6:24תשובות מהעתיד, שאלה עתידית, תשובות לשאלות מהעתיד, למצוא תשובות לשאלות
איך אפשר למצוא תשובות לשאלות על דברים שעדיין לא קרו?
כאשר אדם נמצא במצב של התלבטות לגבי אירוע או החלטה שטרם התרחשה, הוא שואל את עצמו או אנשים אחרים שאלות בסגנון: "מה עלי לעשות אם יקרה כך וכך?" השאלה שנשאלת היא בעצם איך למצוא תשובה לשאלה עתידית, אירוע שעדיין לא התרחש. אליעד כהן מסביר בהרחבה שאמנם האירוע עדיין לא התרחש בפועל, אך בעצם המחשבה עליו, האירוע כבר קיים באופן כלשהו בתוך התודעה של האדם. עצם זה שאדם חושב "מה אעשה אם יקרה משהו?" אומר שהתרחיש הזה כבר התרחש באופן פנימי בתוך המחשבה. אליעד מדגיש שעצם היכולת לחשוב על אירוע מסוים מוכיחה שהאירוע כבר "קיים" במרחב המחשבה, ולכן אפשר להתייחס אליו כאירוע אמיתי שכבר קרה וניתן להתכונן אליו מראש.
מה המשמעות של להפוך אירוע עתידי לאירוע שהתרחש כבר?
אליעד נותן דוגמה כיצד אפשר להתמודד עם שאלות עתידיות. כאשר מישהו מתלבט ושואל: "מה עלי לעשות אם יקרה X?", הדרך של אליעד להתמודד עם השאלה הזאת היא לקחת את האירוע הבלתי ודאי (האירוע העתידי) ולהתייחס אליו כאירוע ודאי שכבר קרה. הוא הופך את השאלה "מה לעשות אם יקרה משהו?" לשאלה מעשית: "מה עושים כאשר משהו כזה קורה?" כלומר, במקום להתעסק בחוסר ודאות, אפשר להתייחס לאירוע כאילו הוא כבר התרחש, ואז התשובה הופכת להיות ברורה יותר. בצורה הזאת קל יותר לקבל החלטות או למצוא פתרונות, כי עכשיו האירוע הוא נתון ברור ולא מצב ספקולטיבי.
לדוגמה, אם אדם חושש מהחלטה עסקית מסוימת ולא יודע מה לעשות, אליעד מסביר שהדרך הכי פשוטה להתמודד היא לשאול "אילו כבר קיבלתי את ההחלטה, מה אני עושה עכשיו?" זאת אומרת, להפוך את האירוע האפשרי לעובדה קיימת, ואז לבדוק מהי הדרך הטובה ביותר לפעול.
איך מתמודדים עם שאלות שאין לנו עליהן מידע ברור?
לפעמים, אנשים שואלים שאלות שלא ברור להם אפילו מה האפשרויות שעומדות בפניהם. לדוגמה, אדם יכול לשאול: "מה לעשות אם אכנס הביתה ויקרה שם משהו בלתי צפוי?". במקרה כזה, אליעד מסביר, חשוב מאוד להבחין בין אירועים ספציפיים לבין תרחישים כלליים יותר. הוא מציע להסתכל על כל השאלות האלו כעל "משחק מלחמה" - כלומר, לבדוק מראש את כל האפשרויות הכלליות, אפילו אם לא יודעים את הפרטים המדויקים של כל תרחיש. כאשר נתקלים במצב של חוסר מידע מדויק, אפשר לפרק את השאלה לשאלות קטנות יותר, ולבחון כל אפשרות בנפרד: "אם יקרה כך, אז מה אעשה? ואם יקרה אחרת, אז מה אעשה?". בצורה זו, אפילו אירועים לא צפויים הופכים להיות ברורים יותר, כי הם הופכים למספר אפשרויות מוגדרות וברורות שאפשר להתכונן אליהן.
מדוע חשוב לדעת מה אתה באמת רוצה לפני שמחפשים תשובות?
אליעד כהן מדגיש מאוד את החשיבות של לדעת מראש מה באמת רוצים. הוא מסביר בפירוט שלפני שאדם שואל שאלות על אירוע עתידי, עליו לשאול קודם כל את עצמו: "מה אני באמת רוצה להשיג מהמצב הזה?". בלי הבנה ברורה של הרצון או המטרה האישית, אי אפשר באמת למצוא תשובות מועילות. אם אדם שואל מה לעשות לגבי אירוע מסוים והוא לא יודע מה המטרה שלו, הוא למעשה לא יוכל לקבל החלטה ברורה, וכל התהליך יהיה חסר משמעות.
