3:22משמעות המילים, למה התכוון המשורר, ניתוח רגשי, ניתוח משמעות המילים, שאלה יום יומית, ניתוח דיבור, חקירה של בן אדם, לחקור בן אדם
מה המשמעות האמיתית מאחורי המילים שאנשים אומרים?
אליעד כהן מסביר לעומק על משמעות המילים שאנחנו אומרים ושומעים בחיי היום - יום, ומדגים כיצד להבין באמת "למה התכוון המשורר", מה עובר לאדם בראש, ומה מסתתר מאחורי כל משפט פשוט שנאמר לכאורה כבדרך אגב.
למה אנשים מבקשים שהשיחה תהיה יומיומית?
כאשר אדם מבקש לדבר על משהו בצורה "יומיומית", זה לכאורה נשמע כמו בקשה פשוטה: לתת דוגמאות מוחשיות ומעשיות. אולם אליעד מסביר שהבקשה הזו לא בהכרח נובעת רק מרצון לפשט את הדברים או להפוך אותם לברורים יותר, אלא היא חושפת חיסרון עמוק יותר. הוא מדגיש שכאשר אדם אומר "אני רוצה שהנושא יהיה יומיומי", הוא בעצם מגלה שיש לו שאלה יומיומית או בעיה אישית יומיומית שהוא מחפש לה פתרון. אם לא היה לו צורך כזה, לא הייתה לו סיבה לבקש דוגמאות יומיומיות דווקא.
לדוגמה, אם מישהו אומר "אני רוצה שהתשובה תהיה יומיומית", הוא לא רק מבקש תשובה פרקטית, אלא הוא אומר באופן לא ישיר: "יש לי בעיה יומיומית אמיתית, אני מתמודד עם מצב אישי ואני זקוק לפתרון אמיתי, מוחשי ומידי". אם לא היה לו צורך פרקטי אמיתי, זה כלל לא היה משנה לו אם ההסברים פילוסופיים או תיאורטיים.
מדוע לפעמים אנשים לא יודעים מה הם באמת רוצים לשאול?
אליעד מציג את התופעה בה אדם שואל שאלה, אך מיד לאחר מכן נעצר ושואל את עצמו "אבל מה בעצם רציתי לשאול?". מצב כזה חושף שלפעמים, לפני ששואלים משהו, לא ברור לנו אפילו למה אנחנו רוצים תשובה או מה אנחנו באמת צריכים לשאול כדי להגיע אל התשובה שאנחנו מחפשים. למשל, כאשר מישהו אומר "רגע, אבל מה בדיוק השאלה שלי?", הוא מגלה שלא רק שהוא לא יודע את התשובה, אלא שהוא גם לא באמת יודע את השאלה עצמה. כלומר, הוא אפילו לא בטוח לגבי מה מפריע לו באמת.
הדבר מלמד אותנו שלפעמים אנו לא מחוברים באמת לשאלות הפנימיות שלנו. האדם שואל שאלה שטחית או שאלה כללית, אבל בעומק הוא עדיין לא הגדיר לעצמו במדויק את החיסרון האמיתי שלו. לכן, התשובה לא מספקת אותו, והוא עדיין מרגיש שיש משהו חסר.
כיצד להבין למה האדם באמת התכוון?
אליעד מדגים בעזרת ניתוח דיבור בין שני אנשים, כיצד אפשר "לחקור בן אדם" ולהבין בדיוק מה עומד מאחורי המשפטים שהוא אומר. הוא מסביר שאם אדם אומר משפט מסוים, צריך לשים לב לא רק למילים עצמן, אלא גם למה שנמצא מאחוריהן - מה המשמעות הסמויה של המילים ומה מסתתר מאחורי הבחירה במילים אלו דווקא.
הוא נותן דוגמה בה אדם מבקש דוגמאות פרקטיות ואומר "אני רוצה שתסביר לי עם דוגמאות". לכאורה, בקשה זו מובנת. אבל אליעד אומר שצריך לשאול: "מדוע הוא רוצה דווקא דוגמאות? האם זה באמת רק כדי להבין טוב יותר, או שזה כי הוא מחפש פתרון מוחשי לבעיה אמיתית שיש לו?". אליעד מסביר שכדי להבין למה האדם מתכוון, חייבים להסתכל מעבר למילים - לשאול מה הוא באמת מנסה להשיג, ולמה הוא דווקא משתמש במילים האלו.
