... שלנו שהחוויה תהיה אחרת. אנו לא סובלים מעצם הכאב, אלא משום שאנו מתנגדים לו ואיננו רוצים אותו. אליעד מציע שהדרך להתמודד עם הכאב היא לשאול באופן מתמיד למה אני לא רוצה שיכאב לי? וכך להבין שהרצון שלנו אינו באמת שלנו, אלא ... מסביר שכדי להגיע לחוויית השלמות, יש לחקור בשכל עד הקצה. לא להסתפק בתשובות פשוטות אלא להמשיך לחקור לעומק מדוע דברים קורים. אם אדם שואל מספיק לעומק, הוא יגיע להבנה שבסופו של דבר אין סיבה אמיתית לשום דבר, והכל מתהווה ... ברגע שמתבוננים פנימה לעומק, מגיעים להבנה שהכאב הוא תמיד ביטוי של דבר אחד: חוסר התאמה בין הרצון שלנו לבין המציאות. ההסבר מתחיל בשאלה מדוע בכלל האדם מרגיש כאב, בעוד שלכאורה חומר כמו קיר אינו מרגיש דבר. אליעד מסביר ... חוויית האלוהים או חוויית השלמות. איך מגיעים לחוויית השלמות הזאת? כדי להגיע לחוויית השלמות עליך לחקור בשכל שלך עד הקצה, לא להסתפק בשאלות פשוטות כמו כי לא נוח לי אלא להמשיך ולחקור פנימה עוד ועוד, עד שמגיעים להבנה ... שהכל אחד? האם אפשר להשתחרר מרצונות? כיצד לשנות את חוויית המציאות? האם יש הפרדה בין בעיות מנטליות לבעיות פיזיות? אליעד: אז מה שאת שואלת זה האם יש הפרדה בין בעיות מנטליות לבעיות פיזיות? אז קודם כל, כקו מנחה, וזה טיפ טוב לחיים - אם יש לך כמה אפשרויות, ואחת מהן מפרידה בין דברים, תצאי מנקודת הנחה שאין הבדל. זאת אומרת, אם את שואלת האם יש הבדל בין שני דברים, אז התשובה היא תמיד שיש מכנה משותף שדרכו הם מחוברים. ... וניכנס פנימה, נגיע לאותה נקודה. אז קודם כל, העיקרון הוא שאם יש לך התלבטות אם לעשות הפרדה - תצאי מנקודת הנחה שאין הבדל. עכשיו השאלה היא איך אין הבדל. ברמה הפרקטית, אני למעשה לקחתי את הסבל הפיזי והפכתי אותו לסבל ... למשל, אם רבי נחמן היה רואה אדם חולה סרטן, שצועק אני כואב, אני סובל, הוא היה אומר לו: תקשיב, זו לא בעיה בגוף הפיזי - זו בעיה בנפש. שאלה: אבל אם כואב לי, אני מרגישה את זה פיזית, איך זה קשור לנפש? אליעד: שימי לב, רבי ... בן אדם? מערכת העצבים? זה לא באמת הבדל אמיתי. בתכלס, אנחנו והקיר עשויים מאותם אטומים. מערכת העצבים שלנו והקיר עשויים מאותו חומר. שאלה: אז מה כן ההבדל? אליעד: ההבדל הוא שאת אמרת קודם שהאדם רוצה ליצור הנאה ולהתרחק מכאב. עכשיו, השאלה היא מה המכנה המשותף של הרצון להנאה והרצון להתרחק מכאב? התשובה היא: לשאול למה?. למה אני רוצה הנאה? למה אני רוצה להתרחק מכאב? ואם נמשיך לשאול למה? שוב ושוב, נמצא שיש כוח אחד שמניע את כל זה. הלמה בפשיטות הוא - כי את רוצה למלא את רצונך. שאלה: אבל למה אני רוצה למלא את רצוני? אליעד: בסוף, בסוף, בסוף - כי ככה אני רוצה. שאלה: למה אני רוצה הנאה? אליעד: לא בגלל ההנאה. למשל, ניקח דוגמה של אדם בדיכאון. ... לא מחויבת המציאות. אותו דבר עם כאב. יש מצבים שבהם האדם רוצה שיכאב לו. למשל, יש אנשים שהם מזוכיסטים. מה גורם לבני אדם לרצות כאב? שאלה : אני אומרת שאני נהנית סתם מקריאת ספר, ומישהו אחר יגיד לי מה מעניין בקריאת ספר?, ... מספרים. לכל אחד יש ביטוי שונה של הנאה. אבל כשכואב לך כאב פיזי, אתה לא צריך ללכת אחורה, כולם מרגישים אותו הדבר. אליעד: זה לא נכון. שאלה: איך זה לא נכון? אליעד: למשל, תיקחי את היוגים בהודו. זה שזה לא מקובל אצלך, לא אומר שזה לא נכון. שאלה: הם אולי מנסים להתגבר על הכאב. אליעד: ומה זה משנה? היוגי שמח שהוא הצליח להתמודד עם הכאב. אני אתן לך דוגמה: את קוראת ספר, ופתאום יתוש עוקץ אותך, אבל את שקועה בספר ולא מרגישה את היתוש. האם זה מפריע לך? שאלה: אם אני לא מודעת לזה, אז לא. אבל מה אם ידקרו אותי עכשיו עם סכין? אליעד: יש לך גם ... לחיות, לשרוד, להתפתח, להיות בריא, כל שאר הרצונות. והלוגיקה היא שכאשר הרצונות שלך מתמלאים - טוב לך, וכשהם לא מתמלאים - רע לך. שאלה: אז למה אני מרגישה כאב ולא יכולה לשנות את זה? אליעד: כי יש משהו בתוכך שיוצר את ... שכל מה שאת רואה בעולם זה ביטוי של הרצון שלך - ואז לא תוכלי להיות בהתנגדות עם המציאות, כי את היא זו שיוצרת אותה. אליעד אז מה שאת שואלת האם יש הפרדה בין בעיות מנטליות לבעיות פיזיות. אז קודם כל כקו מנחה, זה מין טיפ ... אם נכנס פנימה אנחנו נגיע לנקודה אחת. זה דבר אחד. לכן כעיקרון אם יש לך התלבטות אם לעשות הפרדה, תצאי מנקודת הנחה שאין הבדל. עכשיו השאלה איך אין הבדל, ברמה הפרקטית אני לקחתי למעשה את הסבל הפיזי והפכתי אותו לסבל נפשי, ... חיסרון הדעת. זאת אומרת תלוי בכמה שכל חסר לך, והוא ממשיך ואומר שנישלם הדעת נישלם כל החסרונות. הוא אומר אם היית יודע, מה לדעת זו שאלה