... פנימה לעומק, מגיעים להבנה שהכאב הוא תמיד ביטוי של דבר אחד: חוסר התאמה בין הרצון שלנו לבין המציאות. ההסבר מתחיל בשאלה מדוע בכלל האדם מרגיש כאב, בעוד שלכאורה חומר כמו קיר אינו מרגיש דבר. אליעד מסביר שגם האדם וגם הקיר בנויים ... נגיע לאותה נקודה. אז קודם כל, העיקרון הוא שאם יש לך התלבטות אם לעשות הפרדה - תצאי מנקודת הנחה שאין הבדל. עכשיו השאלה היא איך אין הבדל. ברמה הפרקטית, אני למעשה לקחתי את הסבל הפיזי והפכתי אותו לסבל נפשי. איך זה יכול להיות? ... היה רואה אדם חולה סרטן, שצועק אני כואב, אני סובל, הוא היה אומר לו: תקשיב, זו לא בעיה בגוף הפיזי - זו בעיה בנפש. שאלה: אבל אם כואב לי, אני מרגישה את זה פיזית, איך זה קשור לנפש? אליעד: שימי לב, רבי נחמן גם בעצמו סבל מספיק ... זה לא באמת הבדל אמיתי. בתכלס, אנחנו והקיר עשויים מאותם אטומים. מערכת העצבים שלנו והקיר עשויים מאותו חומר. שאלה: אז מה כן ההבדל? אליעד: ההבדל הוא שאת אמרת קודם שהאדם רוצה ליצור הנאה ולהתרחק מכאב. עכשיו, השאלה היא מה המכנה המשותף של הרצון להנאה והרצון להתרחק מכאב? התשובה היא: לשאול למה?. למה אני רוצה הנאה? למה אני ... ואם נמשיך לשאול למה? שוב ושוב, נמצא שיש כוח אחד שמניע את כל זה. הלמה בפשיטות הוא - כי את רוצה למלא את רצונך. שאלה: אבל למה אני רוצה למלא את רצוני? אליעד: בסוף, בסוף, בסוף - כי ככה אני רוצה. שאלה: למה אני רוצה הנאה? אליעד: לא בגלל ההנאה. למשל, ניקח דוגמה של אדם בדיכאון. אומרים לו בוא תיהנה, והוא אומר: ... אותו דבר עם כאב. יש מצבים שבהם האדם רוצה שיכאב לו. למשל, יש אנשים שהם מזוכיסטים. מה גורם לבני אדם לרצות כאב? שאלה: אני אומרת שאני נהנית סתם מקריאת ספר, ומישהו אחר יגיד לי מה מעניין בקריאת ספר?, אני נהנה מאוכל, והשני ... ביטוי שונה של הנאה. אבל כשכואב לך כאב פיזי, אתה לא צריך ללכת אחורה, כולם מרגישים אותו הדבר. אליעד: זה לא נכון. שאלה: איך זה לא נכון? אליעד: למשל, תיקחי את היוגים בהודו. זה שזה לא מקובל אצלך, לא אומר שזה לא נכון. שאלה: הם אולי מנסים להתגבר על הכאב. אליעד: ומה זה משנה? היוגי שמח שהוא הצליח להתמודד עם הכאב. אני אתן לך דוגמה: את קוראת ספר, ופתאום יתוש עוקץ אותך, אבל את שקועה בספר ולא מרגישה את היתוש. האם זה מפריע לך? שאלה: אם אני לא מודעת לזה, אז לא. אבל מה אם ידקרו אותי עכשיו עם סכין? אליעד: יש לך גם דוגמאות לזה. אדם שנפצע ... להתפתח, להיות בריא, כל שאר הרצונות. והלוגיקה היא שכאשר הרצונות שלך מתמלאים - טוב לך, וכשהם לא מתמלאים - רע לך. שאלה: אז למה אני מרגישה כאב ולא יכולה לשנות את זה? אליעד: כי יש משהו בתוכך שיוצר את הרצון הזה. תתחילי לחפור ... נגיע לנקודה אחת. זה דבר אחד. לכן כעיקרון אם יש לך התלבטות אם לעשות הפרדה, תצאי מנקודת הנחה שאין הבדל. עכשיו השאלה איך אין הבדל, ברמה הפרקטית אני לקחתי למעשה את הסבל הפיזי והפכתי אותו לסבל נפשי, איך זה יכול להיות? הרי ... אומרת תלוי בכמה שכל חסר לך, והוא ממשיך ואומר שנישלם הדעת נישלם כל החסרונות. הוא אומר אם היית יודע, מה לדעת זו שאלה אחרת? אבל אם היית יודע לא היה לך כל חיסרון. והוא אומר אפילו בנים ופרנסה ובריאות הגוף זה הכל מחמת חיסרון ... לא רוצה הנאה, זאת אומרת שהנאה לא מחויבת המציאות. אותו דבר בכאב, יש מצבים שהאדם רוצה שיכאיבו לו, גם במזוכיזם. שאלה אני אומרת שאני נהנית סתם מקריאת ספר ומישהו אחר יגיד לי מה מעניין בקריאת ספר, אני נהנה לדוגמה מאוכל, לשניהם ... למשל בדת יש את הנושא של כפרת עוונות, מה זה יום כיפור? ועיניתם את נפשותיכם, אתה שמח שכואב לך, בסופו של תהליך השאלה היא מה אתה רוצה, הכאב הוא רק טריגר, אתה מתמודד עם הרצון לא עם הכאב. שאלה אני בכוונה מדברת על כאב פיזי, שמדובר בכאב אף אחד לא רוצה אותו. אליעד זה לא נכון, למשל תיקחי את היוגים בהודו, זה שזה לא מקובל זה לא אומר שזה לא נכון שאלה הם אולי מנסים להתגבר על זה. אליעד מה זה משנה, היוגי שמח שהצליח להתמודד עם הכאב. אני אתן לך דוגמה, למשל את קוראת ספר ויתוש עקץ אותך ואת לא מרגישה את היתוש, האם זה מפריע לך וכואב לך לא? כי את לא מודעת לכאב. שאלה עזוב יתוש, אם ידקרו אותי עכשיו בסכין. אליעד למשל דוגמה, אדם נפצע במלחמה וכואב לו ואפילו מדמם הוא לא שם לב ... מתמלאים רע לך. זה הרעיון, מצד האמת אין הבדל בין כאב פיזי לכאב מנטלי. אני רוצה להסביר משהו, לאן מוביל התהליך של השאלה למה, למשל אדם כואב לו הראש, ואני אומר לו אם תשאל למה כואב לך הראש, לא תהיה לך בעיה שכואב לך הראש, איך זה ... של הרצון שלו. בא נסביר מחדש, למשל אדם שמתעללים בו, ואני אומר שאם האדם ישאל למה, לא יפריע לו שמתעללים בו, השאלה איך זה יכול להיות אז קודם כל הגענו להבנה שהסיבה שרע לבן אדם כאשר כואב לו פיזי, זה לא בגלל שכואב לו פיזי, ... את עצמו מדוע אני לא רוצה שיכאב לי הראש, ובסופו של תהליך הוא מגיע להבנה שהסיבה שהוא לא רוצה שיכאב לו הראש... שאלה רוב האנשים שאני מכיר ימצאו את התשובה מהר מאוד, למה אני לא רוצה שיכאב לי הראש? כי זה לא נוח לי וזהו. אליעד טוב בא נתקדם, ולמה אני רוצה שיהיה לי נוח כי אכלו לי כי שתו לי, אבל למה אני רוצה שיהיה לי נוח שאלה כי אני לא רוצה שזה יפריע לי. אליעד למה אני רוצה שזה לא יפריע לי שאלה כי זה עוצר אותי. אליעד אז מה אם זה עוצר אותך מה הבעיה שאלה יש לי תוכניות. אליעד אז מה שינו לך את התוכניות, מה קרה אני מדבר ברצינות לא צוחק איתך. בן אדם הולך עכשיו ברחוב לחתונה? בדרך בא רכב ונכנס בו, הוא סובל וכואב לו ושינו לו את התוכניות, מה הבעיה שאלה יש מחויבויות אליעד שינו לך את המחויבויות. שאלה מה התשובה אליעד בשלב הראשון אתה מבין שהרצון שלך הוא לא בשליטתך. שאלה זה אני כבר מסכים. אליעד אתה מסכים איתי. כמה אנשים לא היו מסכימים עם זה. בן אדם שאומר שהוא רוצה משהו? האם ... שמחר לא יהיה אני. יכול להיות שהגוף שלך ימשיך להסתובב אבל לא יהיה אני יותר, ידברו איתך, אבל את לא תהיי פה יותר שאלה לא הבנתי אליעד מי את את הישות שאומרת אני, נכון שזוכרת מה היה לה, שחווה, מאוד יכול להיות, האם יש לך תעודת ביטוח שמחר תהיי קיימת? קיימת (לא חיה) שאלה קיימת כן אליעד איך את יודעת