מה המשמעות האמיתית של "אני רוצה להבין משהו יותר מוחשי"?
כשאדם אומר "אני רוצה שזה יהיה יותר מוחשי", הוא למעשה מבטא צורך או חיסרון אמיתי במשהו פרקטי ומוחשי בחייו. אם המטרה שלו הייתה רק להבין, הוא היה יכול להסתפק גם בהסבר מופשט. אך כשהוא מבקש משהו מוחשי, זה חושף שבמציאות שלו קיימת בעיה שהוא חייב לפתור מיד. אדם שמבקש משהו מוחשי אינו מעוניין רק בידע או בהבנה כללית, אלא בפתרון ממשי שישנה משהו בחיי היומיום שלו.
מדוע צריך להקשיב מעבר למה שאנשים אומרים בגלוי?
הסיבה לכך היא שכמעט תמיד, מאחורי המילים הפשוטות והבקשות השגרתיות מסתתרת אמת עמוקה יותר. אליעד מלמד כיצד בעזרת ניתוח רגשי ומשמעות המילים, ניתן לחשוף את הבעיות האמיתיות של האדם. כך לדוגמה, כאשר מישהו מבקש ש"תיתן לי דוגמאות", זה לא תמיד מתוך חוסר הבנה של ההסברים הקודמים, אלא כי הוא מרגיש שהסבר מופשט לא עוזר לו מספיק והוא רוצה פתרון מיידי ומוחשי לבעיה האישית שלו.
מה המטרה האמיתית של ניתוח רגשי ומשמעות המילים?
המטרה של אליעד בהסברים אלה היא להראות לנו שכדי לפתור בעיות אמיתיות של אנשים, חייבים ללמוד להקשיב באמת. ניתוח רגשי ומשמעות המילים הם הכלים החזקים ביותר להבנת האדם שעומד מולנו - כדי לדעת מה הוא באמת רוצה, למה הוא באמת מתכוון, ואיך אפשר לעזור לו בצורה הטובה ביותר.
אליעד כהן מסביר לעומק על משמעות המילים שאנחנו אומרים ושומעים בחיי היום - יום, ומדגים כיצד להבין באמת "למה התכוון המשורר", מה עובר לאדם בראש, ומה מסתתר מאחורי כל משפט פשוט שנאמר לכאורה כבדרך אגב.
למה אנשים מבקשים שהשיחה תהיה יומיומית?
כאשר אדם מבקש לדבר על משהו בצורה "יומיומית", זה לכאורה נשמע כמו בקשה פשוטה: לתת דוגמאות מוחשיות ומעשיות. אולם אליעד מסביר שהבקשה הזו לא בהכרח נובעת רק מרצון לפשט את הדברים או להפוך אותם לברורים יותר, אלא היא חושפת חיסרון עמוק יותר. הוא מדגיש שכאשר אדם אומר "אני רוצה שהנושא יהיה יומיומי", הוא בעצם מגלה שיש לו שאלה יומיומית או בעיה אישית יומיומית שהוא מחפש לה פתרון. אם לא היה לו צורך כזה, לא הייתה לו סיבה לבקש דוגמאות יומיומיות דווקא.
לדוגמה, אם מישהו אומר "אני רוצה שהתשובה תהיה יומיומית", הוא לא רק מבקש תשובה פרקטית, אלא הוא אומר באופן לא ישיר: "יש לי בעיה יומיומית אמיתית, אני מתמודד עם מצב אישי ואני זקוק לפתרון אמיתי, מוחשי ומידי". אם לא היה לו צורך פרקטי אמיתי, זה כלל לא היה משנה לו אם ההסברים פילוסופיים או תיאורטיים.
מדוע לפעמים אנשים לא יודעים מה הם באמת רוצים לשאול?
אליעד מציג את התופעה בה אדם שואל שאלה, אך מיד לאחר מכן נעצר ושואל את עצמו "אבל מה בעצם רציתי לשאול?". מצב כזה חושף שלפעמים, לפני ששואלים משהו, לא ברור לנו אפילו למה אנחנו רוצים תשובה או מה אנחנו באמת צריכים לשאול כדי להגיע אל התשובה שאנחנו מחפשים. למשל, כאשר מישהו אומר "רגע, אבל מה בדיוק השאלה שלי?", הוא מגלה שלא רק שהוא לא יודע את התשובה, אלא שהוא גם לא באמת יודע את השאלה עצמה. כלומר, הוא אפילו לא בטוח לגבי מה מפריע לו באמת.