אחרת? אבל אם היית יודע לא היה לך כל חיסרון. והוא אומר אפילו בנים ופרנסה ובריאות ... שלנו והקיר עשויים מאותו דבר, הנושא הוא פשוט, את אמרת קודם שהאדם רוצה ליצור הנאה ולהתרחק מכאב, המכנה המשותף לשני הדברים האלו לשאול למה, למה אני רוצה הנאה. למה אני רוצה להתרחק מכאב והמכנה המשותף של הלמה? נמצא שיש ... למה? כי הוא אומר אני לא רוצה הנאה, זאת אומרת שהנאה לא מחויבת המציאות. אותו דבר בכאב, יש מצבים שהאדם רוצה שיכאיבו לו, גם במזוכיזם. שאלה אני אומרת שאני נהנית סתם מקריאת ספר ומישהו אחר יגיד לי מה מעניין בקריאת ספר, אני ... אני אתן לך דוגמה, למשל בדת יש את הנושא של כפרת עוונות, מה זה יום כיפור? ועיניתם את נפשותיכם, אתה שמח שכואב לך, בסופו של תהליך השאלה היא מה אתה רוצה, הכאב הוא רק טריגר, אתה מתמודד עם הרצון לא עם הכאב. שאלה אני בכוונה מדברת על כאב פיזי, שמדובר בכאב אף אחד לא רוצה אותו. אליעד זה לא נכון, למשל תיקחי את היוגים בהודו, זה שזה לא מקובל זה לא אומר שזה לא נכון שאלה הם אולי מנסים להתגבר על זה. אליעד מה זה משנה, היוגי שמח שהצליח להתמודד עם הכאב. אני אתן לך דוגמה, למשל את קוראת ספר ויתוש עקץ אותך ואת לא מרגישה את היתוש, האם זה מפריע לך וכואב לך לא? כי את לא מודעת לכאב. שאלה עזוב יתוש, אם ידקרו אותי עכשיו בסכין. אליעד למשל דוגמה, אדם נפצע במלחמה וכואב לו ... לך וכאשר הם לא מתמלאים רע לך. זה הרעיון, מצד האמת אין הבדל בין כאב פיזי לכאב מנטלי. אני רוצה להסביר משהו, לאן מוביל התהליך של השאלה למה, למשל אדם כואב לו הראש, ואני אומר לו אם תשאל למה כואב לך הראש, לא תהיה לך ... הרצונות שבעולם כביטוי של הרצון שלו. בא נסביר מחדש, למשל אדם שמתעללים בו, ואני אומר שאם האדם ישאל למה, לא יפריע לו שמתעללים בו, השאלה איך זה יכול להיות אז קודם כל הגענו להבנה שהסיבה שרע לבן אדם כאשר כואב לו פיזי, ...

... המציאות מוכיחה לו אחרת. המוח יודע שהוא משקר לעצמו, ולכן התחושה הטובה חולפת במהירות. אליעד מציע פתרון חלופי: במקום לנסות לחשוב חיובי באופן שטחי, האדם צריך לשאול את עצמו שאלות עמוקות, להבין את המציאות באמת, ואז כאשר הוא יראה בבירור מדוע המצב הוא טוב או מה טוב בו - הוא כבר לא יצטרך להתאמץ לחשוב חיובי. זה יהפוך לחלק טבעי מההבנה שלו. איך למצוא את האמת בתוך הקושי? כדי למצוא את האמת בתוך מצבים קשים, אליעד כהן מציע להתבונן פנימה ולשאול שאלות אמיתיות: מה באמת מפריע לי כאן? למה זה כל כך מפריע לי? כשאדם מגיע להבנה של שורש הבעיה, הוא כבר לא צריך לברוח ... כיצד להפסיק לברוח מהאמת? איך להבין את המציאות בצורה נכונה? למה חשוב להכיר באמת הפנימית? מה הטעות בחשיבה חיובית מלאכותית? הבנת הרצון האמיתי אליעד מתחיל בשאלה למה האישה רוצה להגיע לאוקיינוס ומה הוא מייצג עבורה. היא משיבה שאינה בטוחה, אלא פשוט סיפרו לה עליו. אליעד שואל: אם היו אומרים לה שיתעללו בה שם, האם עדיין הייתה רוצה להגיע לשם? היא מיד שוללת זאת. מכאן הוא מסיק שהאוקיינוס מייצג בעבורה ... נקודת המבט שלה ותראה את עצמה כמי שיוצרת את המציאות, היא תחווה זאת. החוויה שאותה היא מחפשת היא הבנה אמיתית שהכל מתרחש מתוך רצונה. כדי להגיע להבנה הזו, עליה לשאול: מי אני?, מי גורם לי לחשוב?, מי גורם לי לרצות?, מי גורם לי להיות קיימת?. הבנת ההתחדשות והיצירה המתמדת אליעד מדגיש שהאדם מרגיש ... רגע מחדש. בירור האמת כדי לשנות את החוויה כדי להגיע לחוויית האין - סוף, אליעד אומר שאין מנוס אלא לברר את האמת עד הסוף ולא לקבל שום דבר כמובן מאליו. עליה לשאול למה? בכל פעולה ובכל מחשבה. למשל, אם היא מקלפת גזר, עליה לשאול למה אני עושה זאת? עד שתגיע להבנה שהכל נובע מהבנה אחדותית של המציאות. הוא מביא לה דוגמה של צעצוע של סיפור - העולם נראה מת כשהיא ... בתודעה שלה. המעבר לחוויית האלוהות אליעד אומר לה שהיא כבר אלוהים, אך היא חווה את עצמה כמוגבלת כי היא רגילה לחוות את עצמה כך. כדי לשנות זאת, היא צריכה לשאול כל הזמן למה אני עושה את זה? ולא לקבל שום דבר כמובן מאליו. ברגע שהיא תבין לעומק את המנגנון שמניע אותה, היא תחווה את עצמה ... מחפשת אינו חיצוני אלא שינוי בחוויה הפנימית שלה. כדי לחוות חופש מוחלט, היא צריכה להבין שהיא יוצרת את כל מה שקורה. הדרך לשם היא על ידי בירור האמת, היצמדות לשאלה למה? ושחרור מאמונות והרגלים ישנים. כאשר היא תבין שהמציאות נוצרת מחדש בכל רגע, היא תחווה התחדשות אינסופית ולא תהיה מוגבלת יותר. ... אבל אני רוצה שאת תביני באמת, מה את מחפשת. מה את באמת מחפשת? למשל תגיעי לאוקיינוס, תגידי שאת עדיין בבאר. מה