אליעד משווה את זה לניווט בכביש: אם אדם לא יודע לאן הוא רוצה להגיע, אי אפשר להחליט באיזו דרך לנסוע. לפני שמחליטים איך להתמודד עם אירוע מסוים, צריך להיות ברור לאדם מה הוא באמת רוצה. רק לאחר שמבררים מה המטרה או הרצון, אפשר להתקדם ולבחון איך לפעול ואיזו אפשרות לבחור.
לדוגמה, אדם שמתלבט אם להיכנס לעסקה מסוימת, חייב לשאול את עצמו קודם: "האם אני בכלל רוצה לעשות את העסקה הזאת?", ורק אחרי שברור לו שהוא רוצה, אפשר להתחיל לבדוק מה הן האפשרויות שעומדות בפניו, ולבחור ביניהן בצורה הגיונית ומושכלת.
איך מתמודדים עם ריבוי אפשרויות וחוסר ודאות?
כשיש מספר אפשרויות ולא ברור איזו מהן עדיפה, אליעד כהן מציע שיטה פרקטית - ראשית, האדם צריך לבדוק מה הוא רוצה באופן הכי עמוק וברור שאפשר. אחרי שהרצון ברור, בודקים ביחס לכל אפשרות מה יהיו התוצאות האפשריות, ומה היתרונות והחסרונות בכל בחירה. לא תמיד אפשר לדעת מראש את כל הפרטים המדויקים, אך כן אפשר להכיר את ה"מבנה הכללי" של האירוע או של המצב. בדיוק כמו שבנסיעה בכביש אי אפשר לדעת מראש את כל הפרטים המדויקים על הרכבים האחרים, אך עדיין אפשר להיות מוכנים לתרחישים כלליים (כמו מה לעשות אם רכב ממול מתקרב בצורה מסוכנת), כך גם אפשר להתכונן מראש לאירועים עתידיים על ידי הכנה כללית מראש והתאמה תוך כדי מצב.
אליעד מדגיש שהעיקרון החשוב ביותר הוא תמיד להתחיל מהשאלה "מה אני באמת רוצה?", ורק אז לבחון את האפשרויות והתרחישים האפשריים. כך אפשר להתמודד עם שאלות עתידיות, לקבל תשובות ברורות יותר, ולהקטין את תחושת חוסר הוודאות.
כאשר אדם נמצא במצב של התלבטות לגבי אירוע או החלטה שטרם התרחשה, הוא שואל את עצמו או אנשים אחרים שאלות בסגנון: "מה עלי לעשות אם יקרה כך וכך?" השאלה שנשאלת היא בעצם איך למצוא תשובה לשאלה עתידית, אירוע שעדיין לא התרחש. אליעד כהן מסביר בהרחבה שאמנם האירוע עדיין לא התרחש בפועל, אך בעצם המחשבה עליו, האירוע כבר קיים באופן כלשהו בתוך התודעה של האדם. עצם זה שאדם חושב "מה אעשה אם יקרה משהו?" אומר שהתרחיש הזה כבר התרחש באופן פנימי בתוך המחשבה. אליעד מדגיש שעצם היכולת לחשוב על אירוע מסוים מוכיחה שהאירוע כבר "קיים" במרחב המחשבה, ולכן אפשר להתייחס אליו כאירוע אמיתי שכבר קרה וניתן להתכונן אליו מראש.
מה המשמעות של להפוך אירוע עתידי לאירוע שהתרחש כבר?
אליעד נותן דוגמה כיצד אפשר להתמודד עם שאלות עתידיות. כאשר מישהו מתלבט ושואל: "מה עלי לעשות אם יקרה X?", הדרך של אליעד להתמודד עם השאלה הזאת היא לקחת את האירוע הבלתי ודאי (האירוע העתידי) ולהתייחס אליו כאירוע ודאי שכבר קרה. הוא הופך את השאלה "מה לעשות אם יקרה משהו?" לשאלה מעשית: "מה עושים כאשר משהו כזה קורה?" כלומר, במקום להתעסק בחוסר ודאות, אפשר להתייחס לאירוע כאילו הוא כבר התרחש, ואז התשובה הופכת להיות ברורה יותר. בצורה הזאת קל יותר לקבל החלטות או למצוא פתרונות, כי עכשיו האירוע הוא נתון ברור ולא מצב ספקולטיבי.
לדוגמה, אם אדם חושש מהחלטה עסקית מסוימת ולא יודע מה לעשות, אליעד מסביר שהדרך הכי פשוטה להתמודד היא לשאול "אילו כבר קיבלתי את ההחלטה, מה אני עושה עכשיו?" זאת אומרת, להפוך את האירוע האפשרי לעובדה קיימת, ואז לבדוק מהי הדרך הטובה ביותר לפעול.
