אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה שאלות ✔איך לפתח שיחה? איך מפתחים שיחה? איך לדעת מה לשאול? פיתוח שיחה, מיומנות שיחה, איך ליצור שיחה? תקשורת בין אישית, איך לדעת לדבר? איך לנהל שיחה...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
9:06איך לפתח שיחה? איך מפתחים שיחה? איך לדעת מה לשאול? פיתוח שיחה, מיומנות שיחה, איך ליצור שיחה? תקשורת בין אישית, איך לדעת לדבר? איך לנהל שיחה?
כיצד ניתן לפתח שיחה בצורה טבעית ופשוטה?

פיתוח שיחה הוא מיומנות שרבים מתקשים בה. אליעד כהן מסביר באופן ברור ופשוט כיצד לפתח שיחה זורמת ומעניינת גם עם משפטים קצרים ופשוטים שאנשים אומרים לנו. הוא מתחיל מהשאלה כיצד ניתן ללמד אדם אחר לפתח שיחה, ועובר בהדרגה להסביר את השיטה וההיגיון שעומדים מאחורי זה.

מהי הנוסחה לפיתוח שיחה?

לפי אליעד כהן, הרעיון המרכזי לפיתוח שיחה הוא להבין שכל משפט שאנחנו שומעים מורכב משני אלמנטים עיקריים: העובדה עצמה, והפירוש שאנחנו נותנים לה. לדוגמה, אם אדם אומר לנו "הלכתי אתמול לטייל", המילים "הלכתי לטייל" הן העובדה בלבד, אבל מיד המוח שלנו מייצר סיפור שלם מסביב: איפה הוא טייל, למה טייל, עם מי טייל, ומה הרגיש במהלך הטיול.

אליעד מסביר שהדרך המעשית לפתח שיחה היא לזהות בראש את התמונה או הסיפור שהמוח שלנו מוסיף למשפט הפשוט, ולהפוך את אותם פרטים לא ידועים לשאלות. לדוגמה, אם מישהו מספר שהלך לים, אנחנו מיד חושבים: "הוא בטח ישב על החוף, לקח שמשייה, אולי שחה או שתה משהו". את המחשבות האלו הופכים לשאלות: "ישבת על החוף או שחית?", "עם מי הלכת?", "מה שתית שם?", וכך השיחה מתפתחת בקלות ובטבעיות.

איך ההבדל בין עובדה לפירוש עוזר בפיתוח שיחה?

אליעד מחדד את ההבדל בין עובדה לפירוש דרך דוגמה נוספת: אם מישהו אומר "אני בבית", זו עובדה פשוטה וברורה. אבל בראש שלנו מיד קופצים פרטים נוספים כמו "היא בטח חזרה מהלימודים", "היא כנראה יושבת על הספה או עושה משהו בבית". הפירושים האלה, שהם למעשה רק הנחות ולא עובדות, הם המקום שממנו אנו יכולים לשאוב שאלות להמשך השיחה. במקום להניח, שואלים: "ממתי את בבית?", "מה את עושה עכשיו?", ובכך מאפשרים לשיחה להמשיך באופן חלק ומעניין.

כיצד האסוציאציות במוח מסייעות בניהול שיחה?

אליעד מדגים כיצד אפילו מילה פשוטה כמו "מיץ תפוזים" מייצרת אצלנו סיפור שלם: אנחנו מיד מדמיינים תפוזים נסחטים, כוס קרה, טעם מתוק או חמוץ, ואולי גם זיכרון מסוים. לכל מילה יש משמעות עמוקה יותר מעבר לצליל שלה. המוח יוצר תמונות ואסוציאציות אוטומטיות, וזה מה שמאפשר לנו לשאול שאלות שמקדמות את השיחה: "סחטת בעצמך את התפוזים?", "היה לך טעים?", או "איזה סוג תפוזים אתה אוהב?".

באותה דרך, המילה "שולחן" יכולה ליצור שיחה שלמה: "מאיזה חומר עשוי השולחן שלך?", "באיזה חדר הוא נמצא?", "למה דווקא את השולחן הזה בחרת?", וכדומה. הרעיון הוא שכל מילה פשוטה שאומרים לנו היא פתח לעולם של שאלות אפשריות.

כיצד ניתן להשתמש באמת כדי לפתח שיחה?

אליעד מסביר שאנשים שרגילים להיצמד לאמת באופן טבעי מצליחים לפתח שיחות בקלות. המשמעות של להיצמד לאמת היא לבדוק האם הפירוש שלנו למשפט ששמענו אכן נכון. אם מישהו אומר "הייתי היום בים", ואנחנו מניחים שהוא שחה, חשוב לוודא את ההנחה הזו בשאלה ישירה: "האם שחית בים?". אם הוא עונה שלא, זה מוביל לשאלות חדשות ("אז מה עשית שם?", "למה לא נכנסת למים?"). בעצם, ההרגל לבדוק את אמיתות הפירושים שלנו הוא בדיוק הפעולה שמייצרת עוד ועוד שאלות ומפתחת את השיחה.

מהם השלבים המעשיים לפיתוח שיחה מוצלחת?

לסיכום, אליעד כהן מציע נוסחה מעשית ופשוטה לפיתוח שיחה:
  • קח את המשפט שאמרו לך ושים לב לעובדות הברורות שבו.
  • זהה את הסיפורים והאסוציאציות שהמוח שלך מוסיף אוטומטית סביב העובדות.
  • הפוך את הפירושים והאסוציאציות האלו לשאלות ברורות ופשוטות.
  • בכל תשובה שקיבלת, חזור על התהליך כדי להמשיך ולפתח את השיחה.
לדוגמה, אם מישהו אומר "הייתי בים", מיד אפשר לכתוב סיפור שלם על זה: "היה חם היום, בטח לקחת שמשייה, אולי הזמנת משקה או שיחקת מטקות". מתוך זה נולדות השאלות: "מה לקחת לים?", "עם מי הלכת?", "שחית או סתם ישבת?".

היכולת הזו מאפשרת לכל אדם, גם אם אינו מורגל ביצירת שיחות, לפתח תקשורת בין - אישית טובה וזורמת בקלות יחסית.
כיצד ניתן ללמד אדם לפתח שיחה?

השיחה מתחילה בשאלה כיצד מלמדים מישהו לפתח שיחה. אליעד מציג את הרעיון שצריך לספק לאדם מעין נוסחה או דרך מובנית שתעזור לו לזהות על מה לדבר ולהמשיך את הדיון באופן זורם. בתחילה נשאלת השאלה מה בדיוק עושים כשמישהו מספר לנו משפט פשוט כמו "הלכתי אתמול לטייל". אחד המשתתפים מציע להשתמש במילות שאלה כמו מי, מה, למה, כמה, מדוע, מתי, אך אליעד מחפש משהו פשוט ואינטואיטיבי יותר.

אליעד מסביר שכאשר אדם אומר "הלכתי אתמול לטייל", יש עובדה (הלכתי לטייל) ופירוש (למה הלך, איך הלך, עם מי הלך, באיזו שעה ועוד). כדי לפתח שיחה, אפשר לחפש בראש את מה שנוסף לנו אוטומטית סביב העובדה. לדוגמה, אם הוא הלך לים, אנחנו יכולים לדמיין שהוא ישב על החוף, התלבט מה לקחת, אולי שמשייה או כיסא, ואולי שחה או שיחק מטקות. מתוך הדמיון הזה נולדות שאלות להמשך השיחה: "עם מי היית בים?", "שחית?", "למה לא שחית?", "האם הזמנת משהו לשתות?".

אליעד מדגיש שכל מילה שמישהו אומר מייצרת לנו במוח תמונה גדולה יותר. אם אומרים "הלכתי לים", אנחנו לא מסתפקים רק במילים הללו, אלא בונים בראש סיפור: מה השעה, מה המזג אוויר, מה נעשה בפועל, האם שחינו או השתזפנו, וכולי. כך גם אם מישהו אומר "מיץ תפוזים" - המוח לא נעצר בשתי המילים הללו, אלא חושב על תפוזים נסחטים, צבע הכתום, אולי כוס קרה, ואפילו מרגיש טעם מסוים.