את מדמיינת שיש באוקיינוס שאליו את רוצה להגיע? שאלה: אני לא יודעת, זה בגלל שספרו לי עליו. אליעד: אם היו אומרים לך שיתעללו בך שם? האם עדיין היית רוצה להגיע לשם? לא. מה הוא מייצג עבורך? שקט נפשי, רוגע, שמחה אין סופית. שאלה: חופש. אליעד: חופש, מה זה נקרא חופש? כי מקודם אמרת שאת בחופש, ופתאום את אומרת שאת רוצה חופש. תנסי להבין. למשל שכאן זה גן עדן, ... המשהו הזה קיים, אבל את לא מתקדמת אליו, כי טוב לך פה. את לא בטוחה במה שאת רוצה. למשל אני אומר לך, פה דלת של גן עדן, אבל את אומרת, תקשיב, אבל טוב לי פה. השאלה היא מה את רוצה באמת? שאלה: לא יודעת. אליעד: לא יודעת, זה גם בסדר. אבל בואי תנסי לחשוב מה מייצג עבורך האוקיינוס הזה? מה חלום חייך? למשל אני אלוהים, ואת מבקשת שאני יעזור לך, מה את מבקשת ממני? שאלה: לדעת שאני אלוהים. הכל יכול, שאני אחד איתו. אליעד: אז קודם כול, להיות אלוהים זה לא להיות אחד עם אלוהים. את אלוהים, הוא אחד איתך. אל תתחילי לצמצם סמכויות. שאלה: אני אומרת זאת לא בגלל חוויה, אלא בגלל מה שאמרו לי, שזה מה שאני אמורה לחפש. אליעד: אבל שימי לב בשבילך. אמרת שאת רוצה להיות ... את בוחרת את זה עכשיו. למזלך הגדול את כבר אלוהים. אבל את אומרת, אני לא חווה את זה, אני לא רואה את זה. את רוצה ללכת ברחוב ולדעת שאת מחליטה מה קורה מסביב. שאלה: לא את כדי כך. אליעד: התחלנו, התחלנו, למה לא? את רוצה להיות בחוויה של אלוהים, למשל אלוהים מסתכל על הרחוב ואנשים עוברים, מה הוא ... את חווה חיים מזופתים, אני מוגבלת, אני לא כל יכולה, אני צריכה לאכול. אבל אם תגידי אני, את תתכווני למישהו אחר, אז את תחווי את המישהו האחר. מה הבנת עד כאן? שאלה: שזה תלוי איך אני מסתכלת על הדברים. כרגע אני רואה עצמי מוגבלת בתוך גוף, אז אני לא יכולה לחוות שאני הכל. אליעד: כי כשאת אומרת ... לי לרצות? ומי גרם לי להיות קיימת? שתגידי אני רציתי, זה יביא אותך למצב שתחווי שזה אלוהים עושה אותך, עושה את הרצון שלך, ומחבר ביניהם, את כאילו תהיי שקופה. שאלה: איך אני יחווה את זה? אני שואלת שאלות . אליעד: על ידי הבנה. אם תביני שזה באמת ככה, את תחווי את זה ככה. אם תאמיני שזה ככה, את לא תחווי את זה ככה. שאלה: איך אגיע להבנה הזאת? אליעד: על ידי זה שתבררי. קודם כל תחווי שזה קורה דרכך, אחר תיעלמי לגמרי, ותהפכי להיות הראשון. איך עושים? בואי ניקח דוגמה למשהו ספציפי וננסה לשנות לך את החוויה. שאלה: אני יושבת כאן. אליעד: את יושבת כאן, ויש לך מחשבות בראש. מה את מרגישה? את עכשיו יושבת כאן ויש לך איזה מחשבה או רצון. בואי נלך למה שאמרת לי קודם, אני רוצה לצאת מהבאר ולחוות את האוקיינוס. שאלה: אי אפשר לקחת את החוויה שאני סתם יושבת כאן. אליעד: לא, כי יושבת זה סתם קורה מסביבך. אני רוצה לקחת משהו שאת חווה, שאת חווה שאת ... לי? אין לא יודעת, לא ברור לי, אין דבר כזה. עכשיו, אני חווה שאני נמצאת בבאר, ואני חווה שאני רוצה לצאת לאוקיינוס. יש אוקיינוס ואני רוצה לצאת אליו. עכשיו נשאל שאלה שאלה: חוויית האוקיינוס, זה בגלל שאנשים אמרו לי, זאת לא חוויה שלי. אליעד: זה בסדר, זה שאת מסכימה איתם, זה אומר שיש לך את החוויה בחלקה. אם זה לא היה נכון עבורך, בכלל לא היית מבינה אותם. את סיפרת לי שטוב לך. שאלה: התכוונתי שאני חיה בהרמוניה עם הסביבה שלי, ואין לי בעיות עם הסביבה. אליעד: אבל את אומרת שאת רוצה להיות אלוהים, להרגיש שאני הכל ... כך. תראי, אם לא היית רוצה לשנות את המצב שלך בשום דרך, לא היית באה אלי. את באת, כי טוב לך, אבל את רוצה משהו מעבר, אז איפה את מרגישה מוגבלת, איפה החיסרון? שאלה: בחוויות הפנימיות שלי. אנשים מספרים לי שהם חווים דברים, ואני לא, וזה מציק לי. אליעד: את לא חווה דברים מסוימים ואת רוצה לחוות ... זה הכל לפי מה שאת מבינה. עכשיו אני רוצה שניקח חוויה אחת שלך של מגבלה. את מוגבלת במה? אל תספרי לי שהכל טוב, כי אם היה הכל טוב לא היית באה. במה את מוגבלת? שאלה: אני בעצמי לא יודעת, אולי יש כאן מישהו שעובד עלי. אליעד: אז את רוצה להבין אם יש אוקיינוס או לא? יש משהו פנימי יותר. שאלה: אני מבינה שיש חוויה מאוד גדולה ולא חווייתי אותה אף פעם, וקראתי עליה ואנשים סיפרו לי עליה, ולי אין אותה. אני אפילו לא יודעת אם ... לך את כל החוויות. שתביני, זאת לא חוויה קטנה של אני גם, את פחות מזדהה עם הגוף, הצורה, המקצוע, זה סתם. כמו שיש את הקיר, יש את הגוף, אבל זה לא אני, אני מעבר. שאלה: היום שבשלתי, הכנתי גזר, וראיתי את הגזרים אחד גדול אחד קטן, ואז זה נתן לי פלש שכך בני האדם, אחד כזה והשני כזה, האם אתה מתכוון ...

