק אחזור? בשתי ... הזדמנות נעימה להבהיר את עצמו. מדוע אנו מניחים הנחות אוטומטיות לגבי כוונות של אחרים? אליעד מתאר כיצד אנשים מגיבים לשאלות מתוך ההנחות שלהם, בלי לבדוק אותן באמת. לדוגמה, אדם שמרגיש אשמה על משהו שעשה, יכול להניח שכל שאלה תמימה של האחר נועדה לתקוף אותו או לחשוף את אשמתו. לדוגמה, אם אשתך שואלת אותך היית בסופר? ואתה מרגיש ... שאנחנו עושים באופן אוטומטי ולבדוק אותן לפני שאנחנו עונים בצורה שתיצור קונפליקט. מה לעשות כשאתה מרגיש שמישהו תוקף אותך בשאלה? אם אתה מרגיש ששאלה מסוימת מטרתה לתקוף אותך, אליעד ממליץ לבדוק מיד את התחושה הפנימית שלך. כלומר, לזהות מה אתה באמת מרגיש, ואז להפריד בין עובדות לבין פרשנויות. למשל, אם מישהו שואל אותך היית בסופר?, ואתה מיד מרגיש אשמה או חוסר נעימות, תשאל את עצמך: מה גרם לי להרגיש את הרגש הזה? האם האדם שאל שאלה פשוטה או שאני משליך על השאלה כוונות נסתרות? כך ניתן למנוע תגובה מוגזמת ולנהל את השיחה בצורה יותר רגועה ומודעת. איך להתמודד עם הרגלים אוטומטיים בשיחות? אנשים רבים מגיבים לשאלות מתוך הרגל או דפוסים ישנים. אליעד נותן דוגמה של אדם שיש לו נטייה להרגיש מותקף כי בעבר היו סיטואציות שהותירו אצלו טראומה, וכך כל שאלה נתפסת כאיום. הוא נותן דוגמה הומוריסטית של אדם שהיה בשבי, וכל שאלה שמופנית אליו נתפסת מיד כניסיון לחקור אותו. אליעד מסביר שכדי להתגבר על ההרגל הזה, צריך לתרגל מודעות: בכל פעם ששאלה מעוררת אצלך תגובה חזקה, עליך לבדוק מיד מדוע הרגשת כך, ולהפריד בין המציאות לבין ההנחה שאתה עושה. איך למנוע ... תגובה לא נכונה המבוססת על הנחות שגויות. הוא מציע לשאול את עצמך: האם הסיפור שאני מספר לעצמי על מה ששאלו אותי נכון, או שזה פירוש שלי? למשל, אם מישהו שאל אותך למה איחרת, אל תמהר להמציא תירוצים. קודם תשאל את עצמך, האם בכלל הכוונה שלו היתה להאשים אותי, או שהוא שואל רק מסקרנות פשוטה? למה אנשים נוטים להתנשא ... בשיחה מתרחשות כאשר אדם מניח מראש שהוא מבין את הסיטואציה יותר טוב מהאחר. אדם יהיר לא מרגיש צורך לשאול שאלות הבהרה או לבדוק את ההנחות שלו, כי הוא בטוח שההבנה שלו נכונה. לכן, כדי לגרום לאדם יהיר להכיר בכך שהוא מתנשא, יש לעזור לו להבין שהנחותיו עשויות להיות שגויות, ולגרום לו להתחיל לשאול שאלות על עצמו. איך לגרום למישהו להקשיב לך ולכבד את העצות שלך? אליעד מסכם שכדי לגרום למישהו להקשיב לך או לקבל את העצה שלך, אתה צריך קודם כל להראות שאתה מבין את הסיבות שמאחורי השאלות או ההתנהגות שלו. רק לאחר שהאדם ירגיש שאתה מבין אותו באמת, הוא יהיה מוכן להקשיב לעצה שלך ולכבד את דבריך. איך לשאול שאלות נכון? למה אנשים מתנשאים? איך להתמודד עם שאלות מתקיפות? איך לזהות יהירות בשיחה? איך לגרום למישהו לקבל עצה?