מדוע חשוב לזהות את ההבדל בין עובדה לפירוש?

לדברי אליעד, הדרך לפתח שיחה קשורה ביכולת לראות מה נאמר (העובדה) ומה אנחנו מפרשים או מוסיפים (הפירוש). אם לדוגמה הילדה שלך אומרת "אני בבית", אתה אולי מפרש שהיא חזרה מהלימודים, שהיא במנוחה, שהיא יושבת או עומדת, אבל בפועל היא רק אמרה "אני בבית". מתוך הפער בין מה שנאמר לבין מה שאתה מוסיף באופן טבעי בראש, אפשר לייצר שאלות.

אליעד מתאר שכדי לפתח שיחה עם אדם, אפשר לקחת את מה שהוא אומר ולהוסיף עליו חיבור של כמה משפטים, כאילו כותבים על זה חיבור שלם או "סיפור": "הלכת בים בשתיים בצהריים?", "היה חם?", "לקחת שמשייה?", "שחית או רק ישבת?", וכן הלאה. כל תוספת כזו היא בעצם שאלה שנולדת מההבדל בין מה שאנחנו כבר מדמיינים לבין מה שאיננו יודעים באמת.

בנוסף, הוא מציין שכדאי לקחת בחשבון את כל האסוציאציות שנולדות כשמישהו מדבר. אם לדוגמה הוא אמר "הלכתי היום לים", אנחנו יכולים להעלות שאלות כמו "לאיזה ים הלכת?", "היית עם חברים או לבד?", "מה עשית שם?". הדרך המובנית יותר היא לעבור מילה מילה (כמו 'ים', 'הייתי', 'היום') ולשאול את כל מה שעולה, אך הדרך האינטואיטיבית היא לזהות שהמוח שלנו כבר ממציא סיפור הרבה מעבר למשפט הבסיסי שנאמר.

כיצד ההיצמדות לאמת עוזרת לפתח שיחה?

אליעד מוסיף שרעיון ה"היצמדות לאמת" - כלומר, לבדוק מה באמת נאמר לעומת מה שאנחנו מפרשים - קשור ישירות ליכולת לפתח שיחה. בכל פעם שמישהו אומר משפט, אנו בודקים מה מידת הוודאות של הפירוש שקפץ לראשנו. לדוגמה, אם הוא אומר "הייתי היום בים", ואנחנו מניחים "בטח שחית בים", אפשר לשאול: "שחית בים?" ולברר האם הפירוש שלנו נכון. אם יתברר שלא שחו, זה ממשיך להוליד שאלות חדשות ("אז מה עשית בים?", "למה בחרת לא להיכנס למים?").

אליעד מדגים גם עם דוגמאות פשוטות יותר של מילים בודדות, כמו "שולחן" או "טאטא". המילה לבדה מעוררת בנו פירושים שונים: שולחן יכול להיות עץ, זכוכית, שולחן מטבח, שולחן משרדי, וכך אפשר לפתח שיחה שלמה על שולחן אחד. אם אדם אומר "בית", יש מי שידמיין בית פרטי עם גינה, יש מי שידמיין דירה קטנה, ויש מי שיחשוב על בית כמשפחה. לכל אחד יש פרשנות אחרת, ומתוך כך צצות שאלות חדשות.

אליעד מסכם שהנוסחה הפשוטה היא: קבל את מה שאמרו לך (העובדה), בדוק מה אתה מפרש מזה (הסיפור הנלווה שיצר לך בראש), והפוך את אותו פירוש לשאלות. כך אפשר ללמד אדם לפתח שיחה, גם אם אינו מורגל בכך.
עכשיו דיברנו על זה כמה פעמים נדבר עוד פעם נגיד שרוצים ללמד מישהו לפתח שיחה, אתה יודע לפתח שיחה?

ש: בדרך כלל.

אליעד: אני מפתח איתך עכשיו שיחה, אוקי מה הנוסחה לפתח שיחה זאת השאלה?

ש: אתה שומע משהו מניע מטרה.

אליעד: כן.

ש: אתה שומע מה שהוא אומר לוקח את מילים שלו את הנושאים שלו ומוצא אסוציאציות לאותן מילים וממשיך לדבר איתו על זה, אם אתה רואה שהוא מתעניין.

אליעד: רגע לא רגע חכה שנייה, לא אתה בסדר בוא נעצור במשפט הזה. מה אמרנו לוקח את, מה המהות המהות זה לקחת את מה שהוא אמר הוא אמר לך "הלכתי אתמול לטייל" איך אתה מפתח על זה שיחה?

ש: מתוך אני מסתכל על המילים שהוא אמר "הלכתי לטייל" אז אפשר לשאול אותו כל מיני שאלות כמו למה הלכת מתי הלכת לפי המטרה שלך.

אליעד: יפה עכשיו השאלה היא מה הנוסחה כדי לעלות על השאלות האלה זאת השאלה, עוד פעם מה שאתה אומר זה נכון רק השאלה היא עכשיו הוא צריך נוסחה אתה מכניס מחשב נגיד, לאו דווקא מחשב שכח מחשב אנחנו צריכים עכשיו ללמד מישהו לעשות את זה.

ש: לוקח את כל מילות השאלה האפשריות.

אליעד: כן אבל לא באמת יעשה את כל מילות השאלה האפשריות, מילה מילה איך מי מה למה כמה מדוע מתי.

ש: כן זאת הדרך לנוסחה.

אליעד: אם משהו יותר קצר יותר פשוט יותר הגיוני יותר אינטואיטיבי, לא שמה שאתה אומר זה לא נכון.

ש: לנסות להבין את המהות של הדבר הזה שהוא אמר.

אליעד: בכל מקרה יש לי עצה כדלקמן העצה אומרת כזה דבר, נגיד שמישהו אמר לך "הלכתי לטייל" עכשיו אתה צריך לשאול את עצמך "מה הוא אמר לך? הוא אמר לך הלכתי לטייל", עכשיו שימו לב יש עובדה ופירוש העובדה היא שהוא אמר "הלכתי לטייל" עכשיו תפרש מה נראה לך שהוא אמר, מה לדעתך הוא אמר שהוא אמר "הלכתי לטייל" מה לדעתך מה הוא סיפר תוסיף על הסיפור תוסיף.

ש: יכול להיות שהיה לו קצת רע והוא אולי הלך לטייל כדי להרגיש טוב.

אליעד: שנייה ואז אתה מוסיף איזה סיפור אתה מוסיף סיפור אוקי יכול להיות שהיה לו רע הוא הלך לטייל כדי להרגיש טוב, מה עוד יכול להיות שהוא התכוון?

ש: יכול להיות שבאופן סיסטמתי הוא הולך לטייל.

אליעד: מה עוד יכול להיות, אוקי מה עוד נגיד?

ש: יכול להיות שהוא רוצה לדבר איתך והוא סתם אומר לך את זה.

אליעד: לא בסדר שנייה אני מנסה להגיד משהו אחר, נגיד שמישהו אומר לך "אתמול הלכתי לטייל", תקשיב תתרכז אתה רואה אותו שם?

ש: כן.

אליעד: נגיד שהוא אומר לך "הייתי היום בים" איזה תמונה קופצת לך לראש?

ש: שהוא הלך היום לים?

אליעד: כן מה קופץ לך בראש כאילו אוקי הוא בים מה קופץ לך מה אתה רואה בראש אתה רואה אותו בים?

ש: הוא נפש הוא היה באיזה.

אליעד: יפה אז קופץ לך נגיד בראש שהוא יושב על כיסא, מה צייר לי אוקי בא נעשה את זה אחרת הוא אמר לך "הייתי בים" עכשיו אני אומר לך קח דף ונייר ותצייר תכתוב על זה סיפור עבודה או חיבור בזה תכתוב סיפור, מה אתה יכול לספר לי על מה שהוא אמר קח איזה משפט שהוא אמר ותהפוך את זה לסיפור מה הסיפור שאתה יכול נגיד לספר על זה?

ש: נקרא לזה לדוגמה ספציפית לזה.