... ניתן לחקור את המציאות באופן מעשי לפי אליעד כהן? אליעד כהן מציג דרך מעשית לחקירת המציאות באמצעות שאלות והתבוננות פנימית מעמיקה. הוא מציע לאדם לחקור באופן יסודי כל רצון, כל מחשבה וכל תחושה, ולשאול שאלות כגון למה אני רוצה את מה שאני רוצה?, מה באמת אני מחפש להשיג?, ומדוע אני חושב שהמצב הזה הוא טוב או רע?. באמצעות השאלות האלה, האדם יכול להגיע להבנה עמוקה של מנגנוני הרצון שלו ולראות ... תהליך של התבוננות פנימית. כל רצון שאי פעם נחקר, התברר שבסופו של דבר הוא נועד כדי להרגיש טוב. השאלה שעלתה היא: למה אני רוצה להרגיש טוב ולא רע? אך לפני ששואלים למה, מומלץ להבין קודם מהו בעצם הרצון הזה להרגיש טוב. מה פירוש להרגיש טוב וכיצד זה קשור לרצון? בתוך השאלה למה אני רוצה להרגיש טוב? טמונים כמה מרכיבים: רצון - מהו בכלל ... ומהו רע? סיבה ותוצאה - מהו הקשר הסיבתי שגורם לרצון הזה להופיע? אם לא בודקים כל מרכיב בנפרד, השאלה למה אני רוצה להרגיש טוב? נותרת מעורפלת. לדוגמה, אם רוצים לברר למה יש מיץ תפוזים על השולחן, אפשר קודם להבין מהו בכלל מיץ תפוזים ורק אחר כך לשאול למה הביאו אותו. באותו אופן, לפני ששואלים למה יש רצון להרגיש טוב, יש להבין מהו אותו רצון ומה משמעות הטוב. מדוע השאלה למה פחות ממוקדת משאלת מהו? בשאלה למה אני רוצה להרגיש טוב? טמונה הנחה שיש סיבה ותוצאה. אבל כדי להבין באמת את הסיבה, יש צורך להתות בשאלה מהו הרצון הזה?. לדוגמה, אם רוצים להבין למה קונים פלאפון, צריך קודם להבין מהו פלאפון. רק אחרי שיודעים מהו המכשיר, אפשר לשאול למה אנשים קונים אותו. כך גם עם להרגיש טוב: קודם להבין מה זה טוב ומה זה רצון, ואז לעבור לבדיקה מדוע הם מופיעים. כיצד השאלות מתפתחות עד לשאלה הסופית? השאלה האחרונה והעיקרית אינה למה אני רוצה להרגיש טוב? אלא שאלות בסגנון: איך זה שאני קיים וגם לא קיים בו זמנית?, איך ייתכן שיש ... אך בכל פעם שתוצג תשובה - כמו יש אלוהים טוב שנתן לך רצון כדי שתתמלא ותהיה מאושר - תתעורר מיד שאלה נוספת: למה הוא עשה את זה? וכך הלאה. לכן מכנים את התשובות האלו תשובות קש: הן עונות לרגע, אבל גוררות אחריהן עוד ועוד שאלות. בסופו של דבר, מתברר שכדי למצוא פיתרון מלא, חייבים לחשוף את השורשים של השאלה, עד להנחות היסוד העמוקות ביותר. מדוע חשוב לבדוק את הנחות היסוד של כל שאלה? כל שאלה מבוססת על כמה הנחות יסוד. לדוגמה, למה אני רוצה להרגיש טוב? מניחה שיש אני, שיש טוב, שיש רוצה, ושיש סיבה ותוצאה. בלי ההנחות האלו השאלה לא הייתה קיימת. לכן כדי להשיב ברצינות, יש להתבונן על כל ההנחות הללו, ולשאול: מהו טוב? מה זה אני? מה פירוש רוצה? האם באמת קיים קשר סיבתי? איך השאלה מהו רצון מובילה לחקירת האני? בתוך המשפט אני רוצה להרגיש טוב יש ... כדי להגיע לתובנה חזקה. אם מבקשים תשובה מוכנה, לרוב מגלים שהיא לא עונה עד הסוף, כי תמיד תתעורר שאלה חדשה. אמנם אפשר להשתכנע בתשובות זמניות, אבל הן לא מעניקות פתרון לכל השאלות. אדם שמוכן להשקיע בחקירה העמוקה מגיע בסוף לתשובה הסופית: אותה ... ומכוונים אותו לממש את הייחוד בדרך אחרת. כל אלו מראים שעל האדם לזהות את השורש הפנימי של השאלה או הרצון. כשיודעים לשנות את הנחת היסוד, השאלה נעלמת או הופכת לפחות רלוונטית. איך הרצון להבין את האחדות קשור בעוצמת הסבל? ככל שהאדם סובל יותר מהנפרדות - מהשאלות שאינן נפתרות - כך הרצון שלו להבין לעומק גדל. מי שרוצה במאה ...

... לשאלות שאלות נכון? איזו שאלה יותר חשובה? לשאול שתי שאלות, שאלה פנימית, שאלה חיצונית, שאלה מהותית, שאלה של צורה, שאלה שתלויה בשאלה אחרת, איך נכון לשאול? איך לנסח שאלה? הנחות היסוד של שאלה איך נכון לשאול שאלות בצורה מדויקת? אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת ויסודית איך לשאול שאלות בצורה נכונה ומדויקת. הוא מתחיל בהסבר שכשיש לאדם שתי שאלות או יותר, אחת מהן תמיד תהיה מיותרת, לא נכונה, או לא מספיק אמיתית. לפי אליעד, אם קיימות שתי שאלות, תמיד יש אחת שהיא מהותית יותר והשנייה היא רק שאלה של צורה, או שתיהן הן שאלות של צורה ואף אחת מהן לא מהותית. אליעד מסביר שהסיבה לכך היא שבכל מצב בחיים, תמיד קיימת שאלה מרכזית או מהותית שעליה יש להתמקד, כי התשובה לשאלה המהותית משפיעה על השאלה הפחות מהותית. הוא נותן דוגמה מפורטת: נניח שאתה רוצה לדעת מה מישהו עושה בבית, אבל לא בטוח אם הוא בבית בכלל. לשאול מה משה עושה בבית? לפני ששאלת אם משה בכלל בבית זו טעות, כי אם האדם אינו בבית, השאלה מה הוא עושה שם? מאבדת את המשמעות שלה. עם זאת, אליעד מסביר שלפעמים, דווקא יש היגיון לשאול מראש את שתי השאלות. למשל, אם האדם שנשאל עלול להתבלבל או לפספס את המהות של השאלה הראשונה, יכול להיות שכדאי מראש לשאול שתי שאלות, כדי שיבדוק בעצמו ויוודא אם משה בבית לפני שיענה מה הוא עושה שם. במצב כזה, השואל בעצם מכוון את המשיב לוודא שהוא מבין את ה

... לשאלות, איך לשאול שאלה בצורה נכונה? איך למצוא תשובה לשאלה? שאלה אחת בבת אחת, כמה שאלות בו זמנית? איך שואלים שאלה? מהי שאלה נכונה? איך לנסח שאלה? איך לשאול שאלה בצורה ברורה? שאלות ותשובות, שאלה עם כמה פירושים איך למצוא תשובות לשאלות? איך לשאול שאלה בצורה נכונה? כאשר אדם שואל שאלה, זהו רגע שבו הוא מחפש פתרון, תשובה או הבנה לנושא מסוים. אליעד מתאר את הדרך הנכונה לשאול שאלה כדי לקבל את התשובה הטובה והברורה ביותר. הוא מציין שישנם שני אלמנטים מרכזיים שחשוב להקפיד עליהם: לשאול שאלה אחת בלבד: לא לשאול כמה שאלות בו זמנית לוודא שהשאלה יכולה להתפרש בצורה אחת בלבד: השאלה צריכה להיות חד - משמעית, ולא עם מספר פירושים למה חשוב לשאול רק שאלה אחת בכל פעם? הסיבה לכך היא שבמוח האנושי קשה להתמודד עם מספר שאלות בו זמנית. אם אדם שואל כמה שאלות, התשובות עלולות להתערבב וגרום לבלבול. לדוגמה, אם אדם שואל את עצמו: האם כדאי לעשות ככה או ככה? ומה יותר טוב לעשות עכשיו? בעצם מדובר בשני שאלות שונות שמוזגו לשאלה אחת. המוח מתקשה להתרכז בשני נושאים בו זמנית, ולכן התשובה תהיה פחות ברורה וחדה. אם השאלות לא מופרדות, גם התשובות לא יהיו ממוקדות או מדויקות. אליעד מציע, אם כך, לשאול רק שאלה אחת בזמן נתון, כיוון שזה מגביר את הסיכוי לקבל תשובה נכונה וברורה יותר. למה ...