... לברוח מהאמת? איך להבין את המציאות בצורה נכונה? למה חשוב להכיר באמת הפנימית? מה הטעות בחשיבה חיובית מלאכותית? הבנת הרצון האמיתי אליעד מתחיל בשאלה למה האישה רוצה להגיע לאוקיינוס ומה הוא מייצג עבורה. היא משיבה שאינה בטוחה, אלא ... אלא שינוי בחוויה הפנימית שלה. כדי לחוות חופש מוחלט, היא צריכה להבין שהיא יוצרת את כל מה שקורה. הדרך לשם היא על ידי בירור האמת, היצמדות לשאלה למה? ושחרור מאמונות והרגלים ישנים. כאשר היא תבין שהמציאות נוצרת מחדש בכל רגע, ... שאת תביני באמת, מה את מחפשת. מה את באמת מחפשת? למשל תגיעי לאוקיינוס, תגידי שאת עדיין בבאר. מה את מדמיינת שיש באוקיינוס שאליו את רוצה להגיע? שאלה : אני לא יודעת, זה בגלל שספרו לי עליו. אליעד: אם היו אומרים לך שיתעללו בך שם? האם עדיין היית רוצה להגיע לשם? לא. מה הוא מייצג עבורך? שקט נפשי, רוגע, שמחה אין סופית. שאלה: חופש. אליעד: חופש, מה זה נקרא חופש? כי מקודם אמרת שאת בחופש, ופתאום את אומרת ... אבל את לא מתקדמת אליו, כי טוב לך פה. את לא בטוחה במה שאת רוצה. למשל אני אומר לך, פה דלת של גן עדן, אבל את אומרת, תקשיב, אבל טוב לי פה. השאלה היא מה את רוצה באמת? שאלה: לא יודעת. אליעד: לא יודעת, זה גם בסדר. אבל בואי תנסי לחשוב מה מייצג עבורך האוקיינוס הזה? מה חלום חייך? למשל אני אלוהים, ואת מבקשת שאני יעזור לך, מה את מבקשת ממני? שאלה: לדעת שאני אלוהים. הכל יכול, שאני אחד איתו. אליעד: אז קודם כול, להיות אלוהים זה לא להיות אחד עם אלוהים. את אלוהים, הוא אחד איתך. אל תתחילי לצמצם סמכויות. שאלה: אני אומרת זאת לא בגלל חוויה, אלא בגלל מה שאמרו לי, שזה מה שאני אמורה לחפש. ... זה עכשיו. למזלך הגדול את כבר אלוהים. אבל את אומרת, אני לא חווה את זה, אני לא רואה את זה. את רוצה ללכת ברחוב ולדעת שאת מחליטה מה קורה מסביב. שאלה: לא את כדי כך. אליעד: התחלנו, התחלנו, למה לא? את רוצה להיות בחוויה של אלוהים, ... מזופתים, אני מוגבלת, אני לא כל יכולה, אני צריכה לאכול. אבל אם תגידי אני, את תתכווני למישהו אחר, אז את תחווי את המישהו האחר. מה הבנת עד כאן? שאלה: שזה תלוי איך אני מסתכלת על הדברים. כרגע אני רואה עצמי מוגבלת בתוך גוף, אז אני ... גרם לי להיות קיימת? שתגידי אני רציתי, זה יביא אותך למצב שתחווי שזה אלוהים עושה אותך, עושה את הרצון שלך, ומחבר ביניהם, את כאילו תהיי שקופה. שאלה: איך אני יחווה את זה? אני שואלת שאלות. אליעד: על ידי הבנה. אם תביני שזה באמת ככה, את תחווי את זה ככה. אם תאמיני שזה ככה, את לא תחווי את זה ככה. שאלה: איך אגיע להבנה הזאת? אליעד: על ידי זה שתבררי. קודם כל תחווי שזה קורה דרכך, אחר תיעלמי לגמרי, ותהפכי להיות הראשון. איך עושים? בואי ניקח דוגמה למשהו ספציפי וננסה לשנות לך את החוויה. שאלה: אני יושבת כאן. אליעד: את יושבת כאן, ויש לך מחשבות בראש. מה את מרגישה? את עכשיו יושבת כאן ויש לך איזה מחשבה או רצון. בואי נלך למה שאמרת לי קודם, אני רוצה לצאת מהבאר ולחוות את האוקיינוס. שאלה: אי אפשר לקחת את החוויה שאני סתם יושבת כאן. אליעד: לא, כי יושבת זה סתם קורה ... לא ברור לי, אין דבר כזה. עכשיו, אני חווה שאני נמצאת בבאר, ואני חווה שאני רוצה לצאת לאוקיינוס. יש אוקיינוס ואני רוצה לצאת אליו. עכשיו נשאל שאלה שאלה: חווית האוקיינוס, זה בגלל שאנשים אמרו לי, זאת לא חוויה שלי. אליעד: זה בסדר, זה שאת מסכימה איתם, זה אומר שיש לך את החוויה בחלקה. אם זה לא היה נכון עבורך, בכלל לא היית מבינה אותם. את סיפרת לי שטוב לך. שאלה: התכוונתי שאני חיה בהרמוניה עם הסביבה שלי, ואין לי בעיות עם הסביבה. אליעד: אבל ... לא היית רוצה לשנות את המצב שלך בשום דרך, לא היית באה אלי. את באת, כי טוב לך, אבל את רוצה משהו מעבר, אז איפה את מרגישה מוגבלת, איפה החיסרון? שאלה: בחוויות הפנימיות שלי. אנשים מספרים לי שהם חווים דברים, ואני לא, וזה מציק לי. ... שאת מבינה. עכשיו אני רוצה שניקח חוויה אחת שלך של מגבלה. את מוגבלת במה? אל תספרי לי שהכל טוב, כי אם היה הכל טוב לא היית באה. במה את מוגבלת? שאלה: אני בעצמי לא יודעת, אולי יש כאן מישהו שעובד עלי. אליעד: אז את רוצה להבין אם יש אוקיינוס או לא? יש משהו פנימי יותר. שאלה: אני מבינה שיש חוויה מאוד גדולה ולא חוויתי אותה אף פעם, וקראתי עליה ואנשים ... שתביני, זאת לא חוויה קטנה של אני גם, את פחות מזדהה עם הגוף, הצורה, המקצוע, זה סתם. כמו שיש את הקיר, יש את הגוף, אבל זה לא אני, אני מעבר. שאלה: היום שבשלתי, הכנתי גזר, וראיתי את הגזרים אחד גדול אחד קטן, ואז זה נתן לי פלש שכך בני האדם, אחד כזה והשני כזה, האם אתה מתכוון להבנות כאלה? אליעד: תארי לך, שכול יום היו לך מאה הבנות כאלה. שאלה: אבל זה לא בא ממני, זה פתאום קרה. אליעד: אבל למה? כי צורת ההסתכלות שלך על העולם השתנתה. אני מדבר על הבנות כאלה, אבל העומק שלהם פי מיליון. אבל זאת הכוונה, פתאום הבנתי עוד משהו, ועוד משהו, כל דבר הוא השתקפות של תהליך אחר. שאלה: זה לא אני עשיתי, זה פתאום קרה. אליעד: אני אתן לך דוגמה, את קילפת גזרים, אבל את ... עדיין אני נשארת הראשון. וההבנה הזאת היא מאה אלף ביום, כל כמה דקות יש לך הבנה חדשה כזאת. בין לבין את נחה ונהנית ואז יש הבנה נוספת. מה הבנת? שאלה: שכול הגזרים המהות שלהם אחת, למרות שהם נראים שונים. המהות שהיא גזר, זה הראשון. ... שזה באותו מקום, אבל אם זה רק לבושים שונים, אז כל המקום כולו הוא לבוש של דבר אחד, אז הוא באותו מקום. האם את מבינה? זה פנימיות בתוך פנימיות. שאלה: אני מבינה את זה אבל לא חווה. אליעד: את לא חווה את זה, כי את לא רגילה להתבונן על זה. ההתבוננות, זה מה שעומד מאחורי כל דבר. שאלה: אבל אתה אומר להיות אמיתיים. אליעד: מה הכוונה בלהיות אמיתי? שאלה: אין לי את החוויה הזאת, אז איך אוכל להתכוון אליה? אליעד: את לא אמורה להתכוון אליה. הסברתי לך, מה שאת צריכה לעשות זה? לשאול, כל דבר שקורה, לשאול למה זה קורה? מה זה מרמז? מה המשמעות של זה? שאלה: אבל זה לא אומר לי שהמקום השמאלי והמקום הימני הם אחד? אליעד: אני לא אמרתי שאת ... אומר לך מה לעשות את נכנסת לבניין, תשאלי את עצמך, למה יש פה עכשיו בניין? אני מבטיח לך, שאם תגלי למה יש פה עכשיו בניין, את תגלי שאת אלוהים שאלה: אבל איך אבין מדוע יש פה בניין? אליעד: על ידי זה שלא תשאלי שאלות לא נכונות. ... עושה ככה? ולמה ככה? אז את מבינה אותו, ואז כל מה שקורה, את מבינה את הבמאי, ואז את חיה בעולם נוסף, את חיה בעולם אבל חווה עוד עולם מאחורה. שאלה: אני התחלתי ככה, והבנתי שלא אני העושה. אליעד: את שוב חוזרת למה שהיה, אם יש בניין, מה זה קשור לאני העושה או לא העושה? שאלה: שמישהו גרם לכך שאני אראה את הבניין. אליעד: לא, אני שואל