אליעד: בשתיים בצהריים.

ש: בשתיים בצהריים לקח כיסא.

אליעד: לא שתיים בצהריים החליט שהוא היה בבית היה מאוד חם החליט שהוא נוסע לים, כן החליט שהוא נוסע לים נסע לים התלבט מה לקחת לים לקח לים שמשייה ישב בים לקח כיסא הזמין קפה, ראה את השמש שחה סיפור. עכשיו הוא אמר שהוא היה בים ויש לך סיפור מסביב, עכשיו אוטומטית כשהוא אומר לך "באתי מהים" נגיד הוא אומר לך "הייתי היום בים" במוח שלך היה על זה סיפור שהוא מעבר לשלוש מילים של "הייתי בים".

כשהוא אומר לך "הייתי בים" בראש שלך בטוח היה איזה סיפור, נגיד שהוא אומר לך את המילה "שולחן" יש בראש איזה סיפור על המילה שולחן.

ש: למה זה בטוח?

אליעד: כי המשמעות של המילה "שולחן" היא נגזרת מהסיפור שאתה מספר על המילה "שולחן", אוקי עכשיו מה אני חותר.

ש: לא, בסדר זה נשמע טוב ומעניין מה שאתה אומר אבל כאילו.

אליעד: אתה הבנת את התיאוריה לפני שזה נשמע טוב ומעניינת.

ש: אוקי בא תסביר לי את התיאוריה הזאת עוד פעם.

אליעד: אני אומר כזה דבר כשמישהו אומר לך "הייתי היום בים" אוטומטית בראש מצטיירת איזה תמונה יש איזה image, יש איזו משמעות המוח עושה עם זה משהו עם המידע הזה אוקי הוא מפרש את זה באיזו צורה. כל מה שאתה צריך לעשות כדי לפתח שיחה זה לקחת את מה שפירשת ולהפוך את זה לשאלות, "הייתי היום בים" אוקי מה קופץ לך לראש הוא יושב בים, ישבת בים מה קופץ לך לראש הוא שחה "שחית בים? לא שחיתי היה חם מדי, אוקי רגע היה חם מדי למה הוא לא שחה בים".

"אוקי אז למה לא שחית בים כי היה חם? לא יודע, אז מה עשית בים? שיחקתי מטקות, רגע אז עם מי שיחקת מטקות?" עוד פעם כי במוח כשבן אדם אומר משפט אוטומטית המוח מצייר על זה איזה ציור, אוטומטית כשמישהו אומר לך את המילה "שולחן" אתה מצייר על זה ציור מסביב מישהו אומר לך "מיץ תפוזים" אתה מצייר על זה ציור.

ש: מה זאת אומרת לא הבנתי למה אתה מתכוון.

אליעד: המילה "מיץ תפוזים" אומרת לך משהו?

ש: יש לה משמעות כלשהי כן.

אליעד: יפה מה אומר לך "מיץ תפוזים"?

ש: לוקחים תפוזים סוחטים אותם.

אליעד: יפה עכשיו האם זה יהיה נכון לומר שהמילה "מיץ תפוזים" המשמעות שלך עבורה היא מיץ תפוזים, האם כל מה שאתה יודע על מיץ תפוזים זה מיץ תפוזים מה המידע שקופץ לך לראש כשאומרים את המילה "מיץ תפוזים" מיץ תפוזים? נגיד שהייתי אומר לך איזה מילה בג'יבריש סתם ממציא מילא בג'יבריש ואומר לך מה אתה יודע על זה כלום רק את הצליל. אומר לך טאטא מה זה אומר כלום אתה לא יודע על זה כלום, ברגע שאמרתי לך מילה אחרת אמרתי לך מילה "בית" בראש יש משהו יש איזה משהו על המילה בית.

ש: איזה קישורים וכל מיני דברים.

אליעד: משהו יש שמה לא יכול להיות זה לא רק המילה "בית" כי המילה "בית" לכשעצמה אין לה משמעות. זאת אומרת שכשהוא אומר לך "הייתי בים" הייתה לזה איזו משמעות עבורך, מה שאתה צריך לעשות אם אתה מפתח שיחה זה לראות מה המשמעות של זה עבורך ובסך הכל להבדיל בין העובדה לפירוש ולהפוך את זה לשאלה. נגיד שמישהו אומר לך "הייתי בים" מה מצטייר לך בראש ציור?

ש: "איזה ים היית?".

אליעד: אז שנייה אז בראש מצטייר לך ציור "אוקי הוא היה באיזה ים, נגיד היה באיפה זה היה?" ואז אתה הופך את זה לשאלה "באיזה ים היית?" לדוגמה. מה שאני מנסה לחדד זה כזה דבר, מה שהוא אמר הדרך הארוכה זה פשוט לקחת את כל המילים לקחת את כל מילות השאלה האפשריות ולהוסיף את מילת השאלה וגם לקחת את כל צירופי המילים "באמצע הלכתי לים" זה גם משהו בפני עצמו להוסיף לזה את כל השאלות האפשריות.

בסדר אבל אז זה לא, לא מנסה עכשיו לעשות את זה אני מנסה להסביר משהו אחר בן אדם שרגיל להיצמד לאמת אוטומטית הוא גם יודע לפתח שיחה, למה כי מה זה להיצמד לאמת להיצמד לאמת זה מישהו מספר סיפור אתה שואל את עצמך "האם אני בטוח שהפירוש שאני מפרש האם אני בטוח שהוא נכון" ואת זה אתה הופך לשיחה.

אם מישהו מספר לך סיפור הילדה שלך אומרת לך "אני בבית" ואז בראש שלך קופץ "כנראה שעכשיו היא עושה משהו מסוים" עכשיו אם אתה בראש שלך כבן אדם רגיל, לדעת לבודד את העובדה והפירוש ואתה יודע לשאול את עצמך "רגע מי אמר שהיא בבית הרי היא רק אמרה אני בבית, מה אבל היא הגיעה עכשיו הביתה" כי בראש שלך הצטייר איזה ציור "היא עכשיו חזרה מהלימודים היא עושה שיעורים".

הצטייר איזה ציור משהו משהו הצטייר לך מעבר למילים "אני בבית" זה לא "אני בבית, טוב יש בית היא עומדת" זה לא מה שהצטייר לך הצטייר לך עוד מעבר לזה, אפילו אתה אומר "היא עומדת" היא לא אמרה "אני עומדת" מי אמר לך שהיא עומדת אולי היא יושבת. ועכשיו אם בן אדם רגיל לקחת את מה שאומרים לו וכל פעם כשהוא מפרש פירוש לשאול האם הפירוש הזה נכון אז את השאלה הזאת הוא הופך לפיתוח השיחה.

בעצם פיתוח שיחה זה לקחת את מה שאמרו לך לראות מה ניתן לפרש את זה ולשים סימן שאלה בסוף, "ניתן כשהוא אמר הייתי בים ניתן לומר שהוא עשה סקי גלישת גלים ניתן לומר את זה בוא נשים סימן שאלה". עכשיו שימו לב עכשיו אם אנחנו נגיד לו לדוגמה נגיד כזה דבר "בים הייתי בים ועשיתי גלישת גלים" זאת אומרת "עשיתי גלישת גלים" זאת תשובה לאיזה שאלה "מה עשיתי בים" אז נשאל "מה עשית בים".

זאת אומרת במוח קפץ לך איזה פירוש "אוקי בים" נגיד היה בים ואז אתה מדמיין את הבן אדם נגיד יושב ומשתזף "אוקי מה הוא עשה בים השתזף, אני יכול לשאול אותו האם השתזפת מה עשית בים".

ש: "איפה אתה משתזף על הגב על הבטן?".