... הגדול מכולם משמש כדוגמה, שם הגיבור מחליף את אלוהים, מגשים לכולם את משאלותיהם ויוצר כאוס מוחלט. גם ... - המצב היחיד שבו האדם באמת משתחרר מכל הסבל - היא לחקור לעומק את השאלה מי אחראי על מה שאני מרגיש ... לקצה ההבנה הזאת, כבר אין אפשרות ליהנות מאשליות, ונאלצים להתמודד עם שאלות קיומיות מורכבות יותר. האמת ... מצב שבו מתקשר יידע לנבא את העתיד ולספר למישהו שהוא יזכה בלוטו. אליעד שואל, ומה זה נותן לך? הוא מציין ... הוא מתאר גם מצב דמיוני שבו אדם יכול לשלוט במחשבות של אחרים. הוא שואל, ואפילו אם תהיה לך היכולת ... כזה, אליעד מסביר, האדם לא יהיה מאושר באמת. הוא ממחיש זאת באמצעות השאלה: אם אתה משנה את המציאות שכל ... יכול להגיע להבנה כזו רק כאשר הוא נכנס לתוך תודעתו שלו ומעמיק לתוך השאלה מהי האמת?. בתהליך כזה האדם ... האדם מגיע להבנה אמיתית ועמוקה של האחדות עם אלוהים, הוא כבר לא צריך לשאול שאלות או לתקשר, כי ... או בנסיבות. מדוע האושר של אלוהים תלוי בפרספקטיבה? אליעד מסביר כי השאלה אם אלוהים מאושר או לא תלויה ... זאת, יש ידיעה בסיסית שקשה למחוק - הידיעה אני קיים. אם מתעמקים באמת בשאלה האם אני קיים? ובודקים את ... נחמן מדבר על מושג להעלות את מידת היראה לשורשה, כלומר, לחקור כל פחד ולשאול מה עומד מאחוריו. אם מבינים שכל ... שכאשר מבינים את התהליך הזה לעומקו, מגלים שאני והמציאות חד הם, ולכן שאלות של מי שולט על מי נופלות, ... אליעד נותן דוגמה פרקטית ואומר שכדי לצאת מדיכאון או מספק, האדם חייב לשאול את עצמו מי אחראי על המחשבות ... שככל שאדם מעמיק את ההבנה של תודעתו, כך הוא מתקרב לנקודה שבה כל השאלות והספקות מתבטלים, ובאותו שלב ... הושגו, הוא התחיל להרגיש שההתקדמות הזו לא הביאה לו אושר נוסף, והיו לו שאלות קיומיות בנוגע למטרות ולדרך ... שהוא לא יכול להמשיך לרוץ מהר יותר, והתחיל לחפש תשובות מעמיקות יותר לשאלות קיומיות. האם הכל זה מחשבה ... מוחלטת, אלא להבין את התודעה האמיתית של מהות האדם. השיחה מתפתחת לכדי שאלות על המחשבה והמציאות, כשאליעד ... הוא מוצא את עצמו בולע ספקות שנמצאים בתודעתו. ברגע שהאדם מסכים להפסיק לשאול את עצמו אם הוא שולט, הוא עשוי ... לשליטה על המציאות? ככל שמעמיקים בהבנה הפנימית, מגיעים למקום בו כל השאלות והספקות מתחילים להתפוגג, וזהו ... או לראות את העבר, אך הוא טוען שאין בכך שום ערך מעשי. לדוגמה, הוא שואל אם ניחוש עתידי כמו זכייה בלוטו ... אושר אמיתי. כל מה שנעשה עדיין היה מלווה ברצונות בלתי נגמרים. כשהוא שואל את האדם איך הוא מרגיש אם שינה ... הרצון וההבנה של אלוהים עצמו. תיקשור עם ישויות הקשר בין אדם לאלוהים שאלות ותשובות על תיקשור האם תיקשור משנה את המציאות? רצון ואושר - איך זה קשור למתקשרים? שאלה: יש לי שאלה לגבי תיקשור. מה אתה אומר על ... אליעד: בעיקרון יש הרבה סוגי תיקשור, אז תשאל על סוג של תיקשור. שאלה: סוג של מתקשרים שאומרים לך את ... יש כל מיני ווריאציות. יש כאלה שמתקשרים עם חייזרים, עם מלאכים, השאלה מה אתה שואל. תן דוגמה, תפרט את השאלה. שאלה: יש כאלו שמתקשרים עם טארוט. אליעד: בו אשאל אותך שאלה, האם אתה רואה את הקיר הזה? מה ... והתיקשור אותו הדבר, למה? נגיד שאני אנבא לך את העתיד, מה זה ייתן לך? שאלה: אני כביכול יחשוב על מה יהיה, ...