... להרגיש טוב היא נקודת ההתחלה בכל תהליך של התבוננות פנימית. כל רצון שאי פעם נחקר, התברר שבסופו של דבר הוא נועד כדי להרגיש טוב. השאלה שעלתה היא: למה אני רוצה להרגיש טוב ולא רע? אך לפני ששואלים למה, מומלץ להבין קודם מהו בעצם הרצון הזה להרגיש טוב. מה פירוש להרגיש טוב וכיצד זה קשור לרצון? בתוך השאלה למה אני רוצה להרגיש טוב? טמונים כמה מרכיבים: רצון - מהו בכלל רצון? להרגיש - מה פירוש התחושה עצמה? טוב - מהו טוב ומהו רע? סיבה ותוצאה - מהו הקשר הסיבתי שגורם לרצון הזה להופיע? אם לא בודקים כל מרכיב בנפרד, השאלה למה אני רוצה להרגיש טוב? נותרת מעורפלת. לדוגמה, אם רוצים לברר למה יש מיץ תפוזים על השולחן, אפשר קודם להבין מהו בכלל מיץ תפוזים ורק אחר כך לשאול למה הביאו אותו. באותו אופן, לפני ששואלים למה יש רצון להרגיש טוב, יש להבין מהו אותו רצון ומה משמעות הטוב. מדוע השאלה למה פחות ממוקדת משאלת מהו? בשאלה למה אני רוצה להרגיש טוב? טמונה הנחה שיש סיבה ותוצאה. אבל כדי להבין באמת את הסיבה, יש צורך להתות בשאלה מהו הרצון הזה?. לדוגמה, אם רוצים להבין למה קונים פלאפון, צריך קודם להבין מהו פלאפון. רק אחרי שיודעים מהו המכשיר, אפשר לשאול למה אנשים קונים אותו. כך גם עם להרגיש טוב: קודם להבין מה זה טוב ומה זה רצון, ואז לעבור לבדיקה מדוע הם מופיעים. כיצד השאלות מתפתחות עד לשאלה הסופית? השאלה האחרונה והעיקרית אינה למה אני רוצה להרגיש טוב? אלא שאלות בסגנון: איך זה שאני קיים וגם לא קיים בו זמנית?, איך ייתכן שיש גם כן וגם לא? או איך אפשר להיות אני ורוצה ולא ... להרגיש טוב, הוא מבקש תשובה מיידית. אך בכל פעם שתוצג תשובה - כמו יש אלוהים טוב שנתן לך רצון כדי שתתמלא ותהיה מאושר - תתעורר מיד שאלה נוספת: למה הוא עשה את זה? וכך הלאה. לכן מכנים את התשובות האלו תשובות קש: הן עונות לרגע, אבל גוררות אחריהן עוד ועוד שאלות. בסופו של דבר, מתברר שכדי למצוא פיתרון מלא, חייבים לחשוף את השורשים של השאלה, עד להנחות היסוד העמוקות ביותר. מדוע חשוב לבדוק את הנחות היסוד של כל שאלה? כל שאלה מבוססת על כמה הנחות יסוד. לדוגמה, למה אני רוצה להרגיש טוב? מניחה שיש אני, שיש טוב, שיש רוצה, ושיש סיבה ותוצאה. בלי ההנחות האלו השאלה לא הייתה קיימת. לכן כדי להשיב ברצינות, יש להתבונן על כל ההנחות הללו, ולשאול: מהו טוב? מה זה אני? מה פירוש רוצה? האם באמת קיים קשר סיבתי? איך השאלה מהו רצון מובילה לחקירת האני? בתוך המשפט אני רוצה להרגיש טוב יש כמה חלקים: אני רוצה להרגיש טוב אם מתבוננים לעומק במילה רוצה, מגיעים להבנה שהיא תלויה בכך שיש אני שמבקש ... נפט, צריך לפעמים לחפור לעומק רב כדי להגיע לתובנה חזקה. אם מבקשים תשובה מוכנה, לרוב מגלים שהיא לא עונה עד הסוף, כי תמיד תתעורר שאלה חדשה. אמנם אפשר להשתכנע בתשובות זמניות, אבל הן לא מעניקות פתרון לכל השאלות. אדם שמוכן להשקיע בחקירה העמוקה מגיע בסוף לתשובה הסופית: אותה נקודת אחדות שבה מתבטלים כל ... את הרצון העמוק שלו (למשל להיות ייחודי), ומכוונים אותו לממש את הייחוד בדרך אחרת. כל אלו מראים שעל האדם לזהות את השורש הפנימי של השאלה או הרצון. כשיודעים לשנות את הנחת היסוד, השאלה נעלמת או הופכת לפחות רלוונטית. איך הרצון להבין את האחדות קשור בעוצמת הסבל? ככל שהאדם סובל יותר מהנפרדות - מהשאלות שאינן נפתרות - כך הרצון שלו להבין לעומק גדל. מי ... תישאר לו ידיעה חלקית. איך אפשר להתקדם בתרגול בבית? הדרך המעשית היא להמשיך לשאול ולפרק כל מחשבה, עד שמבחינים מהן הנחות היסוד של השאלה. לדוגמה, אם מתעוררת השאלה למה אני מפחד שלא יהיה לי כסף?, אפשר לשאול מהו בכלל הפחד, מהו אני, מהו אין לי כסף, עד שמגיעים לשורש ההנחה בדבר ההפרדה שבין אני ולא אני. התרגול דורש התמדה והתבוננות ... את המציאות, משום שהכל תלוי בתודעה שלו. יש הרובד העליון, שבו אני ואלוהים וכל ההפכים מתאחדים לנקודה אחת. שם אין הפרדה ולא נשארת שאלה כלל. לאחר שאדם חווה את שלושת הרבדים, הוא מתנהל בו - זמנית בתודעה שאני קיים, אבל גם מבין שבעומק הדברים הכל מאוחד. איך המסקנה הסופית מתקשרת לרצון להרגיש טוב? בסופו של ... רבי נחמן על שורשי השאלות? איך לזהות את הנחות היסוד של כל מחשבה בחיי היומיום? איך לחוות בו - זמנית את רובד הנפרדות ואת רובד האחדות? שאלה: אני רוצה שתתחיל איתי מהרצון להרגיש טוב, איך אני מתקדם הלאה, ולהבין שהכל אחד. כל מה שחקרתי, הבנתי שאני עושה את זה כדי להרגיש טוב אליעד: כל רצון שחקרת גילית שהוא כדי שתרגיש טוב. שאלה: ואז שאלתי את עצמי למה אני רוצה להרגיש טוב ולא רע? אליעד: לפני, בוא אני אתן לך טיפ, לפני שאתה שואל למה, תנסה להבין מהו, מה זה רצון להרגיש טוב. שאלה: שאלתי למה אני רוצה להרגיש טוב, והבנתי שמשהו גורם לי לרצות. שאלתי מה גורם לי לרצות, ומהו רצון בכלל, אבל לא הגעתי להבנה. אליעד: אני רוצה להגיד לך משהו מסוים כדי למצוא תשובה צריכה השאלה להיות ממוקדת, כשאתה שואל למה? זה פחות ממוקד. לדוגמה יש פה מיץ תפוזים, למה יש פה מיץ תפוזים? זאת שאלה יותר רחבה, או האם יש פה מיץ תפוזים? מה זה מיץ תפוזים? אם נבין מה הוא מיץ תפוזים אז נבין למה הוא פה, אם נבין מהו המכשיר הזה נבין למה הוא פה. אם נבין מהו הפלאפון נבין למה יש אותו, אם מישהו קנה מכשיר, אתה יודע למה הוא קנה, הבנת מה הוא קנה? מה אני בא לומר שהשאלה למה? כדי לפתור אותה חייבים לדעת מה, אתה צריך להבין מה פירוש הרצון להרגיש טוב, לפני שאתה שואל למה אני רוצה להרגיש טוב, מה זה להרגיש טוב? מהו רצון? תנסה לצמצם את השאלה שאתה רוצה להבין, אתה מנסה להבין למה אני רוצה להרגיש טוב? יש כאן הרבה דברים להבין. למה? - יש להבין כאן את החוקיות של הסיבה תוצאה, רוצה - מה זה רוצה? להרגיש - מה זה להרגיש? טוב - מה זה טוב? תתחיל לצמצמם. דרך החשיבה זה להתחיל לצמצם את השאלה לחלקים יותר קטנים, ולגלות את השורש. כמו למשל שלומדים בבית הספר דקדוק ושואלים אותך איזו מילה היא הנושא, הנשוא והמושא. איזה מילה שבלעדיה לא תהיה משמעות למשפט. נגיד לדוגמה למה אני רוצה להרגיש טוב? אם נוריד את המילה למה, היא מתארת משהו, היא לא המרכז של האירוע. השאלה למה אני רוצה להרגיש טוב, או למה אני רוצה את מה שאני רוצה היא שאלת הכוונה, היא לא השאלה הסופית, ה