אליעד: נגיד הוא אומר "השתזפתי בים" אוקי ואז בראש אתה מצייר איזה ציור, צייר ציור על מה שהבן אדם השני אמר צייר ציור תחשוב שאומרים לך לכתוב על זה חיבור של שלוש מילים, שלושה משפטים תמציא משהו תשקר תמציא משהו "הייתי בים" תמציא עכשיו תוסיף עוד עשר מילים למשפט הזה, אחר כך תהפוך את זה לסימני שאלה ואז נוצר לך דרך לפתח שיחה.
דמיון לפתח שיחה כמיהה למתוק פרשנות או עובדה רוצה לדבר מה לשאול מטרה אוהב מתוק פירוש או עובדה בסוף לשאול איך לדעת איך לדעת לדבר איך לדעת מה איך לדעת מה לשאול איך ליצור איך ליצור שיחה איך לנהל איך לנהל שיחה איך לפתח איך לפתח שיחה איך מפתחים שיחה אישית כיצד לנהל כיצד לפתח שיחה לדבר לדעת לדעת לדבר לדעת מה לשאול ליצור ליצור שיחה לנהל לנהל שיחה לפתח לפתח שיחה לשאול לשאול שאלות מה לשאול מיומנויות מיומנות מיומנות שיחה מנהל מפתחים שיחה ניהול ניהול שיחה ניהול שיחות פיתוח פיתוח שיחה שאלה שאלות שיחה תקשורת תקשורת בין אישית
שאלות של לקוח בתהליך רכישה, סוגים של שאלות של לקוחות, סוגי שאלות של לקוחות, שאלות של לקוח פוטנציאלי, שאלות סינון ראשוני, שאלות כאב וצורך, תהליך סינון ראשוני, שאלות הסינון של הלקוח, שאלות הכאב של הלקוח, שאלות של רושם ראשוני, שאלות של כאב של הלקוח, שאלות של סינון ראשוני של הלקוח, איך להתכונן לתהליך מכירה? הדרכת אנשי מכירות, להכיר את הלקוח, ניהול אנשי מכירות, הכנת תסריט שיחה, להכאיב ללקוח, ליצור ללקוח כאב
שאלות של לקוח בתהליך רכישה, סוגים של שאלות של לקוחות, סוגי שאלות של לקוחות, שאלות של לקוח פוטנציאלי, שאלות סינון ראשוני, שאלות כאב וצורך, תהליך סינון ראשוני, שאלות הסינון של הלקוח, שאלות הכאב של הלקוח, שאלות של רושם ראשוני, שאלות של כאב של הלקוח, שאלות של סינון ראשוני של הלקוח, איך להתכונן לתהליך מכירה? הדרכת אנשי מכירות, להכיר את הלקוח, ניהול אנשי מכירות, הכנת תסריט שיחה, להכאיב ללקוח, ליצור ללקוח כאב והפעם נדבר על סוגים שונים של שאלות של לקוח פוטנציאלי, שהלקוח הפוטנציאלי שואל את עצמו, לפני שהוא רוכש מאיתנו מוצר כלשהו. וצריכים לדעת להבדיל בין הסוגים השונים של השאלות, ולתת לכל סוג את ההתייחסות שלו. וסוג אחד של שאלות שלקוח שואל את עצמו, נקרא להן השאלות של הכאבים של הלקוח. דהיינו, שהלקוח רוכש את המוצר, בהתאם לכאבים של הלקוח ובהתאם לצרכים ... של הלקוח שבגללו הוא רוכש רכב חדש, זה בגלל שכואב לו שכרגע אין לו רכב מספיק יפה. אז הכאב של הלקוח, יהיה, האם וכמה הרכב יפה. דהיינו, הלקוח שואל שאלות שקשורות לכאב שלו, שבהתאם להן הוא מקבל החלטה אם לרכוש או לא את המוצר ... והכאב של הלקוח הוא, שהוא רוצה דירה יותר גדולה מהדירה הקיימת שלו, אז הכאב של הלקוח, הוא הגודל של הדירה שהוא רוכש. והלקוח כנראה ישאל אותנו שאלות שקשורות לכאב שלו, שהוא גודל הדירה. ועד כאן הבנו, שיש שאלות שקשורות לכאב של הלקוח. באותו הקשר נזכיר, כי לפעמים עלינו ללמד את הלקוח לשאול את השאלות, שאנחנו חושבים שאם הוא ישאל אותן, זה יגדיל את הסיכוי שהוא ירכוש את המוצר. לדוגמה נניח ... בטיחותי, זה יגרום לו לרכוש את המוצר שלנו, הרי שבמקרה כזה, אנחנו בעצם נכאיב ללקוח, ניצור ללקוח כאב חדש, לגבי הבטיחות של הרכב, נגרום ללקוח לשאול שאלות שהוא לא חשב עליהן, כדי שהוא ירכוש את המוצר. אבל יש עוד סוג של שאלות, שגם אותן צריך להכיר, והוא שאלות סינון ראשוניות, שאלות של רושם ראשוני, שגם אותן שואל הלקוח, בלי קשר לשאלות שקשורות לכאבים ולצרכים של הלקוח. דהיינו, שיש שאלות שהלקוח שואל את עצמו בכל מקרה, כדי לסנן אותנו בסינון ראשוני, כדי לדעת אם בכלל לעבור
גאונות ושאלות, שכל ושאלות, פיתוח החשיבה באמצעות שאלות, איך להיות יותר חכם באמצעות שאלות? לשאול כמה שיותר שאלות, איזה שאלות לשאול? כמה שאלות לשאול? למה לשאול שאלות לא הגיוניות? שאילת שאלות, לפתח את השכל באמצעות שאלות
גאונות ושאלות, שכל ושאלות, פיתוח החשיבה באמצעות שאלות, איך להיות יותר חכם באמצעות שאלות? לשאול כמה שיותר שאלות, איזה שאלות לשאול? כמה שאלות לשאול? למה לשאול שאלות לא הגיוניות? שאילת שאלות, לפתח את השכל באמצעות שאלות
... ושאלות, שכל ושאלות, פיתוח החשיבה באמצעות שאלות, איך להיות יותר חכם באמצעות שאלות? לשאול כמה שיותר שאלות, איזה שאלות לשאול? כמה שאלות לשאול? למה לשאול שאלות לא הגיוניות? שאילת שאלות, לפתח את השכל באמצעות שאלות למה שאילת שאלות הופכת אותך ליותר חכם? כדי להיות יותר חכם ולפתח את החשיבה, הדרך המרכזית והיעילה ביותר היא לשאול כמה שיותר שאלות. המוח הוא כמו שריר שצריך לאמן, וככל ששואלים שאלות רבות ומגוונות, השריר הזה מתחזק ומתפתח. אליעד כהן מסביר שכדי לשפר את השכל, אדם צריך לשאול שאלות מכל סוג שהוא, בלי שום הגבלה או צנזורה. עצם תהליך השאלה מוביל להרחבת החשיבה, להעמקה ולהבנה טובה יותר של המציאות. למה חשוב לשאול שאלות מכל סוג, אפילו לא הגיוניות? כאשר אנו נמנעים מלשאול שאלה בטענה שהיא לא הגיונית, אנחנו בעצם מניחים שההיגיון הנוכחי שלנו הוא האמת היחידה. אבל המטרה בשאילת שאלות היא דווקא לאתגר את ההיגיון הקיים שלנו ולבדוק אותו. לכן, חשוב לשאול גם שאלות שנראות מוזרות או טיפשיות. לדוגמה, שאלות כמו למה אין לנו קרניים על הראש? או למה יש לנו חמש אצבעות ולא שש? עשויות להיראות מטופשות במבט ראשון, אבל דווקא השאלות האלה יכולות לפתוח חשיבה חדשה, לאתגר את המובן מאליו, ולהוביל לתובנות מעניינות. אילו שאלות כדאי לשאול ואיך להתחיל לשאול? כל נושא בעולם יכול לשמש כבסיס לשאילת שאלות. אין נושא שהוא מחוץ לתחום. כדאי להתחיל לשאול שאלות פתוחות כמו למה?, איך?, מה יקרה אם? - אלו שאלות שמעודדות חשיבה עמוקה יותר. לדוגמה, אפשר לשאול: איך עובד החשמל? למה המים זורמים למטה ולא למעלה? מה יקרה אם נזיז את כדור הארץ קצת הצידה? איך יודעים שההיסטוריה שסיפרו לנו נכונה? ...