... את תפיסת המצוי. לדוגמה, אם אדם מרגיש לבד וסובל מזה, הוא יכול לשאול את עצמו למה בכלל הוא רוצה חברה? ואם הוא יחקור עמוק, הוא יגלה שהרצון שלו בחברה נובע מכך שהוא חושב שלבד ... ליישום השיטה: לזהות את החיסרון, את מה שחסר לך בחיים כרגע. לשאול את עצמך מדוע זה בכלל מפריע לך ולנסות להבין לעומק את הסיבה האמיתית. לערער על המחשבה שאומרת שהמצב הזה שלילי. לשאול שאלות כמו מי אמר שזה רע? או אולי זה בעצם טוב?. לחפש נקודות מבט נוספות שבהן החיסרון הוא דווקא ... אם אדם איבד את עבודתו והוא מרגיש שזה חיסרון גדול, הוא יכול לשאול את עצמו למה זה רע שאיבדתי את העבודה? האם יש אפשרויות חדשות שאוכל לנצל דווקא עכשיו, שלא היו מתאפשרות לי ... על עבר שנראה אמיתי. מה המשמעות של עבר ותמונות בראש? שאלה שהופנתה לאליעד עסקה במשמעות של עבר. לפי ההסבר, עבר הוא בסך הכל תמונה או זיכרון שהאדם חווה כרגע בתודעה. ... בראשו. איך זה שכולם רואים את אותה מציאות, או לפחות כך נדמה? נשאלה שאלה כיצד ייתכן שכולם רואים שולחן, או רואים קיר, אם כל אחד חווה את העולם בצורה סובייקטיבית. ... לכאורה אין טעם להתאמץ כי הכל כבר נקבע. אבל באותה נשימה, עצם השאלה למה להתאמץ קיימת, כי עדיין יש בו חלק שחווה בחירה ורצון. ברמה המעשית, הוא ממשיך לתפקד על פי סיבה ותוצאה, ... וגם את התחושה שהוא לא אלוהים. האם באמת בחרנו להיות כך? עולה השאלה: אני לא זוכר שבחרתי להגביל את עצמי, אז איך זה יכול להיות שאני האלוהים? התשובה המוצעת היא שאם אתה ... הרעיון של יש ואין בו זמנית? כאשר מתקדמים לחקירה עמוקה מגיעים לשאלה איך זה יכול להיות שדבר אחד גם ישנו וגם איננו. בהבנה האנושית ההגיונית זה סותר. אבל השכל הגדול טוען ... איך התשובות מתקשרות לשאלת הצורך להבין? בסוף עולה עניין השאלות: על מנת להתקדם לאמת, האדם צריך כל הזמן לשאול. אם לא מבינים מושג או הסבר, צריך ללבן את זה עד הסוף, לפרק את הקושי ולבדוק לעומק. השאלות המפורטות הללו דוחפות את האדם להבין יותר ויותר, עד שבסופו של דבר הוא מגיע להבנה מלאה של אחדות היש והאין ... באופן הרגיל, אך עם מודעות רחבה יותר. מדוע חשבון נפש ושאילת שאלות מקדמת אותנו? השאלות מגרות את האדם לחפש. כל תשובה חלקית יוצרת שאלות חדשות, עד שמגיעים לנקודה שבה נוגעים בסתירה הפנימית בין היש לאין. כאשר האדם מתמיד לשאול שם, הוא נשבר ועובר לחוויה אחרת של אחדות. רבי נחמן מסביר שמי שרוצה להחזיר את האדם בתשובה מעניק לו עיניים ... של האדם, ונובעים מצמצום של האין סוף. האדם יכול לבחור להעמיק בשאלות של מי אני ומהי האמת ולגלות, במוקדם או במאוחר, שאין הבדל אמיתי בין האני הקטן לאין סוף. גם הרעיונות של ... ההבנה שאנחנו יוצרים את הזמן והעבר? מדוע רבי נחמן מתייחס לשאלות ולספק כשלב הכרחי? שאלה: מה זה סופר פוזיציה? אליעד: סופר פוזיציה אומרת, ריבוי מקומות, כאילו כל דבר נמצא באין סוף מקומות, עד ... את אימא שלך עכשיו. כרגע נוצרה בך תודעה שיש בה זיכרון של העבר. שאלה: מה זה עבר? אליעד: עבר זוהי בסך בכל תמונה שיש לך בראש, שאת חווה זמן אחר לגביה. למשל אדם אומר אתמול קרה ... רק מרחק אחר מהתמונה. זוהי רק חוויה, איך אתה חווה את התמונה. שאלה: איך זה יכול להיות שכול פעם שאני מסתכל אני רואה קיר? ואיך זה יכול להיות שכול האנשים רואים את אותה ... בגלל שהם מדברים כמוך זה אומר שיש להם תודעה כמוך? אתה למעשה שואל איך זה שכולנו רואים את אותו שולחן, אבל אני אומר לך שגם אנחנו סוג של שולחן לגביך. זה שאתה חושב שכולנו ... רואים שולחן, אבל זה חלום שלך, האנשים האלה בכלל לא קיימים. שאלה: זה הזכיר לי משהו שהגעתי לכאן. אני, מי שזה לא יהיה, יוצר את המציאות בעצם הנוכחות שלי, כמו שהתמונה הזאת ... אתה סובל, כי המציאות למי שלא מבין נותנת זבנג, לכן רצוי להבין. שאלה: למשל דוגמה, אנחנו כולנו רואים את הצבע האדום אבל במציאות מי אומר שכולם רואים אותו דבר, אותו צבע? הוא ... הוא עצמו, מישהו יכול להוכיח שבאמת יש כאן שולחן? יש כאן שולחן? שאלה: כן, אני רואה אותו אליעד: האם מבחינה אובייקטיבית יש כאן שולחן? שאלה: לא זאת חוויה אישית. אליעד: יפה, זאת חוויה אישית. נגיד שגם הוא רואה שיש פה שולחן, האם אתה מבין שזה שהוא ... גם זה שהוא אומר שיש פה שולחן זוהי חוויה אישית שלך. האם הבנת? שאלה: הבנתי שבסופו של דבר החוויה שלהם היא החוויה שלי. אליעד: למעשה כאשר נדמה לנו שכולנו רואים אותו דבר, זה ... הוא שאני רוצה להחליש את הכוח של החוויה הממשית של המציאות. שאלה: למה? אליעד: להבין את האמת קודם כול, ומה יצא לך מזה זה סיפור אחר. שלא תאחז בתמונה החיצונית. האדם חווה ... היא רק בדמיון שלך. למעשה כל העבר ההווה והעתיד זה הכל בתוכך. שאלה: אבל אם אנסה לעבור דרך קיר לא אצליח. אליעד: אני לא מתווכח איתך שבעולם שלך אתה לא יכול לעבור דרך קיר, ... אין לך שום דרך בעולם לדעת, האם ישנם עוד ישויות כמוך או לא. שאלה: למעשה מה שאני חווה או רואה, זה בכלל משהו שרץ לי בראש. אליעד: ואתה למעשה מפתח מערכות יחסים עם דמויות ...