... לשאלות שאלות נכון? איזו שאלה יותר חשובה? לשאול שתי שאלות, שאלה פנימית, שאלה חיצונית, שאלה מהותית, שאלה של צורה, שאלה שתלויה בשאלה אחרת, איך נכון לשאול? איך לנסח שאלה? הנחות היסוד של שאלה איך נכון לשאול שאלות בצורה מדויקת? אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת ויסודית איך לשאול שאלות בצורה נכונה ומדויקת. הוא מתחיל בהסבר שכשיש ... מיותרת, לא נכונה, או לא מספיק אמיתית. לפי אליעד, אם קיימות שתי שאלות, תמיד יש אחת שהיא מהותית יותר והשנייה היא רק שאלה של צורה, או שתיהן הן שאלות של צורה ואף אחת מהן לא מהותית. אליעד מסביר שהסיבה לכך היא שבכל מצב בחיים, תמיד קיימת שאלה מרכזית או מהותית שעליה יש להתמקד, כי התשובה לשאלה המהותית משפיעה על השאלה הפחות מהותית. הוא נותן דוגמה מפורטת: נניח שאתה רוצה לדעת מה מישהו עושה בבית, אבל לא בטוח אם הוא בבית בכלל. לשאול מה משה עושה בבית? לפני ששאלת אם משה בכלל בבית זו טעות, כי אם האדם אינו בבית, השאלה מה הוא עושה שם? מאבדת את המשמעות שלה. עם זאת, אליעד מסביר שלפעמים, דווקא יש היגיון לשאול מראש את שתי השאלות. למשל, אם האדם שנשאל עלול להתבלבל או לפספס את המהות של השאלה הראשונה, יכול להיות שכדאי מראש לשאול שתי שאלות, כדי שיבדוק בעצמו ויוודא אם משה בבית לפני שיענה מה הוא עושה שם. במצב כזה, השואל בעצם מכוון את המשיב לוודא שהוא מבין את השאלה המהותית לפני שייתן תשובה. אליעד ממשיך ומסביר את המקרה ההפוך, שבו השאלה העיקרית והחשובה היא השאלה החיצונית (האם הוא בבית?), והוא בכל זאת מוסיף שאלה משנית כמו מה הוא עושה בבית?, גם אם זה לא ממש מעניין אותו. הוא מדגיש שזה יכול להיות הגיוני במקרה שיש צורך למקד את האדם המשיב, כדי שיהיה ... הוא חזר הביתה? או האם הוא גר בבית הזה? ולכן שאלת הצורה (מה הוא עושה בבית?) עוזרת למקד את ההבנה. מתי כדאי לשאול את השאלה הפנימית לפני השאלה החיצונית? אליעד מפרט על חשיבות ההבחנה בין שאלה של מהות לשאלה של צורה. הוא מסביר שהשאלה המהותית היא השאלה הבסיסית ביותר, שאלה שהמענה עליה משפיע באופן ישיר על השאלה השנייה. השאלה החיצונית, שאלת הצורה, תלויה באופן מלא בתשובה לשאלה הראשונה. לכן, תמיד צריך לשאול קודם כל את השאלה המהותית, ואם מקבלים תשובה ספציפית עליה, רק אז אפשר לעבור ל

... לשאלות, איך לשאול שאלה בצורה נכונה? איך למצוא תשובה לשאלה? שאלה אחת בבת אחת, כמה שאלות בו זמנית? איך שואלים שאלה? מהי שאלה נכונה? איך לנסח שאלה? איך לשאול שאלה בצורה ברורה? שאלות ותשובות, שאלה עם כמה פירושים איך למצוא תשובות לשאלות? איך לשאול שאלה בצורה נכונה? כאשר אדם שואל שאלה, זהו רגע שבו הוא מחפש פתרון, תשובה או הבנה לנושא מסוים. אליעד מתאר את הדרך הנכונה לשאול שאלה כדי לקבל את התשובה הטובה והברורה ביותר. הוא מציין שישנם שני אלמנטים מרכזיים שחשוב להקפיד עליהם: לשאול שאלה אחת בלבד: לא לשאול כמה שאלות בו זמנית לוודא שהשאלה יכולה להתפרש בצורה אחת בלבד: השאלה צריכה להיות חד - משמעית, ולא עם מספר פירושים למה חשוב לשאול רק שאלה אחת בכל פעם? הסיבה לכך היא שבמוח האנושי קשה להתמודד עם מספר שאלות בו זמנית. אם אדם שואל כמה שאלות, התשובות עלולות להתערבב וגרום לבלבול. לדוגמה, אם אדם שואל את עצמו: האם כדאי ... טוב לעשות עכשיו? בעצם מדובר בשני שאלות שונות שמוזגו לשאלה אחת. המוח מתקשה להתרכז בשני נושאים בו זמנית, ולכן התשובה תהיה פחות ברורה וחדה. אם השאלות לא מופרדות, גם התשובות לא יהיו ממוקדות או מדויקות. אליעד מציע, אם כך, לשאול רק שאלה אחת בזמן נתון, כיוון שזה מגביר את הסיכוי לקבל תשובה נכונה וברורה יותר. למה השאלה חייבת להיות עם פירוש אחד בלבד? אליעד מדגיש שחשוב מאוד שהשאלה שתשאל תהיה ברורה וחד משמעית, כי אם היא ניתנת לפרשנויות שונות, ייווצר בלבול. לדוגמה, אם מישהו שואל: מה נכון לעשות עכשיו?, השאלה יכולה להתפרש בכמה דרכים: האם הכוונה היא מבחינה מוסרית, כלכלית, או רגשית? אם לא ברור מה המשמעות של השאלה, המוח לא יוכל לספק תשובה ממוקדת ויעמוד בפני קונפליקטים פנימיים. הוא יחשוב על תשובה לפירוש אחד, אך יתבלבל כשהוא יחשוב גם על פירוש נוסף. התשובה לא תהיה שלמה, וברור שהשאלה צריכה להיות עם פירוש אחד בלבד. איך לבדוק אם השאלה שלכם ברורה? כדי לבדוק אם השאלה שנשאלת אכן חד - משמעית ומובנת, אליעד מציע שלב פשוט אך יעיל: לכתוב את השאלה על דף נייר ולהתבונן בה שנית. אחרי שכתבתם את השאלה, עליכם לשאול את עצמכם אם יש לה יותר מפירוש אחד. אם כן, עליכם לחדד את השאלה ולהתמקד בכוונה אחת בלבד. בכך תוכל להבטיח שהשאלה תהיה מדויקת וברורה, והמוח יהיה מסוגל לספק תשובה ממוקדת. איך למצוא תשובות לשאלות מורכבות או שאלות שאין להן תשובה? לעיתים קיימות שאלות ששובות אותנו בתסכול, בעיקר כאשר נדמה שאין ... שם ניתן לחפש נושאים כמו איך למצוא תשובות לשאלות, מהי שאלה נכונה, איך לשאול שאלות נכונות וכדומה. כך, אפשר להיעזר במידע ובכלים המוצעים כדי להתמודד עם שאלות מורכבות או כאלה שאין להן תשובה ברורה. סיכום המפתח כאשר שואלים שאלה, יש להקפיד שהיא תהיה ברורה וחד - משמעית, ללא שום פירושים נוספים. השאלה חייבת להיות אחת, ולא מורכבת ממספר שאלות. בדרך זו, התשובה תהיה ממוקדת וברורה, ויכולת ההבנה וההכרה שלה תשתפר. איך לדייק