חוקי האושר, שאלות מהחלל הפנוי, 2 סוגי שאלות, שאלות שאין להן תשובה, שאלות בלי תשובה, בעיות בלי פתרון, בעיה שאין לה פתרון, לפתור בעיה אחרי בעיה, לכל שאלה יש תשובה, לכל בעיה יש פתרון, סוד משחק החיים, שאלות שבאות מהחלל הפנוי, למה יש שאלות שאין להן תשובה? איך לזהות שאלה שאין לה תשובה? מה לעשות עם שאלה שאין לה תשובה? לולאה אין סופית, לזהות את סוג השאלה, זיהוי סוג השאלה, האם יש תשובה לשאלה? האם יש פתרון לבעיה? בטוח במאה אחוז, הרצון למוחלט, רוצה מוחלט
... האושר, שאלות מהחלל הפנוי, 2 סוגי שאלות, שאלות שאין להן תשובה, שאלות בלי תשובה, בעיות בלי פתרון, בעיה שאין לה פתרון, לפתור בעיה אחרי בעיה, לכל שאלה יש תשובה, לכל בעיה יש פתרון, סוד משחק החיים, שאלות שבאות מהחלל הפנוי, למה יש שאלות שאין להן תשובה? איך לזהות שאלה שאין לה תשובה? מה לעשות עם שאלה שאין לה תשובה? לולאה אין סופית, לזהות את סוג השאלה, זיהוי סוג השאלה, האם יש תשובה לשאלה? האם יש פתרון לבעיה? בטוח במאה אחוז, הרצון למוחלט, רוצה ... אחת הבעיות הגדולות ביותר של בני האדם, והיא הבעיה שהם מנסים למצוא תשובה לשאלות שאין להן תשובה. דהיינו, בן אדם שמנסה למצוא תשובה לשאלה שאין לה תשובה, מנסה למצוא פתרון לבעיה שאין לה פתרון וכיוב, עד שהוא מתחרפן משתגע וכולי. ואסביר למה יש שאלות שאין להן תשובה? ואיך לזהות שאלה שאין לה תשובה? ומה לעשות עם שאלה שאין לה תשובה? ועוד... כי האדם במשך כל יום כל היום, מנסה למצוא תשובות לשאלות ופתרון לבעיות. והאדם כל הזמן מחפש לפתור בעיות ולמלא ... כאן הכל טוב וזה משחק החיים וכולי. אבל בחיים יש בעיות שאין להן פתרון ויש שאלות שאין להן תשובה. דהיינו, שאפשרי לחלק את כל הבעיות שיש ... של הבעיות, הוא בעיות שאפשרי למצוא להן פתרון. בעיות עם פתרון שעונה לבעיה. שאלות שאפשרי למצוא להן תשובה. אבל יש סוג נוסף של בעיות, שאין שום ... או לא קיים, ואין שום ישות גשמית או ישות רוחנית, שיכולה למצוא תשובות לשאלות האלו. כי יש שאלות שאין להן תשובה. והשאלות האלו נקראות בשפת רבי נחמן מברסלב, שאלות שבאות מהחלל הפנוי (ראה כאן: https: breslev.eip.co.il ?key=335). דהיינו, שהמציאות בנויה בצורה כזאת, שיהיו בה שאלות שאין להן תשובה. כי אם תהיה להן תשובה, המציאות לא תהיה קיימת. ואין אפשרות שהמציאות תהיה קיימת, אם תהיה תשובה לכל השאלות. ויש בעיות שבהכרח שלא יהיה להן פתרון. כי אם יהיה להן ... השפיות שלו וכולי. הכל כמובן באופן יחסי, תלוי כמה האדם יתעקש למצוא תשובה לשאלה שאין לה פתרון. ויש כאן כמה נושאים שצריכים לחקור. 1 - למה בעצם יש שאלות שאין להן תשובה? ולמה אין אפשרות שהמציאות תהיה קיימת, אם לכל השאלות תהיה תשובה? ולמה מוכרחות להיות קיימות שאלות בלי תשובה, כדי שהמציאות תהיה קיימת? זה נושא אחד. 2 - איך לזהות שאלות שאין להן תשובה? איך לדעת שאין תשובה, ל
שאלות הבהרה, איך לגרום למישהו להבין אותך? איך להסביר את עצמך למישהו? איך לגרום למישהו לשאול אותך שאלות הבהרה? איך לגרום למישהו לא להתבייש לשאול שאלות? איך לגרום למישהו להרגיש בנוח לשאול שאלות? לא הביישן למד, לא הקפדן מלמד
שאלות הבהרה, איך לגרום למישהו להבין אותך? איך להסביר את עצמך למישהו? איך לגרום למישהו לשאול אותך שאלות הבהרה? איך לגרום למישהו לא להתבייש לשאול שאלות? איך לגרום למישהו להרגיש בנוח לשאול שאלות? לא הביישן למד, לא הקפדן מלמד
שאלות הבהרה, איך לגרום למישהו להבין אותך? איך להסביר את עצמך למישהו? איך לגרום למישהו לשאול אותך שאלות הבהרה? איך לגרום למישהו לא להתבייש לשאול שאלות? איך לגרום למישהו להרגיש בנוח לשאול שאלות? לא הביישן למד, לא הקפדן מלמד איך לגרום למישהו להבין אותך ולשאול שאלות הבהרה? כאשר אנו מסבירים משהו למישהו, אנחנו רוצים לוודא שהוא מבין אותנו באופן מלא. לעיתים קרובות, אנשים נמנעים מלשאול שאלות הבהרה מתוך בושה או פחד להיתפס כלא חכמים מספיק. השאלה היא: איך אפשר לגרום למישהו להרגיש בנוח לשאול שאלות ולוודא שהוא מבין אותנו כראוי? למה אנשים נמנעים מלשאול שאלות? ישנם שני גורמים עיקריים שבגלל הם נמנעים מלשאול שאלות : בושה: אנשים לעיתים לא רוצים להיראות לא חכמים בעיני אחרים ולכן הם נמנעים מלהביע חוסר הבנה. חשש מתגובה שלילית: אנשים חוששים שהמורה או המנחה יגיבו בזלזול או יקפידו עליהם אם ישאלו שאלה שנראית פשוטה או טריוויאלית. איך לעודד אנשים לשאול שאלות? הדרך היעילה ביותר לעודד אנשים לשאול שאלות היא להסיר מהם את האחריות לחוסר ההבנה ולהעביר ... שאם מישהו לא מבין את ההסבר, זה לא בהכרח בגלל חוסר יכולתו להבין, אלא בגלל שההסבר עצמו אולי לא היה ברור דיו, אז האדם מרגיש יותר בנוח לשאול שאלות. כדי לעודד את השומע לשאול שאלות, אפשר לומר את הדברים הבאים לפני ההסבר: תקשיב, ... מסביר בצורה לא כל כך טובה, אולי אני מתבלבל או לא מרוכז. לכן, אם לא תבין אותי, זה כנראה בגלל שאני לא הסברתי טוב - ולכן אני מבקש ממך לשאול שאלות, כי אני רוצה לוודא שהצלחתי להסביר כמו שצריך. ברגע שאומרים זאת, השומע מבין שהוא לא אשמה אם הוא לא מבין, ומרגיש חופשי יותר לשאול שאלות. איך לוודא שהמסר מועבר בצורה ברורה? כדי לוודא שהשומע מבין את המסר, אפשר להשתמש בשיטות הבאות: שאלות מנחות: שאלות כמו: זה היה ברור?, רוצה שאסביר שוב?, מה הבנת ממה שאמרתי? יכולות ... לשמוע את דעתו ולהבין אם המסר עבר בצורה נכונה. דוגמאות מגוונות: תן דוגמאות ממספר זוויות שונות כדי להמחיש את הרעיון. הדגשת חשיבות השאלות: הדגש את החשיבות של שאילת שאלות כך שהשיחה תהיה מועילה לשני הצדדים. מדוע חשוב ליצור אווירה נוחה לשאילת שאלות? כשהשומע מרגיש בנוח לשאול שאלות, התקשורת בין הצדדים משתפרת. זה לא רק עוזר לו להבין יותר, אלא גם יוצר שיחה פתוחה ומועילה. המנחה או המורה הוא זה שצריך להרגיש בנוח עם השאלות, ולא המאזין. כמו שאומרים: לא הביישן למד, ולא הקפדן מלמד. כלומר, מי שמתבייש לשאול, לא ילמד את מה שמוסבר לו, ומי שמקפיד על כל דבר קטן, לא יהיה מורה טוב. לסיכום כדי לגרום למישהו להבין אותנו ולשאול שאלות הבהרה, יש לבצע את הצעדים הבאים: להעביר את האחריות להבנה אלינו ולא אליהם. להודות בכך שיכול להיות שהסברנו לא ברור. ליצור אווירה שמעודדת שאלות ולתת לגיטימציה לשאילת שאלות. להשתמש בדוגמאות ושאלות מנחות כדי לוודא שהמסר הובן. כאשר מיישמים את השיטה הזו, מגדילים ...