איך מתמודדים עם שאלות שאין לנו עליהן מידע ברור?
לפעמים, אנשים שואלים שאלות שלא ברור להם אפילו מה האפשרויות שעומדות בפניהם. לדוגמה, אדם יכול לשאול: "מה לעשות אם אכנס הביתה ויקרה שם משהו בלתי צפוי?". במקרה כזה, אליעד מסביר, חשוב מאוד להבחין בין אירועים ספציפיים לבין תרחישים כלליים יותר. הוא מציע להסתכל על כל השאלות האלו כעל "משחק מלחמה" - כלומר, לבדוק מראש את כל האפשרויות הכלליות, אפילו אם לא יודעים את הפרטים המדויקים של כל תרחיש. כאשר נתקלים במצב של חוסר מידע מדויק, אפשר לפרק את השאלה לשאלות קטנות יותר, ולבחון כל אפשרות בנפרד: "אם יקרה כך, אז מה אעשה? ואם יקרה אחרת, אז מה אעשה?". בצורה זו, אפילו אירועים לא צפויים הופכים להיות ברורים יותר, כי הם הופכים למספר אפשרויות מוגדרות וברורות שאפשר להתכונן אליהן.
מדוע חשוב לדעת מה אתה באמת רוצה לפני שמחפשים תשובות?
אליעד כהן מדגיש מאוד את החשיבות של לדעת מראש מה באמת רוצים. הוא מסביר בפירוט שלפני שאדם שואל שאלות על אירוע עתידי, עליו לשאול קודם כל את עצמו: "מה אני באמת רוצה להשיג מהמצב הזה?". בלי הבנה ברורה של הרצון או המטרה האישית, אי אפשר באמת למצוא תשובות מועילות. אם אדם שואל מה לעשות לגבי אירוע מסוים והוא לא יודע מה המטרה שלו, הוא למעשה לא יוכל לקבל החלטה ברורה, וכל התהליך יהיה חסר משמעות.
אליעד משווה את זה לניווט בכביש: אם אדם לא יודע לאן הוא רוצה להגיע, אי אפשר להחליט באיזו דרך לנסוע. לפני שמחליטים איך להתמודד עם אירוע מסוים, צריך להיות ברור לאדם מה הוא באמת רוצה. רק לאחר שמבררים מה המטרה או הרצון, אפשר להתקדם ולבחון איך לפעול ואיזו אפשרות לבחור.
לדוגמה, אדם שמתלבט אם להיכנס לעסקה מסוימת, חייב לשאול את עצמו קודם: "האם אני בכלל רוצה לעשות את העסקה הזאת?", ורק אחרי שברור לו שהוא רוצה, אפשר להתחיל לבדוק מה הן האפשרויות שעומדות בפניו, ולבחור ביניהן בצורה הגיונית ומושכלת.
איך מתמודדים עם ריבוי אפשרויות וחוסר ודאות?
כשיש מספר אפשרויות ולא ברור איזו מהן עדיפה, אליעד כהן מציע שיטה פרקטית - ראשית, האדם צריך לבדוק מה הוא רוצה באופן הכי עמוק וברור שאפשר. אחרי שהרצון ברור, בודקים ביחס לכל אפשרות מה יהיו התוצאות האפשריות, ומה היתרונות והחסרונות בכל בחירה. לא תמיד אפשר לדעת מראש את כל הפרטים המדויקים, אך כן אפשר להכיר את ה"מבנה הכללי" של האירוע או של המצב. בדיוק כמו שבנסיעה בכביש אי אפשר לדעת מראש את כל הפרטים המדויקים על הרכבים האחרים, אך עדיין אפשר להיות מוכנים לתרחישים כלליים (כמו מה לעשות אם רכב ממול מתקרב בצורה מסוכנת), כך גם אפשר להתכונן מראש לאירועים עתידיים על ידי הכנה כללית מראש והתאמה תוך כדי מצב.
אליעד מדגיש שהעיקרון החשוב ביותר הוא תמיד להתחיל מהשאלה "מה אני באמת רוצה?", ורק אז לבחון את האפשרויות והתרחישים האפשריים. כך אפשר להתמודד עם שאלות עתידיות, לקבל תשובות ברורות יותר, ולהקטין את תחושת חוסר הוודאות.
- איך למצוא תשובות לשאלות עתידיות?
- מה עושים עם אירועים שלא התרחשו עדיין?
- איך להתמודד עם חוסר ודאות בהחלטות?
- כיצד להחליט בין כמה אפשרויות?
- למה חשוב לדעת מה רוצים?
050-3331-331