הדבר מלמד אותנו שלפעמים אנו לא מחוברים באמת לשאלות הפנימיות שלנו. האדם שואל שאלה שטחית או שאלה כללית, אבל בעומק הוא עדיין לא הגדיר לעצמו במדויק את החיסרון האמיתי שלו. לכן, התשובה לא מספקת אותו, והוא עדיין מרגיש שיש משהו חסר.
כיצד להבין למה האדם באמת התכוון?
אליעד מדגים בעזרת ניתוח דיבור בין שני אנשים, כיצד אפשר "לחקור בן אדם" ולהבין בדיוק מה עומד מאחורי המשפטים שהוא אומר. הוא מסביר שאם אדם אומר משפט מסוים, צריך לשים לב לא רק למילים עצמן, אלא גם למה שנמצא מאחוריהן - מה המשמעות הסמויה של המילים ומה מסתתר מאחורי הבחירה במילים אלו דווקא.
הוא נותן דוגמה בה אדם מבקש דוגמאות פרקטיות ואומר "אני רוצה שתסביר לי עם דוגמאות". לכאורה, בקשה זו מובנת. אבל אליעד אומר שצריך לשאול: "מדוע הוא רוצה דווקא דוגמאות? האם זה באמת רק כדי להבין טוב יותר, או שזה כי הוא מחפש פתרון מוחשי לבעיה אמיתית שיש לו?". אליעד מסביר שכדי להבין למה האדם מתכוון, חייבים להסתכל מעבר למילים - לשאול מה הוא באמת מנסה להשיג, ולמה הוא דווקא משתמש במילים האלו.
מה המשמעות האמיתית של "אני רוצה להבין משהו יותר מוחשי"?
כשאדם אומר "אני רוצה שזה יהיה יותר מוחשי", הוא למעשה מבטא צורך או חיסרון אמיתי במשהו פרקטי ומוחשי בחייו. אם המטרה שלו הייתה רק להבין, הוא היה יכול להסתפק גם בהסבר מופשט. אך כשהוא מבקש משהו מוחשי, זה חושף שבמציאות שלו קיימת בעיה שהוא חייב לפתור מיד. אדם שמבקש משהו מוחשי אינו מעוניין רק בידע או בהבנה כללית, אלא בפתרון ממשי שישנה משהו בחיי היומיום שלו.
מדוע צריך להקשיב מעבר למה שאנשים אומרים בגלוי?
הסיבה לכך היא שכמעט תמיד, מאחורי המילים הפשוטות והבקשות השגרתיות מסתתרת אמת עמוקה יותר. אליעד מלמד כיצד בעזרת ניתוח רגשי ומשמעות המילים, ניתן לחשוף את הבעיות האמיתיות של האדם. כך לדוגמה, כאשר מישהו מבקש ש"תיתן לי דוגמאות", זה לא תמיד מתוך חוסר הבנה של ההסברים הקודמים, אלא כי הוא מרגיש שהסבר מופשט לא עוזר לו מספיק והוא רוצה פתרון מיידי ומוחשי לבעיה האישית שלו.
מה המטרה האמיתית של ניתוח רגשי ומשמעות המילים?
המטרה של אליעד בהסברים אלה היא להראות לנו שכדי לפתור בעיות אמיתיות של אנשים, חייבים ללמוד להקשיב באמת. ניתוח רגשי ומשמעות המילים הם הכלים החזקים ביותר להבנת האדם שעומד מולנו - כדי לדעת מה הוא באמת רוצה, למה הוא באמת מתכוון, ואיך אפשר לעזור לו בצורה הטובה ביותר.
- איך להבין למה התכוון האדם?
- מה זה ניתוח משמעות המילים?
- למה אנשים מבקשים דוגמאות מוחשיות?
- מה מסתתר מאחורי המילים?
- כיצד לזהות את השאלה האמיתית של האדם?
- מה עושים כשלא ברור מה לשאול?
050-3331-331