שאלות ליטקוד קשות, LeetCode Hard problems, איך לפתור את שאלות ליטקוד הכי קשות שיש? איך לפתור שאלות שאין להן תשובה? איך לפתור שאלות שאי אפשר לפתור אותן? איך לפתור שאלות ליטקוד שאין להן פתרון? איך לנתח שאלות חשיבה? איך ללמוד תכנות מחשבים? איך ללמוד מדעי המחשב? פתרון סיבוכיות זמן ריצה, ראיונות טכניים בתוכנה, שאלות טכניות לראיון עבודה בהייטק, איך להתכונן לראיונות ליטקוד? איך להתכונן לראיון עבודה בהייטק? ליטקוד בעברית, Hebrew LeetCode, חידות היגיון
שאלות ליטקוד קשות, LeetCode Hard problems, איך לפתור את שאלות ליטקוד הכי קשות שיש? איך לפתור שאלות שאין להן תשובה? איך לפתור שאלות שאי אפשר לפתור אותן? איך לפתור שאלות ליטקוד שאין להן פתרון? איך לנתח שאלות חשיבה? איך ללמוד תכנות מחשבים? איך ללמוד מדעי המחשב? פתרון סיבוכיות זמן ריצה, ראיונות טכניים בתוכנה, שאלות טכניות לראיון עבודה בהייטק, איך להתכונן לראיונות ליטקוד? איך להתכונן לראיון עבודה בהייטק? ליטקוד בעברית, Hebrew ... שאלת ליטקוד בצורה נכונה, עלינו לנסות להבין את השאלה וכולי ולמצוא את החוקיות שבה ניתן לפתור את השאלה, בצורה היעילה ביותר. אבל ישנם מצבים, שבהם אין איזו חוקיות כלשהי ושאין איזה קיצור דרך כלשהו שיכול לפתור את ... טריק שיכול לעבור על כל המצבים באיזה קיצור דרך. והשאלה היא, איך בעצם צריכים להתמודד עם שאלות כאלו, שאנחנו לא מוצאים להם איזו חוקיות שאיתה יהיה ניתן לעשות איזה קיצור דרך ולקצר את זמני הריצה? והתשובה היא, שאכן ישנן שאלות שיש אפשרות למצוא להן קיצור דרך כדי לקצר את זמני הריצה וכולי, אבל ישנן שאלות שאכן באמת אין אפשרות לקצר בהן את זמני הריצה וכיוב. וכאשר אנחנו מגיעים לשאלה שאנחנו לא מוצאים איזה קיצור דרך איך לקצר את זמני הריצה, הרי שעלינו לקחת כל השאלה ולחלק אותה לחלקים ולתתי תהליכים. ועבור כל תהליך בפתרון של השאלה, עלינו להתייחס אליו בנפרד, ועלינו לראות אולי כן יש איזה קיצור דרך חלקי לתת תהליך כלשהו, בפתרון המלא של השאלה. דהיינו, גם אם באמת אין איזה קיצור דרך שיקצר באופן רציני את זמן הריצה, אולי יש איזה קיצור דרך שיקצר חלק כלשהו בפתרון השאלה. דהיינו, 1- קח את השאלה, תחלק אותה לחלקים, ותמצא קיצור דרך גם לחלק מתתי התהליכים, גם זה טוב. גם אם התהליך הראשי של הפונקציה, לא ניתן ... דהיינו: 1 - חפש קיצורי דרך גם לתתי חלקים בפתרון השאלה. 2 - חפש קיצרי דרך חלקיים שעוזרים אפילו קצת לפתרון השאלה. נקודה נוספת שצריכים לקחת בחשבון, שהיא אולי הקריטית ביותר כאשר פותרים שאלה שאין לה איזה טריק שאפשרי לפתור אותה, הוא שמי שפותר שאלה בלי קיצור דרך ובלי טריק, הוא חייב להיות מסוגל להוכיח שאין אפשרות לקיצור דרך. דהיינו, אם לדוגמה הגעת לשאלה שאתה לא מוצא איזו חוקיות כלשהי לפתור את כל המקרים האפשריים, בלי לעבור על כל המקרים האפשריים, הרי שעליך להיות ... דרך ולהוכיח שהפתרון שלך, אין אפשרות לפתור את השאלה, בצורה שיותר טובה ממנו. לסיכום: אם הגעת לשאלת ליטקוד שאתה לא מצליח למצוא לה איזה פתרון בקיצור דרך לזמני הריצה ... כל קיצורי הדרך שכן אפשרי למצוא לחלקים בתוך פתרון השאלה.
שאלות טיפשיות, איך להבין את השאלה? האם כל שאלה לגיטימית? שאלות ללא תשובה, שאלות לא הגיוניות, הנחות היסוד של השאלה, שאלות פרדוקסאליות, שאלות מהחלל הפנוי, האם יש שאלות לא נכונות? איך להבין אנשים?
שאלות טיפשיות, איך להבין את השאלה? האם כל שאלה לגיטימית? שאלות ללא תשובה, שאלות לא הגיוניות, הנחות היסוד של השאלה, שאלות פרדוקסאליות, שאלות מהחלל הפנוי, האם יש שאלות לא נכונות? איך להבין אנשים?
שאלות טיפשיות, איך להבין את השאלה? האם כל שאלה לגיטימית? שאלות ללא תשובה, שאלות לא הגיוניות, הנחות היסוד של השאלה, שאלות פרדוקסאליות, שאלות מהחלל הפנוי, האם יש שאלות לא נכונות? איך להבין אנשים? איך לזהות שאלות טיפשיות ולמה הן קיימות בכלל? אליעד כהן מסביר ששאלות טיפשיות, כפי שהן נקראות לעיתים, לא באמת קיימות. השאלות שנראות טיפשיות או לא הגיוניות למישהו אחד, עשויות להיות הגיוניות מאוד לאחר. זה תלוי במידה שבה אנחנו מבינים את ההנחות שעליהן מתבססת השאלה. כאשר מישהו שואל שאלה ואדם אחר חושב שהיא טיפשית, זה בדרך כלל מפני שהוא לא מבין או לא מכיר את הנחות היסוד של השואל. לכן, כדי להבין למה שאלה מסוימת נשמעת טיפשית לאדם אחד ולאדם אחר נשמעת הגיונית, צריך לבדוק את הנחות היסוד שהובילו את השואל לשאול אותה מלכתחילה. מדוע אנשים חושבים שיש שאלות טיפשיות? כשאדם אומר על שאלה מסוימת שהיא טיפשית, הוא בעצם מניח שהתשובה לשאלה הזאת היא פשוטה ומובנת מאליה. אליעד נותן דוגמה לכך שאם מישהו ישאל מה זה?, ויצביע על שולחן, האדם ששומע את השאלה יחשוב מיד שזו שאלה טיפשית, מכיוון שהתשובה פשוטה מדי - ברור שזה שולחן ולא תרנגול, ולכן הוא לא מבין למה בכלל נשאלה השאלה הזו. אבל כדי להבין את ההיגיון של השאלה, עלינו להבין את מה שקדם לה: מה היו הנחות היסוד של השואל? ייתכן שהשואל הניח שיש יותר מאפשרות אחת למה שהוא רואה, ולכן שאלתו לגיטימית מבחינתו. איך למצוא את ההיגיון בכל שאלה שנראית לא הגיונית? הדרך להבין שאלה שנראית לא הגיונית היא להתעמק בהנחות היסוד שלה. אליעד מסביר שההיגיון של כל שאלה מסתתר דווקא בהנחות היסוד שלה, ולא בהכרח בתשובות האפשריות לשאלה. גם אם תשובה מסוימת נראית פשוטה מאוד, עדיין ייתכן שהשואל חשב על הנחות יסוד אחרות לגמרי. למשל, אדם יכול