... מקבל תודעה שיש בה רצף של עבר, כאילו תמיד היה פה קיר, אבל בפועל הכל נוצר עכשיו, כולל התחושה והזיכרונות על עבר שנראה אמיתי. מה המשמעות של עבר ותמונות בראש? שאלה שהופנתה לאליעד עסקה במשמעות של עבר. לפי ההסבר, עבר הוא בסך הכל תמונה או זיכרון שהאדם חווה כרגע בתודעה. הוא מתואר כמו תמונת עומק בציור: הציור עצמו שטוח, אבל נראה לאדם כתלת ... המרחק בין תמונות שונות נקראת זמן. לכן מה שהאדם קורא לו אתמול הוא למעשה חוויה ותמונה שעולה כרגע בראשו. איך זה שכולם רואים את אותה מציאות, או לפחות כך נדמה? נשאלה שאלה כיצד ייתכן שכולם רואים שולחן, או רואים קיר, אם כל אחד חווה את העולם בצורה סובייקטיבית. אליעד נתן שתי תשובות אפשריות: 1. הסתברותית: ייתכן שיש אין סוף ... לאדם לאבד את תחושת הרצון והמאמץ? האדם מרגיש שאם הכל מתהווה מעצמו, ואין באמת סיבתיות מחייבת, אז לכאורה אין טעם להתאמץ כי הכל כבר נקבע. אבל באותה נשימה, עצם השאלה למה להתאמץ קיימת, כי עדיין יש בו חלק שחווה בחירה ורצון. ברמה המעשית, הוא ממשיך לתפקד על פי סיבה ותוצאה, כי ככה המערכת שלו בנויה כרגע. איך קשור אלוהים להבנת הסופר פוזיציה ... כך, האדם הוא לכאורה אלוהים שחווה את עצמו כאדם קטן ולא זוכר שהוא זה שמייצר את הזמן, המקום, וגם את התחושה שהוא לא אלוהים. האם באמת בחרנו להיות כך? עולה השאלה: אני לא זוכר שבחרתי להגביל את עצמי, אז איך זה יכול להיות שאני האלוהים? התשובה המוצעת היא שאם אתה אלוהים, אתה יכול גם לבחור לשכוח שבחרת, כדי לחוות מציאות מוגבלת. החלוקה הזו ... צריך להגיע לאמת מוחלטת שחורגת מהגדרות הרגילות של זמן, מקום, סיבתיות והפרדה. מה הקושי בהבנת הרעיון של יש ואין בו זמנית? כאשר מתקדמים לחקירה עמוקה מגיעים לשאלה איך זה יכול להיות שדבר אחד גם ישנו וגם איננו. בהבנה האנושית ההגיונית זה סותר. אבל השכל הגדול טוען שבמציאות המוחלטת אין הפרדה בין יש ואין, בין לפני לאחרי, או בין אפשרות אחת ... בחיי היומיום? האם אפשר להתבונן על חלום כמודל להבנת המציאות? איך עוזרת ההבנה שאנחנו יוצרים את הזמן והעבר? מדוע רבי נחמן מתייחס לשאלות ולספק כשלב הכרחי? שאלה: מה זה סופר פוזיציה? אליעד: סופר פוזיציה אומרת, ריבוי מקומות, כאילו כל דבר נמצא באין סוף מקומות, עד שאתה רואה אותו. יש תיאוריה מדעית שאומרת שכול הדברים נמצאים בסופר ... עכשיו את למשל מסתכלת על אימא שלך, את אומרת זאת אימא שלי, עכשיו נוצרה המציאות הקודמת שיצרה את אימא שלך עכשיו. כרגע נוצרה בך תודעה שיש בה זיכרון של העבר. שאלה: מה זה עבר? אליעד: עבר זוהי בסך בכל תמונה שיש לך בראש, שאת חווה זמן אחר לגביה. למשל אדם אומר אתמול קרה לי ככה, מה זה? זוהי תמונה שיש לך כרגע בראש. למשל באמנות יש ציורים עם ... זה אותו מרחק. אותו דבר גם במרחב של הזמן, האתמול, היום והמחר והמחרתיים הם אותו זמן אבל אתה חווה רק מרחק אחר מהתמונה. זוהי רק חוויה, איך אתה חווה את התמונה. שאלה: איך זה יכול להיות שכול פעם שאני מסתכל אני רואה קיר? ואיך זה יכול להיות שכול האנשים רואים את אותה מציאות? אליעד: יש כאן שתי תשובות, התשובה הראשונה אומרת שיש כאן אין סוף ... של החלום בכלל לא קיים. עכשיו, כל מי שנמצא בחלום רואה שולחן, אבל זה לא נכון, כי בחלום שלך כולם רואים שולחן, אבל זה חלום שלך, האנשים האלה בכלל לא קיימים. שאלה: זה הזכיר לי משהו שהגעתי לכאן. אני, מי שזה לא יהיה, יוצר את המציאות בעצם הנוכחות שלי, כמו שהתמונה הזאת יוצרת את המציאות של עצמה, זה לא מבחינה שאני עושה את זה אקטיבי, תוך ... אבל אם לא הבנת עדיף שתגיד לא הבנתי או שתגיד מה הבנת, כי האדם לא יכול לרמות, אם לא הבנת בסוף אתה סובל, כי המציאות למי שלא מבין נותנת זבנג, לכן רצוי להבין. שאלה: למשל דוגמה, אנחנו כולנו רואים את הצבע האדום אבל במציאות מי אומר שכולם רואים אותו דבר, אותו צבע? הוא קורא לזה אדום, אבל האם אני יודעת שזה באמת אותו אדום כמו שאני רואה. ... שהוא צהוב. זאת אומרת שכול אחד חווה משהו אחר, אבל יש הסכמה. הדבר הוודאי היחיד שקיים לאדם זה הוא עצמו, מישהו יכול להוכיח שבאמת יש כאן שולחן? יש כאן שולחן? שאלה: כן, אני רואה אותו אליעד: האם מבחינה אובייקטיבית יש כאן שולחן? שאלה: לא זאת חוויה אישית. אליעד: יפה, זאת חוויה אישית. נגיד שגם הוא רואה שיש פה שולחן, האם אתה מבין שזה שהוא רואה שיש פה שולחן, מנקודת המבט שלך, זוהי חוויה אישית שלך שהוא אומר שיש פה שולחן? גם זה שהוא אומר שיש פה שולחן זוהי חוויה אישית שלך. האם הבנת? שאלה: הבנתי שבסופו של דבר החוויה שלהם היא החוויה שלי. אליעד: למעשה כאשר נדמה לנו שכולנו רואים אותו דבר, זה גורם למציאות להראות יותר אמיתית. אבל למעשה אתה רואה פה שולחן, ואתה רואה פה מישהו שרואה פה שולחן. הכל זה בתוך המוח שלנו. זה כמו חלום לכל דבר ועניין. הרעיון הוא שאני רוצה להחליש את הכוח של החוויה הממשית של המציאות. שאלה: למה? אליעד: להבין את האמת קודם כול, ומה יצא לך מזה זה סיפור אחר. שלא תאחז בתמונה החיצונית. האדם חווה שולחן, אז פה אנחנו מסכימים שהשולחן נמצא במחשבה של האדם, האדם חושב את ... אז איך אני מפרק את הממשות של השולחן? שאני מחזיר את הכל אליך, שאני אומר לך שכול המציאות כולה היא רק בדמיון שלך. למעשה כל העבר ההווה והעתיד זה הכל בתוכך. שאלה: אבל אם אנסה לעבור דרך קיר לא אצליח. אליעד: אני לא מתווכח איתך שבעולם שלך אתה לא יכול לעבור דרך קיר, אני מסכים איתך על הכל, אני רק מדבר מההיבט של, האם כולם רואים את השולחן? התשובה, אתה רואה שכולם רואים שולחן, אבל אין לך שום דרך בעולם לדעת, האם ישנם עוד ישויות כמוך או לא. שאלה: למעשה מה שאני חווה או רואה, זה בכלל משהו שרץ לי בראש. אליעד: ואתה למעשה מפתח מערכות יחסים עם דמויות בתוך הראש שלך, ורב איתם וכועס עליהם, ואתה בטוח שמישהו פגע בך וכו. הכל ... שום השתדלות, ואפילו גם דברים הכרחיים, הם גם יעשו על ידי אחרים. הוא מדבר על דרגה שאתה באפס אחוז מאמץ, לא שצריך לעשות קצת, לא צריך לעשות שום דבר. ואז נשאלת השאלה איך אתה יכול להיות במצב שאתה לא עושה שום דבר? אפילו הוא היה אוכל ושותה, אבל הוא אומר, לא, לא צריך לעשות שום דבר, הכוונה שתבין שמנקודת המבט של אלוהים, הוא לא עושה שום דבר, ... הבדל, בתפיסת יקום כזאת אין בכלל טעם לדבר על יצירת עולם, כי יצירת עולם פירושו שינוי מאין ליש. רק כאשר האדם נמצא בתודעה שהוא מבדיל בין יש לאין, אז עולה בתוכו שאלה של זמן ומקום, כי זמן ומקום זה שינוי. אם האדם לאן שהוא היה מסתכל, הוא היה חווה את אותה מציאות, אז לא הייתה לו תפיסת מקום. אתה יכול לחוות מקום רק אם בתוכך אתה חווה שינוי ... אז אין לפני ואחרי. ממה נובע הזמן והמקום? מההפרדה של היש והאין. כול הנושא על המאמץ של ליצור משהו מכלום הוא רק בתודעה שלנו, שיש בה הפרדה בין יש לאין. אבל השאלה לא קיימת בכלל, כי מצד השכל הגדול יותר אין הפרדה בין היש לאין. זה בכלל דבר אחד, אין כאן