... מניפולציה בשאלה, שאלה מניפולטיבית, הבנת או לא הבנת, מסר לתת מודע, להשפיע על התת מודע, שאלה משכנעת, לשכנע בשאלה, לנסח שאלה , צורת שאלה, איך לשאול שאלה? איך לשכנע? מה ההבדל בין הבנת ל - לא הבנת וכיצד זה ... השיחה, אליעד מתאר איך שאלות מסוימות יכולות לשמש ככלי לשכנוע או השפעה תת - מודעת על האדם ששואל אותו. לדוגמה, כששואלים מישהו האם הבנת? או לא הבנת?, יש כאן לא רק שאלה, אלא גם השפעה סמויה על איך האדם תופס את עצמו. כשאתה שואל האם הבנת?, זה למעשה יכול להיתפס כ - האם הבנת או לא הבנת? אך גם השאלה לא הבנת? משנה את ההשפעה הפסיכולוגית של השיחה. במקרה של השאלה האם הבנת? יש את האופציה של כן או לא, אך כששואלים לא הבנת? השאלה מציבה את האדם במצב שבו הוא יכול להרגיש כאילו יש משהו שלילי במה שלא הבין, כלומר, השואל בעצם יכול להצביע על חיסרון בהבנת השואל . אליעד נותן דוגמה שבה הילדה שואלת את אביה אם היא יכולה לעשות משהו, והוא אומר לה תשאלי את אמא. אם הילדה שואלת שוב את אותו השאלה, הוא יכול לשאול אותה מה לא הבנת שאמרתי לך לשאול את אמא?, מה שמעמיד את הילדה במצב של חוסר נוחות, אם כי השאלה עצמה לא בהכרח הייתה מנוסחת בצורה של מניפולציה. כיצד לא הבנת יכול ... מניפולציה? אליעד מסביר כי השאלה לא הבנת? נושאת איתה משמעויות נוספות, שלא רק שאלה, אלא גם אמירה סמויה שנעשית תוך כדי. שאלה כזו יכולה להעביר מסר חבוי של אתה טיפש אם לא הבנת, זאת אומרת שהיא ... אוטומטית תגובה הגנתית אצל השואל. הסיבה לכך היא שהשאלה יוצרת אצל האדם תחושת צורך להוכיח את עצמו ולהגיב: לא, אני לא טיפש, ... זו. הבעיה כאן היא שהשאלה לא הבנת? מביאה למצב שבו המוח של האדם שמקבל את השאלה צריך להתמודד עם תחושת שליליות הקשורה בהבנה, דבר שמוביל להתרוצצות של ...

... להיעלם, הכל אחד איך נוצרת מוטיבציה לפעולה, ומה מקור הרצון? אליעד כהן מסביר את המנגנון העמוק שמאחורי מוטיבציה, רצון ופעולה. הוא מתחיל מהשאלה הבסיסית: מה גורם לאדם לפעול, מה יוצר את הרצון לעשות פעולה מסוימת, ואיך אפשר להבין את המניעים האמיתיים שמאחורי ... (מוטיבציה חיובית), או כי הוא מפחד מעוני ומחוסר ביטחון (מוטיבציה שלילית). כיצד אפשר לזהות את המניע העמוק שמאחורי פעולה מסוימת? אליעד מציע לשאול שאלות עומק כדי לגלות את המניע האמיתי של כל פעולה. הוא נותן דוגמה: אם אדם אומר שהוא רוצה כסף, אפשר לשאול אותו למה הוא רוצה כסף. הוא עשוי לענות כי אני רוצה להרגיש בטוח. כעת אפשר לשאול למה הוא רוצה להרגיש בטוח, והתשובה עשויה להיות כי אני פוחד. כך, ניתן להבין שהמניע האמיתי הוא הפחד ולא הרצון ... נוצרת מוטיבציה? מה גורם לאדם לפעול? מוטיבציה חיובית ושלילית איך לזהות את המניע האמיתי? מהו מקור הרצון? האם אפשר לפעול ללא מניע? כיצד מתחילה השאלה על היש מאין ומהי ההנחת יסוד של נפרדות? השיחה נפתחת בשאלה: כדי שיהיה יש מאין, חייב להיות שם רצון כלשהו, והשאלה היא מה גורם לשינוי, ומי יצר את הגורם לשינוי? אליעד מסביר שכל שאלה בעולם מניחה שקיים הבדל בין דבר לדבר, למשל הבדל בין יש לאין, בין לפני לאחרי. כאשר שואלים מה יצר את השינוי מלפני לאחרי?, מניחים שיש שתי נקודות זמן נפרדות, ולמעשה שואלים בתוך מסגרת הזמן. אך אם מבינים שיש ואין הם אחדות אחת, מתבטלת מלכתחילה הנחת הנפרדות, ואז השאלה אינה יכולה להתקיים. מדוע שאלת הלמה לא יכולה לקבל תשובה סופית? אליעד מתאר שכל תשובה לשאלה למה עדיין תגרור שאלת המשך: ומה יצר את הלפני. גם אם נטען: אלוהים רצה או הרצון גרם, תמיד יישאל מה קדם לרצון הזה. מעבר לכך, כשהכל היה אחד לגמרי (ללא הפרדה בין סיבה לאין סיבה), לא התגבשה בכלל המושגיות של שאלה ותשובה. לכן לא ניתן להגיע לתשובה סופית בתוך הזמן, מפני שסיבה היא מושג הקיים בעולם הנפרדות. כיצד ההבנה שהכל אחד מהווה את התשובה היחידה? כדי להימלט מלולאת השאלות, מסביר אליעד שהתשובה היחידה היא להבין שהיש והאין הם אחד. בשפה שלנו אנו מבדילים בין יש לאין, בין לפני לאחרי, אך מצד האמת מדובר באחדות מוחלטת שאין בה שום הפרדה אמיתית. כאשר חווים שהכל אחד, כבר אין שאלה על מה קדם למה, כי אין באמת הפרדה של זמנים והתרחשויות שונות. איך מסתדר הסתירה בין כלום למשהו? במבט שלנו יש ... האחדות, אין שום הגדרה נפרדת, ולכן כל דיבור על כך הוא רק כלי או סולם להתקרבות להבנה, אך לא ההבנה המוחלטת עצמה. מהי מדיטציה וכיצד היא קשורה לשאלות ולעומק ההבנה? עולה בשיחה נושא המדיטציה: - יש הטוענים שבמדיטציה משתיקים מחשבות או ממקדים אותן. - אליעד מסביר ... את המחשבה, אפשר רק למקד אותה או להיות פחות מודעים לה. - בעוד שחלק מהאנשים מנסים לעבור למצב ללא מחשבות, אליעד מציע להפעיל את השכל עד סופו, לשאול שאלות לעומק עד שהן מתנגשות זו בזו ומגלות שהניגודים הם אחד. - כששואלים למה ואולי ההפך נכון שוב ושוב, מגיעים להתנגשות בין סיבה לאין סיבה, עד שרואים שהן בעצם אחד. מדוע שאלות הן הכלי להגיע לאחדות? אליעד מדגיש שכל הזמן יש להיעזר בשאלות: למה אני רוצה כך וכך?, מי באמת בוחר?, האם יש בחירה או אין בחירה?, האם אני באמת שונה מהעולם?. דרך