4 תשובות לשאלה מהי משמעות החיים, 4 תשובות לשאלות פילוסופיות, 4 תשובות לשאלות קיומיות, 4 תשובות לשאלה למה אני חי, 4 תשובות לשאלה למה אני קיים, 4 תשובות לשאלה למה העולם קיים, איך להתמודד עם שאלות קיומיות? איך להתמודד עם שאלות פילוסופיות? איך להתמודד עם שאלות משמעות החיים? שאלה קיומית, שאלות מהחלל הפנוי, למצוא תשובות לשאלות מהחלל הפנוי, תשובות יחסיות, תשובות מוחלטות, תשובה יחסית, תשובה מוחלטת, איך לצאת מהחלל הפנוי? שאלות שבאות מהחלל הפנוי
... תשובות לשאלה מהי משמעות החיים, 4 תשובות לשאלות פילוסופיות, 4 תשובות לשאלות קיומיות, 4 תשובות לשאלה למה אני חי, 4 תשובות לשאלה למה אני קיים, 4 תשובות לשאלה למה העולם קיים, איך להתמודד עם שאלות קיומיות? איך להתמודד עם שאלות פילוסופיות? איך להתמודד עם שאלות משמעות החיים? שאלה קיומית, שאלות מהחלל הפנוי, למצוא תשובות לשאלות מהחלל הפנוי, תשובות יחסיות, תשובות מוחלטות, תשובה יחסית, תשובה ... איך לצאת מהחלל הפנוי? שאלות שבאות מהחלל הפנוי וכאן נסביר מהן 4 האפשרויות העומדות בפני האדם ששואל את עצמו שאלות קיומיות, שאלות בסגנון של: מהי משמעות החיים, למה אני חי? למה אני קיים? מה היעוד שלי בחיים וכיוב? שאלות שונות שניתן להגדיר אותן כשאלות קיומיות שאלות פילוסופיות שאלות משמעות החיים וכולי. ונסביר איך למצוא תשובות לשאלות שאין להן תשובה, ואיך לענות לשאלה שאין לה תשובה, והאם באמת יש תשובה לשאלות קיומיות ועוד. אז ברמת העיקרון, יש 4 דרכים איך להתמודד עם שאלות קיומיות. אפשרות 1 - היא לתקוף את הצורך בשאלה עצמה. דהיינו, במקום לנסות לענות על השאלה ובמקום לנסות לנתח את השאלה, במקום זה לתקוף את הצורך בשאלה עצמה. דהיינו, לחקור למה יש לך את השאלות הקיומיות. לדוגמה לשאול, למה זה משנה לי למה אני חי? מה אכפת לי למה אני חי? למה אני רוצה לדעת ...
איך לשאול שאלות? איך לא להשאיר ספק? איך לקבל תשובות לשאלות? איך לשאול שאלות מלאות? איך לא לפחד לשאול שאלות? איך לשאול כמה שיותר שאלות? איך לראיין עובד? איך לראיין בעל מקצוע? איך לא להישאר עם שאלות פתוחות? איך לקבל מידע?
איך לשאול שאלות? איך לא להשאיר ספק? איך לקבל תשובות לשאלות? איך לשאול שאלות מלאות? איך לא לפחד לשאול שאלות? איך לשאול כמה שיותר שאלות? איך לראיין עובד? איך לראיין בעל מקצוע? איך לא להישאר עם שאלות פתוחות? איך לקבל מידע?
... לשאול שאלות? איך לא להשאיר ספק? איך לקבל תשובות לשאלות? איך לשאול שאלות מלאות? איך לא לפחד לשאול שאלות? איך לשאול כמה שיותר שאלות? איך לראיין עובד? איך לראיין בעל מקצוע? איך לא להישאר עם שאלות פתוחות? איך לקבל מידע? איך לשאול שאלות בצורה נכונה ולמנוע ספקות? איך לשאול את השאלות הנכונות בזמן אמת? אליעד פותח את ההרצאה בשאלה כיצד להימנע מהמקרה שבו אחרי ששאלתם מישהו שאלות, הוא ענה לכם, אך אתם מוצאים את עצמכם עם ספקות שלא הצלחתם למנוע. אלו ספקות כמו: האם הוא התכוון להגיד את זה או את זה? או מה לגבי הנושא הזה?. אליעד מתאר את הסיטואציה בה אתם שואלים אדם שאלות, ויכול להיות שהוא עונה לכם בתשובות שבעצם לא לגמרי ברור אם הבנתם אותן כראוי. הסיטואציה יכולה לקרות במגוון ... ראיון עבודה, שיחה עם בעל מקצוע או כל שיחה בה אתם מנסים לקבל תשובות לשאלותכם. אחרי השיחה, אתם עשויים להישאר עם ספקות - למשל, מה לגבי זה? לא ברור לי אם הוא התכוון כך או אחרת. השאלה היא: איך ניתן למנוע מצב כזה שבו אתם לא מבינים את התשובות לשאלות שנשאלו? מה הדרך להימנע משאלות פתוחות אחרי תשובות? התשובה המוצעת כאן היא שכשאתם שואלים שאלות, עליכם לוודא כי אתם שואלים את כל השאלות שאתם באמת רוצים לשאול, מבלי להמתין לאחר השיחה כדי לגלות שהיו עוד שאלות שיכלתם לשאול בזמן אמת. אליעד מדגיש כי אם אתם שואלים שאלה, ובסוף קיבלתם תשובה שלא ברורה לכם, אתם צריכים לשאול את עצמכם - למה לא שאלתי את השאלות בזמן אמת? מה לא עשיתם בזמן השיחה? כדי להימנע מהמצב הזה, אליעד מציע לכם לנצל את השיחה או הראיון לשאול את כל השאלות שיכולות לעלות בראשכם. אם השאלה לא הובנה או התשובה לא הייתה מספקת, אל תחכו עם זה - תשאלו מיד. למה אתם לא
שאלות מופשטות, פיתוח החשיבה, שאלות פילוסופית, שאלות למחשבה, חשיבה פילוסופית, חשיבה מופשטת, שאלות פרקטיות, שאלות לא פרקטיות, פיתוח השכל, לימודי פילוסופיה
שאלות מופשטות, פיתוח החשיבה, שאלות פילוסופית, שאלות למחשבה, חשיבה פילוסופית, חשיבה מופשטת, שאלות פרקטיות, שאלות לא פרקטיות, פיתוח השכל, לימודי פילוסופיה
שאלות מופשטות, פיתוח החשיבה, שאלות פילוסופית, שאלות למחשבה, חשיבה פילוסופית, חשיבה מופשטת, שאלות פרקטיות, שאלות לא פרקטיות, פיתוח השכל, לימודי פילוסופיה מה היתרון של שאלות מופשטות? אליעד כהן דן בנושא של שאלות מופשטות מול שאלות פרקטיות, ומסביר שיש יתרון משמעותי בחקירת שאלות מופשטות. לדוגמה, שאלות כמו האם יש הבדל בין אין הבדל ליש הבדל? יכולות להיראות חסרות תכלית או משחקי מילים, אך אליעד מסביר שהשאלות האלו מאפשרות חקירה אובייקטיבית ונטולת חיבור רגשי. בשאלות מסוג זה, החוקר יכול להתרחק מהרגשות והאינטרסים האישיים שלו, ובכך להסתכל על הדברים מזווית נקייה יותר. אליעד מביא דוגמה נוספת שבה אדם סובל מכאב ברגלו. הוא מציג מצב שבו אדם אחד שואל שאלה מעשית: איך לפתור את הכאב ברגל?, ואדם שני שואל שאלה מופשטת: האם יש הבדל בין הכאב ברגל לבין משהו אחר?. לכאורה, השאלה השנייה נשמעת פחות רלוונטית, אבל אליעד מסביר שאם מבינים שהכאב ברגל אינו הבעיה האמיתית אלא סימפטום של משהו עמוק יותר, אז דווקא השאלה המופשטת הופכת לפרקטית יותר בטווח הארוך. כלומר, השאלה המופשטת היא כלי לחקור את הסיבות העמוקות יותר לסבל של האדם. מה החשיבות של ריחוק רגשי בשאלות מופשטות? אליעד מסביר ששאלות מופשטות מאפשרות ריחוק רגשי, שהוא יתרון גדול לחוקר שרוצה להגיע להבנה אובייקטיבית יותר של המציאות. כאשר שואלים שאלות שקרובות אלינו באופן רגשי, קשה מאוד לראות את הדברים בצורה אובייקטיבית. לעומת זאת, כשמתרחקים מהנושא, ניתן לראות איך ... רחוקים מאוד למעשה קשורים אלינו באופן הדוק. לדוגמה, אדם יכול לשאול: מה אעשה אם יכאב לי ברגל? - שזו שאלה מאוד פרקטית ומיידית. אבל