בכלל מאמץ, ולכן אין בכלל שאלה כמה מאמץ צריך כדי ליצור עולם. בתודעה שלך זה נוצר אבל מצד האמת זה לא נוצר. שאלה: איך השכל שלי יכול להעמיק בשכל גדול יותר שהוא אף פעם לא חווה? אליעד: אתה שואל איך האדם יכול להעמיק במשהו שהוא לא חווה. הוא שואל, איך האדם יכול להתבונן בתפיסת מציאות שאין ... לו את העצמיות של הדבר. למשל האדם מפחד ממשהו, למה? כי הוא לא רואה את העצמיות של הדבר, הוא לא רואה שהכל אחד, אז נתן בו עיניו, נתן לו שכל וגילה לו את עצמיותו. שאלה: יש דבר כזה? אליעד: כן, זה מה שאנחנו עושים עכשיו. אתה שאלת איך אדם יכול להסתכל על האמת דרך העיניים שלו, אז אני אתן לך כמה תשובות. תשובה ראשונה אין דבר כזה שכל שלך ושכל של ... צמצמת את עצמך, אתה יודע מה צריך לכתוב בתעודת זהות, מי אתה? אלוהים. אתה כאלוהים בוחר לצמצם את הכל, לצמצם את עצמך בגוף, בתודעה מסוימת, אבל אתה עדיין אלוהים. שאלה: אני לא זוכר שבחרתי בזה. אליעד: כי אתה כאלוהים בחרת שלא תזכור זאת. דרך אגב אתה כן זוכר שבחרת, למה? כי אתה מחפש, מה אתה חושב מניע את כולם לחפש? הזיכרון. מה האדם בעצם מחפש? ... משפט, שאפילו אם אתה לא יכול, עד שלא תנסה בכל כוחך לא תדע אם אתה יכול או לא יכול. אפילו אם כל מה שאמרתי זה קשקוש, מנקודת המבט שלך עד שלא תנסה לא תדע. עכשיו השאלה היא, איך אני יכול לעבור לשם, למעשה יש שתי אפשרויות, יכול או לא יכול. אם אין לך בחירה אתה לא יכול, אין אפילו משמעות לשאלה. אם יש לך בחירה אתה יכול, נכון? מהפרספקטיבה שאין לך בחירה וזה לא תלוי בך, לא הייתה עולה בכלל השאלה, ואם היית חווה את זה? היית יכול להחליף אותי בהרצאה, למרות שזה לא הכל, יש עוד פנימי. אבל כעיקרון יש בתוכך שתי ישויות, ישות אחת שחווה שאין לה בחירה וישות אחרת שחווה שיש לה ... אני נותן את התשובה לישות שבתוכך שחושבת שיש לה בחירה. יש בתוכך חוויות שונות, כמה ישויות, ישות אחת חווה ככה וישות אחרת חווה ככה, זה נקרא שקר, אתה מזגזג. שאלה: יש כאן משהו שסותר, מצד אחד אני האלוהים, ומצד שני אין לי בחירה. אליעד: השאלה היא תמיד מאיזה צד מסתכלים על זה. תחשבי שאת אלוהים, יכולה לעשות הכל, ומחליטה להכניס את עצמך לתוך גוף שלא יכול לעשות הכל. שאלה: אני החלטתי לעשות זאת? אליעד: כשאת אומרת אני, למי את מתכוונת? שאלה: אני כאלוהים. אליעד: אז את החלטת כאלוהים, את הראשון. למשל את חולמת חלום ואת מוגבלת בחלום ביכולות שלך, מי אחראי על היכולות שלך בתוך החלום? את. אני רוצה לחדד את זה, בחלום יש ...

... מניפולציה בשאלה, שאלה מניפולטיבית, הבנת או לא הבנת, מסר לתת מודע, להשפיע על התת מודע, שאלה משכנעת, לשכנע בשאלה, לנסח שאלה, צורת שאלה, איך לשאול שאלה? איך לשכנע? מה ההבדל בין הבנת ל - לא הבנת וכיצד זה משפיע על שיחה? במהלך השיחה, אליעד מתאר איך שאלות מסוימות יכולות לשמש ככלי לשכנוע או השפעה תת - מודעת על האדם ששואל אותו. לדוגמה, כששואלים מישהו האם הבנת? או לא הבנת?, יש כאן לא רק שאלה, אלא גם השפעה סמויה על איך האדם תופס את עצמו. כשאתה שואל האם הבנת?, זה למעשה יכול להיתפס כ - האם הבנת או לא הבנת? אך גם השאלה לא הבנת? משנה את ההשפעה הפסיכולוגית של השיחה. במקרה של השאלה האם הבנת? יש את האופציה של כן או לא, אך כששואלים לא הבנת? השאלה מציבה את האדם במצב שבו הוא יכול להרגיש כאילו יש משהו שלילי במה שלא הבין, כלומר, השואל בעצם יכול להצביע על חיסרון בהבנת השואל. אליעד נותן דוגמה שבה הילדה שואלת את אביה אם היא יכולה לעשות משהו, והוא אומר לה תשאלי את אמא. אם הילדה שואלת שוב את אותו השאלה, הוא יכול לשאול אותה מה לא הבנת שאמרתי לך לשאול את אמא?, מה שמעמיד את הילדה במצב של חוסר נוחות, אם כי השאלה עצמה לא בהכרח הייתה מנוסחת בצורה של מניפולציה. כיצד לא הבנת יכול להיות מניפולציה? אליעד מסביר כי השאלה לא הבנת? נושאת איתה משמעויות נוספות, שלא רק שאלה, אלא גם אמירה סמויה שנעשית תוך כדי. שאלה כזו יכולה להעביר מסר חבוי של אתה טיפש אם לא הבנת, זאת אומרת שהיא מעוררת אוטומטית תגובה הגנתית אצל השואל. הסיבה לכך היא שהשאלה יוצרת אצל האדם תחושת צורך להוכיח את עצמו ולהגיב: לא, אני לא טיפש, אני הבנתי, כלומר, הוא משיב לתוך התנגדות זו. הבעיה כאן היא שהשאלה לא הבנת? מביאה למצב שבו המוח של האדם שמקבל את השאלה צריך להתמודד עם תחושת שליליות הקשורה בהבנה, דבר שמוביל להתרוצצות של מחשבות והתנגדות פנימית. בדרך כזו, האדם לא רק עונה על השאלה אלא גם מגן על ההבנה העצמית שלו. איך מנוסחים שאלות בצורה משכנעת? אם אתה רוצה לשכנע מישהו במשהו, השאלה שאתה שואל יכולה להיות מכרעת. לדוגמה, כאשר אתה רוצה להציע למישהו לצאת לקפה, השאלה אתה רוצה לצאת איתי לקפה? למעשה מכילה את הרעיון שהשואל מעוניין בכך, וכך הוא יוצר את הציפייה שהשני יסכים, בעוד שבשאלה לא בא לך לצאת איתי לקפה? השואל מציב את האדם במצב של התנגדות. אליעד מציין גם איך השאלות השונות משתנות לפי מה שאתה רוצה להשיג. כאשר השאלה היא מנוסחת בצורה חמה ומזמינה, היא נותנת לאדם את התחושה שהוא יכול לבחור ולהסכים, אבל כאשר השאלה מנוסחת בצורה של התנגדות, האדם מרגיש אוטומטית צורך להתנגד. זו בעצם מניפולציה של השאלה, תלוי באיך אתה מציג את האפשרות. מה ההשפעה של הצגת שאלות בצורה של הסברתי את עצמי מספיק טוב? בהתאם לסוג השיחה, לפעמים השואל יכול להשתמש בשאלה כמו הסברתי את עצמי מספיק טוב? על מנת להימנע מהכישלון בתקשורת. שאלות כאלו מצביעות על כך שהאדם שעומד ... להסביר, והעובד או האדם שמולו יהיה חשוף פחות לתחושת אשמה או חוסר הבנה, דבר שמביא לתקשורת נעימה יותר. מתי להשתמש בשאלות בצורה כזו ומתי לא? כמו כל טכניקת שכנוע או שאלה מניפולטיבית, יש לדעת מתי להשתמש בה ומתי להימנע ממנה. לדוגמה, בשיחות עבודה, שימוש בשאלות כמו הסברתי את ... אתה רוצה להימנע מתחושת שלילי בנוגע להבנה. מצד שני, בשיחות יומיומיות יותר, השימוש בשאלות כאלה יכול להיות פחות מתאים ולהפוך את השיחה למלאה במתח ובאילוצים. מניפולציה בשאלה שאלה מניפולטיבית הבנת או לא הבנת? איך לשאול שאלה בצורה משכנעת? שימוש בשאלות בעסקים הצגת שאלות מנוסחות כמניפולציה שכנוע בשאלות עכשיו השאלה היא כזאת מקרה שהיה כך היה מישהו התקשר למישהו אחר, עד כאן הבאנו שני אנשים דיברו אחד עם השני בטלפון ואז ...