שאילת שאלות עד אין סוף, מגיעים לנקודה שבה ההיגיון מתקשה להחזיק בנפרדות בין יש לאין, ומתחילים לראות את האחדות. הוא מכנה זאת ... שבו שתי צורות מחשבה (יש סיבה, אין סיבה) מתנגשות, וממזגות את עצמן לכדי הבנה אחת שמעל כל הגדרה. איך חווים שהכל אחד ואם כך - כיצד נעלמים? שאלה חוזרת שעולה: איך אני חווה שהכל אחד בפועל?. אליעד מבהיר שחוויה זו אינה חוויה במובן של רגש או מחשבה, כי כשהכל ... מבהיר שזהו מצב שהוא אף מעבר לתודעה הרגילה, ולכן אין דרך להגדיר אותו כחוויה בתוך השכל הרגיל. בכל זאת, כדי להתקרב לכך, משתמשים בשכל עד סופו, ושואלים שאלות שיערערו על כל הגדרה קיימת. כשהשכל קורס בתוך הסתירה (או מתעלה מעליה), מתגלה ההבנה שהכל אחד. ... במבט העליון הכל כרצוננו, כי הכל אחד. עם זאת, לא ניתן לשקר ולהגיד אני רוצה כל מה שקורה מבלי להבין באמת כיצד זה כך. רק באמצעות חקירה יסודית ושאלות חוזרות ונשנות, אפשר להגיע לזווית ראייה שבה אין הבדל בין אני לאלוהים. מה התפקיד של שלילת תשובות וכיצד היא מקרבת לאמת? במהלך השיחה מוסבר שכאשר אדם שואל מי אני? או מה אני באמת רוצה? ואינו מוצא תשובה, גם זה סוג של תשובה. עצם האי - מציאה מסמנת שכל תשובה רגילה אינה ... שבמרחב שלנו לעולם לא ייפגשו, אך אם תרחיב אותם לאין סוף, הם נפגשים. כך גם אני ולא אני לא מתחברים בחוויית היומיום הרגילה, אך אם חופרים בשאלות עד הקצה, רואים שהם גם אחד. או למשל יש סיבה ואין סיבה - עד שהשכל מבין שהן קיימות בו זמנית. מדוע חשוב להפנים שכל ... אליעד אומר שאם למישהו אין מספיק רצון להבין, זה בסדר, אבל שיעשה את מה שהוא יכול. עצם העובדה שעולות סתירות ותהיות תביא אותו להטיל ספק ולהמשיך לשאול. אם האדם יתמיד וישאל בלי לוותר, ימשיך לפענח את עצמו ללא הפסק, עד אשר ייגלה שהשכל אינו יכול לתת תשובה במסגרת ... על ידי כך שכל הזמן שוללים את מה שאינו אמיתי עד הסוף. למשל: האם אני רוצה לעבוד? לא, זו לא השאיפה הסופית, האם אני רוצה מדיטציה? כן, אבל יש לי שאלות עליה, האם אני רוצה אושר מוחלט ללא תלות? כן. בסוף נחשף הרצון הפנימי לאחדות, שהוא מקור כל הרצונות. כיצד מקיימים את החיפוש גם במהלך השגרה? אליעד ממליץ לאדם שרוצה להגיע להבנה של האחדות לשאול שאלות בלי הפסק, גם באירועים רגילים. למשל בשינה, או במדיטציה, או בעבודה, לשים לב בכל רגע: מי עושה את ... ייתן לי אושר?. ככל שמנגנון החקירה פועל תמיד, גדל הסיכוי שאדם יגיע להבנה אמיתית ומוחלטת שאין הפרדה בינו לבין המציאות. מהו סיכומו של דבר? השאלה על יש מאין ועל מה גורם לשינוי מובילה לעומק להבין שבבסיס ה

... לשאול שאלה בצורה מדוייקת? איך לשאול שאלה נכון? איך לנסח שאלה מדוייקת? מספר המילים בשאלה, מספר המושגים בשאלה, לצמצם את השאלה, ניסוח נכון של שאלה, לקלוע אל השערה, איך לדייק שאלה? איך להיות מדוייק? איך לנסח שאלה בצורה מדויקת? כאשר בן אדם שואל שאלה ומנסח אותה מחדש, עליו להקפיד ולוודא שכל מילה בשאלה תהיה מדויקת, ברורה ומוגדרת היטב. אליעד כהן מדגיש שהניסוח המדויק של שאלה חשוב לא פחות מאשר תוכן השאלה עצמה. הוא נותן דוגמה למצב שבו אדם התבקש לחזור על השאלה ששאל, אך כשחזר עליה, הוא שינה חלק מהמילים, הוסיף והוריד מילים, שינה את סדר המשפט, ובסוף חשב שהוא חזר על אותה שאלה בדיוק כפי שנשאלה בהתחלה. אליעד מסביר כי זו טעות משמעותית. לא עצם שינוי הניסוח הוא הבעיה, אלא חוסר המודעות לכך שהשאלה השתנתה. מי שלא מודע לכך שהשאלה שלו משתנה מניסוח לניסוח, לא מדייק במהות השאלה שלו. מדוע שינוי במילים של שאלה מעיד על חוסר דיוק? הסיבה לכך פשוטה: אם אדם טוען שהוא חוזר על אותה השאלה בדיוק, אך משנה מילים וסדר, זה מעיד שבראשו השאלה כלל לא הייתה מדויקת מלכתחילה. אדם שמדייק בניסוח, יוכל לחזור על אותה השאלה באופן מדויק, כי הוא בחר מראש כל מילה בצורה אופטימלית ובכוונה תחילה. מי שמוסיף או גורע מילים באופן לא מודע, לא היה מדויק מספיק בניסוח הראשוני. מה קורה אם אדם משנה את המילה אדם למילה מישהו? כאשר מישהו משנה מילה בשאלה ממישהו לאדם או לאיש, צריך לבדוק איתו האם מבחינתו יש הבדל מהותי בין המילים. אם לדעתו אין הבדל, הרי שזה חסר משמעות. אך אם יש הבדל בעיניו בין אדם ... שהוא יקבל. אליעד מדגים זאת גם באמצעות סדר המילים במשפט. למשל, לשאלה מה הכלב אכל? ומה אכל הכלב? יכולה להיות משמעות שונה עבור השואל, בהתאם למילה שהוא בוחר לשים בראש המשפט. לכן חשוב לוודא שכל מילה וכל סדר מילים מדויק ונבחר בכוונה. כיצד השימוש במושגים מרובים מקשה על דיוק השאלה? אליעד כהן מסביר שככל שיש יותר מושגים בשאלה, כך קשה יותר לדייק אותה. הוא נותן דוגמה עם הביטוי: הופיעו כאבים ואחר כך נעלמו. הביטוי הזה מכיל מושגים רבים שניתן היה אולי לצמצם או להבהיר טוב ... הפסיקו במקום נעלמו, כי אז המשמעות הייתה ברורה יותר. לכן, כדי לשאול בצורה מדויקת, יש להקפיד שכל מושג ייבחר בקפידה ובמחשבה תחילה, ורק אם הוא באמת נחוץ. האם צמצום מספר המילים תמיד מוביל לדיוק השאלה? אליעד מסביר שלעיתים ניתן לצמצם את מספר המילים, אך אין זו המטרה בפני עצמה. המטרה היא לדייק את ה