אם הוא שואל שאלה מופשטת כמו מה ההבדל בין הכאב הזה לבין תחושות אחרות? - הוא יכול לגלות שהבעיה שלו אינה הכאב עצמו, אלא משהו פנימי יותר כמו ... שלו לכאב או תפיסות עמוקות יותר שלו לגבי החיים. באופן כזה, שאלות מופשטות הופכות להיות כלי עזר חשוב מאוד בדרך לפיתוח מודעות עצמית. האם שאלות פילוסופיות הן תמיד לא פרקטיות? לפי אליעד, שאלות פילוסופיות אינן בהכרח לא פרקטיות, אף שבתחילה הן עשויות להיראות רחוקות מהחיים. הוא מסביר שבסופו של דבר, השאלות האלו עוזרות לאדם להגיע לתובנות על חייו, כיוון שהן מכריחות אותו לחקור לעומק את ההנחות הבסיסיות שלו. הוא מציין כי מה שנראה בהתחלה כרחוק, ... לבסוף כקרוב מאוד ומשמעותי לחיים האישיים. מה החסרונות של שאלות מופשטות? למרות היתרונות הברורים, אליעד מציין גם חסרונות מסוימים בשאלות מופשטות. חיסרון מרכזי הוא שבגלל הריחוק שלהן מהמציאות המיידית, הן עשויות להיראות קשות להבנה, ומכך נובע קושי לבדוק אם התשובות אליהן נכונות או לא. הוא נותן דוגמה שאם נשאל כמה זה תפוז ועוד תפוז? כשאנחנו ממש מחזיקים תפוזים ביד, קל לנו לענות נכון. אבל אם אנחנו רק מדמיינים את התפוזים, קל מאוד להתבלבל ולתת ...
שאלות טיפשיות, שאלות חכמות, אין שאלות טיפשיות, מהי שאלה טיפשית? מהי שאלה חכמה? מוטיבציה לשאול שאלות, איך לא לפחד לשאול שאלות? שקרים של אנשים טיפשים שנראים חכמים, לשאול כל שאלה, שאלה הגיונית, שאלה לא הגיונית
שאלות טיפשיות, שאלות חכמות, אין שאלות טיפשיות, מהי שאלה טיפשית? מהי שאלה חכמה? מוטיבציה לשאול שאלות, איך לא לפחד לשאול שאלות? שקרים של אנשים טיפשים שנראים חכמים, לשאול כל שאלה, שאלה הגיונית, שאלה לא הגיונית
שאלות טיפשיות, שאלות חכמות, אין שאלות טיפשיות, מהי שאלה טיפשית? מהי שאלה חכמה? מוטיבציה לשאול שאלות, איך לא לפחד לשאול שאלות? שקרים של אנשים טיפשים שנראים חכמים, לשאול כל שאלה, שאלה הגיונית, שאלה לא הגיונית האם יש דבר כזה שאלות טיפשיות? אליעד מסביר שאין באמת שאלות טיפשיות, אלא רק אנשים טיפשים. הוא משתמש בציטוט מתוך הסדרה סאות פארק: אין שאלה טיפשית, יש רק אנשים טיפשים, כדי להדגיש נקודה חשובה מאוד: כל שאלה שאדם שואל היא לגיטימית וחכמה בפני עצמה. מי שטוען ששאלה מסוימת היא טיפשית, עושה זאת בדרך כלל כי הוא לא יודע איך לענות, ומפחד להיראות טיפש בעצמו. לכן, במקום להודות בחוסר ידיעה, אותו אדם יעדיף להפיל את האשמה על השואל ולומר לו שהשאלה טיפשית או לא ראויה. מדוע אנשים מתייגים שאלות כטיפשיות? אליעד מסביר שאדם המעמיד פני חכם עלול להשתמש בתירוץ של שאלה טיפשית כאשר אין לו תשובה לשאלה שנשאלה. לדוגמה, אם מישהו השקיע שנים רבות ... לומר לאותו אדם שיש לו מחלה הדורשת כדורים, וכך להימנע מלהודות בחוסר ידע או בחוסר יכולת לעזור. במילים אחרות, הטענה ששאלת שאלה טיפשית משמשת כמנגנון הגנה, שמאפשר לאדם להמשיך להיראות חכם, גם כאשר הוא בעצם לא יודע דבר. האם יש באמת הבדל בין שאלות טיפשיות לשאלות חכמות? אליעד מדגיש שבמציאות אין הבדל אמיתי בין שאלה חכמה לשאלה טיפשית. הוא נותן כדוגמה את השאלה: מי אמר שיש הבדל בין יש לאין?. על פניו, זו נראית השאלה הכי טיפשית בעולם, כי כל אדם רואה שיש הבדל ברור בין יש לאין. אבל למעשה, זו גם השאלה הכי חכמה בעולם, משום שהיא חותרת לעומק המציאות, ושואלת את ה
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על איך לפתח שיחה? איך מפתחים שיחה? איך לדעת מה לשאול? פיתוח שיחה, מיומנות שיחה, איך ליצור שיחה? תקשורת בין אישית, איך לדעת לדבר? איך לנהל שיחה?
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: שאלות, איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לחנך ילדים? איך להעביר ביקורת בונה? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לשנות תכונות אופי? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להצליח בראיון עבודה? איך למכור מוצר ללקוחות? איך למצוא זוגיות? איך לשפר את הזיכרון? איך להתמודד עם גירושין? איך לנהל את הזמן? איך לעשות יותר כסף? איך לפרש חלומות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לא להישחק בעבודה? איך להיות מאושר ושמח? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להשיג ביטחון עצמי? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להיגמל מהימורים? איך לשתול מחשבות? איך להאמין בעצמך? איך לקבל החלטות? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להעריך את עצמך? איך ליצור אהבה? איך להצליח בזוגיות ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: שאלות, איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם בדידות? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? דיכאון? איך להתמודד עם לחץ? כעס ועצבים? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: איך להיות הכי חכם בעולם? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם יש או אין אלוהים? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? איך להיות מאושר? מהי תכלית ומשמעות החיים? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש משמעות לחיים? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? מה המשמעות של החיים? איך נוצר העולם? אולי אנחנו במטריקס? האם יש אמת מוחלטת? מי ברא את אלוהים? למה לא להתאבד? איך נוצר העולם? האם המציאות היא טובה או רעה? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם לדומם יש תודעה? למה יש רע בעולם? האם יש בחירה חופשית? האם הכל אפשרי? האם באמת הכל לטובה? האם אפשר לדעת הכל? למה העולם קיים? בשביל מה לחיות? איך להנות בחיים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא אימון אישי לירידה במשקל, אימון אישי לנוער, אימון אישי לעסקים בתחום שאלות - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.2969 שניות - עכשיו 19_07_2025 השעה 01:09:50 - wesi1