... ביטול התודעה, מדיטציה, להיעלם, הכל אחד איך נוצרת מוטיבציה לפעולה, ומה מקור הרצון? אליעד כהן מסביר את המנגנון העמוק שמאחורי מוטיבציה, רצון ופעולה. הוא מתחיל מהשאלה הבסיסית: מה גורם לאדם לפעול, מה יוצר את הרצון לעשות פעולה מסוימת, ואיך ... ושלמים יותר. איך נוצרת מוטיבציה? מה גורם לאדם לפעול? מוטיבציה חיובית ושלילית איך לזהות את המניע האמיתי? מהו מקור הרצון? האם אפשר לפעול ללא מניע? כיצד מתחילה השאלה על היש מאין ומהי ההנחת יסוד של נפרדות? השיחה נפתחת בשאלה: כדי שיהיה יש מאין, חייב להיות שם רצון כלשהו, והשאלה היא מה גורם לשינוי, ומי יצר את הגורם לשינוי? אליעד מסביר שכל שאלה בעולם מניחה שקיים הבדל בין דבר לדבר, למשל הבדל בין יש לאין, בין לפני ... השינוי מלפני לאחרי?, מניחים שיש שתי נקודות זמן נפרדות, ולמעשה שואלים בתוך מסגרת הזמן. אך אם מבינים שיש ואין הם אחדות אחת, מתבטלת מלכתחילה הנחת הנפרדות, ואז השאלה אינה יכולה להתקיים. מדוע שאלת הלמה לא יכולה לקבל תשובה סופית? אליעד מתאר שכל תשובה לשאלה למה עדיין תגרור שאלת המשך: ומה יצר את הלפני. גם אם נטען: אלוהים רצה או הרצון גרם, תמיד יישאל מה קדם לרצון הזה. מעבר לכך, כשהכל היה אחד לגמרי (ללא הפרדה בין סיבה לאין סיבה), לא התגבשה בכלל המושגיות של שאלה ותשובה. לכן לא ניתן להגיע לתשובה סופית בתוך הזמן, מפני שסיבה היא מושג ... שהיש והאין הם אחד. בשפה שלנו אנו מבדילים בין יש לאין, בין לפני לאחרי, אך מצד האמת מדובר באחדות מוחלטת שאין בה שום הפרדה אמיתית. כאשר חווים שהכל אחד, כבר אין שאלה על מה קדם למה, כי אין באמת הפרדה של זמנים והתרחשויות שונות. איך מסתדר ... זאת מאיץ החלקיקים, שבו שתי צורות מחשבה (יש סיבה, אין סיבה) מתנגשות, וממזגות את עצמן לכדי הבנה אחת שמעל כל הגדרה. איך חווים שהכל אחד ואם כך - כיצד נעלמים? שאלה חוזרת שעולה: איך אני חווה שהכל אחד בפועל?. אליעד מבהיר שחוויה זו אינה ... אותה? האם זה באמת ייתן לי אושר?. ככל שמנגנון החקירה פועל תמיד, גדל הסיכוי שאדם יגיע להבנה אמיתית ומוחלטת שאין הפרדה בינו לבין המציאות. מהו סיכומו של דבר? השאלה על יש מאין ועל מה גורם לשינוי מובילה לעומק להבין שבבסיס השאלה עומדת ההנחה שיש נפרדות בין דברים. כאשר רואים שהנפרדות אינה מוחלטת, אלא בעצם הכל אחד, מתפוגגת השאלה בסופה. הדרך לחוות זאת היא לחקור, לשאול, להעמיק, לשלול תשובות חלקיות ולא ... סופית? מדוע הניגוד בין סיבה לאין סיבה מוביל לראיית האחדות? כיצד ניסיון להבין יש מאין חושף את שאלת הבחירה החופשית? מהי המשמעות של אין דבר מלבדו בחיי היומיום? שאלה: דברנו על היש מאין, כדי שיהיה יש מאין, צריך שיהיה שם רצון, השאלה מה גורם לשינוי? ומי יצר את הגורם לשינוי? אליעד: מקודם פגשת אותי ואמרת לי להכין את התשובות, אבל יש תשובה לכל השאלות והיא שהכל אחד. מה הכוונה? כל שאלה בעולם מבוססת על הנחת יסוד שיש דבר והיפוכו, או שני דברים שונים שהם לא ... דבר אחד, אין זה דבר אחר, לפני זה דבר אחד, אחרי זה דבר אחר, ומה יצר את השינוי של לפני ואחרי? ואם היית מבין שיש ואין זה דבר אחד, שהם ישות אחת, אז לא הייתה לך שאלה, נכון? השאלה שאתה שואל נמצאת בתוך זמן, כי אין זה רגע אחד, ויש זה רגע אחר. מה שאני בא לומר שכול שאלה בעולם היא בתוך זמן. גם אם אתה שואל, אני או לא אני? גם כאן יש זמן, אני ... כזה - סיבה. לא הייתה הפרדה בין סיבה לאין סיבה, הכל היה אחד. אז כשיש סיבה ואין סיבה זה אחד, אז איך אתה מצפה שתהיה סיבה? הרי זה אחד. כול תשובה שניתן תמיד תהיה השאלה ומה יצר את הלפני, למעשה אין כאן פתח מילוט, פתח המילוט היחיד זה ההבנה. ... דמיון, אבל זה קיים. אז מה אם זה אשליה, זה קיים כאשליה. בו זמנית אנחנו מבינים במאה אחוז שיש אחדות, כי בסופו של דבר שתלך למטה תראה שזה אחד. ולכן התשובה היחידה לשאלה הזאת, היא ההבנה שהכל אחד. הרבה אנשים מבינים שהכל אחד, אבל מה זה אומר? יש ... לדבר אחד, מה קבלת? קבלת דבר לא מוגדר. תחשוב השולחן תופס מקום וזמן, ותחשוב שהלבוש הוא ההוויה, אל תעשה הפרדה בין הלבוש להוויה. מה ההפך של הוויה? לבוש למשל. שאלה: מה היא הוויה? אליעד: הוויה היא הדבר שמהווה. להיות. הדבר הפנימי ביותר. ... הכל אחד. הגעת לחלק הקטן ביותר שאי אפשר לחלק אותו. אנחנו כאילו בתוך מחשבה של אלוהים, אז אתה בתוך אלוהים, הוא ממלא אותך, תחשוב שברובד מסוים אתה לא נמצא. השאלה היא מה זה זמן, ומה זה מקום? שאתה אומר אני ולא אני, זה נקרא מקום, אז ... נמצא בשום מקום. וזה לא נקרא הכל אחד, זה נקרא שיש הוויה שמקיפה וממלאת את המקום והזמן, את הלבוש, את הצמצום. והכל אחד פירושו, שההוויה והלבוש הם אחד, ואז אין לך שאלה. בליקוטי מוהרן רבי נחמן אומר שאם האדם היה מבין שהכל אחד, אז הוא היה משיג ... שתיקה, אני מבין ואחר מדבר משתיקה. להבין שהכל אחד זה דבר גדול, כי זה לא הגיוני, זה נגד ההיגיון. לא רק שאומרים לך שכול המקום נמצא בשום מקום, הוא גם שום מקום. שאלה: אז מה הוא העולם? אליעד: איזה תשובה אתה רוצה לקבל? כל התשובות נכונות. כי ... אומר את האמת. שואלים אותי לגבי מורים רוחניים, יש שני סוגים. יש כאלה שמבלבלים את המוח, וחושבים שמה שהם אומרים זה האמת, אם תבין את זה הסתדרת. איך תדע מי נוכל? השאלה היא כשהמורה אומר את מה שהוא אומר, האם הוא חושב שזה נכון? אם כן אז הוא ... שאנו אומרים אין ויש, זה לא נקרא אחד. דרך הצמצום אנו מדברים על האחדות, אבל שתבין שהמטרה זה לא להבין אותי, אבל קודם אתה צריך להבין אותי ואז תבין את מה שמעבר. שאלה: מה אתה אומר על מדיטציה? אליעד: אני בעד כל דבר שעוזר לך לפתח את המחשבה. שאלה: מדיטציה זה להשתיק את המחשבות. אליעד: אין דבר כזה להשתיק את המחשבות. ... את הכל. אני מדבר על משהו שנמצא מחוץ לכל, ואיך מגיעים לשם? על ידי מאיץ החלקיקים, אם האדם מספיק חושב מה האמת, מה זה אומר? לשאול אולי ההפך נכון? מה המהות של השאלה אולי ההפך נכון? להתחיל לעשות פינג פונג על שני הצדדים. ובסוף אחרי שאתה ... התנגשות ואז הם מתחברים. זה כמו שני קווים מקבילים שבסוף מתחברים באין סוף. למה הדבר דומה שאני ולא אני לא מתחברים, אבל אם תלך איתם עד הקצה באין סוף הם מתחברים. שאלה: אני מתרגלת מדיטציה, והדרך שלי היא, שבין שני נשימות יש רווח ואני מנסה ...

... תהליכים במציאת תשובה לשאלה, הפשטת שאלה, מציאת הנחות יסוד של שאלה, חקר המוח, איך המוח מנתח מידע? פירוק שאלה לגורמים, הבנת מבנה של שאלה, מציאת המהות של השאלה, איך למצוא את מהות השאלה? מהי מהות? איך למצוא תשובות? איך ללמוד לחשוב? מהם שני התהליכים במציאת תשובה לשאלה? אליעד כהן מסביר שקיימים שני תהליכים מרכזיים במציאת תשובה לשאלה: תהליך של מציאת הנחות יסוד ותהליך של הפשטת השאלה. לכל אחד מהתהליכים תפקיד שונה וייחודי, והבנה נכונה של שני התהליכים יכולה להוביל למציאת תשובות נכונות ומדויקות יותר. מהן הנחות יסוד ואיך מזהים אותן? הנחות יסוד הן הבסיס שעליו נשענת השאלה. אליעד נותן דוגמה של בניין עם קומות, שהקומה העליונה נשענת על כל הקומות שמתחתיה. כדי להגיע לקומה העליונה (השאלה שנשאלה), יש צורך להבין את כל הקומות שמתחת (הנחות היסוד של השאלה). אם יש קומה שחסרה או לא נבדקה, כל הבניין עלול להיות לא יציב, וכך גם ההבנה של השאלה תהיה חסרה או שגויה. לדוגמה, אם אדם שואל מה יותר קשה, לחזק רצון או להחליש רצון?, אליעד מסביר שהנחות היסוד של השאלה הן: קיים מושג שנקרא רצון. ניתן לחזק אותו או להחליש אותו. יש מושג שנקרא קושי, וניתן להשוות בין קשיים. אם לא בודקים את הנחות היסוד, עלולים לפספס שאלות חשובות - למשל, אולי בכלל ... אולי אין הבדל בקושי ביניהם. מהו תהליך הפשטת השאלה ואיך מבצעים אותו? הפשטת השאלה, לפי אליעד כהן, היא תהליך שונה ממציאת הנחות יסוד. הפשטה פירושה להוריד את הלבושים של השאלה, ולהישאר רק עם המבנה הבסיסי שלה. למשל, אם מישהו שואל האם עדיף ללכת לים או לבריכה?, הפשטת השאלה תהיה האם עדיף לעשות X או Y?. בעצם, לוקחים את התוכן הספציפי (ים, בריכה) ומסירים אותו, נשארים רק עם המבנה הבסיסי של השאלה. תהליך הפשטה כולל: זיהוי הרכיבים של השאלה המקורית. השוואה בין שאלות דומות כדי למצוא מכנה משותף. הורדת הרכיבים הלא - חיוניים, והשארת המהות בלבד. אליעד מדגים זאת שוב עם השאלה: מה יותר קשה, להחליש או לחזק הרגל? ההפשטה של שאלה כזו תהיה: במה תלוי קושי של פעולה מסוימת? כלומר, במקום להתמקד במקרה הספציפי, מתמקדים במהות הכללית שמסתתרת מאחוריו. האם צריך קודם למצוא את הנחות היסוד או קודם לפשט את השאלה? אליעד כהן טוען שברוב המקרים חובה למצוא קודם את הנחות היסוד. הוא מסביר זאת בכך שלפני שמתחילים לנסות לפשט שאלה או לחפש תשובה, חייבים להבין בוודאות מה נשאל בכלל. הבנה זו תתאפשר רק אם הנחות היסוד יהיו ברורות ומדויקות. הוא נותן דוגמה נוספת: אם שואלים מי ברא את העולם?, האדם כבר מניח שיש ... את הנחות היסוד. למה לפעמים קשה יותר לפשט שאלה מאשר למצוא את הנחות היסוד שלה? אליעד כהן מסביר שתהליך מציאת הנחות יסוד הוא יחסית פשוט. כמו לפרק שולחן לחלקים - פשוט מפרקים את השאלה לכל חלקיה. לעומת זאת, לפשט שאלה דורש תהליך מורכב יותר של השוואה בין שאלות שונות ומציאת המכנה המשותף ביניהן, פעולה שדורשת יותר אנרגיה מחשבתית ויכולת השוואה וניתוח. הוא מדגים: קל לפרק תפוח לחלקים קטנים, אך ... בדיקת הנחות היסוד לפני שממשיכים לחפש תשובה לשאלה. הוא נותן דוגמה לכך עם השאלה: איך אפשר להרגיש טוב בלי רע בכלל? הוא מסביר שאין תשובה ל

... דיונים יעילים, איך לשאול שאלות נכונות? איך להגיע להסכמה? פירושים של שאלה, הנחות יסוד של שאלה, סיפור של שאלה, ניתוח שאלה, האם לעבור נושא בדיון? מהי השאלה הנכונה? איזו שאלה לשאול? מבנה תקין של תשובה לשאלה, תשובה מלאה איך לנהל דיון יעיל ולשאול שאלות נכונות? כדי לנהל דיונים יעילים ולשאול שאלות נכונות, אליעד כהן מסביר שכדאי קודם כל להבין לעומק את מבנה השאלה עצמה, וכן את כל מה שקשור לשאלה כגון הנחות יסוד, פירושים אפשריים, והסיפור מאחורי השאלה. היכולת לנהל דיון עם אנשים אחרים משפרת גם את היכולת של האדם לנהל דיונים פנימיים עם עצמו, כי גם בתוכו של האדם ישנם קולות וחילוקי דעות רבים. האם לכל שאלה יש הנחות יסוד וסיפור מאחוריה? לפי אליעד, מאחורי כל שאלה ישנן תמיד הנחות יסוד. לדוגמה, כשמישהו שואל מה השעה?, הוא מניח שיש מושג של שעה, שניתן לדעת אותה, ושהאדם שמולו יודע אותה. בנוסף, לכל שאלה ישנו גם סיפור מסוים שמסביר מדוע האדם שאל אותה. למשל, האדם יכול לשאול מה השעה? מפני שיש לו פגישה חשובה, או שהוא צריך להספיק לאוטובוס בזמן. אליעד מדגיש שיש הבדל בין הנחות היסוד לסיפור של השאלה. הנחות היסוד הן רעיונות בסיסיים שבלעדיהם אי אפשר היה בכלל לשאול את השאלה, בעוד שהסיפור הוא הרקע או המניעים שמאחורי השאלה, אשר יכולים להשתנות. האם חייבים להסכים על הנחות היסוד לפני שמתחילים לענות על השאלה? אליעד מסביר שאפשר להבין שאלה גם בלי להסכים על ההנחות שלה. למשל, בלימודי גמרא, אדם יכול להבין את השאלות גם בלי להסכים שאירועים מסוימים באמת התרחשו. הבנה של הנחות היסוד הכרחית להבנת השאלה, אבל לא מחייבת הסכמה איתן. אפשר להבין שאלה ואף לענות עליה בלי להסכים כלל עם הנחות היסוד שלה. מה עושים כשיש אי הסכמה לגבי הפירוש של שאלה? אליעד מסביר שכאשר יש אי הסכמה לגבי התשובה לשאלה, כדאי לבדוק אם בכלל מסכימים על השאלה עצמה. הרבה פעמים הבעיה בדיונים היא שמתווכחים על התשובה במקום לוודא שהשאלה ברורה לכל הצדדים. אם לא מצליחים להסכים על השאלה עצמה, מומלץ ללכת אחורה ולבדוק מהן הנחות היסוד, פירושי המילים, או הסיפור שמאחוריה. לדוגמה, בשאלה האם אני צריך להתפטר?, אפשר לפרש אותה בכמה דרכים: האם צריך להגיש מכתב התפטרות עכשיו, או האם נכון בכלל לעזוב את העבודה מתישהו בעתיד. יש הבדל גדול בין שתי הפרשנויות, וכדי ... כהן מסביר שתמיד יש מעבר נושא, אפילו אם שינו רק מילה אחת. למשל, אם שואלים האם נטייל היום? לעומת נטייל היום? - מבחינתו כבר יש מעבר נושא כי השתנתה הצורה של השאלה. הוא מדגיש שבדיונים צריך לשים לב אם מעבר הנושא תורם לדיון או מבלבל אותו. לפעמים הכרחי לחזור אחורה לנושא קודם כדי ליישב אי - הסכמות, אבל לפעמים מעבר נושא יכול דווקא לקדם את הדיון. הכל תלוי בהקשר. איך מוצאים את התשובה לשאלה? לפי אליעד, לפני שמחפשים את התשובה לשאלה, יש לוודא שאכן מבינים את השאלה ואת המשמעות של כל חלק בה. הוא מדגים זאת באמצעות שאלות פשוטות כמו מה השעה?, שבהן הדרך לדעת את התשובה היא להסתכל בשעון. הוא מציע שכשיש מחלוקת על התשובה, לא לרוץ מיד לתשובה ...